אורי בן דב איביאי
צילום: יח"צ
סיכום 2018

דצמבר סוער בקרנות הנאמנות - הציבור יצא, הפדיונות עצומים

בהלת המשקיעים בחודש החולף נתנה אותותיה גם על תעשיית קרנות הנאמנות. שנת 2018 מסתיימת עם המשך פדיונות אצל הגופים המובילים. מי זינקה לראש הטבלה ומי התרסקה לתחתית?

מורן ישעיהו | (5)

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת חודש רע במיוחד, הגרוע ביותר השנה. לאחר גיוסים עצומים שרשמו הגופים המובילים בפתיחת שנת 2018, כעת המגמה היא הפוכה - הציבור יוצא מהקרנות. זאת על רקע נפילות שערים בשווקים המקומיים והגלובליים שתרמה לבהלה בקרב המשקיעים שמכרו בעיקר באמצעות קרנות הנאמנות.

בתוך כך, הפדיונות בקרנות נמשכים בדצמבר על רקע ביצועים חלשים שהציגו המדדים הבולטים בארץ ובעולם בהם ה-S&P500 שהשיל 9.2%, הנאסד"ק איבד 8% ומדד ת"א 35 ירד בכ-10%.

עוד נציין את התנודתיות שאפיינה את שוק המניות ואגרות החוב בחודש החולף. האסטרטג והכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד, מסביר כי "אירועי דצמבר בשווקים הביאו את מרווחי התשואות בשוק הקונצרני המקומי להיפתח באופן החד ביותר מאז שלהי 2014. בעוד שבשוק המניות תנודתיות חדה היא חלק מהסיפור, בשוק הקונצרני ובעיקר באגרות החוב בדירוגים הגבוהים יותר, היינו לכאורה מצפים שהתנודתיות תהיה נמוכה יותר. עם זאת, שוק האג"ח הקונצרני בישראל מאופיין בחשיפה גבוהה מאוד למשקיעים פרטיים (בעיקר על ידי קרנות נאמנות)".

"באופן טבעי, אם בשל הטיות פסיכולוגיות כמו הטיית העשייה ואם בשל העובדה שטווח ההשקעה של המשקיע הפרטי הוא קצר יותר מאשר זה של המשקיע המוסדי, אחזקות הציבור הגבוהות באפיק הקונצרני הן מתכון לתנודתיות גבוהה. כתוצאה מכך, תקופות סוערות בשווקים כמו אלו של החודשים האחרונים מייצרות בדרך כלל גם הזדמנויות בשוק הקונצרני כאשר מרווחי התשואות (פרמיות הסיכון) נפתחים גם באגרות חוב בהן הסיכון נמוך באופן יחסי. פתיחת המרווחים הדרמטית של השבועות האחרונים הפכה את השוק הקונצרני לאחד מאפיקי ההשקעה האטרקטיביים ביותר בפתיחת 2019", סיכם.

דירוג הקרנות - מי נפלה לתחתית ומי מזנקת לראש הטבלה?

סיכום תוצאות קרנות הנאמנות המסורתיות בחודש דצמבר מעלה כי הפדיונות הנמוכים ביותר בהיקף של 56 מיליון שקל נרשמו בקרנות הנאמנות של אפסילון שמנהלת את היקף הנכסים בשווי הנמוך ביותר מבין הגופים עם 1.8 מיליארד שקל. אפסילון קופצת לראש הטבלה לאחר שתפסה מקום טוב באמצע לאורך השנה. 

בהתייחס לנתונים אומר גיל קורן, מנכ"ל קרנות אפסילון כי "למרות הפדיונות הגבוהים בתעשייה, חלק מקרנות החברה סיימו את החודש בגיוס נטו חיובי, ובעיקר בלטה קרן אפסילון גמישה אשר גייסה מעל 23 מיליון שקל בחודש דצמבר. הקרן סיימה את שנת 2018 כאחת מבין הקרנות הבודדות בתשואה חיובית. קרן נוספת שבלטה לטובה היתה אפסילון זהב שסיימה את החודש בגיוס חיובי".

