העתיד של ההתחדשות העירונית בישראל – פינוי-בינוי?

רבים אולי לא יודעים זאת, אך המושג פינוי-בינוי נמצא איתנו כאן כבר מ-1998. בשנה זו הכריז משרד הבינוי והשיכון על המדיניות החדשה, אשר מאפשרת להרוס מבנים קיימים במתחם כלשהו, ולבנות תחתם בניינים חדשים. מבחינות רבות אפשר לומר שזוהי התחדשות עירונית קלאסית, כזו שמאפשרת לחדש, בהינף יד, מבנים רבים ואפילו שכונות שלמות.

היום יותר מתמיד: פינוי-בינוי

 

אם כן, הפינוי-בינוי נמצא איתנו כבר יותר מ-20 שנה, והפרויקט הראשון שיצא לדרך היה בשנת 2001 – הפרויקט של חברת מצלאוי במתחם אונו הירוקה. למרות זאת, במשך שנים שיעור היישום של פרויקטים בתחום לא היה משביע רצון, ולמעשה עד היום קצב ההתקדמות של פרויקטים כאלה איטי למדי: הממוצע עומד על כ-12 שנים מיום תחילת קידום הפרויקט ועד להשלמתו. מדובר בתקופה ארוכה הרבה יותר מהרצוי. עם זאת, ייתכן שבשנים הקרובות נראה שינוי מיוחל בדרך שבה מקודמים הפרויקטים ובקצב שבה הם הופכים לעובדה בשטח. יש לכך כמה סיבות – לדוגמה, עבודת הוותמ"ל שקידמה בזריזות תוכניות רבות, לכל הפחות על הנייר – אך נראה שהסיבה העיקרית היא ביטולה של תמ"א 38, שצפוי להתרחש באוקטובר 2022.

ביטול התמ"א נעשה לאחר שמקבלי ההחלטות הגיעו למסקנה כי התוכנית אינה מועילה מספיק – יש שיאמרו מזיקה יותר מאשר מביאה תועלת. המסקנה של רבים מהם היא שנדרשת התחדשות נרחבת יותר, במתחמים גדולים יותר, בשיטה של הריסה ובנייה. מבחינות רבות, זה בדיוק מה שמציע פינוי-בינוי.

 

קרדיט:shutterstock

לא על הפינוי-בינוי לבדו

שלא תטעו: המגמה המדוברת, הנטייה של מוסדות התכנון להעדיף הריסה ובנייה במתחמים גדולים, לא מבשרת על הקץ של התחדשות בניינים בודדים. יש לזה אפילו שם: "התחדשות בניינית". כלומר ההתחדשות תוכל להתבצע בכמה שיטות, ולא רק בפינוי-בינוי, אך נדמה שהוא זה שיכתיב את הטון.

 

ברגע שיהיו לנו פרויקטים מהירים ויעילים של פינוי-בינוי במתחמים גדולים, זאת לצד התחדשות בניינית של בניין בודד או כמה בניינים בודדים, ייתכן שההתחדשות העירונית תתחיל להתקרב למיצוי הפוטנציאל האדיר שלה. ההתחדשות המקיפה, הנרחבת, במתחמי הפינוי-בינוי, תאפשר הקמה של שכונות חדשות ומודרניות, על שלל הצרכים של התושבים בהן, וההתחדשות הבניינית תתחשב גם היא בצורך בתשתיות ובמענה לתושבים – דבר שקרה הרבה פחות במסגרת תמ"א 38 – וכך כולם יבואו על שכרם.

 

להתכונן כראוי לפינוי-בינוי בבניין שלכם

 

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שפינוי-בינוי הוא תהליך מורכב, מאתגר, עצום, בעל השלכות רבות מאוד על תושבי הבניינים המיועדים להריסה – ולמעשה על כל תושב שגר בסביבה, בהווה ובעתיד. לא במקרה פרויקטים כאלו מתמשכים זמן רב (כאמור, הרבה יותר ממה שאמור להיות בפועל).

 

המסקנה כאן ברורה: אם אתם מעוניינים לקדם פרויקט פינוי-בינוי בבניין שלכם, או אם כבר החלה התקדמות בתוכנית כזו במקום שבו אתם גרים, חשוב שתיערכו לכך בהתאם כדי שתהיו מוכנים להמשך. בתור דיירים "מן השורה" קשה מאוד לדעת אילו דברים ממתינים לכם בהמשך הדרך – וכאלו ישנם לא מעט.

קיראו עוד ב"מרכז הנדל"ן"

 

הצעד הראשון שיש לבצע הוא למנות נציגות של הדיירים, שתדבר בשמם ותחליט החלטות בשמם – בהסכמת כל הדיירים במתחם. לאחר מכן מגיע אחד הצעדים החשובים ביותר: בחירת עורך דין פינוי בינוי. זהו איש מקצוע שייצג אתכם מול כלל בעלי המקצוע – היזם, האדריכל, הקבלן או הקבלנים ועוד ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כרמלי בפודקאסט "החזית העירונית": "עיריית ת"א לא הפחיתה חניות, היא המשיכה להוסיף כאלו"

תנועה של רכב פרטי הייתה, תהיה ותמשיך להיות גורם מאוד דומיננטי. השאלה היא מה הן החלופות. לא רק שעיריית תל אביב לא הפחיתה חניות, אלא שהיא המשיכה להוסיף חניות פרטיות. לפי תוכנית מתאר ח' (תוכנית החניה בתל אביב) נקבע כי צריך למתן את קצב העלייה של החניות בעיר. לא להרוס, לא לבטל - למתן את קצב הוספת החניות.

אין אף 'עיר עולם' שנשענת על רכב פרטי. העולם השתנה לנו מתחת לאף, אבל שלא יהיו טעויות – עיריית תל אביב חזתה את זה ובאה מוכנה לכך. התפקיד שלנו בעירייה הוא להיות נביאים – לחזות את המגמות שיתפתחו בעיר. אם אנחנו חוזרים בזמן 10 שנים אחורה, אף אחד לא דמיין בכלל נתיבים מיוחדים עבור אופניים וקורקינטים, שירותי Bubble ודומים להם".   את הדברים אמר אדריכל אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב, בפודקאסט "החזית העירונית" עם אילי בר - מנכ"ל משותף בחברת 'Ecocity'. השניים דיברו על המהפכה התחבורתית המתרגשת על העיר, אך לא רק: הם דיברו גם על התחדשות עירונית, על תת-הקרקע ועל שלל נושאים אחרים המאפיינים את העיר הלבנה והמסקרנת.
  "החיים במדרכה הם שיקוף של הבניין שלידה, וככל שהחיים בה יהיו מגוונים יותר, כך אופי החיים בתל אביב יאפשר מגוון חברתי רחב – ועל זה, כידוע, נשענת העיר: על האנשים שחיים בה, על האווירה החברתית. זה הקסם כאן.   בהמשך לזה, חשוב לתת מקום גם ליצירתיות התכנונית. אני מגדיר את זה בשם 'לגיטימציה מרחבית'. כלומר אם בבניין בודד אפשר 'לייצר' גם דירת פנטהאוז שכוללת בריכה, וגם דירת שני חדרים, אני לא רואה בזה משהו רע".