השפעות המלחמה; מעל 20 אלף אסירים בישראל, כמעט 50% מהם ביטחוניים; מה הממשלה מתכננת לעשות?
מאז פרצה המלחמה עברו כבר 103 ימים, אחת השפעות של המלחמה היא על כמות הכלואים בבתי הכלא בישראל שעלתה בצורה משמעותית, בעקבות מעצרם של אלפי מחבלים פלשתינים. כמות האסורים מגיעה כיום לכמות של מעל 20 אלף אסירים. בשב"ס כזכור טענו בדיון בכנסת לפני שבועיים וחצי כי ביכולתם להכיל רק עד כ-20 אלף אסירים.
באותו דיון החליטה הוועדה לביטחון לאומי להאריך לפי סעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר עד היום, את אירוע החירום הכליאתי שמאפשר לשב"ס להחזיק במאסר את האסירים בצפיפות הנוכחית. הסיבה לצורך בחקיקה היא משום שלאור העלייה בכמות האסורים הם מוחזקים בצפיפות של פחות מ-3 מ"ר לאסיר, וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.
לאור תום זמן ההארכה, התכנסה הוועדה לביטחון לאומי לאשר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - מצב חירום כליאתי לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה תאפשר את הארכת תוקפה של הוראת השעה, ב-4 חודשים, במסגרתה, השר לביטחון לאומי, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יוכל להכריז על מצב חירום כליאתי ולאפשר את החריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה בבתי הסוהר(מינימום 3 מ"ר לאסיר). בנוסך אישרה הוועדה להאריך בינתיים עד העברת החוק במליאת הכנסת, את תוקף הכרזתו של השר על מצב חירום כליאתי עד ה-18 בפברואר.
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעצר מחבלי חמאס בעזה. צילום דובר צה"ל
עלייה של כמעט 4,000 אסירים ב-3 חודשים
לדברי סגד אליאסף זכאי, משירות בתי הסוהר מתחילת המלחמה מצבת הכלואים עלתה ב-3,850 כלואים. (מ-16,350 ל-20,200). כ-300 מהם באוכלוסיית הפליליים (עלייה מ- 11,100 ל-11,400) וביטחוניים עלייה של 3,550 (עלייה מ-5,240 ל-8,780).
במשרד לביטחון פנים מסבירים כי "בעת זו אין בפעולות המקודמות כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים עקב המעצרים הרבים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. עלייה משמעותית זו בהיקפי הכלואים בתקופה כה קצרה הביאה לכדי מצב חירום כליאתי חמור, המצריך כאמור את הארכת הוראת השעה ואת התאמת הדין למצב החדש שעמו המדינה בכללותה ושירות בתי הסוהר בפרט, נדרשים להתמודד, כדי שיהיה אפשר לקלוט עוד עצורים, לצד קידומם של הפתרונות הנוספים".
כזכור באחד מהדיונים שנערכו בנושא חשף סג"ד אליאסף זכאי, ראש ענף תחום הכליאה בשב"ס כי "לגבי אסירים ביטחוניים, בממוצע בכל תא יש 10 אסירים. בבית הכלא קציעות יש תא מאסר של 45 מטרים ששוהים בו 30 אסירים ביטחוניים. וכי מעל ל-3,000 אסירים ישנים ללא מיטה על מזרון בלבד".
- בעלי הבית התחרטו בדקה ה-90 - וישלמו 850 אלף ש'
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
אין כרגע פתרונות. מתי יהיו?
עו"ד אביב הסבירה כי "חל עיכוב בפתיחת מתקן 'אלה' וההערכה היא כי הוא יפתח בתחילת מרץ". לדבריה, "יש צוות היגוי לאומי שהוסמך על ידי הקבינט הביטחוני אותו מוביל המל"ל שדנים בנושא החלופות. בהם: תוכנית שמקודמת בשב"ס של הוספת מתקני כליאה במתקנים ביטחוניים על ידי הסבת שטחים ציבוריים באגפים קיימים ובפריסה רחבה".
בנוסף טענה כי יש בחינה של השמשת אגף חדש עם 100 מקומות. וכן מנגנון שחרור מנהלי ונבחנת הצעת חוק במסגרתה תתאפשר חופשה מיוחדת לאסירים 45 ימים טרם שחרורם.
עו"ד עידו בן יצחק, היועץ המשפטי לוועדה, שאל מה קורה אם מחר בבוקר כאשר יגיע האסיר האחרון ששב"ס יוכל לקלוט? נציג המל"ל, יוסי מימון, טען כי יש תוכנית של תוספת 8,888 מקומות כליאה וכי יש אישור תקציבי מהאוצר והשלב ראשון אמור להיות מיושם תוך ארבעה חודשים.
בן יצחק הסביר כי בין היתר מקודמים הקמת אגפים בכלא 'קציעות' של 1,200 מקומות בכספות שיסתיימו בעוד שלוש שנים וכן נבחנת הסוגיה שמצריכה אישור של השר ושב"ס הקמת אגפי אוהלים לטווח המידי.
הדיון שעסק בנושא בוועדה לביטחון לאומי. צילום דני שם טוב, דוברות הכנסת
עו"ד אביב, העירה כי השר לביטחון לאומי מתנגד להקמת אוהלים במתקני שירות בתי הסוהר מבחינת שיקולי ביטחון וההשלכה של אחזקתם באוהלים. "גם בחינת כוח האדם והכספות נמצאים בבחינה". היו"ר פוגל העיר כי המלחמה לא נגמרת אבל הקיבולת נגמרת והחשש שעוד רגע נצטרך לבצע צעדים הומניטריים ונאלץ לשחרר אסירים בטחונים. זה בלתי אפשרי. "אנחנו צריכים להיות מקוריים ויוזמים יחד עם גורמים נוספים כמו משרד הביטחון עם הבינוי ומתקני הכליאה שלו". עו"ד גיל שפירא, מהסנגוריה הציבורית, אמר כי אף אחד מהצעדים עליהם דובר בדיונים לא יצאו לפועל. "לא החופשה המיוחדת לאסירים, לא צוות ההיגוי, לא הבינוי בכלא 'אלה' לא המשמורת בקהילה, ואני מניח שגם ששמעו כרגע לא יתבצע בזמן והנקודה הזו חייבת לעמוד לנגד הוועדה כשהיא באה לדון בהצעה הזו. יש כאן אי עשייה ומתן פתרונות וממשיכים להרע את התנאים. חייבים לבוא עם פתרונות מידיים לצד הצעת החוק".
ד"ר סיגל שהב, המרכז האקדמי למשפט ועסקים צינה כי "מבחינת האסירים הפליליים הוצעו פתרונות לאורך השנים בעקבות משבר כליאה. הגיע הזמן לתת פתרונות לזרם הנכנסים והיוצאים מבתי הסוהר. הפתרונות המידיים והיעילים בהם שתישקל שוב מדיניות המעצרים והחלטות וועדות השחרורים, שימוש באיזוק אלקטרוני ועוד. אנו משלמים מחיר יקר בהקשר של שיקום. יש לראות את הפגיעה המצטברת".
מוחזקים בצפיפות
כזכור, הסיבה לצורך בחקיקה היא משום שלאור העלייה בכמות האסורים הם מוחזקים בצפיפות של פחות מ-3 מ"ר לאסיר, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ. בסעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר נקבע כי לכל אסיר יהיו "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי". במסגרת הוראת השעה שהסדירה את ההוראות החלות בעת מצב חירום כליאתי נקבע כי מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להלין אסיר שלא על מיטה "רק בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה לתקופה קצרה ככל האפשר", וכי לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול.
מרחב המחיה המינימלי, שממנו ניתן לחרוג בעת מצב החירום הכליאתי, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (יוני 2017). בית המשפט קבע כי מרחב המחיה המינימלי לאסירים ולעצירים המוחזקים בבתי הסוהר צריך לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות לאסיר בתא הכולל שירותים ומקלחת, וכן 4 מ"ר לפחות בתא שאינו כולל שירותים ומקלחת.
