החיסכון הפנסיוני - עצות ואזהרות ואיך לחסוך בדמי הניהול
הטור היום יעסוק בעיקר בדמי הניהול שהמשקיע משלם מדי שנה על החיסכון הפנסיוני, על קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון ועוד. לכאורה העובדות פשוטות ובהירות. בעת ההצטרפות הלקוח חותם גם על שיעור דמי הניהול השנתיים שישלם.
בפועל מדובר בחידה המצריכה פיצוח ובקיאות במבנה וגובה דמי הניהול ובאלטרנטיבות והפרקטיקה בשוק. משקיע/חוסך מיודע ואסרטיבי יכול מצד אחד לחסוך כסף רב. מצד שני, עיסוק ייתר מצד המשקיע בדמי ניהול וקבלת החלטות חפוזות אך ורק לפי קריטריון זה, עלול לפגוע משמעותית הן בצבירת ההון והן בכיסויים ביטוחיים למקרה אובדן כושר עבודה, נכות, פרישה ובמקרה של מוות.
חוסר הבקיאות של החוסכים
כמו בכל הנושא של אוריינות פיננסית, ההבנה של הציבור בדמי הניהול וחשיבותם לוקה בחסר. בסקר גיאוקרטוגרפיה מראשית 2019 עלה כי 80% מהציבור אינם יודעים מה גובה דמי הניהול שהם משלמים.
לשאלה "מה אתם מעדיפים, הנחה של 0.5% בדמי הניהול הפנסיוניים או זוג כרטיסי טיסה לארה"ב, או מגש פיצה בכל יום למשך שנה", ענו 56% שהם מעדיפים זוג כרטיסי טיסה לארה"ב, ו-8% ענו שהם מעדיפים לקבל מגש פיצה בכל יום למשך שנה.
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא וויתור על הנחה בדמי הניהול ששוויה יכול להגיע למעל 200,000 שקל, תמורת כמה אלפי שקלים בכרטיסי טיסה או פיצות.
הרגולטור מודע לחוסר הבקיאות של הציבור ולכן מחייב את הגופים המוסדיים להדגיש בצורה שקשה להתעלם ממנה את גובה דמי הניהול בדו"ח הרבעוני והשנתי הנשלח אל המשקיעים.
שיעור דמי הניהול מודגש בפונט, מוקף ומודגש בצבע ואף מושווה בדו"ח לגובה דמי הניהול הממוצעים בשוק באותו אפיק חיסכון. האם זה עוזר בפועל לחוסכים? למרביתם לא.
עיניים להם ולא ייראו.
הבלבול מתחזק גם בשל מבנה לא אחיד של דמי ניהול בין מוצרים שונים. למשל, נוסחת דמי הניהול בקרן פנסיה שונה מזו של ביטוח מנהלים ומכשירים אחרים. זאת ועוד, דמי הניהול השתנו גם לאורך השנים. בביטוחי מנהלים למשל, נוסחת דמי הניהול השתנתה ב-1992, ושוב ב- 2004, ושוב ב-2013.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
מה ההבדל בין פוליסה לתקנון ואיך זה קשור לדמי הניהול?
ובכלל - מה ההבדל בין פוליסה לתקנון? פוליסה (למשל ביטוח מנהלים או ביטוח חיים) היא חוזה. מרגע שנחתם, תנאיו אינם יכולים להשתנות ללא הסכמה מפורשת של המשקיע וחברת הביטוח.
להבדיל, קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות פועלות מתוקף תקנון, שהחברה המנהלת יכולה לשנות בתנאים מסוימים, לטובה או לרעה. בטור אחר ארחיב בסוגיה עקרונית זו, אבל לעניין דמי הניהול ברור כי מי שחוסך ומשקיע במוצר הפועל לפי תקנון, חשוף גם לשינויים בנוסחת ובגובה דמי הניהול שהוא משלם לאורך התקופה.
גם שינויים אלה מקשים על ההתמצאות של המשקיע.
