הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
יוסי פרנק
צילום: Bizportal

מהכישלון של פלוג ועד משבר האמון של בנק ישראל - משימתו של פרופ' ירון

אם אכן נכון מה שפורסם אתמול והנגיד החדש לא היה מעורב בקבלת ההחלטה בעניין הריבית הרי שמצפה לו עבודה רבה עם כניסתו לתפקיד // דעה


 

יוסי פרנק | (11)
נושאים בכתבה אינטר פרופ' אמיר ירון יוסי פרנק קרנית פלוג ריבית ריבית פריים שער הדולר

החלטת הריבית אתמול, יותר משהפתיעה, חשפה שוב את תהליך אובדן האמינות ממנו סובל הבנק המרכזי כבר שנתיים וזה מסוכן.

 

ההחלטה להעלות את ריבית בנק ישראל ל-0.25% (לכתבה המלאה), לראשונה מזה שלוש וחצי שנים, הפתיעה את מי שרצה להיות מופתע. אם נבחן זאת כלכלית, ניתן למצוא סיבות רבות מדוע היה צריך להעלות ריבית כבר אתמול וסיבות רבות לא פחות מדוע צריך היה להמתין. אבל האופן בו התקבלה ההחלטה ומה שליווה אותה מהווים בעיני נורת אזהרה, שמהבהבת כבר למעלה משנתיים ומטילה עננה כבדה על תהליכי קבלת ההחלטות בבנק ישראל ועל אמינותו.

הכישלון של פלוג ומשבר האמינות של בנק ישראל

הנגידה לשעבר קרנית פלוג תיזכר בעיקר בגלל שני דברים - העלאת רמת האיבה בין האוצר ובנק ישראל לשיאים חסרי תקדים והאנמיות המוחלטת בתהליכי קבלת ההחלטות של הבנק, תוך שהנגידה מובלת למעשה על ידי מחלקת המחקר שלה שדאגה לאורך כל הדרך להתעלם מהמציאות, לעוות נתונים עד כדי סילופם ובסופו של דבר לפעול בניגוד למדיניות המוצהרת של בנק ישראל תוך פגיעה קשה באמינותו.

ממשרד האוצר ובעיקר משר האוצר אין לי הרבה ציפיות. זהו גוף פוליטי יותר משהוא ציבורי ועל כן האינטרס שלו לעיתים צר ולא רואה את טובת המשק כראשונה במעלה. מבנק ישראל הציפיות שונות. קשה לי להעלות על הדעת את פישר, קליין או פרנקל מגיעים לשפל כה עמוק במערכת היחסים בין שני הגופים שאמורים לנווט את כלכלת ישראל. לצער כולנו האנמיות של פלוג הביאה למצב הלא בריא ששורר היום ואת זה יצטרך הפרופסור אמיר ירון לתקן.

מה שחמור יותר בעיני היא מערכת קבלת ההחלטות בבנק בשנתיים האחרונות, מערכת שלוותה בהחלטות מנוגדות להצהרות הבנק ולעיתים באי מעש, מערכת שהגיעה לשיא השפל אתמול במה שליווה את תהליך החלטת הריבית. עד עכשיו אני מתקשה להאמין שהנגיד החדש לא היה מעורב בהחלטת הריבית ונודע לו עליה מהתקשורת. זה לכל הפחות מה שפורסם אתמול. עולה על דעתכם דבר שכזה? האם יש כאן ניסיון של הדרג הניהולי להראות למנהל הנכנס מי בעל הבית כאן? תהא אשר תהא הסיבה, בעיני הדבר הזוי ולא ראוי.

אבל מדוע אינני מופתע? היות ואני מלווה בפורומים שונים את תהליכי קבלת ההחלטות בבנק, בעיקר בנושא שער החליפין. הייתי שותף לדיונים בוועדת הכספים של הכנסת ושמעתי את טיעוניהם של בכירי הבנק שהוטעו על ידי מחלקת המחקר שלהם שלא צריך להיות מומחה גדול על מנת להבין שלדעתם אין צורך בהתערבות ושוק המט"ח הוא שוק חופשי. לא מעניינות העובדות. לא משנה שבמשך למעלה ממאה ימי מסחר בשנת 2017 השוק המקומי היה נתון למניפולציה פרועה. יש מטרה וכל האמצעים כשרים.

בשנתיים הראשונות לכהונתה עוד נהנתה הנגידה מהקרדיט שהעניקו השווקים לקודמה בתפקיד אולם מה שקרה בשוק המט"ח (וכמובן שאפשר להזכיר גם את ה"טיפול" בבנקים) הביא לאובדן האמינות, שרק הלך והחמיר עד לשיא אתמול.

הדרך להחלטת הריבית

בנק ישראל, בניגוד להצהרותיו, לא טיפל בכשלי השוק למרות שכשלים אלו בלטו במיוחד והעידו על מסחר לא תקין, מה שגרם לשקל להגיע לשיא כל הזמנים בשנתיים האחרונות. בנק ישראל הבטיח שיש לו כלים חדשים לזיהוי הכשלים אולם משום מה הוא כמעט ולא התערב בשוק, מה שתרם להתחזקות חסרת פרופורציות של השקל ולסנדול הבנק בכול הקשור למועד העלאת הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וכשתוצאות המדיניות הרופסת החלו לבוא לידי ביטוי ברבעון השני השנה (ידוע שהשפעת שערי החליפין על הצמיחה מגיעה באיחור של 12-18 חודשים) שוב הזדרזו אנשי מחלקת המחקר להצהיר שמדובר בתופעה חד פעמית ושהאינדיקטורים מראים שהצמיחה חוזרת לתוואי הרצוי ברבעון השלישי - כבר אז צחקתי בעצב. הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר הוכיחו את ההיפך.

