נדל"ן

ת"א-עפולה: דירה ביהושע בן נון שווה כמו בניין שלם - צפו במספרים

Bizportal השווה דירות שנמכרו בחודשיים האחרונים במרכז ובפריפרייה וגילה עד כמה קיימות בישראל שתי "ישויות נדל"ניות" נפרדות לחלוטין
לירן סהר | (10)

זינוק מחירי הדירות ב-4 השנים האחרונות מדגיש את הפערים ההולכים ונפערים בין תל אביב לבין שאר חלקי הארץ. הביקוש לדירות בעיר הגדולה, במיוחד לקטנות ובינוניות, הוביל למצב בלתי נתפס לפיו ב-1.2 מיליון שקל, מחיר של דירת 4 חדרים בשטח 100 מ"ר ברחובות, בקושי ניתן לרכוש דירת חדר בשטח 25 מ"ר בלב תל אביב.

אולם כשבוחנים את מחירי הדירות לפי יחס של מחיר למ"ר מוצאים פערים מבהילים בהרבה. אין ספק שככל שהדירה יותר קטנה כך היחס יהיה גדול יותר. להלן מספר דוגמאות שליקטנו מאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים המבהירות כיצד התפתחו בישראל שתי "ישויות נדל"ניות" נפרדות (בחרנו להשמיט דירות בקומת הקרקע ודירות בקומות האחרונות מאחר לא ניתן לדעת לפי האתר אם מדובר בדירות רגילות או בדירות פנטהאוז/גג):

ברחוב יהושע בן נון 38 בצפון הישן של תל אביב, נמכרה בחודש יוני דירת 2 חדרים בשטח 55 מ"ר ב-2.55 מיליון שקל, קרי כ-46.4 אלף שקל למ"ר. בחודש יולי נמכרה בעפולה דירת 3 חדרים ברחוב הנרייטה סאלד 2, בשטח של 57 מ"ר ב-160 אלף שקל. כלומר, במחיר של כ-3.5 מ"ר בתל אביב ניתן לרכוש דירה שלמה בעיר הצפונית.

ברחוב נחלת בנימין 8 בתל אביב, בקרבת רחוב אלנבי ושוק הכרמל, נמכרה באמצע יולי דירת חדר בשטח 42 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3 ב-1.84 מיליון שקל, קרי כ-44 אלף שקל למ"ר. בחודש יוני נמכרה ברחוב אל כנסא בחיפה דירת 2 חדרים בשטח 44 מ"ר בקומה 4 מתוך 5 ב-180 אלף שקל, כלומר, במחיר של כ-4 מ"ר, חדר רחצה סטנדרטי, בתל אביב ניתן לרכוש שם דירה.

דוגמה נוספת? ברחוב בילטמור 4, בקרבת כיכר המדינה, נמכרה בחודש יוני דירת 4 חדרים בשטח 88 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4 ב-4.2 מיליון שקל, קרי כ-48 אלף שקל למ"ר. בדרך המשחררים 80 בבאר שבע נמכרה בחודש יוני דירת 3.5 חדרים בשטח 87 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, תמורת 300 אלף שקל, כלומר במחיר של 6 מ"ר בתל אביב ניתן לרכוש דירה בעיר הדרומית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יהודה השבויה 14/08/2012 13:53
    הגב לתגובה זו
    לסתם דירה במנהטן יכול להגיע לפי 50, אבל רחוב בן נון בתל אביב זה לא מנהטן, יוקר המחיה כאן מרקיע שחקים והחיים כאן בסכנה מתמדת ואם הייתה אופציית הגירה פתוחה לארה"ב או מדינה מערבית האוכלוסיה היהודית הייתה מתדלדלת במהירות.
  • 8.
    אפריים 09/08/2012 16:52
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר באיזורים עם אותה רמת חיים בכלל ולכן ההשוואה הזאת לא אומרת שום דבר. ברור שמשלמים גם על המיקום, ככה זה בחיים. הדרך הכי טובה להבין מה קורה בשוק היא לפתוח לוחות דוגמת זה: https://www.tefahot-nadlan.co.il/Pages/Search.aspx?node=1, ולבדוק את המיקום הרצוי ובכמה נמכרו בו דירות בסדר גודל דומה השנה. אנשים לא בוחרים לגור במרכז סתם ככה, זה קשור במרבית המקרים לעבודה ולמשפחה
  • 7.
    דמגוגיה תרגיל לפראייר=חרםצרכן=הבועה בפיצוץ=מיתון!!!!!!! (ל"ת)
    פרו-נדלן=בלוף שיווקי 09/08/2012 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חנה שפירא 09/08/2012 12:36
    הגב לתגובה זו
    אני מזמינה אותך לחיפה ולאחר שבדקתי במפה איפה רח' כנסא שתראה במו עינייך למה אתה קורא דירה למגורים ומשווה לת"א
  • 5.
    נועם 09/08/2012 10:52
    הגב לתגובה זו
    העיר התחתית בחיפה הוא מקום שאנשים לא יגורו בו... הסיכוי שמישהו יגור שם קטן יותר מאשר שמישהו יסכים לגור בשירותים ביפו ד'
  • 4.
    חיפה עים הפנים לדמשק 09/08/2012 10:41
    הגב לתגובה זו
    50 דקות רק רכבת+קו עירוני*2 =שעתיים מינימום רק בנסיעה
  • 3.
    יוני 09/08/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
    חוכמה גדולה, להשוות דירות מהעיר התחתית בחיפה עם דירות ממרכז וצפון תל אביב. היה נכון יותר להשוות דירות ממרכז וצפון תל אביב עם דירות בדניה (המקבילה לצפון הישן) או המושבה הגרמנית (המקבילה למרכז תל אביב). כך ההשוואה הייתה תקפה יותר. אפשר באותה מידה לבחור דירה במגדלי רמת אלמוגי, להשוות אותה עם דירה נידחת בדרום תל אביב, ולהכריז כי המחירים בחיפה ובתל אביב זהים.
  • 2.
    עמוס 09/08/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    מחיר הוא פונקציה של נגישות למקורות תעסוקה, עדיף לשלם יותר עבור דירה בינונית בת"א מאשר לבלות את רוב החיים בפקקים ולהנות מהבית רק בסופי שבוע
  • 1.
    נתי 09/08/2012 10:35
    הגב לתגובה זו
    רק בת"א פיח של אוטובוסים, צפיפות, רעש ודירות כוך מוגדרות איכות חיים, פשוט הזוי
  • אייל 09/08/2012 10:58
    הגב לתגובה זו
    מגוון, פעילויות, חיים. שאר המקומות בארץ זה בית קברות
הדמיית הפרויקט בבית שמש. קרדיט: קסם הדמיותהדמיית הפרויקט בבית שמש. קרדיט: קסם הדמיות

