אלמנה תירש את בעלה המנוח - גם אם היו פרודים במשך שנים רבות

משרד המשפטים הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א את עמדתו בערעור האם לאישה זכויות לאחר שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה יהודה וינשטיין

משרד המשפטים מגדיל את ההגנה על נשים - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א את עמדתו, לפיה אלמנה תירש את בעלה המנוח, על אף שהיו פרודים במשך שנים רבות.

עמדת היועץ, שהוגשה במסגרת ערעור תלוי ועומד, מבוססת על הוראות חוק הירושה ופרשנות בתי המשפט במהלך השנים למונח "בן זוג" לפיהם יש לבחון את הקשר הזוגי במבחן פורמלי - האם היו הצדדים נשואים בנישואין תקפים במועד הפטירה.

הערעור הוגש על ידי האלמנה לביהמ"ש המחוזי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, ומתברר בפני השופטים שנלר, ד"ר ורדי ולבהר-שרון. בין המשיבים לערעור גם האפוטרופוס הכללי, אשר מיוצג על ידי עו"ד אורלי לוי מנצור מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

הערעור עוסק עקרונית בשאלה האם האלמנה רשאית לרשת את בעלה המנוח כבת זוגו, חרף הפירוד הממושך ביניהם ולאחר שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לחלק בין שאר הקרובים 26/08/2013 17:51
    הגב לתגובה זו
    במקום שהגברת שנטשה ובוודאי סירבה לתת לו גט תהנה ממעשיה, עדיף שלא לתת לה כלום, או חלק יחסי קטן. לתת לה הכל? על מה ולמה? אילו היה זה רצון המנוח היה כותב את זה בצוואתו, לא ? בכל מקרה זה יעודד סרבנות גט מצד נשים וגן מצד גברים, המקרים של גירושים בגילים מבוגרים.
  • 1.
    אבל בכיוון ההפוך "ידועה בציבור" יורשת בלי צוואה (ל"ת)
    מחזיקות המקל ב-2 קצו 19/08/2013 19:45
    הגב לתגובה זו
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?

עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.

בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.

העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.

אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.

הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים

מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.