שמחה רוטמן
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הסערה הבאה: מהומה בוועדת החוקה בכנסת בדיון על ניגודי העניינים של השופטים

רוטמן דרש מנציגת הנהלת בתי המשפט להתנצל, לאחר שאמרה כי מחזור טענות כנגד השופטים שכבר נדחו מעורר חשש שהמניעים בדיון עליהם הוא להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. הדיון הסוער נערך בנושא ניגודי העניינים של השופטים
נחמן שפירא | (4)

 יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי הוא שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה, בעקבות דבריה של עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, שהאשימה כי העלאת הטענות על ניגודי העניינים של השופטים שכבר נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים מעוררת חשש שהמניעים לכך אינם ענייניים ובמטרה לפגוע באמון הציבור.

רוטמן קטע את דבריה של עו"ד בכר, ודרש ממנה לחזור בה ולהתנצל, לאחר שאמרה כי כלל הטענות שהועלו לגבי הנשיאה חיות נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים וכי "מחזור טענות אלה כעת מעורר חשש שהמניעים לעשות כן אינם עניינים ומטרתו אחת – להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. גם בעניין השופט עמית הנושא נבדק על ידי נציב התלונות על השופטים שדחה את על הטענות בנושא".

 עו"ד בכר טענה בתגובה כי "שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך הקפדה למנוע ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה". 

ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת​

ניגודי עניינים

הדיון הסוער נערך בכנסת בנושא ניגודי העניינים של השופטים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר. בפנייתו לקיום הדיון, כתב קלנר כי הבקשה מועלית בעקבות חשיפת העיתונאי קלמן ליבסקינד, לפיה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, דן בשורת תיקים בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים לחברות בהן אחיו וגיסו מכהנים בתפקידים בכירים, וכן, כי נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנה בתיקי חברות ביטוח אותן מייצג בעלה עו"ד דוד חיות

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

רוטמן אמר בדיון לעו"ד בכר "אני תמה מהן יכולות הנהלת בתי המשפט ועל פי איזה דין יש לך סמכות לעסוק במניעים שלנו. האם תפקידך כעובדת ציבור להגיב לשליש מחברי הוועדה שלי שמניעיהם אינם כשרים? ואם יש לך הסמכה בחוק, האם עברת הכשרה פסיכולוגית בנוגע למניעים של חברי כנסת והאם את סבורה שתפקידו של עובד ציבור הוא לבקר מניעים של חברי כנסת? 

"לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי, אני מבקש כמו שאני מבקש מכל אדם, וזה שאת מהנהלת בתי המשפט לא הופך את הדם שלך לכחול, כשם שאני מגן על עובדי ציבור ומבקש שיתנצלו אם אמרו דברים שלא במקום על מניעיהם, אני מצפה שכאשר את עושה מעשה כה חמור, אם את רוצה להמשיך לדבר, שתתנצלי בפני ח"כ קלנר, שאמרת שהמניעים שלו במכתב שמבוסס על כתבה עיתונאית על נושאים שצריכים ברור, הם מניעים לא כשרים, כי את לא מוסמכת לעשות את זה ועובד מדינה לא מבקר ח"כים בוועדת כנסת וזה גם מנוגד לכלל אתי".  

קיראו עוד ב"משפט"

רוטמן טען כנגד בכר כי טענתה כי הנושא חשוף לציבור ולכן אם יקרה משהו לא בסדר הציבור יוכל לבקר, לעומת הפקפוק במניעים של נבחר ציבור שרואה את הדברים ומבקש דיון בוועדה שתפקידה לעשות את הביקורת הציבורית הזאת ואת אומרת המניעים שלך לא כשרים היא חצופה.

מתי שופט מנוע מלשבת בדין?

בפתח דבריה אמרה עו"ד בכר כי "בדין הישראלי קיים הסדר מפורש, מלא וכולל, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה, המסדיר בחוק ובפסיקה את השאלה מתי שופט מנוע מלשבת בדין. 

סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע את נקודת המוצא לפיה שופט מחויב לשבת בדין למעט אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". כלל יסוד זה יונק, בין היתר, מן העיקרון החוקתי שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שלפיו אין על השופט "אלא מרותו של הדין".

כללי הפסלות מפורטים גם בסעיפים 14 ו-15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, והם יושמו במאות פסקי דין הנוגעים בסוגיות אלה. כל החלטת פסלות ניתנת לערעור. 

זו גם השיטה הנהוגה במרבית מדינות העולם. 

בכר טענה כי "התנהלותם של שופטים נתונה למנגנוני פיקוח ובקרה מרובים ויעילים: ראשית, הדיונים בבתי המשפט מתנהלים ככלל בדלתיים פתוחות. התנהלותם של השופטים באולם המשפט חשופה לעיני הציבור, וכך גם החלטותיהם. שקיפות זו מפחיתה באופן משמעותי את החשש ששופט יפעל בניגוד עניינים. 

"שנית, שופטים כפופים לכללי אתיקה מחמירים, שאין להם מקבילה דומה לגבי נושאי משרה אחרים.  שלישית, שופטים נתונים לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים ולנציב נתונה הסמכות – אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו – להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן, לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות בדין להעביר שופט מכהונתו, ולשר המשפטים האפשרות להגיש קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי של השופטים".

לצד כל האמור, קיימת בכל בית משפט רשימת מניעויות, שאין חובה בדין לקיימה, המשמשת כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים לטיפול ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים" המופיעים בבתי המשפט לעיתים קרובות. 

רוטמן הודיע כי לא ירפה מהנושא וכי לדיון ההמשך שיקיים, יבקש את עמדת הנהלת בתי המשפט בכתב. "אני מקווה שהנהלת בתי המשפט תבוא עם תשובות ולא עם הטחת האשמות".

לחברי האופוזיציה אמר: במקרים הללו אין קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו הוא לפקח, וההתגייסות של ח"כים שאומרים שלא רוצים לעסוק בעניין כי אנחנו במערכה להילחם בקואליציה, זה השכפ"צ שמנסים לתת למעשים שיודעים שלא ייעשו".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    zeeviq 20/09/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    זהו
  • 2.
    שובל 20/09/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    ולמקורבים ולא מצהירים על ניגודי עניינים
  • 1.
    שאול 20/09/2023 14:30
    הגב לתגובה זו
    רוטמן בניגוד עניינים עם טובת המדינה ולכן חובתו להתפטר . כמוהו לוין וביבי השקרן ובן גביר הפירומן .
  • מבט 20/09/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    לא מעידה על הבנה של המציאות.
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהמעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרה

תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל מעבודות אינסטלציה

על פי החשד, הוא לא דיווח על הכנסות של כמיליון שקל בין 2019 ל-2024. מהחקירה עולה כי החשוד ביצע עבודות באמצעות החברה, וזאת ללא דיווח על מלוא ההכנסות. בנוסף, נמצא כי האיש קיבל מלקוחותיו ומלקוחות החברה צ'קים, שאותם פדה אצל נותני שירותי מטבע כדי להסתיר את הכנסותיו האמיתיות

עוזי גרסטמן |

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום, ובשיתוף פקיד שומה אילת, מנהלת חקירה כנגד חסן בהנסי, תושב אילת, בחשד כי הוא לא דיווח על הכנסות של כמיליון שקל בין 2019 ל-2024. מהחקירה עולה כי החשוד עבד בחברה בתחום האינסטלציה, עדן בהנסי אילת, שבבעלות קרובת משפחתו, ואף היה הנציג הבלעדי שלה באילת. מממצאי החקירה עולה כי החשוד ביצע עבודות באמצעות החברה, וזאת ללא דיווח על מלוא ההכנסות. בנוסף, על פי הודעת הרשות נמצא כי החשוד קיבל מלקוחותיו ומלקוחות החברה צ'קים, שאותם פדה אצל נותני שירותי מטבע כדי להסתיר את הכנסותיו האמיתיות.

עוד עולה מהחקירה כי החברה דיווחה בדו"חותיה הכספיים ב-2023-2019 על מחזור 0, כלומר ללא פעילות. כמו כן, קיים לה ניכוי במקור מהכנסות מפעילות החברה שלא הובאו בחשבון בדו"חות החברה ולא בפעילות החשוד. לאחר שהחקירה עברה לשלב הגלוי, נתפסו בביתו של החשוד מסמכים וחומרי מחשב. מהחקירה עולות ראיות לכאורה שלפיהן החשוד לא דיווח על הכנסות בסכום של כמיליון שקל בין 2019 ל-2024. השבוע הובא החשוד בפני בית משפט השלום באילת ושוחרר בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

לפני כשבוע וחצי הודיעה הרשות כי משה ועמית קלינגר, שני אחים, בעלי חברה ליבוא ומכירת רכבים פרטיים ומסחריים, נחקרו בעקבות חשד כי הצהירו על מחירים לרכבים שהם נמוכים מהשווי האמיתי שלהם, זאת כדי להתחמק מתשלום מס למדינה על סך עשרות מיליוני שקלים, תוך חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון. בית משפט השלום בחיפה שחרר אותם בתנאים מגבילים. השניים החשודים כי ייבאו לארץ רכבים מחו"ל, תוך הצהרה על מחירים כוזבים. החשדות עלו במסגרת חקירה שמנהלת רשות המסים בעניינם, באמצעות חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם בית המכס אילת. במסגרת החקירה עלה חשד לביצוע עבירות על פקודת המכס, מס קנייה, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון, בהיקפים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.