שיכון ובינוי גייסה מימון לפרויקט כבישי אגרה בארה"ב המוערך בכמיליארד דולר

ענת דניאלי |

קבוצת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון מדווחת היום (א') כי הושלם גיוס המימון לפרויקט לתכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של כבישי אגרה בעיר יוסטון במדינת טקסס, ארה"ב. מדובר בפרויקט תשתית ראשון לקבוצה בארה"ב, בהיקף מוערך של כמיליארד דולר. כאשר הקמת הפרויקט תארך כ-3 שנים וזיכיון ההפעלה של הכבישים הוא ל-52 שנים. 

חברת הזכיין של הפרויקט, Blueridge Transportation Group, שותפים, מלבד החברה, קבלן תשתיות בינלאומי ומשקיעים פיננסיים. שיעור האחזקות של שיכון ובינוי -0.71% בזכיין הוא כ-21.62%. כמו כן, 50% מהביצוע הקבלני של הפרויקט יבוצע על-ידי זרוע הקבלנות הבינלאומית של הקבוצה, SBI. יתרת ה- 50% מוחזקים על-ידי קבלן תשתיות בינלאומי. 

הזכיין בפרויקט התחייב להקים, לממן, לתחזק ולתפעל את קטע הכביש האמור (לרבות נתיבי האגרה המהירים) לתקופה של כ-52 שנים מתוכן 3 שנים להקמת הכבישים, תמורת הזכות לגבות אגרה ממשתמשי הנתיבים המהירים.

שיכון ובינוי מדווחת כי השלמת הסגירה הפיננסית לרבות ביצוע המשיכה הראשונה מכספי המימון, צפויה בשבועות הקרובים, בכפוף להשלמת תנאים מקובלים שונים שנקבעו בהסכמי המימון, לרבות קבלת אישור סופי של משרד היועץ המשפטי של מדינת טקסס להנפקת אגרות חוב. בנוסף, במועד חתימת הסכמי המימון לפרויקט כאמור, הועמדו על ידי השותפים בזכיין ערבויות להבטחת התחייבויותיהם, ובכלל זה הועמדו על ידי החברה ערבויות להעמדת ההון העצמי לפרויקט, לפי חלקה היחסי בסך ההון העצמי בהתאם לשיעור החזקתה בזכיין.

כמו כן, נמסר כי פרויקט זה בטקסס מצטרף לפרויקט תשתיות נוסף של הזכיינות בקולומביה, במתווה BOT להקמה ותפעול למשך 25 שנים של כביש אגרה סביב העיר בוגוטה, בהיקף כולל  של כ-550 מיליון דולר(טרם התקיימה סגירה פיננסית).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה