סכנת חדלות פירעון בימי קורונה – סיכונים והגנות לנושאי משרה
משבר הקורונה שיתק את המשק הישראלי, כמו גם שווקים בעולם כולו. על שולחנם של הנהלות ודירקטוריונים רבים מונחת בימים אלה החובה לקבל החלטות בתנאים קשים. הקושי נובע הן מהמצב האובייקטיבי שבו נמצאת החברה, והן מחוסר הוודאות ביחס להמשך התנהלות השווקים והמשק.
מדובר במשבר מקיף המשפיע על החברה, עובדיה, לקוחותיה וספקיה. התוצאה הפוטנציאלית היא מיתון עמוק. פירושו של מיתון מבחינתה של חברה עסקית הוא בדרך כלל ירידה, ואף ירידה חדה, בהכנסות. כאשר אל זו מתלווה גם אי-וודאות לגבי תזרים הכנסות עתידי, אזי שילוב מסוכן זה מביא עמו ספקות בדבר כושר הפירעון של החברה ובדבר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה במועדן.
חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו אך לפני כמה חודשים, מטיל על מנכ"לים, על דירקטורים, ואף על מי שממלאים בפועל תפקיד של דירקטור, היודעים – או שהיה עליהם לדעת – כי החברה נמצאת בחדלות פרעון, חובה חדשה, אשר לא היתה קיימת, לפחות לא בניסוח כה ברור ומפורש עד כה.
מהן החובות של נושאי המשרה?
חובתם היא לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפרעון. זוהי חקיקה מתבקשת, שהיתה צריכה להיכלל זה מכבר בספר החוקים, אך עד כה היה צריך להסיק את קיומה מתוך חובת הזהירות החלה על דירקטורים מכח הוראות חוק החברות. אם יפרו הדירקטורים חובה זו הם עלולים לשאת באחריות לנזקים שנגרמו לנושי החברה בשל מחדלם זה.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכך שהחברה אינה רשאית לפטור אותם מאחריות זו ואף לא לשפותם בשל הפרת חובה זו, אפשר ללמוד שמדובר בחובה שהמחוקק מייחס לה חשיבות וחומרה. מכיוון שהחובה החדשה חלה רק במצב שבו החברה כבר מצויה בחדלות פרעון – לא על סף חדלות פרעון ולא באזור דמדומים מטושטש – יש חשיבות רבה לכך שנושאי משרה ידעו בוודאות אם החברה מצויה בחדלות פרעון או שמא טרם הגיעה למצב זה.
מה אומר הרגולטור?
תהליך החקיקה של החוק יצר קושי רציני וסיכון ממשי לנושאי משרה. בהצעת החוק אשר בה נכללה חובה זו הוצע גם שחדלות פרעון תוגדר רק באמצעות המבחן התזרימי. כלומר, שהחברה אינה יכולה לשלם את חובותיה במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו. זהו מבחן קל יחסית לבדיקה, והוא נותן לנושאי המשרה ודאות ביחס למצבה של החברה.
אלא שבסופו של תהליך החקיקה אומץ לבסוף מבחן כפול, הכולל, לחלופין, גם את המבחן המאזני, לפיו התחייבויות החברה, לרבות התחייבויותיה העתידיות והמותנות, עולות על שווי נכסיה.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
בדיקה זו אינה פשוטה ועשויה להניב תוצאות שונות בניסיון לאמוד את שווי הנכסים ושווי ההתחייבויות. שני המבחנים חלים זה בצד זה, והדבר יוצר קושי רציני לנושאי המשרה, מפני שבמציאות אכן יש חברות במצב של חדלות פרעון תזרימית, אך לא מאזנית, ולהיפך.
אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא חברות סטארט-אפ אשר התחייבויותיהן המאזניות עולות בדרך כלל על נכסיהן במאזן. החוק אמנם קובע כי נושא המשרה לא יחוב באחריות אם הסתמך בתום לב ובסבירות על מידע שלפיו החברה אינה חדלת פרעון, אך אינו נותן מענה חד משמעי לשאלה כיצד יש לבחון מידע זה.
בסוף הכול תלוי בבית המשפט
בסופו של דבר, רק בית המשפט יקבע מהו המבחן שנכון להחילו במקרה הספציפי. קביעה זו תיעשה רק כאשר החברה תיקלע להליך משפטי של חדלות פרעון, ורק כאשר ידון בית המשפט בתיק העתידי, בחכמה שבדיעבד. מצב זה יוצר מציאות לא פשוטה עבור נושאי משרה.
ואולם, החוק מקנה גם הגנות מסויימות לנושאי משרה. כך, למשל, קובע החוק כי נושאי משרה ייחשבו כאילו נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, אם נקטו אמצעים להערכת מצבה הכלכלי של החברה ופעלו כדי שהחברה תסתייע ביועצים ומומחים לחדלות פרעון ושיקום חברות.
לכן, דירקטורים ומנהלים חייבים לבחון את מצב החברה על בסיס מידע עדכני ואמין, לבחון מהי למעשה אותה חדלות פרעון אשר מפניה עליהם להישמר, ובעיקר כיצד עליהם לפעול על מנת שיוכלו ליהנות מן ההגנות השונות שמעניק להם החוק.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
