הסערה הבאה: מהומה בוועדת החוקה בכנסת בדיון על ניגודי העניינים של השופטים
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי הוא שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה, בעקבות דבריה של עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, שהאשימה כי העלאת הטענות על ניגודי העניינים של השופטים שכבר נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים מעוררת חשש שהמניעים לכך אינם ענייניים ובמטרה לפגוע באמון הציבור.
רוטמן קטע את דבריה של עו"ד בכר, ודרש ממנה לחזור בה ולהתנצל, לאחר שאמרה כי כלל הטענות שהועלו לגבי הנשיאה חיות נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים וכי "מחזור טענות אלה כעת מעורר חשש שהמניעים לעשות כן אינם עניינים ומטרתו אחת – להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. גם בעניין השופט עמית הנושא נבדק על ידי נציב התלונות על השופטים שדחה את על הטענות בנושא".
עו"ד בכר טענה בתגובה כי "שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך הקפדה למנוע ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה".
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
ניגודי עניינים
הדיון הסוער נערך בכנסת בנושא ניגודי העניינים של השופטים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר. בפנייתו לקיום הדיון, כתב קלנר כי הבקשה מועלית בעקבות חשיפת העיתונאי קלמן ליבסקינד, לפיה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, דן בשורת תיקים בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים לחברות בהן אחיו וגיסו מכהנים בתפקידים בכירים, וכן, כי נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנה בתיקי חברות ביטוח אותן מייצג בעלה עו"ד דוד חיות
רוטמן אמר בדיון לעו"ד בכר "אני תמה מהן יכולות הנהלת בתי המשפט ועל פי איזה דין יש לך סמכות לעסוק במניעים שלנו. האם תפקידך כעובדת ציבור להגיב לשליש מחברי הוועדה שלי שמניעיהם אינם כשרים? ואם יש לך הסמכה בחוק, האם עברת הכשרה פסיכולוגית בנוגע למניעים של חברי כנסת והאם את סבורה שתפקידו של עובד ציבור הוא לבקר מניעים של חברי כנסת?
"לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי, אני מבקש כמו שאני מבקש מכל אדם, וזה שאת מהנהלת בתי המשפט לא הופך את הדם שלך לכחול, כשם שאני מגן על עובדי ציבור ומבקש שיתנצלו אם אמרו דברים שלא במקום על מניעיהם, אני מצפה שכאשר את עושה מעשה כה חמור, אם את רוצה להמשיך לדבר, שתתנצלי בפני ח"כ קלנר, שאמרת שהמניעים שלו במכתב שמבוסס על כתבה עיתונאית על נושאים שצריכים ברור, הם מניעים לא כשרים, כי את לא מוסמכת לעשות את זה ועובד מדינה לא מבקר ח"כים בוועדת כנסת וזה גם מנוגד לכלל אתי".
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
רוטמן טען כנגד בכר כי טענתה כי הנושא חשוף לציבור ולכן אם יקרה משהו לא בסדר הציבור יוכל לבקר, לעומת הפקפוק במניעים של נבחר ציבור שרואה את הדברים ומבקש דיון בוועדה שתפקידה לעשות את הביקורת הציבורית הזאת ואת אומרת המניעים שלך לא כשרים היא חצופה.
מתי שופט מנוע מלשבת בדין?
בפתח דבריה אמרה עו"ד בכר כי "בדין הישראלי קיים הסדר מפורש, מלא וכולל, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה, המסדיר בחוק ובפסיקה את השאלה מתי שופט מנוע מלשבת בדין.
סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע את נקודת המוצא לפיה שופט מחויב לשבת בדין למעט אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". כלל יסוד זה יונק, בין היתר, מן העיקרון החוקתי שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שלפיו אין על השופט "אלא מרותו של הדין".
כללי הפסלות מפורטים גם בסעיפים 14 ו-15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, והם יושמו במאות פסקי דין הנוגעים בסוגיות אלה. כל החלטת פסלות ניתנת לערעור.
