במדינת ת"א: דירת 20 מ"ר בקומת קרקע בבניין ישן נמכרה ב-1.15 מיליון שקל
פערי המחירים בין תל אביב לערים האחרות באזור המרכז ממשיכים לגדול ולא פעם 1 מ"ר בלב העיר הגדולה עובר את רף ה-55 אלף שקל למ"ר, מחיר הגבוה לא פעם פי עשר מאשר בפריפרייה הרחוקה.
Bizportal בחן, באמצעות נתוני אתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, אילו דירות ניתן לרכוש באזור המרכז במחיר של 1.1-1.2 מיליון שקל:
תל אביב
ברחוב מנדלי מוכר ספרים 7, מרחק קצר מהים, נמכרה בחודש אוגוסט דירת חדר בשטח 20 מ"ר, קומת קרקע, בניין משנת 1970 ה-1.15 מיליון שקל
רמת גן
ברחוב מבוא נתן 11, במרכז הוותיק של העיר, נמכרה בחודש אוגוסט דירת 3 חדרים בשטח 60 מ"ר, קומת קרקע, בניין משנת 1970, ב-1.1 מיליון שקל
גבעתיים
ברחוב סירקין 22, ליד כופר הישוב ברמת גן, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 52 מ"ר, קומה 2 מתוך 2, בניין משנת 1960, ב-1.15 מיליון שקל
חולון
ברחוב ארלוזורוב 15 נמכרה בסוף אוגוסט דירת 3.5 חדרים בשטח 70 מ"ר, קומה א', בניין משנת 1964, ב-1.2 מיליון שקל
צור יצחק
בבניין חדש מקבלן נמכרה בסוף אוגוסט דירת 4 חדרים בשטח 113 מ"ר, קומה 3 מתוך 9, שתי חניות ב-1.12 מיליון שקל
כפר סבא
ברחוב משה שרת 16, במרכז העיר, נמכרה בתחילת ספטמבר דירת 4 חדרים בשטח 91 מ"ר, קומה 5 מתוך 8, בניין משנת 1976, ב-1.2 מיליון שקל
בת ים
ברחוב הנביאים 4 נמכרה בסוף אוגוסט דירת 4 חדרים בשטח 94 מ"ר, קומה 4 מתוך 5, בניין משנת 1978, ב-1.2 מיליון שקל
הרצליה
ברחוב מימון 8, בשכונת ויצמן, נמכרה בחודש אוגוסט דירת 3 חדרים 54 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, בניין משנת 1980, ב-1.2 מיליון שקל
ראשון לציון
ברחוב יהודה לייב 11, במרכז העיר, נמכרה בדירת 4 חדרים בשטח 101 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, בניין משנת 1985, ב-1.145 מיליון שקל
פתח תקווה
ברחוב הרב חנזין 2 נמכרה בסוף אוגוסט דירת 4 חדרים בשטח 100 מ"ר, קומה 4 מתוך 9, בניין משנת 2010, ב-1.17 מיליון שקל
רחובות
ברחוב נוה אלון 4 נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 96 מ"ר, קומה 8 מתוך 8, בניין משנת 1984, ב-1.18 מיליון שקל
כתבות מעניינות נוספות:
- 5.אחד העם 11/10/2012 18:40הגב לתגובה זויש להקפיד על תנאי זה להבטיח מינימום תנאי חיים לאזרח ומניעה של ניצולו בידי כרישי נדל"ן למינהם.
- 4.וזה שכתב את הכתבה גר בירוחם??? לא הוא במדינת ת:א 1000% (ל"ת)אז די לבלבל תעיגולים 11/10/2012 11:54הגב לתגובה זו
- 3.11/10/2012 11:46הגב לתגובה זוהכל משכנתא והם אומרים מקסימום יקחו לי את הדירה הלך הכסף בינכה הכסף ילך להם ככה או ככה בשכירות או בדירה.
- 2.טיפש מי שמוכן לשלם מחיר כזה על 20 מ"ר, איכס (ל"ת)ניר 11/10/2012 09:27הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 11/10/2012 09:26הגב לתגובה זוולכן המחיר הגבוה, כמו להשוות בין מנהטן לניו ג'רסי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