פחות מ-3 מ"ר לאסיר. בית כלא צילום Getty images Israel
החלטת בג"צ הגיעה לאחר עתירה שהגישה בנושא האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ורופאים לזכויות אדם בשנת 2014. בשנת 2018 הגישה המדינה בקשה לבית המשפט לדחות את היישום ב-10 שנים, עד לשנת 2027. המדינה טענה כתוצאה מהפסיקה היא תיאלץ לבצע "שחרור המוני" של אסירים שיסכן את שלום הציבור. בנובמבר 2018 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר המרחיב את השימוש במנגנון השחרור המנהלי (הגדלת תקופות השחרור).
בשנת 2019 הודיעה המדינה כי הפעימה הראשונה של פסק הדין בוצעה במלואה, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר. בשנת 2021 החליט בית המשפט כי יישום הפעימה השנייה של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר) יוארך עד לסוף שנת 2022.
המדינה ביקשה לדחות את יישום פסק הדין עד ל-2027 ובג"צ קיבל את עמדת המדינה והאריך את זמן הביצוע עד לסוף שנת 2027.
- 12.אפשר לחפור מנהרות וסגור אותם שם . הם רגילים (ל"ת)עוזיאל 18/01/2024 21:58הגב לתגובה זו
- 11.רק מציין ש 3-4 תאי גזים יפתרו צ'יק צ'ק את הבעיות (ל"ת)הפותר הלאומי 18/01/2024 18:39הגב לתגובה זו
- 10.להרעיב למוות. אין הוגן מזה. (ל"ת)שדגכ 18/01/2024 17:59הגב לתגובה זו
- 9.משה 18/01/2024 17:58הגב לתגובה זודמוקרטיה חולנית כמו שלנו אין בשום מקום בעולם. הם צריכים להיות מחוסלים במקום. אין להם זכות לנשום
- 8.מישל 18/01/2024 17:20הגב לתגובה זוהרי בנות הם כן מקבלים ...
- 7.מבחינה כלכלית כדאי לקדם עונש מוות למחבלים (ל"ת)כלכלן 18/01/2024 16:24הגב לתגובה זו
- 6.זו הסיבה למה מחבלים יש להרוג מיד בלי מעצר מיותר (ל"ת)אלכס 18/01/2024 15:52הגב לתגובה זו
- 5.פתרון חלקי לבעיה הזו (ולבעיה גדולה יותר) הוא עונש מוות (ל"ת)עונש מוות למחבלים 18/01/2024 15:45הגב לתגובה זו
- 4.רותי 18/01/2024 14:37הגב לתגובה זוהם לא חשבו שאחר כך יהיה להם צפוף בכלא חלאות סוף מעשה במחשבה תחילה
- 3.יוסי 18/01/2024 13:46הגב לתגובה זולהוציא להורג את מחבלי הנוחבה זה הפיתרון
- 2.צריך לממן מכספי המיסים הפלסטינים (ל"ת)18/01/2024 13:38הגב לתגובה זו
- 1.להכניס אותן למנהרות ככה יהיה מקום (ל"ת)ארקד 18/01/2024 13:38הגב לתגובה זו

עקב ייצוגית בישראל: השינוי בג'ימייל שישפיע עליכם
לאחר מחלוקת משפטית על הצגת הודעות פרסומת בשירות ג'ימייל, הגיעו הצדדים להסכמה על שינוי חזותי בממשק של שירות הדואר האלקטרוני בישראל, שיבהיר את ההבדל בין פרסומות לבין הודעות מייל רגילות. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסתלקות, שתכלול גמול למבקש בסכום
של 87.5 אלף שקל ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 262.5 אלף שקל, אך ללא פיצוי ישיר לחברי הקבוצה - שיוכלו להגיש תביעות בנפרד
גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.
גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.
גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.
בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.
שמאי מקרקעין ניסה להתחמק ממס שבח - השיטה ומה קבעה השופטת?
