ערב אחד ב-2004 חתמו שני בני זוג על מסמך שנראה להם כמו התחייבות ברורה ונחרצת: הסכם ממון שמסדיר הפרדה רכושית מוחלטת. היא, שהיתה אז צעירה ללא ילדים שעבורה מדובר בנישואים הראשונים; והוא, גרוש עם ילדים מנישואיו הקודמים. המסמך אושר בידי נוטריון, ולכאורה כל צד ידע את מקומו, את רכושו, ואת עתידו הכלכלי במקרה של פרידה. מה עוד צריך? כמעט הכל, כך מסתבר. יותר מעשור לאחר מכן, לאחר שנישאו, הולידו בת ונפרדו, גילו השניים כי מערכת המשפט רואה את הדברים אחרת לגמרי. שתי ערכאות שיפוטיות – בית המשפט לענייני משפחה ולאחר מכן גם בית המשפט המחוזי בחיפה - קבעו באופן חד משמעי כי ההסכם תקף רק לתקופת היותם ידועים בציבור. מהרגע שהם התחתנו, הוא בטל ומבוטל.

במוקד המחלוקת עמד אותו הסכם שנחתם ב-2004 ואושר בידי נוטריון. עיקרו היה פשוט: הפרדה רכושית מוחלטת. ואלם כשהתיק הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, קבעה השופטת ענבל קצב-קרן כי, "הצדדים חתמו על ההסכם בהיותם ידועים בציבור, מבלי שעמדו להינשא בקרוב לחתימתו ונישאו בפועל למעלה משנתיים לאחר מכן – ועל כן הנוטריון לא היה מוסמך לאמתו". או במלים אחרות, כדי שהסכם ממון יהיה תקף גם לאחר הנישואין, עליו לעבור אישור מחדש בבית המשפט או אצל נוטריון, אך ורק אם בני הזוג עומדים ממש בפני נישואים. במקרה הזה, חלפה תקופה של כשנתיים וחצי בין החתימה לנישואים - זמן רב מדי לדעת בית המשפט.

בהמשך קבעה השופטת קצב-קרן כי אין בהסכם "הוראה הצופה נישואין ו/או פקיעת נישואין", וכי "תכליתו של ההסכם הייתה להסדיר את ענייניהם הרכושיים... כל עוד הינם ידועים בציבור, ופקע עם נישואיהם". אך היא לא הסתפקה בכך. ניתוח ההסכם עצמו חיזק את המסקנה: אין בו אזכור למלים נישואים, בעל, אשה, גירושים, או ילדים משותפים. גם סעיף 13 להסכם, שמאפשר לצדדים לשוב ולדון בהוראותיו לאחר שנה, חיזק את המסקנה שמדובר בהסכם זמני, שנועד לתקופה בה עדיין לא נישאו.

הגבר, ששמר על טענותיו בעקביות לאורך השנים, טען כי רצה בהסכם ממון מלא מראש, בגלל שהוא היה גרוש עם רכוש וילדים. לדבריו, הוא פנה לנוטריון ביוזמתו, וזה אישר את ההסכם, "רק לאחר שהובהר לו כי כוונת הצדדים להינשא זה לזו". עוד טען כי הנישואים נדחו בעקבות מצבה הבריאותי של האשה, וכי השניים פעלו בפועל לאורך השנים בהתאם להסכם. כך למשל, הם שמרו על חשבונות נפרדים, כל אחד שילם עבור רכושו ולא היתה חפיפה כלכלית משמעותית.

• אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
• יזם מנוסה: הסכמי הממון והגירושים - למראית עין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האשה הציגה טענה אחרת בתכלית. לדבריה, ההסכם נולד מחשש שילדיו של הגבר יאבדו את ירושתם. לדבריה, ההסכם לא נועד לצפות פני עתיד ואינו כולל שום סממן של נישואים: "הוא נעדר המלה 'נישואין'... סיום החיים המשותפים נקבע לפי הודעה ולא לפי גט או התרת נישואין". בנוסף, היא טענה כי הנוטריון היה חבר אישי של הגבר, בא כוחו העסקי והאישי, ולכן הוא אינו ניטרלי.

פסק הדין בערעור, שניתן במרץ 2025 על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט מחוזי חיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים - אב בית הדין חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן - חיזק את מסקנות הערכאה הראשונה. הם כתבו בפסק הדין שפורסם כי, "הצדדים לא היו על מפתן הנישואין... הנישואין לא עמדו בפתח, על כן הנוטריון לא היה מוסמך לאמת את ההסכם". השופטים גם דחו את הטענה שהסכם כזה יכול להיחשב בתוקף גם לפי דיני החוזים הכלליים. לדבריהם, חוק יחסי ממון הוא דין ספציפי שגובר על דיני חוזים כלליים בכל הנוגע לבני זוג נשואים.

בנוסף, בית המשפט קבע בהכרעתו כי אפילו לו היה ניסיון לאמת את ההסכם על בסיס סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון, המתיר לנוטריון לאמת הסכם טרום נישואים, הרי שהשניים לא היו "בני זוג ערב נישואיהם", כנדרש. לדבריהם, "לא ניתן למתוח את צמד המילים 'לפני הנישואין'... לתקופה של למעלה משנתיים כבענייננו". בפסק הדין ניכרת גם מדיניות משפטית רחבה יותר: להבחין בין זוגות שנישאו לבין כאלה שחיו יחד ללא נישואים. "הסכמה של בני זוג ידועים בציבור למשטר רכושי מסוים אינה מקימה חזקה שמסכימים הם להחלת אותו משטר לאחר שישתנה מצבם לבני זוג נשואים", קבעו השופטים בהכרעתם. ובסוף הם סיכמו בפשטות וכתבו כי, "לא מצאנו כי נפלה שגגה במסקנות המשפטיות... אנו מורים על דחיית הערעור".

• ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
• בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית 220 אלף שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

המסקנה שעולה מפסק הדין היא שזוגות שמתכוונים להינשא, גם אם בעתיד הרחוק, וחותמים על הסכמי ממון - חייבים לאשר את ההסכם מחדש לאחר הנישואים, לפי הדרישות המדויקות של חוק יחסי ממון. אחרת גם נוטריון ותיק, מסמך חתום וניסוחים ברורים לא יספיקו להם.

האם בני זוג שנישאו לאחר תקופה כידועים בציבור יכולים "להחיות" הסכם ממון ישן?

כן, אך נדרש לכך אישור מחדש של ההסכם בהתאם לחוק יחסי ממון. החוק דורש כי הסכמים שנערכים לפני הנישואים יאומתו על ידי נוטריון או יאושרו בבית המשפט בעת שהצדדים עומדים להינשא. אם חלפה תקופה ארוכה מהחתימה ועד לנישואים, כפי שקרה במקרה הנ"ל, אין ברירה אלא לאשר שוב אם רוצים שההסכם יהיה תקף גם לאחר הנישואים.

למה בעצם נדרשת "סמיכות לנישואים" כדי שהסכם יאושר לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון?

הדרישה הזו נובעת מהכוונה של המחוקק להבטיח שההסכם נחתם מתוך מודעות מלאה של שני הצדדים לכך שהם עומדים בפני שלב חדש - נישואים - שיש לו משמעויות משפטיות וכלכליות רבות. הסכם שנחתם שנתיים לפני הנישואים לא משקף בהכרח את אותה מציאות משפטית, ולכן הוא לא יכול להיחשב תקף מבלי לקבל אישור נוסף.

מה המשמעות של כך שהנוטריון היה חבר אישי של אחד הצדדים?

אף שזוהי טענה עובדתית, ולא בהכרח פסולה כשלעצמה, יש ציפייה לכך שנוטריון המאמת הסכם ממון יהיה אובייקטיבי לחלוטין ויבטיח ששני הצדדים מבינים את ההשלכות המשפטיות. במקרה הזה, העובדה שהנוטריון היה עורך הדין הקבוע של האיש חיזקה את טענת האשה כי לא ניתן אישור "נקי" וללא הטיות.

אילו פעולות שנעשו בפועל הפריכו את הטענה שההסכם נשמר?

בין היתר, בית המשפט התייחס לכך שהאיש שינה את מוטבי הביטוח כך שהאשה תיהנה מהם, כספים הוזרמו לחשבון על שמה בלבד, ולא היתה הקפדה מלאה על הפרדה רכושית בפועל. פעולות כאלה נוגדות את רוח ההסכם, ומלמדות על התנהלות זוגית שיתופית שמנוגדת להסכם ההפרדה שנחתם.

האם ניתן להחיל עקרונות של תום לב כדי "להציל" הסכם שלא אושר כחוק?

בית המשפט דחה את הטענה הזו. אמנם עקרון תום הלב הוא עקרון יסוד במשפט האזרחי, אך כשמדובר בנושא מוסדר באופן מיוחד, כמו חוק יחסי ממון, לא ניתן לעקוף את הדרישות על בסיס תום לב בלבד. ההיגיון המשפטי הוא שכל חריגה כזו תערער את הוודאות והיציבות שהחוק מבקש ליצור ביחסי ממון בין בני זוג.

מה ההבדל המרכזי מבחינת המשפט בין זוג נשוי לזוג ידועים בציבור?

זוגות נשואים כפופים לחוק יחסי ממון, שמחייב אישור של הסכמי רכוש. לעומת זאת, ידועים בציבור כפופים לדיני החוזים הכלליים ולעקרונות של שיתוף נכסים לפי נסיבות חייהם. כך, החוק קובע כללים נוקשים יותר לגבי זוגות נשואים, מתוך הבנה שמדובר במסגרת משפטית מחייבת יותר.

במקרה דומה, הכריע בית המשפט המחוזי מרכז לוד באוקטובר 2024 בשאלה חשובה וחדשנית בנוגע לאישור הסכמי ממון בין ידועים בציבור ולאחר נישואיהם. הסוגיה המרכזית שהתעוררה נגעה לכך ששני הצדדים, שניהלו מערכת יחסים כידועים בציבור מ-2022, חתמו על הסכם ממון וביקשו את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בספטמבר 2023, אך בית המשפט קבע שעליהם לאשרו שוב אם וכאשר יינשאו. לטענת הצדדים, לא היתה כל הצדקה להבהרה זו, מכיוון שהם היו מעוניינים שההסכם יהיה בתוקף גם לאחר נישואיהם, והם ביקשו למחוק את ההוראה הזו מהפרוטוקול. הערעור שהוגש נגע בדיוק לנקודה הזו. הצדדים טענו כי החובה לאשר את ההסכם בשנית לאחר נישואיהם עלולה לגרום לבעיות משפטיות ולחוסר ודאות. הם גם הזהירו כי ההחלטה עלולה לייצר "כאוס משפטי", כדבריהם, ולפגוע בתוקפם של הסכמי ממון שנערכו לפני הנישואים. מנגד, השופטים דחו את הערעור והבהירו כי אישור מחדש של ההסכם לאחר הנישואים הוא תנאי הכרחי כדי להבטיח שחוק יחסי ממון בין בני זוג יחול על הצדדים.