הרוצח השקט של החיסכון הפנסיוני
חשוב להבין שככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר ושיעור דמי הניהול גבוה יותר, הפגיעה שלהם בצבירה של הלקוח ו/או בקצבה החודשית שלו משמעותית יותר. על פי מחקר עדכני של מוסד שורש, מי שמשלם לאורך תקופת עבודתו דמי ניהול מקסימליים לקרן הפנסיה (6% מההפקדות החודשיות בתוספת 0.5% מסך הצבירה) חותך בכ-20% את סך הצבירה שלו לתום תקופה.
הפגיעה הדרמטית הזו יכולה להצטמצם לכ-6% בלבד במקרה של תשלום דמי ניהול נמוכים באחת מארבע קרנות הפנסיה הנבחרות (קרנות ברירת המחדל) הפועלות כיום בהתאם למכרז של משרד האוצר.
הבדל של שמיים וארץ.
אמנם דמי הניהול בעולם הפנסיוני נשחקים ונמצאים במגמת ירידה מזה שנים, אבל עדיין מדובר בשוק אכזרי, שמתנהלת בו אפליית לקוחות שמשמעותה שהמשקיעים הגדולים יותר משלמים פחות, בעוד אלו הבלתי מאוגדים או החלשים יותר מבחינה סוציו-אקונומית משלמים יותר.
בנוסף, בין הגופים המוסדיים לבין הלקוחות מתנהלת מערכת יחסים לעומתיים כמו במשחק סכום אפס, בו הרווח של צד אחד מושג בהכרח על חשבונו של הצד השני. המצב הזה איננו מחויב המציאות, אפשר וצריך לחיות אחרת.
לעת עתה המשקיע נאלץ להתמודד עם סוגיית דמי הניהול ולא להדחיק אותה לקרן זווית. אחרת, הוא ישלם ביוקר.
"להפוך שולחן" ולעבור למתחרים
כשחלקנו מבינים לפתע שאנחנו משלמים דמי ניהול גבוהים מהממוצע ולעיתים אף מקסימליים, אחת התגובות הטיפוסיות היא זעם, עלבון ורצון לנקום בגוף המנהל. איך לנקום? או לדרוש בתוקף הנחה משמעותית בדמי הניהול, או פשוט לעבור, כלומר לנייד את הכסף לאחד המתחרים ובדמי ניהול נמוכים יותר. אכן רפורמת הניוד והקלות רגולטוריות נוספות מאפשרות כיום לנייד כספים פנסיוניים מגוף מנהל אחד לשני, ולכן לכאורה זה הפתרון. גילתם שאתם משלמים ביוקר? יופי. הגילוי הזה הוא כבר חלק מהפתרון. תדרשו בתוקף הנחה משמעותית בדמי הניהול. לא תקבלו? אז תעברו. פשוט, נכון? אז זהו שממש ממש לא.
פינת האזהרות: ראשית, אל תבצעו ניוד של מוצר פנסיוני-פיננסי כלשהו מבלי להיוועץ. מרביתנו לא מודעים לכך אבל למעבר מבית השקעות אחד לשני, או מחברת ביטוח או קרן פנסיה אחת לשנייה יש השלכות רבות נוספות שעלולות לפגוע במשקיע שאינו מודע להן בכלל. הדבר נכון במיוחד לגבי מוצרים המשלבים חיסכון עם רכיבי ביטוח, כמו ביטוח מנהלים, קרן פנסיה ובמקרים מסוימים גם קופת גמל.
ניוד על בסיס קריטריון יחיד של דמי ניהול נמוכים יותר עלול לפגוע בלקוח למשל בזכויות העתידיות שלו כפונקציה של גילו בעת הניוד. בנוסף, בקרנות פנסיה קיימת תקופת אכשרה של 5 שנים שקשורה למצבו הבריאותי של החוסך, ובתנאים מסוימים מעבר מקרן לקרן עלול לחשוף את המשקיע לתקופת אכשרה חדשה, במהלכה לא יהיה מבוטח למקרה אובדן כושר עבודה או מוות. יש דוגמאות רבות נוספות שאינן קשורות לרצון להוזיל דמי ניהול העלולות לפגוע במשקיע ובמשפחתו. לכן תוותרו על התגובה האימפולסיבית, ואל תמהרו לעבור לגוף מנהל אחר מבלי להבין את העניין מול אנשי מקצוע.
