דירות בזול (מאוד): איפה נמכרה דירת 3 חדרים ב-200 אלף שקל?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה, אולם מי שיחפש טוב ימצא עסקאות מעניינות גם במרכז. בנק ירושלים ביצע מספר עסקאות באוגוסט בפחות מ-850 אלף שקל
לירן סהר | (10)

הזינוק במחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות צמצם באופן משמעותי את יכולתם של רוכשי דירות למצוא נכסים בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש אוגוסט מספר עסקאות בפחות מ-850 אלף שקל:

פתח תקווה

דירת 3 חדרים ברחוב ההגנה, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-835 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב שאול המלך, 78 מ"ר, קומה ב', נמכרה ב-655 אלף שקל

אשדוד

דירת 3 חדרים ברחוב שלום שבזי, 78 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-550 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב חטיבת הנגב, 70 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-825 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב יהודה המכבי, 80 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-735 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב ציזלינג, 60 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-580 אלף שקל

אשקלון

דירת 1.5 חדרים ברחוב יפה נוף, 40 מ"ר, קומה ה', נמכרה ב-463 אלף שקל

דירת 5 חדרים ברחוב האילן, 130 מ"ר, קומה ט', נמכרה ב-865 אלף שקל

דירת 4.5 חדרים ברחוב ש"י עגנון, 120 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-380 אלף שקל

חיפה

דירת 2 חדרים ברחוב הפלוגות, 46 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-480 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב ירושלים, 108 מ"ר, קומה ב', נמכרה ב-400 אלף שקל

מודיעין עילית

דירת 3.5 חדרים ברחוב מסילת יוסף, 90 מ"ר נמכרה ב-820 אלף שקל

עכו

דירת 4 חדרים ברחוב האורן, 85 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-590 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב בן עמי, 90 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-460 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב טרומפלדור, 95 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-600 אלף שקל

נצרת עילית

דירת 4 חדרים ברחוב השקמה, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-360 אלף שקל

דירת 2 חדרים ברחוב חרמון, 53 מ"ר, קומת קרקע, נמכרה ב-200 אלף שקל

טבריה

דירת 4 חדרים ברחוב רבי עקיבא, 95 מ"ר נמכרה ב-340 אלף שקל

חצור הגלילית

דירת 3 חדרים ברחוב ארקיע, 65 מ"ר נמכרה ב-200 אלף שקל

קצרין

דירת 4 חדרים ברחוב שיאון, 121 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-475 אלף שקל

דימונה

דירת 3 חדרים ברחוב השלווה, 65 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-285 אלף שקל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלון ירושלמי 01/09/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    דירות מצויינות להשקעה של 3 חדרים, ב-300,000 ש" ח. צרו קשר 04-6441316 תיווך רב-דר
  • 7.
    שי 01/09/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    רק תל אביב מוגנת. רק עליה יצאו למלחמה.
  • אני רוצה לקנות באשדוד אבל לא במחירים של מליון (ל"ת)
    רפי 04/09/2011 07:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יובל 01/09/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנדלן יורדים. גם השכירות יורדת ושאף אחד לא יספר סיפורים. פראייר מי שקונה היום דירה.
  • yolik 02/09/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    זהו שקט שלפני הסערה.
  • 5.
    http://buat-nadlan.blogspot.com/ (ל"ת)
    וזו רק ההתחלה... 01/09/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מיואש 01/09/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא רוצה לגור בפריפריה
  • 3.
    אנו לפני גל ירידות של 30 אחוז-יהיה דם ברחובות (ל"ת)
    וזו רק ההתחלה... 01/09/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גל נוסף של עליות בדרך ? (ל"ת)
    שלומי 01/09/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליאור 01/09/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    ירידות חדות בכל הארץ!!!!!!...מתחיל בפריפריה וממשיך למרכז.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).