דירות בזול (מאוד): איפה נמכרה דירת 3 חדרים ב-200 אלף שקל?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה, אולם מי שיחפש טוב ימצא עסקאות מעניינות גם במרכז. בנק ירושלים ביצע מספר עסקאות באוגוסט בפחות מ-850 אלף שקל
לירן סהר | (10)

הזינוק במחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות צמצם באופן משמעותי את יכולתם של רוכשי דירות למצוא נכסים בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש אוגוסט מספר עסקאות בפחות מ-850 אלף שקל: פתח תקווה דירת 3 חדרים ברחוב ההגנה, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-835 אלף שקל דירת 3 חדרים ברחוב שאול המלך, 78 מ"ר, קומה ב', נמכרה ב-655 אלף שקל אשדוד דירת 3 חדרים ברחוב שלום שבזי, 78 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-550 אלף שקל דירת 3 חדרים ברחוב חטיבת הנגב, 70 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-825 אלף שקל דירת 4 חדרים ברחוב יהודה המכבי, 80 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-735 אלף שקל דירת 3 חדרים ברחוב ציזלינג, 60 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-580 אלף שקל אשקלון דירת 1.5 חדרים ברחוב יפה נוף, 40 מ"ר, קומה ה', נמכרה ב-463 אלף שקל דירת 5 חדרים ברחוב האילן, 130 מ"ר, קומה ט', נמכרה ב-865 אלף שקל דירת 4.5 חדרים ברחוב ש"י עגנון, 120 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-380 אלף שקל חיפה דירת 2 חדרים ברחוב הפלוגות, 46 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-480 אלף שקל דירת 4 חדרים ברחוב ירושלים, 108 מ"ר, קומה ב', נמכרה ב-400 אלף שקל מודיעין עילית דירת 3.5 חדרים ברחוב מסילת יוסף, 90 מ"ר נמכרה ב-820 אלף שקל עכו דירת 4 חדרים ברחוב האורן, 85 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-590 אלף שקל דירת 3 חדרים ברחוב בן עמי, 90 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-460 אלף שקל דירת 4 חדרים ברחוב טרומפלדור, 95 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-600 אלף שקל נצרת עילית דירת 4 חדרים ברחוב השקמה, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-360 אלף שקל דירת 2 חדרים ברחוב חרמון, 53 מ"ר, קומת קרקע, נמכרה ב-200 אלף שקל טבריה דירת 4 חדרים ברחוב רבי עקיבא, 95 מ"ר נמכרה ב-340 אלף שקל חצור הגלילית דירת 3 חדרים ברחוב ארקיע, 65 מ"ר נמכרה ב-200 אלף שקל קצרין דירת 4 חדרים ברחוב שיאון, 121 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-475 אלף שקל דימונה דירת 3 חדרים ברחוב השלווה, 65 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-285 אלף שקל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלון ירושלמי 01/09/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    דירות מצויינות להשקעה של 3 חדרים, ב-300,000 ש" ח. צרו קשר 04-6441316 תיווך רב-דר
  • 7.
    שי 01/09/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    רק תל אביב מוגנת. רק עליה יצאו למלחמה.
  • אני רוצה לקנות באשדוד אבל לא במחירים של מליון (ל"ת)
    רפי 04/09/2011 07:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יובל 01/09/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנדלן יורדים. גם השכירות יורדת ושאף אחד לא יספר סיפורים. פראייר מי שקונה היום דירה.
  • yolik 02/09/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    זהו שקט שלפני הסערה.
  • 5.
    http://buat-nadlan.blogspot.com/ (ל"ת)
    וזו רק ההתחלה... 01/09/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מיואש 01/09/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא רוצה לגור בפריפריה
  • 3.
    אנו לפני גל ירידות של 30 אחוז-יהיה דם ברחובות (ל"ת)
    וזו רק ההתחלה... 01/09/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גל נוסף של עליות בדרך ? (ל"ת)
    שלומי 01/09/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליאור 01/09/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    ירידות חדות בכל הארץ!!!!!!...מתחיל בפריפריה וממשיך למרכז.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.