בנוסף, בחירה בגוף מנהל לפי דמי ניהול בלבד היא בחירה שגויה. יש שיקולים רבים נוספים ולא פחות מרכזיים, כמו התשואות (הביצועים) של הגוף המנהל, התאמת המוצר למצבו הכלכלי, המשפחתי, התעסוקתי של המשקיע, כמו גם לאישיותו. לכן מומלץ לבצע תהליך של אפיון הלקוח וקביעת חלוקת אפיקי ההשקעה בפרמטרים שונים.
פינת הטיפים
א. תבדקו ותבררו כמה דמי ניהול אתם משלמים. הנתון הזה מופיע בדו"ח הרבעוני/שנתי שאתם מקבלים. לא מצאתם לא קיבלתם? אפשר לברר עם סוכן הביטוח הפנסיוני שלכם או ישירות אצל הגוף המנהל.
ב. השוק תחרותי וזה יכול לעבוד לטובת המשקיע. אחרי שהבנתם מהדו"ח את השיעור הממוצע של דמי הניהול באותו מוצר, תוכל ולהשוות לאלו שאתם משלמים. הסתבר לכם שאתם משלמים ביוקר? מותר ורצוי להתמקח ולדרוש הפחתה בדמי הניהול.
ג. איום לעזוב ולנייד את הכסף לאחד המתחרים, תמיד עוזר.
ד. אם האיום לא עוזר, תעברו, בכפוף לייעוץ/ פגישה עם אנשי מקצוע.
ה. תבדקו האם אתם יכולים להצטרף לקולקטיב? דמי הניהול לקולקטיבים נמוכים יותר (וועדי עובדים, מוסדות, חבר ועוד). בקרנות פנסיה החשיבות של סעיף זה ירדה מאז הושקו קרנות הפנסיה הנבחרות.
קיבלתם הנחה? אל תירדמו בשמירה: מרבית המשקיעים אינם מודעים לכך שלכל הנחה בדמי הניהול יש "פג תוקף". לפי החוק, תוקף ההנחה בדמי הניהול הוא מינימום שנתיים, אלא אם כן המשקיע הסכים בכתב לתקופה קצרה יותר.
בנוסף, לעיתים ההנחה מותנית בקיומם של תנאים מתלים, כמו למשל שההנחה תקפה כל עוד יש הפקדות שוטפות לחיסכון הפנסיוני, ועוד. בתום תקופת ההנחה דמי הניהול חוזרים לעלות לפי התעריף המלא והמירבי, בדר"כ בלי שהלקוח שם לב שחזר לשלם ביוקר. נכון, על הגוף המנהל חלה חובת הודעה של 60 יום מראש ללקוח על תום תקופת ההנחה, אבל מי מאיתנו פותח את המעטפה או את הודעת ה- סמס? ומי שפותח מבין מה הוא קורא? לכן את תרדמו בשמירה. סמנו לכן ביומן מראש את תאריך פג התוקף של ההנחה ותישארו ערניים.
האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת או פעולה כלשהי במוצר פנסיוני או פיננסי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני או פיננסי, בידי בעל רישיון עפ"י הדין, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.
- 17.מצויין! כתבה מעולה, אנשים, לכו להוריד עלויות... (ל"ת)יואב 05/01/2020 10:44הגב לתגובה זו
- 16.לרון 03/01/2020 23:32הגב לתגובה זושלכתבות מהסוג הזה יהיו מאות טוקבקים,אבל זה לא המצב,הקהל לא מתענין,מתעייף אחר הכותרת ולא ממשיך לקרוא,כתבה חשובה אך רק למביני ענין לא לשאר!
