הדרך להרוויח באי הוודאות - לחשוב מחוץ לקופסא
הזדמנויות רבות קיימות כיום בשווקי המניות ובאגרות החוב הקונצרניות. אירועי התקופה האחרונה ותחושת אי הוודאות השוררת בשווקים גררו מכירות ני"ע מכל הבא ליד, כתוצאה מכך הן נסחרות במחירים אטרקטיביים בראייה ארוכת טווח. הבעיה היא שמה שנראה זול בטווח הארוך עלול להתברר כיקר בטווח הקצר. כלומר, מחירי המניות ואגרות החוב הקונצרניות עלולים עוד לרדת, במידה ואי הוודאות תימשך ותייצר לחץ של מוכרים.
רוב המשקיעים אינם מעוניינים בימים אלה לרכוש עוד מניות ואגרות חוב קונצרניות (למרות שאולי מתבקש לעשות כך). לכן הפעם אתן שתי דוגמאות למכשירים קצת שונים (ETF), אשר נראה כי מחירם הנוכחי אטרקטיבי עשוי לספק רווח נאה למשקיעים. חשוב לציין כי מכשירים אלה הינם ספקולטיבים וכשם שפוטנציאל הרווח הקיים בהם הינו גדול כך גם הסיכון שבהפסד.
1. Velocity Shares Daily Inverse - ביצוע שורט על הויקס - מדד הפחד. הויקס הינו מדד האומד את התנודתיות הצפויה במדד המניות S&P500. הוא מחושב בעזרת סטיות התקן של האופציות על מדד זה. כאשר השווקים יורדים בחדות, עולות סטיות התקן של האופציות, אשר מביאות לעלייה במדד הויקס.
בתקופות רגילות, כאשר השווקים נעים על מי מנוחות, נע מדד הויקס ברמות של 15-20 נקודות ולעיתים אף נמוך מכך. בעקבות האירועים האחרונים עלה מדד הויקס לשער של מעל 45 נקודות. הוא נוטה לרדת בחזרה לרמות נורמליות, זה רק עניין של זמן עד שירד חזרה (קחו בחשבון שבשיא המשבר בשנת 2008 האמיר הויקס לרמה של מעל 80 נקודות, כך שייתכן ועוד יעלה).
תעודת ה-XIV, שכאמור מבצעת שורט על מדד הויקס, ירדה לאחרונה מרמה של מעל 18 דולר לפחות מ-8 דולר. היא צפוייה לתקן בחדות, כאשר מדד הויקס יחזור לרדת. היתרון בהשקעה ב-XIV על פני השקעה במניות הוא שלא צריך לחכות לעלייה במדדי המניות ולשבירתם של שיאים חדשים. די ברגיעה והתייצבות במדדים שתוביל לירידה במפלס הפחד ולצניחה של הויקס.
2. ProShares UltraShort Lehman 20 + Year Treasury - ביצוע שורט כפול על מדד אגרות החוב למעל 20 שנים של ממשלת ארה"ב. התשואות על אג"ח אמריקאיות ל-30 שנים ירדו מרמה של 4.75% בפברואר השנה לרמה של 3.50% כיום. בעקבות ירידת התשואות ירד מחירה של ה-TBT תוך מספר חודשים בודדים ממעל ל-40 דולר לכ-25 דולר כיום. גם כאן, כאשר תתרחשנה רגיעה בשווקים ותשואת האג"ח הממשלתיות תחזרונה לרמה נורמלית וקצת יותר גבוהה, יעלה מחירה של ה-TBT, והיא צפוייה להניב רווחים לרוכשים אותה כעת.
*היחידות בגרפים מנורמלות לשם הצגה
רביב רזניק,
- 14.קנית ביום חמישי TBT וחטפתי 6%. אחלה עצה (ל"ת)השועל 03/09/2011 18:12הגב לתגובה זו
- תקנה עוד 03/09/2011 21:35הגב לתגובה זותקנה עוד
- 13.יוסי 03/09/2011 16:05הגב לתגובה זותודה זה חזק לי את הדעה אני קניתי tbt לתקןפה קצרה בשער 23
- 12.יוסי 03/09/2011 16:03הגב לתגובה זואני קנתי tbt
- 11.יהודה 02/09/2011 21:29הגב לתגובה זוההצעות שלך מסוכנות ביותר ומראה על לקיחת סיכון לא מחושב עד כדי סכנה לכספם של הלקוחות בחברתך . אם היה לי כסף שם כבר הייתי מוציא אותו מזמן
- 10.tbh 01/09/2011 21:53הגב לתגובה זו.
- אריק 02/09/2011 13:07הגב לתגובה זומאיפה בנק לאומי מוצאים את היועצים המוכשרים ביותר בעולם כולו - הם יודעים הכל ויותר טוב מכולם. יש לי להגיד רק דבר אחד: לכו תלמדו מאנשים כמו רזניק!
- 9.ינקול 01/09/2011 20:58הגב לתגובה זוסקירה מקצועית, ברורה, מחדשת (פרט למשה שתמיד יודע הכל). רביב איש מקצוע מעולה שהציג ביצועים מרשימים בשנים האחרונות.
- 8.דרור מרמור 01/09/2011 16:34הגב לתגובה זוכתבה בהחלט מרתקת ,נתת שתי דוגמאות לאפיקים שירדו בצורה חדה,אם אפשר לתת בנוסף אפיקים שעלו בזמן האחרון כמו אפיקים אסרטגיות ממונפת למשל.
- 7.משה בנק לאומי 01/09/2011 15:04הגב לתגובה זוראשית - עד כמה שזכור לי, לחשוב מחוץ לקופסא זה הסלוגן של הלמן אלדובי. שנית - לגבי השורט על אג" ח ארהב וגם לגבי הויקס - שוב, הלמן אלדובי כבר המליצו על כך.... אין חדש.
- רוני 02/09/2011 09:32הגב לתגובה זולחשוב מחץ לקופסא הוא לא סלוגן של אף אחד אלא צורת חשיבה ועבודה מסויימת הבאה לתאר שוני מהחשיבה הרגילה, מה שקורא כל הזמן בבתי השקעות קטנים ובטאלנט בפרט, בזכות אנשים מוכשרים כמו רביב. משה מבנק לאומי - שיא הקונסרבטיביות!! שיועצי השקעות בבנק ישמרו על צניעות ויתחילו לחשוב גם הם מחוץ לקופסא...
- 6.תניח את מדד ה-VIX על רכבת הרים והוא ימות מפחד (ל"ת)מושיקו 01/09/2011 13:58הגב לתגובה זו
- 5.כתבה מעניינת (ל"ת)מוש 01/09/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 4.ברק 01/09/2011 12:07הגב לתגובה זואין עליך רזניק, המשך להעשיר אותנו בידע, כך שנוכל להמשיך להתעשר$$$
- 3.האנליסט 01/09/2011 11:33הגב לתגובה זומאמר מעולה!!! מאוד אוהב לקרוא את שאתה כותב, רואים שאת מבין את השוק...תודה!
- 2.תודה על הטיפים... (ל"ת)אילן 01/09/2011 11:22הגב לתגובה זו
- 1.כריש אדום 01/09/2011 09:40הגב לתגובה זולמדתי המון!

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
