הקרנות הגמישות חושפות את האמת; מי הוביל בתשואה?
בקרנות הגמישות אין מגבלות על הרכב הנכסים, מנהלי ההשקעות יכולים לשלב מניות, אג"ח, מזומן ומט"ח לפי שיקול דעתם. זהו המקום שבו אפשר לבחון את האיכות האמיתית של גוף השקעות. מי הצליח להכות את השוק, ומי איבד שליטה?
קרנות נאמנות גמישות בתקופה שבה שוק ההון ממשיך להתאפיין באי ודאות, על רקע מלחמת הסחר הסוערת, סביבת ריבית גבוהה, ואינפלציה שלא נבלמה, הקרנות הגמישות הופכות למבחן האמיתי של בתי ההשקעות. בקרנות הללו למנהל ההשקעות יש חופש כמעט מוחלט לבחור את פיזור הנכסים, בין מניות, אג"ח, מט"ח, סחורות או מזומן ולהגיב במהירות לשינויים בשוק. במילים אחרות: אין מגבלות, אין תירוצים, מי שמצליח שם, עושה זאת בזכות. מי שנכשל, לא יכול להסתתר מאחורי הרכב מדדים או סקטורים מוגבלים. זו בדיוק הסיבה שבשוק רואים בקרנות הגמישות את "מעבדת האמת" של כל גוף מוסדי, המקום שבו הוא באמת "מתפרע", לטוב ולרע. כששוק ההון תנודתי, המנהלים הגמישים הם אלה שיכולים להביא ערך, או לחשוף עד כמה אסטרטגיית ההשקעות של הגוף לא עומדת במבחן.
הראל וסיגמא בראש בתשואות מתחילת השנה
במבט על התשואות המצטברות
מתחילת השנה בקרנות הגמישות, ניתן לזהות מספר מנהלים שהצליחו לבלוט באופן עקבי, גם מעבר לתנודתיות החודשית. בראש הרשימה נמצאת "הראל אודם", עם תשואה מצטברת של 10.41% ודמי ניהול נמוכים יחסית של 0.7%, מה שמעניק לה יתרון תחרותי. אחריה ממוקמת "סיגמא גמישה" עם 9.74%
תשואה מתחילת השנה ו־1.25% דמי ניהול, תמחור גבוה יותר, אך עם תשואה שמצדיקה את העלות. גם "הראל איתן" בולטת עם תשואה של 9.1% ודמי ניהול אפסיים, תוצאה חריגה בנוף הקרנות, אם כי דמי הניהול בדרך כלל מתשנים אחרי תקופה מסוימת ויתכן ומדובר בפעולה שיווקית. לצדן, גם "אי.בי.אי
גמישה" ו־"מור השקעות" מציגות ביצועים מרשימים של 8.22% ו־7.85% בהתאמה, עם רמות דמי ניהול של בין 0.9% ל־1.5%. הביצועים הללו מדגישים את היכולת של חלק מהגופים להציג ערך מוסף מובהק למשקיעים דווקא בתקופה תנודתית. אנליסט שהיא בין הגופים המובילים עם ביצועים מאוד פושרים
בקרן הגמישה שלה.
אם בוחנים את התשואות מתחילת השנה בלבד, קל לזהות מי הקרנות שלא הצליחו להתמודד עם התנודתיות ואיבדו אחיזה, גם כשניתנה להן יד חופשית לנהל. בראש רשימת המאכזבות נמצאת "אלפי בנדק גמישה" של הראל, עם תשואה שלילית של 11.21%, מובילה את טבלת
התשואות השליליות בקרנות הגמישות מתחילת השנה, וזאת לצד דמי ניהול גבוהים מאוד של 2.5%. גם "ברק גמישה" מאכזבת עם 11.11%-, אמנם עם דמי ניהול נמוכים יותר (1.8%), אך ללא שום ערך מוסף נראה לעין נכון לעכשיו. קרן נוספת של הראל, "אלפא טק גמישה", רשמה 11%- ירידה מתחילת
השנה, עם דמי ניהול סבירים של 0.95%. "אושן יצירה גמישה" של סיגמא ו־"אביב שגב גמישה" של איילון חותמות את הרשימה, עם ירידות של 8.48% ו־7.27% בהתאמה. התוצאות הללו מעידות על כשל ניהולי בקרנות שאמורות להנות מהגמישות, אך בפועל לא הצליחו למתן את הנפילות.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- כמה הרוויחו משקיעי הקרנות המנייתיות ברבעון הראשון, ואיזה חברה הצטיינה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי בלטו מתחילת החודש?