האם פרויקט הפינוי-בינוי הענק בבית שמש יבטיח את הגיוון של האוכלוסיה בעיר?

הוועדה המחוזית אישרה את פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ביותר בבית שמש ואחד מהגדולים בארץ, הכולל 3,467 יח"ד ומודל "בינוי-פינוי" חדשני; התוכנית, המשתרעת על 152 דונם בשכונת גבעת שרת, תחליף 486 יחידות דיור ישנות ומסוכנות; בא כוח הדיירים, עו"ד אברהם בבג'נוב: ״בתוך שנה וחצי ייצא לפועל שלב א'״

רן קידר |
נושאים בכתבה בית שמש

ועדת המשנה להתחדשות עירונית של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים קיבלה החלטה היסטורית, ובזמן שיא כשהפקידה לאישור סופי את תוכנית הענק הממוקמת בשכונה הוותיקה גבעת שרת בדרום-מערב העיר - בין רחובות הנרקיס והרקפת. תוכנית הנרקיס היא פרויקט פינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר, והיא עתידה לחולל מהפך תכנוני, חברתי וסביבתי.

התכנית הזאת מעבר להיקפה העצום יכולה גם לתרום לגיוון האוכלוסיה בעיר. התכנית מבוצעת בחלק הישן של העיר, איזור שמאוכלס ברובו על ידי אוכלוסיית המגזר החילוני או הדתי בשונה מרמות א׳, ב׳, ג׳ וד׳ שמאוכלסות ברובן על ידי חרדים. בנוסף, בניה לגובה, כמו שהתכנית הזאת מתעדת להיות, היא דרך נוספת לעצב צביון של שכונות בגלל שחלק מבני המגזר, בעיקר חסידים וליטאים אינם סומכים על ההיתר להשתמש במעליות שבת ומשכך בוחרים לגור בבניינים בעלי קומות לא גבוהים במיוחד, סביב 4-5 קומות כאלו שהטיפוס אליהן במהלך השבת הוא נסבל ואפשרי.  

הצורך הדחוף בקידום הפרויקט נבע מחשיבות ציבורית ותכנונית גבוהה, לאור מצבם הירוד של מבני השיכון הקיימים בשטח של 152 דונם, המכילים כ-486 יחידות דיור. חלק ממבנים אלו אף הוכרזו כמסוכנים ופונו מדיירים, דבר שהאיץ את הצורך במציאת פתרון יסודי ומהיר. וכך, תוך שנתיים מההגעה לרוב הדרוש אושרה התב"ע של היזם גולדן ישראל על ידי הועדה המחוזית.

מודל מימוש חדשני

בינוי-פינוי באמצעות "מגרש חלוץ" על מנת להבטיח את ישימותה הכלכלית של התוכנית ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה באיכות חייהם של הדיירים הוותיקים, אישרה הוועדה מודל מימוש ייחודי של "בינוי-פינוי". מתווה זה יתאפשר על ידי שימוש ב"מגרש חלוץ"– קרקע פנויה בבעלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הנכללת בתחום התכנית. מודל זה יאפשר לדיירים לעבור ישירות מדירתם הישנה לדירה החדשה שתוקם בשלב הראשון במגרש החלוץ, תוך הימנעות ממעבר כפול וממגורים זמניים מחוץ למתחם. השימוש במגרש החלוץ גם מסייע להפחתת היקפי הבינוי הנדרשים לישימות כלכלית בפרויקט מורכב זה.

במסגרת התוכנית יפונו וייהרסו המבנים הקיימים ובמקומם יוקמו 3,467 יחידות דיור חדשות בבנייה חדשה ואיכותית המשלבת מגדלים עד 40 קומות עם מבנים מרקמיים, לצד הקמת שני בתי ספר חדשים ופיתוח תשתיות ציבוריות מלאות. הגישה התכנונית החדשנית מאפשרת שילוב של שני טיפוסי בינוי עיקריים: האחד הוא בנייה מגדלית: מגדלי מגורים גבוהים במיוחד, אשר יגיעו לגובה של עד כ-40 קומות (לפחות 145 מטרים), והשני הוא בינוי מרקמי, עם מבני מגורים בגובה נמוך יותר של עד 10 קומות, המשתלבים עם הרקמה העירונית הוותיקה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.