המשטרה החרימה 7 מיליון שקל במזומן ואקדח מביתו של תושב טייבה
שוטרי מחוז מרכז חשפו בפעילות מבצעית יזומה בטייבה 7 מיליון שקל במזומן המוחזקים בשקיות זבל ואקדח בבית בעיר.
בלשי תחנת טייבה בשיתוף לוחמי מג"ב ויחידת הכלבנים במחוז מרכז ביצעו אמש חיפוש יזום בבית בעיר וזאת כחלק מהפעילות ההתקפית כנגד גורמים פליליים בעיר .
המיליונים שנתפסו. צילום דוברות משטרה
במהלך הפעילות שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה איתרו הבלשים בתוך שקיות זבל כ-7 מיליון שקל במזומן ובהמשך תפסו גם אקדח טעון.
בתום הפעילות עצרו השוטרים את החשוד - תושב העיר כבן 29 והיום הוא יובא לדיון בבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו.
בחודש שעבר פרסמו במשטרה נתונים על היקף הפעילות שלנם מאז תחילת השנה. לפי הנתונים, המשטרה החרימה מתחילת השנה למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים לטובת חילוט. מדובר בכספים ונכסים שהגיעו מפעילות פלילית, בעיקר של ארגוני הפשיעה.
במשטרה הסבירו כי מדובר בעלייה משמעותית בתפיסות לשם חילוט ביחס לשנים עברו, כאשר בשנת 2021 כולה לשם השוואה נתפסו 1.15 מיליארד שקל לשם חילוט, ובשנת 2020 נתפסו לשם חילוט רק 1.04 מיליארד שקל.
אך למרות הנתונים על החרמת כלי רכב וכסף מארגוני הפשיעה. הנתונים הלו לא מספרים את כל הסיפור. במגזר הערבי כמות הרציחות טיפסה השנה משמעותית והוכפלה לעומת השנה שעברה, 170 עד כה לעומת 75 בשנה שעברה. יש במגזר עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים. האם המשטרה עושה מספיק? לא באמת. זה נובע גם מכך שראשי המגזר, ובוודאי חברי הכנסת, לא הסכימו בשום פנים ואופן שהמשטרה תפעל ורק האשימו אותה בגזענות. היום גם הם כבר מבינים שמדובר במכת מדינה והם משנים את הדיבור שלהם (בלי להתנצל על חלקם, רק תוך האשמת הממשלה).
- בעקבות המכסים: המשקיעים בארה״ב מגדילים חשיפה למזומן
- יושב בצד ומחכה: האם באפט ישקיע חלק מ-300 מיליארד הדולר שלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.א-ב 13/09/2023 13:19הגב לתגובה זולהוציא מהמחזור את השטרות של 200 שקל ולתת שבוע להפקיד אותם. אחר כך הופכים לנייר. לצמצם את השימוש במזומן ל3000 שקלים לכל היותר. כל הפקדת מזומן של מעל 10000 שקל לדווח את החשבון המזוכה. לבטל לחלוטין סחירות של שיקים ועסקאות בכרטיס אשראי. הכסף יופקד רק לחשבון המוטב. למה לא יישמו? בגלל הכלכלה השחורה של החרדים וההכרח שלהם להעלים מס.
- 5.יהודים עובדים - ערבים גונבים (ל"ת)מכיר 11/09/2023 11:53הגב לתגובה זו
- ברור..יהודים לא גונבים בכלל. מי אלה עם הכיפה בבית משפט? (ל"ת)מה לא ברור 13/09/2023 11:06הגב לתגובה זו
- 4.dudu 07/09/2023 18:45הגב לתגובה זוהמגזר הערבי מלא בעשרות מיליארדים של שקלים מפעילות פלילית קלה עד פשיעה חמורה ולדעתי חלק גדול מהעבריינים ניתן להכניס לכלא להרבה שנים עם קנס של מיליונים רבים במקום לנסות ולתפוס אותם על עברות חמורות שמאוד קשות לתפיסה ולהענשה
- 3.רשות המסים 07/09/2023 18:14הגב לתגובה זוהאם רשות המיסים מעורבת בחקירה? מס הכנסה?
- 2.למד ממני, המניוק. (ל"ת)פבלו אסקובר 07/09/2023 17:30הגב לתגובה זו
- 1.לילי 07/09/2023 17:20הגב לתגובה זוההזנחה של המשטרה מצמיחה דור של מתעשרים חדשים על חשבון הציבור . הם גובים את זה מהציבור והמשטרה תופסת 10%.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
