הריבית עשויה לעלות מהר מהצפוי - איפה לשים את הכסף?
בשבוע שעבר התפרסמו נתוני צמיחה פנטסטיים (לא פחות מכך!) של המשק הישראלי ולפיהם התרחב התוצר ב-7.8% ברבעון הרביעי של שנת 2010 וגדל ב-5.4% במחצית השנייה של 2010. נתונים אלה מעידים על עוצמתו של המשק הישראלי וכאשר מוסיפים אליהם את העובדה שהאינפלציה החזויה במשק גבוהה מרמה של 3% (כתוצאה מעלייה במחירי הסחורות והנפט וביקושים מקומיים) - מקבלים מתכון להעלאת ריבית מהירה של בנק ישראל.
אכן, נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.5%. העלאת הריבית מקשה על אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והם ירדו בממוצע ב-1.1% מתחילת השנה. כמו-כן חזר הדולר להיחלש מול השקל והוא נסחר ברמה של 3.602 שקלים.
כאשר הריבית במשק עולה בקצב גבוה מהצפוי ואגרות-החוב בריבית קבועה מקרטעות להן - זה הזמן לרכוש אג"ח בריבית שקלית משתנה. מנגנון הריבית של אג"ח בריבית משתנה דומה למנגנון הריבית של הסדרה "ממשלתי שקלי 817" (גילון), כלומר על בסיס תשואת המק"מ לשנה, מתעדכן בכל רבעון.
אגרות-חוב של חברות אשר הנפיקו אג"ח בריבית משתנה על בסיס "ממשלתי שקלי 817" מעניקות תוספת תשואה האמורה לשקף את סיכון החברה. כך נצפה ש"מרווח" זה יהיה גבוה יותר באג"ח של חברות נדל"ן מאשר באג"ח של בנקים בריבית משתנה.
להלן טבלה המדגימה מספר אג"ח בריבית שקלית משתנה של חברות ממגזרים שונים הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב:
יש לזכור כי במקרים מסוימים עשויה להיות התשואה באגרות-חוב קונצרניות בריבית משתנה נמוכה מתשואות הגילונים; במקרה זה עדיף להשקיע בגילונים עצמם, או באג"ח בעלות דירוג נמוך. כמובן, שבעת בחירת אג"ח יש לבחון מספר פרמטרים: יש לבדוק את מח"מ האג"ח, דירוג האשראי שלה, בטחונות ואף תשואות של אג"ח החברה בריבית שקלית ו/או צמודת מדד. לכן, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות בבחירת אג"ח המתאימות.
*הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי, בלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני בלבד - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.רציתי לדעת מי מועדפת בעיניך יותר-פטרו או צ' אם (ל"ת)ומדוע. תודה, ראובן 23/02/2011 09:37הגב לתגובה זו
- 5.האתר שלך מבטיח, אבל ממש לא מקיים, אז מי אתה ? (ל"ת)איתי 23/02/2011 00:12הגב לתגובה זו
- 4.תודה סיוון כתבה מעניינת (ל"ת)יוני 22/02/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 3.מה דעתך על כור אגח ט' ? (ל"ת)אלון 22/02/2011 10:57הגב לתגובה זו
- 2.כמה לדעתך תהיה הריבית עד סוף 2011? (ל"ת)אריה 22/02/2011 10:09הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 22/02/2011 13:04הגב לתגובה זולהערכתי הריבית תעמוד על רמה של 3.5% בסוף 2011.
- 1.ר 22/02/2011 10:09הגב לתגובה זורעיון נכון אך כתבה רדודה ביותר.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
