התחדשות עירונית: צפו בהדמיות שני מיזמים הנבנים במעגל השני של גוש דן
מיזמי תמ"א 38 ופינוי בינוי אורכים זמן רב בעקבות סחבת בירוקרטית הכוללת התמודדות מול הוועדות לתכנון ובנייה ומול דיירי הבניינים. אולם ניתן לראות בתקופה האחרונה כי דברים מתחילים לנוע.
לפני כשלושה וחצי חודשים החלה הבנייה במיזם תמ"א 38 בבניין בן 4 קומות ברחוב הכלנית 7 בכפר סבא. הפרויקט הוא הראשון מסוגו בעיר המאפשר הוספת 2 קומות על בניין קיים בהתאם לתמ"א 38 וכן על ידי ניצול אחוזי בנייה קיימים. בימים הקרובים יתחילו בבניית הקומות החדשות, כאשר הדבר היחיד שנותר מבחינת הקומות התחתונות הוא בניית הפיר של המעלית וגרם המדרגות. הפיר וגרם המדרגות מהווים חלק מחיזוק המבנה. לדירות הישנות יתווסף חדר ממ"ד בשטח של 13.5 מ"ר.
רחוב כלנית 7 לפני
האדריכל רון שפיגל המלווה את המיזם מסביר: "התכנון האדריכלי הושפע מהשלבים שישפיעו כמה שפחות על הדיירים שממשיכים להתגורר בדירותיהם, במהלך השיפוץ, וכמובן תוך חשיבה לכדאיות כלכלית לקבלן המבצע אורי חברה לבניין."
רחוב כלנית 7 אחרי
תוך כך, לפני שבוע אישרה הוועדה המחוזית מחוז מרכז תוכנית לפינוי בינוי של של 58 דירות קיימות ברחוב מנחם פוזננסקי שברמת אליהו בראשון לציון.
במקום הדירות הישנות יבנו 290 דירות וגן ציבורי גדול לרווחת דיירי המתחם. בכך, מתקדמת סוף-סוף יציאתו לדרך של פרויקט מגורים גדול בעיר והתחדשות עירונית של המתחם כולו, שיכלול 5 בנייני מגורים בני 14 קומות, מרתפי חניה ושצ"פ בשטח של כשני דונמים.
הפרויקט מקודם ומתנהל על ידי חברת שמשון זליג. מדובר בפרויקט מורכב וייחודי שהחל לפני כ - 12 שנה, שכן, במתחם קיימים מבנים של דירות גן ודירות גג, אשר דייריהם ערכו לאורך השנים תוספות ושינויי בינוי רבים ביחידת הדיור וכל דירה שונה משכנתה. הדבר דורש משא ומתן אישי ופרטני עם כל דייר ודייר. עד כה הגיעה החברה להסכמות והבנות והחתימה למעלה מ- 50% מדיירי המתחם. הקרקע בבעלות המדינה ומנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל, אשר גם הוא נתן את הסכמתו לפרויקט. חלק מהדירות במתחם מושכרות לאוכלוסיה פחות מבוססת ומנוהלות על ידי עמידר.
לדברי יונית כספי, מנכ"ל משותף בשמשון זליג, "התכנון של הפרויקט מאפשר לנו להתחיל בבניית בניין אחד מתוך חמשת הבניינים גם אם הושגה הסכמה של דיירי בניין אחד בלבד במתחם, ועל כן, קרוב לוודאי שעם אישור התוכנית ופרסומה למתן תוקף, ניתן יהיה להתחיל את הפרויקט ולצאת לדרך. לחברה חשוב היה כי תמהיל הדירות יהיה מגוון ויכלול, בין היתר, דירות קטנות של שלושה חדרים כדי להבטיח שיינתן מענה גם לזוגות צעירים תושבי ראשון לציון והסביבה וכן דירות 4, 5 חדרים ופנטהאוזים מיוחדים."
רחוב מנחם פוזננסקי ראשון לציון
מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