ארבעה חברים רכשו בתוך כמה שעות ארבע דירות זהות באותו בניין ישן, וכעבור שבע שנים וחצי הם מכרו אותן באותו היום ובאותו המחיר. שלושה שילמו מס כדין, השמאי טען שזו עסקה פרטית פרטית שפטורה ממס - זה לא נכון, זו עסקה לכל דבר ועניין ויש עליה מס מלא
ב-29 באפריל 2013 חתמו בתוך כמה שעות ארבעה חברים־עמיתים מהענף - שמאי המקרקעין ערן בנטל ושלושה עורכי דין - על ארבעה חוזים כמעט זהים לרכישת ארבע דירות בבניין ישן בן שתי קומות. “כל הסכמי הרכישה של ארבע הדירות בבניין נחתמו באותו יום, כאשר התמורה והתנאים בכל אחד מההסכמים הם זהים”. המחיר היה 625 אלף שקל לכל דירה.
שבע וחצי שנים אחר-כך, ביוני 2025, מצאה עצמה החבורה במוקד פסק דין ארוך ומפורט של השופטת אורית וינשטיין בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרכז הפרשה ניצבת המחלוקת סביב השאלה איך צריך לסווג לצורכי מס את הרווח שהפיק בנטל כשמכר את דירתו בתחילת 2016 תמורת 1.575 מיליון שקל, ביחד עם חבריו שמכרו במקביל את דירותיהם באותו מחיר. “עסקת המכירה של דירת מגורים... מהווה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי”, פסקה השופטת, ודחתה את טענת השמאי כי מדובר בהשקעה פרטית תמימה הראויה למס שבח בלבד. יודגש כי עורכי הדין מכרו את הדירה במסגרת עסקית ושילמו מס מלא.
הטיעון של בנטל היה ברור: הוא קנה דירה להשקעה, השכיר אותה ואף לקח משכנתה “סטנדרטית למגורים”, לפי פסק הדין. לדבריו, לא היה שום מיזם משותף. “העסקה היא עסקה פרטית הונית ואינה עסקה מסחרית”, התעקש בנטל. אלא שהראיות הציגו תמונה שונה בתכלית: ארבעת הרוכשים הופיעו כגוף אחד מול המוכר, קיבלו ייעוץ משפטי מאותו משרד, בלי לשלם שכר טרחה, וחודש לאחר הרכישה חתמו על הסכם שיתוף שהגדיר במפורש כי לכל אחד מהם רבע מן הזכויות במקרקעין.
בית המשפט שם דגש על שורת אינדיקציות שהרכיבו ביחד פסיפס של התנהלות עסקית: זהות המחיר ותנאי הרכישה, הייצוג המשותף, והעובדה שהחבורה החלה לקדם תוכנית תמ״א 38 על הקרקע. “חברי המיזם פעלו יחד ובשיתוף מלא... עובדות אלו יש בהן לשקף כי המערער תרם את הידע שלו כשמאי מקרקעין ויתר הרוכשים תרמו את הידע שלהם כעורכי דין ופעלו במשותף”. בכך נחשפה ליבת הפרשה: שיתוף פעולה גלוי שרק שם על עצמו גלימה של פעילות פרטית.
- מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?
- השקעה בדירה או במשרד - מה עדיף? יתרונות וחסרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת האמירות החותכות בפסק הדין מופיעה היא כי, “שילוב העובדות של רכישת הדירה... מצביע על כך שהמסקנה הסבירה יותר היא כי התקיימה התארגנות עסקית”. וינשטיין לא הסתפקה בחותמת “התארגנות”; אלא היא בחנה בקפידה גם את תקופת ההחזקה הקצרה, את רווח ההון החריג - כמיליון שקל בשלוש שנים - ואת הניסיון המצטבר של בנטל שרכש ומכר חמש דירות נוספות בעשור שלפני העסקה. בנטל ניסה להגיב לטענות כלפיו. בעדותו הוא סיפר כי הוא לא ניהל אפילו משא ומתן על מחיר הרכישה; חברו אסרף פשוט אמר לו שהדירה מוצעת תמורת 625 אלף שקל. “זה המחיר שהמוכר ביקש... זיהיתי עסקה טובה”, העיד השמאי. אלא שהפשטות הזו, קבעה השופטת, דווקא חיזקה את המסקנה שהמחיר הותאם לבניין כולו, ולא לדירה בודדת, ולא משקף שוק חופשי אלא מהלך קולקטיבי.