זו גם השיטה הנהוגה במרבית מדינות העולם.
בכר טענה כי "התנהלותם של שופטים נתונה למנגנוני פיקוח ובקרה מרובים ויעילים: ראשית, הדיונים בבתי המשפט מתנהלים ככלל בדלתיים פתוחות. התנהלותם של השופטים באולם המשפט חשופה לעיני הציבור, וכך גם החלטותיהם. שקיפות זו מפחיתה באופן משמעותי את החשש ששופט יפעל בניגוד עניינים.
"שנית, שופטים כפופים לכללי אתיקה מחמירים, שאין להם מקבילה דומה לגבי נושאי משרה אחרים. שלישית, שופטים נתונים לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים ולנציב נתונה הסמכות – אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו – להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן, לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות בדין להעביר שופט מכהונתו, ולשר המשפטים האפשרות להגיש קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי של השופטים".
לצד כל האמור, קיימת בכל בית משפט רשימת מניעויות, שאין חובה בדין לקיימה, המשמשת כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים לטיפול ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים" המופיעים בבתי המשפט לעיתים קרובות.
רוטמן הודיע כי לא ירפה מהנושא וכי לדיון ההמשך שיקיים, יבקש את עמדת הנהלת בתי המשפט בכתב. "אני מקווה שהנהלת בתי המשפט תבוא עם תשובות ולא עם הטחת האשמות".
לחברי האופוזיציה אמר: במקרים הללו אין קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו הוא לפקח, וההתגייסות של ח"כים שאומרים שלא רוצים לעסוק בעניין כי אנחנו במערכה להילחם בקואליציה, זה השכפ"צ שמנסים לתת למעשים שיודעים שלא ייעשו".
- 3.zeeviq 20/09/2023 15:36הגב לתגובה זוזהו
- 2.שובל 20/09/2023 14:35הגב לתגובה זוולמקורבים ולא מצהירים על ניגודי עניינים
- 1.שאול 20/09/2023 14:30הגב לתגובה זורוטמן בניגוד עניינים עם טובת המדינה ולכן חובתו להתפטר . כמוהו לוין וביבי השקרן ובן גביר הפירומן .
- מבט 20/09/2023 15:28הגב לתגובה זולא מעידה על הבנה של המציאות.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
בית משפט השלום בירושלים קבע כי אזורים תשלם פיצויים בהיקף כולל של יותר מ-420 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית, בגין איחור במסירת הדירות. החברה טענה כי הקורונה גרמה לעיכוב של ארבעה חודשים והצדיקה פטור מתשלום, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר
ישיר בין המגפה לבין האיחור, והזכיר כי אין די בהכרזה על הקורונה כ"כוח עליון" כדי להימנע מפיצוי
במהלך החודשים הארוכים שבהם המתינו הדיירים החדשים בפרויקט ארזה שהוקם במוצא עילית למפתחות הדירות שלהם, הסבירו אנשי להם אזורים בנין (1965) כי אין ביכולתם לעמוד בלוחות הזמנים. מגפת הקורונה, כך נטען, שיתקה את ענף הבנייה, פועלים נעדרו, אספקת חומרים התעכבה והמדינה עצמה נכנסה לסגרים. אלא שכשהגיעה הפרשה לפתחו של בית המשפט, התברר כי התמונה מורכבת בהרבה. פסק הדין שפרסמה השופטת הבכירה מרים קסלסי משרטט תמונה של עיכובים חלקם מוצדקים, חלקם לא - ובעיקר כזו שלא הוכח לגביה מה באמת נבע ממגפה ומה מקורו בגורמים אחרים.