במקום השני נמצאות קרנות הנאמנות של תמיר פישמן שסוגרת את דצמבר עם פדיונות של 76 מיליון שקל - ולאחר שפתחה את 2018 עם היקף הגיוסים הנמוך ביותר של 10 מיליון שקל. הקרן צלחה את המגמה השלילית בקרנות בחודשיים האחרונים עם גיוסים של 115 ו-94 מיליון שקל באוקטובר ונובמבר בהתאמה. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

מי שסופגת את הפדיונות הכואבים ביותר בדצמבר הן קרנות הנאמנות של איביאי עם היקף הפדיונות הגבוה ביותר של 1,136 מיליון שקל - איביאי פתחה את שנת 2018 בראש הטבלה עם ביצוע מרשים של גיוסים בהיקף 1.194 מיליארד שקל. בין השאר מחזיקה איביאי באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות שרשמו ירידה חדה בחודש החולף. אגרות חוב אלו נכללו במדד תל בונד גלובל שאיבד 7.2% בחודש דצמבר. קרנות נאמנות שהכילו אג"ח של חברות אלו רשמו הפסדים כבדים, והציבור פדה מהן את הכספים.

ממשיכות לדשדש בתחתית הטבלה הן קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם שפודה בדצמבר 926 מיליון שקל ו-1.5 מיליארד שקל מתחילת השנה. את 2018 פתחו באלטשולר עם גיוסים של 106 מיליון שקל.

מה קרה מתחילת השנה?

בראייה שנתית, מי שמובילה את הגיוסים היא חברת קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון עם 1.6 מיליארד שקל. זו סיימה את דצמבר עם פדיונות של 485 מיליון שקל לאחר שגייסה 150 ו-271 מיליון שקל בחודשים אוקטובר ונובמבר בהתאמה.

מיד אחריה נמצאת חברת הקרנות של מיטב דש עם גיוסים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, המנהלת סך נכסים של 22.1 מיליארד שקל. מיטב דש רשמה בדצמבר פדיונות של 608 מיליון שקל, בין הגבוהים החודש. אמנם, מבחינת הקרנות הכספיות, מיטב דש מובילה את הגיוסים עם 1,759 מיליון שקל.

במקום האחרון נמצאת חברת קרנות הנאמנות של ילין לפידות שחותמת את שנת 2018 עם פדיונות בהיקף של 4 מיליארד שקל לצד פדיונות של 758 מיליון שקל בדצמבר. ילין  לפידות מנהלת נכסים בשווי של 22.4 מיליארד שקל - הגבוה ביותר מבין הקרנות.

קרנות הנאמנות של אילים שפתחה את 2018 בתחתית הטבלה עם פדיונות של 348 מיליון שקל מסכמת את השנה באופן דומה ופודה כ-3 מיליארד שקל מתחילת השנה. אמנם, בהסתכלות חודשית אילים מתברגת במקומות הגבוהים עם פדיונות בהיקף של 182 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 01/01/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    מין הסתם גופים שמנהלים שקל וחצי יפדו בהתאם וגופים גדולים שנמצאים בתיקים של כולם יחטפו יותר
  • 2.
    מכר קרנות בבהלה וברח ופיספס את העליות (ל"ת)
    הציבור עדר שוטים 01/01/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
  • עמך 02/01/2019 08:15
    הגב לתגובה זו
    חכה לסוף השנה נראה כמה אתה חכם.
  • אש 01/01/2019 21:11
    הגב לתגובה זו
    לעדר הגדול יקח זמן עד שיברח. וזאת למה? כי הוא עדיין לא מאמין לירידות, והעליות שך השבוע האחרון מחזקות את האמונה הזאת. ומי גרם לעליות? מי שרוצה ששהאמונה הזו תתחזק. ולמה הם רוצים בזאת? כדי לקנות בעתיד מעדר כאשר העדר יפנים שיש באמת ירידה, במחירי שפל.
  • 1.
    תשואות. זה מה שמעניין (ל"ת)
    מק 01/01/2019 17:50
    הגב לתגובה זו
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.