- הגבתי ב 15 (ל"ת)מיכאל 04/01/2020 15:47הגב לתגובה זו
- 15.אקטואר 02/01/2020 18:48הגב לתגובה זומרבית המידע בכתבה לקוי וחסר,ראשית קיימות כיום קרנות פנסיה שמאפשרות כיסוי גם במהלך תקופת אכשרה של חמש שנים ראשונות.שנית דמי הניהול בגופים המובילים אלשטשולר וילין לפידות הם גבוהים ב30% מהממוצע אולם התשואה שלהם בעשור האחרון היא ישרות אחוזים גבוהה מהממוצע.הפחתת דמי ניהול או המלצה לקרן זולה או בריאת מחדש חושפת את העמית לגירעונות אקטוארים עתידיים ותשואות נמוכות.כדי ללמוד את התחום הזה היטיב ולא לצאת בכותרות חסרות אחריות
- אלטשולר ברשימת ברירת המחדל עם דמי ניהול מופחתים (ל"ת)החוסך 04/01/2020 10:32הגב לתגובה זו
- יאיר 04/01/2020 22:19לדוגמא בקופת גמל להשקעה הם עפים על עצמם (אולי בצדק..) ולוקחים השנה פי 2 מהמתחרים (ואף הרבה יותר מהממוצע שלהם עצמם)
- מיכאל 04/01/2020 15:46נשקיעה בחשיבה ! חושבים בשבילנו ואומרים לנו להמר !
- 14.ירון 02/01/2020 18:48הגב לתגובה זוכתבה מעולה וממצה כל הכבוד רונן עלה והצלח
- 13.אלחנן 02/01/2020 18:00הגב לתגובה זושלום, קראתי ואפילו התייעצתי עם רונן, קבלתי הסבר מפורט על היתרונות והחסרות של כל מוצר, עזר לי לקבל החלטה. ממולץ. אלחנן
- 12.א.כ. 02/01/2020 17:56הגב לתגובה זוקרנות ברירת המחדל כשמן כן הן -מצרפות כל אחד כעמית ללא בדיקה רפואית.מצרפות אנשים חולים...את מה שתחסכו בדמי הניהול תשלמו בקיזוז אקטוארי...תספורת שיעשו לכם כדי לכסות את תביעות העמיתים שיתבעו בגין אובדן כושר עבודה/פרישה מוקדמת עקב מחלה...
- 11.תודה (ל"ת)אבנר 02/01/2020 17:46הגב לתגובה זו
- 10.דירה = קורת גג 02/01/2020 12:33הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- דירה=שעבוד לבטון ל30 שנה (ל"ת)גאג 02/01/2020 22:17הגב לתגובה זו
- 9.ש.א 02/01/2020 08:38הגב לתגובה זויש עוד משהו חשוב שלא מדברים עליו וזה עלות כיסוי הביטוחי בקרנות הפנסיה ובביטוח מנהלים זה ברוב המקרים בהרבה יותר גבוה מדמי ניהול אבל אף אחד לא מדבר על זה. זה מקטין את קצבת הפנסיה
- 8.ישראל ישראלי 02/01/2020 04:15הגב לתגובה זולמען עצמכם בלבד תלמדו ותשימו בקרנות הפנסיה שמרויחות מיליארדים על חשבון החוסכים בלבד.חבל בהצלחה רבה
- 7.למדתי (ל"ת)איתי 01/01/2020 17:42הגב לתגובה זו
- 6.בועז 01/01/2020 13:04הגב לתגובה זותודה רבה על המידע והעצות.חשוב. מקצוען אמיתי!!
- 5.האם ניתן לשנות את דמי הניהול בביטוחי מנהלים? (ל"ת)דור 01/01/2020 12:40הגב לתגובה זו
- 4.גיא 01/01/2020 12:30הגב לתגובה זותודה
- 3.יוסי 01/01/2020 11:57הגב לתגובה זוהצבא משטרה לא משלמים דמי ניהול למה הם לא מרוויחים מספיק וגם יש להם פנסיה תקציבית .
- מישמש 01/01/2020 15:13הגב לתגובה זומשלמים כמו גדולים על קופות גמל וקרנות השתלמות משלמים כמו כולם. על הפנסיה התקציבית משלמים דמי ניהול למרות שאין באמת כסף שמנוהל. אז אל תזרוק שטויות בלי לבדוק.
- 2.כתבה מעולה ובעלת ערך (ל"ת)אדי 01/01/2020 11:11הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 01/01/2020 10:16הגב לתגובה זוומה דעת הכותב לגבי תיגמול נותן השרות?

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
