יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

הכירו את מגידו: ההימור של אאורה שכבר מציף ערך

אאורה מנפיקה את מגידו לפי שווי של כ-780 מיליון שקל אחרי הכסף, שנה אחרי שנרכשה ב-280 מיליון; מדובר בהצפת ערך מהירה עבור חברה שהופכת למנוע צמיחה של קבוצת אאורה

תמיר חכמוף | (4)
נושאים בכתבה מגידו אאורה

קבוצת אאורה אאורה -0.5%   של יעקב אטרקצ'י סימנה לה מטרה כשבחרה לרכוש את מגידו ייזום ובנייה ביוני 2024 בכ-280 מיליון שקל, כאשר ביקשה להרחיב את פעילותה מחוץ להתחדשות העירונית ולהוסיף פעילות יזמית גם בפריפריה. שנה בלבד אחרי, המהלך כבר מוכיח את עצמו כהצלחה פיננסית שמציפה ערך עבור בעלי המניות.

מגידו, שהוקמה ב-1996, מחזיקה ברישיון קבלן בלתי מוגבל ומתמחה ביזמות ובנייה למגורים, בעיקר בפריפריה. מאז שעברה לבעלות מלאה של אאורה, החברה עברה מתיחת פנים ניהולית והחלה להשביח את הקרקעות שבידיה. דוגמה בולטת לכך היא זכייתה במכרזי רמ"י בערד, שם הצליחה להגדיל את זכויות הבנייה לכ-1,140 דירות וכ-5,000 מ"ר שטחי מסחר, מהלך שהוביל לשיערוך קרקע של כ-123 מיליון שקל ברבעון האחרון.

נכון לסוף הרבעון הראשון של 2025, מגידו פועלת כיום עם 9 פרויקטים פעילים, שנמצאים בשיווק או בביצוע, בהיקף כולל של כ-1,183 יחידות דיור. בין הפרויקטים שכבר החלו, אפשר למצוא את פרויקט KAVA בטבריה, TRIO באופקים, ופרויקט MONO במעלות, שלכל אחד מהם מאות יח"ד, והם צפויים להיכנס להכנסות ורווחיות בשנים הקרובות. במקביל, מגידו צופה להתחיל בשנה הקרובה שיווק וביצוע של 6 פרויקטים נוספים, בהיקף של כ-898 יח"ד נוספות, שיחזקו את קצב המכירות וההכנסות.

מתוך יח"ד שלה לביצוע ושיווק, החברה צופה הכנסות של 1.85 מיליארד שקל עם מרווח גומלי של כ-25.4%, שיסתכם בכ-470 מיליון שקל, מתוכם כ-350 טרם הוכר. עם זאת, הפרויקטים בתכנון לשנה הנוכחית נמצאים ברווחיות גולמית נמוכה יותר ועומדים על בלבד.

מעבר לפורטפוליו המיידי, מגידו מחזיקה בקרקעות ובזכויות נוספות, שמסתכמות בעוד אלפי יח"ד שמתוכננות להמשך, חלקן כבר בקידום תב"ע ותהליכי תכנון, כולל במגרשים בפריפריה שעלו לה משמעותית פחות ממחירי הקרקע במרכז. על פי מצגת החברה, סך צבר היחידות לשנה הבאה כולל 1,697 יח"ד לשיווק וביצוע, ועוד 2,603 יח"ד בתכנון ועתודות קרקע, המסתכמים לסך כולל של כ-4,300 יחידות דיור.

בנוסף, מגידו החלה לבסס את עצמה כזרוע קבלנית מבצעת גם עבור קבוצת האם, מה שמאפשר לאאורה ליהנות מהוזלת עלויות והגברת השליטה בלוחות הזמנים של הפרויקטים. על פי מצגת החברה, בשנים הקרובות צפויה מגידו לבצע פרויקטים בהיקף של 1-2 מיליארד שקל, עם רווחיות של כ-5% כמקובל בשוק. במקרים מסוימים מגידו גם נכנסת כבעלים חלקי בפרויקטים, כך שהיא נהנית גם מהרווח היזמי וגם מההכנסות הקבלניות.

המהלך האלה מציפים ערך באופן ישיר כאשר מגידו גייסה 181 מיליון שקל לפי שווי של כ-600 מיליון שקל לפני הכסף (כ-781 מיליון אחרי), כלומר כמעט פי 2.5 מהמחיר בו נרכשה לפני שנה בלבד. בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים מובילים כמו מור, הפניקס, אנליסט, מיטב, ושסטוביץ' שקיבלו גם אופציות לפי שווי עתידי למגידו של כמיליארד שקל, המשקפים הבעת אמון ביכולת הצמיחה של מגידו בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


שווי השוק של אאורה עומד על כ-7.2 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-90% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח של החברה עומד על כ-20.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוסי עבודות עפר ופיתוח 12/07/2025 22:51
    הגב לתגובה זו
    מי שמחלל קברי ישראל ביהוד יאכל רק קללה
  • 3.
    עוד שנתיים אאורה פושטת רגל (ל"ת)
    לגזור ולשמור 12/07/2025 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אאורה חברה חזקה ואמינה (ל"ת)
    משה 10/07/2025 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא לעולם חוסן.היו יותר גדולים במרכאות שנפלו (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.