מדובר בתביעה שהגישו 15 רוכשי דירות, שקנו שמונה דירות בפרויקט גדול של אזורים. התובעים טענו לאיחור במסירה שנע בין ארבעה לשישה חודשים וחצי, וביקשו פיצוי לפי חוק המכר (דירות) וכן בגין עוגמת נפש. החברה מנגד התגוננה בטענה שהאיחור נגרם כתוצאה מכוח עליון-– מגפת הקורונה, ולכן היא פטורה מתשלום. בנוסף, היא טענה כי חלק מהדיירים ביקשו לבצע שינויים בדירות, מה שדחה את מועדי המסירה בהסכמתם, וכי יש לקחת זאת בחשבון.
בית המשפט נדרש לשורה ארוכה של עדויות, מסמכים וחוות דעת מומחים, וניסה לפענח מה בדיוק קרה באתר הבנייה בין 2018 ל-2021. התמונה שעלתה היתה של פרויקט מורכב שכלל 21 בניינים, ובו לצד גורמים חיצוניים כמו הקורונה, התגלו גם עיכובים פנימיים, ליקויים בתיאום בין קבלנים וספקים, ולעתים גם חוסר בהירות בהתנהלות החברה עצמה. השופטת קסלסי ציינה כי חלק מהתובעים ביקשו שינויים מינוריים בדירות - הזזת נקודות חשמל, שינויי אינסטלציה או הקטנת קירות, אך אף שמדובר בעבודות שניתן לבצע בתוך ימים ספורים, החברה קבעה באופן גורף דחייה של 30 או 45 ימי עבודה. "התמקחתי איתם וזה ירד ל-45 יום", העידה אחת הרוכשות. "ראיתי שתקופה ארוכה לא נעשה כלום, וכשכבר עשו – זה לקח יומיים שלושה". גם תובעים אחרים תיארו כי התקבלו דחיות אוטומטיות, ללא בדיקה אמתית של משך העבודה הנדרש.
לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים
מנגד, הקבלן מטעם אזורים העיד כי מדובר בהערכות שנקבעו על ידי האדריכלית ומהנדס הפרויקט, וכי לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים. ואולם בית המשפט קבע כי התמונה מצביעה על הפרזה: לפי קביעתה של השופטת קסלסי, תקופת העיכוב הסבירה לביצוע השינויים בדירות עומדת על כשני שלישים בלבד מהימים שנקבעו בנספחי השינויים. "התובעים הצליחו להוכיח כי אין הלימה מלאה בין היקף השינויים שבוצעו לבין פרקי הזמן שנקבעו לדחיית המסירה", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. "מדובר בהפרזה של כשליש במספר הימים, ויש לראות בכך חריגה לא סבירה, אף שלא במידה שמלמדת על ניסיון לעקוף את חוק המכר (דירות)".
- עלייה בשורה העליונה, ירידה בשורה התחתונה: אזורים מכרה 59 דירות ברבעון
- אזורים רושמת עלייה של 51% בהכנסות ברבעון - 512 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך עיקר הדיון נסוב סביב טענת אזורים, שלפיה מגפת הקורונה מהווה כוח עליון הפוטר אותה מאחריות. החברה הציגה עדויות של מנהלי פרויקט, קבלני משנה וספקים שסיפרו על מחסור בעובדים, עיכובים באספקת חומרי גלם, ובמקרים אחדים גם על עובדים שחלו או נכנסו לבידוד. ואולם בית המשפט מצא כי הראיות אינן קושרות במישרין בין המגפה לבין עיכוב של ארבעה חודשים כפי שטענה החברה. "לא הובאה בפניי כל הוכחה שהקורונה גרמה לעיכוב בן ארבעה חודשים", כתבה קסלסי. "ובוודאי שלא הוכח כי עיכוב בן ארבעה חודשים חל באופן זהה על כל הבניינים בפרויקט". היא הזכירה כי החברה לא הציגה חוות דעת מקצועית שתתמוך בקשר הסיבתי, ואף לא הביאה ראיות על לוחות הזמנים המקוריים לעומת הביצוע בפועל.
