הדולר שינה כיוון: "בבנק ישראל נותנים בינתיים לכוחות השוק לעשות את שלהם"
הדולר משמה כיוון היום ומתחזק מול השקל, במקביל להתחזקותו מול האירו במסחר באירופה, זאת לאחר שאתמול צנח הדולר בשיעור חד של קרוב ל-2% וחזר לרמתו מתחילת חודש ינואר האחרון.
הדולר היציג נקבע בעליה של 0.6% לרמה של 3.91 שקלים והאירו נקבע לפני זמן קצר בעלייה של 0.8% לרמה של 5.578 שקלים. בעולם מורגש שינוי במגמה והדולר עבר לירידה של 0.4% ונסחר כעת מול האירו ברמה של 1.422 דולר לאירו. מול היין היפני נופל הדולר ב-1% לרמה של 95.60 יין לדולר.
איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בסקירה שפרסם היום כי "בתקופה זו בה המשק הישראלי זקוק לעידוד ותמיכה, דולר חלש פוגע ביצוא הישראלי, לכן עיני המשקיעים נשואות לבנק ישראל שטרם התערב בסיבוב החלשות זה של הדולר. להערכתנו, נגיד בנק ישראל ממתין בשלב זה לכוחות השוק שיעשו את שלהם ולא נוקט בצעדים. בשל כך, צפוי הדולר להמשיך והחלש בטווח הקצר בתנודתיות גבוהה, אך לשוב ולהתחזק בשבועות הקרובים כאשר הנגיד יבחר את העיתוי הטוב היותר מבחינתו להתערבות מורחבת".
מחברת כלל פורקס נמסר כי "מבחינה פונדמנטלית יש שקט יחסי בזירה הישראלית ועיקר ההשפעה על הצמד נובעת מההתפתחויות בחו "ל. חשוב לזכור שמעל הכל מרחפת עננה בנוגע לשאלה מה יעשה בנק ישראל עם יתרות המט"ח הגדולות שצבר בחודשים האחרונים".
בנוגע לצמד דולר-אירו אומרים בכלל פורקס כי האירו שבר שיא של חצי שנה כשפתח את שבוע המסחר מעל רמת ה-1.40 . מגמת העלייה שהתחילה לפני כחודשיים הגיעה אתמול בצהריים לשיא זמני ב-1.4250 ומאז השתנה הכיוון
והדולר החל להתחזק, יוצר מבנה ראשוני של דישדוש. התנגדות ראשונה ממוקמת ב- 1.4220 . ההתנגדות הבאה ב- 1.43 דולר לאירו.
"הדולר צפוי לצלוח את הלחץ הנוכחי ובהמשך השנה נראה התאוששות מרשימה של הדולר לכיוון רמות של 4.40-4.50 שקל". כך מעריכים גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המצב בשקל אג'יו.
בן נון וינאי מסבירים כי "הירידה בשער הדולר מול השקל נוצרת כמהלך התאמה לתיקון שנוצר בדולר בעולם. תיקון זה נוצר עקב שיפור באווירה בשוקי המניות, עליה במחירי הסחורות ואינדיקציות להתאוששות בשוקי האשראי ? בהם ירידה בריבית הליבור, יחד עם צמצום מרווח ה'טד'. במקביל, במונחי השוק המקומי, סוגית ההתערבות של בנק ישראל מרחפת מעל השוק".
לדברי בן נון וינאי, "המהלך הנוכחי יוצר חשש כי אנו חוזים שוב במהלך נפילה של הדולר, אך למיטב הבנתנו מדובר באירוע של תנודה האופייני לעידן ביניים: בין מהלך שנוצר עקב פאניקה בשווקים, לבין מהלך הצפוי להיות עקב התאוששות צפויה בכלכלת ארה"ב. בתקופה זו, עקום התשואות האמריקאי נע באגרסיביות ומשפיע מאוד על ההתפתחויות בשערו של הדולר.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