על רקע התנודתיות בשווקים שהחלה בתחילת החודש עם הכרזת טראמפ על מדיניות המכסים, מספר קרנות גמישות בלטו החודש עם תשואה חודשית חיובית בשונה ממדדים מובילים בעולם שאיבדו לא מעט אחוזים בעקבות
המצב. בראש הרשימה נמצאת קסם אקטיב תיק השקעות של גמיש, עם 3.11% תשואה מתחילת החודש, על אף ביצועים מתונים מתחילת השנה (1.68%), ודמי ניהול גבוהים יחסית של 1.84%. מיד אחריה ניצבת אנליסט גמישה עם 3.1% החודש, ותשואה של 3.26% מתחילת השנה, תוך גביית 1.93% דמי ניהול.
גם הראל איתן ממשיכה להרשים עם 3.04% תשואה חודשית, לצד תשואה מצטברת גבוהה של 9.10%, ודמי ניהול אפסיים. שתי קרנות נוספות מבית איילון, דיאמונד גמישה ואזימוט השקעות - מציגות תשואה חודשית נאה של 2.49% ו-2.46% בהתאמה.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
בחינה של הקרנות הגמישות עם הביצועים החלשים ביותר מתחילת החודש מגלה שורת קרנות שלא הצליחו להציג ניהול מבודל או הגנה מפני הירידות, למרות החופש האסטרטגי שמאפיין את הקטגוריה. בתקופה שבה שוקי המניות בעולם רשמו ירידות בעקבות מדיניות המכסים
האגרסיבית של טראמפ, הציפייה הייתה לראות דווקא בקרנות הגמישות יכולת הסתגלות, אך בפועל, רבות מהן פשוט "זרמו עם השוק".
בולטת לרעה "איילון השקעות", שספגה 8.07%- מתחילת החודש, עם ירידה של 3.71%- גם מתחילת השנה, הקרן גובה דמי ניהול בשיעור
של 1.54%. גם "גביש גמישה" של הראל לא הצליחה לייצר ערך, עם 6.27%- החודש וירידה של 1.08%- מתחילת השנה, תחת דמי ניהול גבוהים של 1.85%. "אושן יצירה גמישה" מבית סיגמא, שרשמה ירידה של 5.45%- החודש ו-8.48%- מאז תחילת השנה עם דמי ניהול בשיעור דומה לגביש הראל והיקף
כספי שגבוה יותר מפי 2. גם "מוניטור גמישה" (קסם) ו־"פינסה גמישה" (סיגמא) רושמות תשואות שליליות חזקות, מה שממחיש עד כמה ניהול אקטיבי, כשהוא לא ממוקד, עלול להפוך לחיסרון דווקא בתקופות של טלטלות גלובליות.
.
- 8.אור 29/06/2025 12:30הגב לתגובה זוחוסר ההתייחסות לשיעור ההוספה הוא לא מקצועי בעליל. אנשים שלא מבינים חושבים שאם אין דמי ניהול אז ההשקעה היא חינמית ולא כך היא. 5% לא הולכים ברגל זו עלות משמעותית שחייבים להזכיר אותה. אומנם ביצועי איתן היו יפים מאד בשנה האחרונה אבל לא לעולם חוסן.
- 7.משקיע 20/04/2025 12:35הגב לתגובה זולמרות שהתשואה באודם היא נטו ובקרנות האחרות ברוטו היא מתבלטת. שיעור הוספה ניתן לבטל על רכישות גבוהות. עיינו בתשקיף.
- 6.אנונימי 20/04/2025 10:51הגב לתגובה זותעשו ממוצע של הקרנות של כל בית השקעות!!!
- 5.אנונימי 20/04/2025 09:58הגב לתגובה זובשתיהן יש הבדל של 2 אחוז בין קניה לפדיון אני מחזיק סיגמא
- משקיע 20/04/2025 12:33הגב לתגובה זובדוק את תשקיף אודם. רכישה בסכומים גבוהים מאפשרת החזר כל עמלת ההוספה.
- 4.מה עם עציוני (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 09:56הגב לתגובה זו
- 3.איל 20/04/2025 09:56הגב לתגובה זותשומת לב! שבין הקרנות המצוינות בכתבה קיימות עלויות נוספות הקיימות לדוגמא בקרנות של הראל.הראל אודם דמי ניהול 0.7% שיעור הוספה 2% עלות כוללת של 2.7%.הראל איתן דמי ניהול 0% שיעור הוספה 5% עלות כוללת של 5%.
- 2.אנונימי 20/04/2025 09:31הגב לתגובה זובהראל איתן אין דמי ניהול כי אתה משלם 5% עמלה בקניית הקרן. באדם זה 2%.
- 1.מה לגבי עמלות הפצה (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 09:17הגב לתגובה זו
- נגבות מהמנהל ולא מהמשקיע (ל"ת)משקיע 20/04/2025 12:52הגב לתגובה זו
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
