שיכון ובינוי גייסה מימון לפרויקט כבישי אגרה בארה"ב המוערך בכמיליארד דולר
קבוצת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון מדווחת היום (א') כי הושלם גיוס המימון לפרויקט לתכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של כבישי אגרה בעיר יוסטון במדינת טקסס, ארה"ב. מדובר בפרויקט תשתית ראשון לקבוצה בארה"ב, בהיקף מוערך של כמיליארד דולר. כאשר הקמת הפרויקט תארך כ-3 שנים וזיכיון ההפעלה של הכבישים הוא ל-52 שנים.
חברת הזכיין של הפרויקט, Blueridge Transportation Group, שותפים, מלבד החברה, קבלן תשתיות בינלאומי ומשקיעים פיננסיים. שיעור האחזקות של שיכון ובינוי 1.49% בזכיין הוא כ-21.62%. כמו כן, 50% מהביצוע הקבלני של הפרויקט יבוצע על-ידי זרוע הקבלנות הבינלאומית של הקבוצה, SBI. יתרת ה- 50% מוחזקים על-ידי קבלן תשתיות בינלאומי.
הזכיין בפרויקט התחייב להקים, לממן, לתחזק ולתפעל את קטע הכביש האמור (לרבות נתיבי האגרה המהירים) לתקופה של כ-52 שנים מתוכן 3 שנים להקמת הכבישים, תמורת הזכות לגבות אגרה ממשתמשי הנתיבים המהירים.
שיכון ובינוי מדווחת כי השלמת הסגירה הפיננסית לרבות ביצוע המשיכה הראשונה מכספי המימון, צפויה בשבועות הקרובים, בכפוף להשלמת תנאים מקובלים שונים שנקבעו בהסכמי המימון, לרבות קבלת אישור סופי של משרד היועץ המשפטי של מדינת טקסס להנפקת אגרות חוב. בנוסף, במועד חתימת הסכמי המימון לפרויקט כאמור, הועמדו על ידי השותפים בזכיין ערבויות להבטחת התחייבויותיהם, ובכלל זה הועמדו על ידי החברה ערבויות להעמדת ההון העצמי לפרויקט, לפי חלקה היחסי בסך ההון העצמי בהתאם לשיעור החזקתה בזכיין.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, נמסר כי פרויקט זה בטקסס מצטרף לפרויקט תשתיות נוסף של הזכיינות בקולומביה, במתווה BOT להקמה ותפעול למשך 25 שנים של כביש אגרה סביב העיר בוגוטה, בהיקף כולל של כ-550 מיליון דולר(טרם התקיימה סגירה פיננסית).
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