ולא סתם עולה חמתם של חלק מהכלכלנים והאנליסטים בכל הקשור להחלטת הריבית - מה היה שונה לפני חודש? לטענת הבנק המרכזי הם רצו לראות שהאינפלציה מתבססת בתוך היעד. האם היא מתבססת? אחרי ירידות של 25% במחירי הנפט וטירוף המחירים במבצעי סוף השנה שהחלו בבלאק פריידי יש למישהו ספק מה יהיו המדדים הקרובים?

אם אכן נכון מה שפורסם אתמול והנגיד החדש לא היה מעורב בקבלת ההחלטה בעניין הריבית הרי שמצפה לו עבודה רבה עם כניסתו לתפקיד. בראש ובראשונה עליו לשקם את אמינות הבנק בעיני אנשי המקצוע והציבור. לאחר מכן עליו לשקם במהרה את מערכת היחסים עם האוצר על מנת להחזיר את המשק לתוואי צמיחה רצוי. כולנו מאחלים לו בהצלחה.

הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    איתי 02/12/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
    די. נמאס. כבר שנתיים אתה כותב טור אחר טור. משנה את המילים, אבל כותב את אותה המנגינה.לא השתכנעתי בפעם הראשונה ... ובטח לא בפעם העשירית.אתה מייצג ומקבל משכורת מהיצואנים. יש לך אינטרס בשער דולר גבוהה .. ואת זה אתה לא כותב.
  • 10.
    בני גור 01/12/2018 21:40
    הגב לתגובה זו
    ששמוק כמוך, דיבר שנה שלמה על דולר שצריך לעלות, ובסוף הדולר ירד, מה שמלמד שחוץ מלקשקש אתה לא מבין כלום.
  • 9.
    מוטי 30/11/2018 15:18
    הגב לתגובה זו
    אתם היחידים שעוד מוכנים לפרסם את השטויות שלו.
  • 8.
    לזרוק את טרכטנברג 29/11/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בישראל, עקב המלצתו להעלות שיעור מס רווחי בורסה ל-25%. שיילכו שניהם לעזאזל.
  • 7.
    יעקב 28/11/2018 08:00
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה הבעיה בבנק ישראל לאיזה משבר הוא בדיוק הכניס את המדינה אתה עוד קשקשן שנותנים לו לכתוב שטויות
  • 6.
    ישראל ישראלי 28/11/2018 00:05
    הגב לתגובה זו
    עלומים דאגו ששער הריבית תהיה אפסית, על מנת שבועת הנדלן תגדל תפרח עד שבקרוב אינשלה תתפוצץ סוף סוף לכולכם בפנים
  • 5.
    כל הכבוד 28/11/2018 00:00
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שכל הכוונה של הבנק הייתה להוכיח מי הבוס. אין שום סיבה מוצדקת לאור הנתונים של החודשיים האחרונים להעלות ריבית. זה רק מוכיח כמה שכן היה ניתן להעלות אותה חודשים קודם לכן. נקווה שאמינות הבנק תשתפר בעתיד. בהצלחה ירון!
  • 4.
    ישראל ישראלי 27/11/2018 23:59
    הגב לתגובה זו
    ותומך בשקל אם תסתכל על הטסט שנעשה כמדומתני ב 2008 שער הדולר ירד עד לכ 3.2 שקל לדולר. והוא לא נתן מאז לשקל לרדת מתחת ל 3.6 ו 3.5
  • 3.
    משקיע 27/11/2018 23:28
    הגב לתגובה זו
    ההסבר הוא פשוט מאוד: לא השתנה כלום מהחודש שעבר!!!!! הדבר היחיד שהשתנה שהנגיד המיועד לא מעוניין שיעלה את הריבית מהחודש הראשון לכניסתו לתפקיד. כי לרוב אם לא היו מעלים את הריבית כבר החודש ובמקביל בחודש דצמבר הפדראל בארהב יעלה את הריבית אז לא יהיה מנוס אלא שגם כלכלת ישראל תיישר קוו וגם היא תעלה את הריבית. אז אחרי העלאת הריבית עכשיו אם הפדראל ריזרב יעלה את הריבית שוב בארהב וכאן לא יעלו את הריבית אז לא יהיה נורא! פשוטו כמשמעו הנגיד החדש לא רוצה מכשנכנס יעלה ריבית!!! אז הוא בעצמו ביקש שיעלו אותה עכשיו כדי שכניסתו תהיה יותר נוחה ופחות חשופה לביקורת כבר מהחודש הראשון לכניסתו לתפקיד.
  • 2.
    צריך לסגור את בנק ישראל שעושה רק נזקים (ל"ת)
    צדיק 27/11/2018 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיסוף 27/11/2018 16:17
    הגב לתגובה זו
    דולריורו מול השקל 7.9 תיסוף ענק מול השקל חיזוק השקל כאשר תמיד היה 8.4 - 8.5 לצמד מול השקל
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |
נושאים בכתבה ראלי סוף שנה ריבית יפן הגירה לארה"ב

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן