הדולר שינה כיוון: "בבנק ישראל נותנים בינתיים לכוחות השוק לעשות את שלהם"

כך אומר איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר במט"ח בבנק ירושלים. הדולר היציג נקבע בעליה של 0.6% לרמה של 3.91 שקלים
יוסי פינק |

הדולר משמה כיוון היום ומתחזק מול השקל, במקביל להתחזקותו מול האירו במסחר באירופה, זאת לאחר שאתמול צנח הדולר בשיעור חד של קרוב ל-2% וחזר לרמתו מתחילת חודש ינואר האחרון.

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.6% לרמה של 3.91 שקלים והאירו נקבע לפני זמן קצר בעלייה של 0.8% לרמה של 5.578 שקלים. בעולם מורגש שינוי במגמה והדולר עבר לירידה של 0.4% ונסחר כעת מול האירו ברמה של 1.422 דולר לאירו. מול היין היפני נופל הדולר ב-1% לרמה של 95.60 יין לדולר.

איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בסקירה שפרסם היום כי "בתקופה זו בה המשק הישראלי זקוק לעידוד ותמיכה, דולר חלש פוגע ביצוא הישראלי, לכן עיני המשקיעים נשואות לבנק ישראל שטרם התערב בסיבוב החלשות זה של הדולר. להערכתנו, נגיד בנק ישראל ממתין בשלב זה לכוחות השוק שיעשו את שלהם ולא נוקט בצעדים. בשל כך, צפוי הדולר להמשיך והחלש בטווח הקצר בתנודתיות גבוהה, אך לשוב ולהתחזק בשבועות הקרובים כאשר הנגיד יבחר את העיתוי הטוב היותר מבחינתו להתערבות מורחבת".

מחברת כלל פורקס נמסר כי "מבחינה פונדמנטלית יש שקט יחסי בזירה הישראלית ועיקר ההשפעה על הצמד נובעת מההתפתחויות בחו "ל. חשוב לזכור שמעל הכל מרחפת עננה בנוגע לשאלה מה יעשה בנק ישראל עם יתרות המט"ח הגדולות שצבר בחודשים האחרונים".

בנוגע לצמד דולר-אירו אומרים בכלל פורקס כי האירו שבר שיא של חצי שנה כשפתח את שבוע המסחר מעל רמת ה-1.40 . מגמת העלייה שהתחילה לפני כחודשיים הגיעה אתמול בצהריים לשיא זמני ב-1.4250 ומאז השתנה הכיוון

והדולר החל להתחזק, יוצר מבנה ראשוני של דישדוש. התנגדות ראשונה ממוקמת ב- 1.4220 . ההתנגדות הבאה ב- 1.43 דולר לאירו.

"הדולר צפוי לצלוח את הלחץ הנוכחי ובהמשך השנה נראה התאוששות מרשימה של הדולר לכיוון רמות של 4.40-4.50 שקל". כך מעריכים גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המצב בשקל אג'יו.

בן נון וינאי מסבירים כי "הירידה בשער הדולר מול השקל נוצרת כמהלך התאמה לתיקון שנוצר בדולר בעולם. תיקון זה נוצר עקב שיפור באווירה בשוקי המניות, עליה במחירי הסחורות ואינדיקציות להתאוששות בשוקי האשראי ? בהם ירידה בריבית הליבור, יחד עם צמצום מרווח ה'טד'. במקביל, במונחי השוק המקומי, סוגית ההתערבות של בנק ישראל מרחפת מעל השוק".

לדברי בן נון וינאי, "המהלך הנוכחי יוצר חשש כי אנו חוזים שוב במהלך נפילה של הדולר, אך למיטב הבנתנו מדובר באירוע של תנודה האופייני לעידן ביניים: בין מהלך שנוצר עקב פאניקה בשווקים, לבין מהלך הצפוי להיות עקב התאוששות צפויה בכלכלת ארה"ב. בתקופה זו, עקום התשואות האמריקאי נע באגרסיביות ומשפיע מאוד על ההתפתחויות בשערו של הדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.