לקראת עונת המדדים הנמוכים, גם המשקיעים מנמיכים ציפיות
בזמן שאנחנו עסוקים באישורי תקציב ובהפתעות מכיוונו של מדד המחירים לצרכן, הנתונים הכלכליים שמגיעים מהעולם ממשיכים להיות פושרים פלוס. לאחר הנתונים החזקים משוק העבודה האמריקאי בשבוע שעבר, קיבלנו השבוע מספר נתונים פושרים. כך למשל, המכירות הקמעונאיות בארצות הברית לא עלו ושברו רצף חיובי של חודשים. אם מנטרלים את מכירות הרכבים אזי המכירות הקמעונאיות בכלל ירדו ב-0.3%. לעומת זאת, הסנטימנט הצרכני דווקא עלה יותר מהציפיות ומספר דורשי העבודה החדשים הנו פחות או יותר בצפי.
להערכתנו, מבחינה השקעתית הנתונים המעורבים מהווים חדשות טובות שכן היעדר הניצוצות בצמיחה שומר על הציפיות שהריבית תישאר אפסית לאורך זמן, וממשיך לתמוך בשוקי המניות ובאיגרות החוב הקונצרניות, זאת במיוחד לאור העובדה שחוץ מברבורים שחורים שתמיד מסתובבים, לא נראה שיש כרגע איזשהו אירוע ממשי שמאיים על השווקים.
בינתיים, בישראל, פורסם אתמול מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% בניגוד לתחזיות הכלכלנים שעמדו על 0.2%, בעוד שיעור עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילי ועומד על -0.6%. ככל הנראה זהו המדד האחרון ברצף המדדים החיוביים. על פי הערכות הקונצנזוס, מדד אוגוסט כבר צפוי להישאר ללא שינוי וספטמבר כבר יחזור להיות שלילי, כאשר לרוב, עונת המדדים הנמוכים מתחילה בספטמבר ומסתיימת במרץ.
לאחר שאסטרטגיית המדדים לא עבדה בשנתיים האחרונות בשל ירידה חדה באינפלציה אל מתחת לאפס, לעונת המדדים השנה, הגיעו המשקיעים עם ציפיות נמוכות במיוחד. הציפיות הנמוכות אפשרו לאינפלציה מצטברת נמוכה של כ- 0.8% בלבד, לעומת ממוצע של 1.2% בשלוש השנים האחרונות, להוביל את האפיק הצמוד ליתרון קל, לפחות עד סוף השבוע.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז חודש מרץ עלו איגרות החוב הממשלתיות הצמודות לטווח של 2 - 5 שנים בכ-0.7%, לעומת עלייה של 0.6% באיגרות החוב השקליות, וזאת למרות ירידה של כ-15% במחיר הנפט בחודשיים האחרונים.
להערכתנו, לאחר 22 חודשים של אינפלציה שלילית, ובמיוחד נוכח העובדה שהאינפלציה במרבית מדינות העולם נמצאת ברמה נמוכה, המשקיעים מנמיכים ציפיות גם לעתיד. אלא שאפקט העיגון של המשקיעים והנחתם שמה שהיה הוא שיהיה, עשויים להעניק יתרון לאפיק הצמוד, זאת במיוחד לאור העובדה שבנקים מרכזיים עיקריים בעולם ממשיכים לתדלק את הכלכלות בריבית אפסית (ואף שלילית) ובהדפסת כסף. מכאן, שאם מסתכלים על איגרות החוב הצמודות למדד כסוג של הגנה אינפלציונית, הרי שהיום ניתן לרכוש הגנה זו בזול יחסית. בהקשר זה נציין שכניסת עונת המדדים הנמוכים עשויה ללחוץ את ציפיות האינפלציה עוד קצת למטה, כך שייתכן והאפיק השקלי יתנהג טוב יותר בתקופה הקרובה.
המס על דירה שלישית – השלכות על האינפלציה
אחד הסעיפים המעניינים שמיתנו את שלושת המדדים האחרונים היה הדיור אשר עלה פחות מציפיות חזאי המקרו. משקל סעיף הדיור, שעיקרו הוא שכר הדירה, הוא כ-26% מסך המדד, מכאן גם שלסעיף החדש שהכניס שר האוצר, משה כחלון, לתקציב המדינה ועיקרו להטיל מס על בעלי שלוש דירות ומעלה, יש השלכות על האינפלציה הצפויה ולכן גם על העדפות הקצאת הנכסים. הטענה הנשמעת היא שחלק מהמשכירים יגלגלו את המס על השוכרים ולכן מחירי השכירות יעלו וכך גם האינפלציה. להערכתנו, טענה זו קצת מוזרה שכן בעלי הנכסים לא היו צריכים שימסו אותם על הדירה השלישית בכדי לנסות ולהעלות את דמי השכירות, הרי אלו תמיד שואפים למקסם את תועלתם. אכן, שכר הדירה עלה בשנים האחרונות, אבל פחות ממחירי הדירות.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
למעשה, בעשר השנים האחרונות עלו מחירי הרכישה בכ- 107% לעומת כ-41% בדמי השכירות. אז האם ניתן לייחס את העלייה המתונה יחסית במחירי השכירות לנדיבות של בעלי שלוש הדירות ומעלה? כנראה שלא. מחירי הדירות בבעלות אומנם הכפילו את עצמם בתקופת המדידה אך צריך לזכור שירידת הריבית החדה מאפשרת היום לקחת משכנתאות גדולות ביחס לעבר ולשלם תשלום חודשי נמוך יותר. בנוסף, את ההון העצמי מגייסים חלק גדול מהרוכשים מהוריהם, מהסבים והסבתות. לעומת זאת, את שכר הדירה צריך לשלם מהשכר השוטף והוא כבר לא עלה באופן המאפשר עליית מחירים משמעותית. יתרה מזאת, התשואות על ההשקעה בדירות ירדו באופן משמעותי בדומה לירידת התשואות באיגרות החוב שמהוות אלטרנטיבת השקעה לדיור.
מכאן שתנוח דעתם של אנשי האוצר, שכר הדירה יעלה להערכתנו רק אם בעלי הדירות יראו שיש ביקוש גם במחירים גבוהים יותר, הם עשו את זה תמיד והם ימשיכו לעשות זאת בעתיד. מבחינת ההשפעה על האינפלציה, כמו גם על שכר הדירה, נכון יותר להערכתנו להתייחס לעלייה של כ-3.5% בשכר הריאלי בשנה האחרונה.
גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 1.Z 17/08/2016 12:11הגב לתגובה זו1. עד עכשיו כבודדים אתה לא יכול להעלות שכ"ד.. עכשיו כשזה לכולם.. ולכולם יש סיבה.. הוא יעלה.. מסכים שלא בכל המס... הוא יתחלק בעמצע... 2. ש"כד הוא כמו אגח.. כשהריביות יורדות לאפס ברור שהוא עולה פחות מהנדלן עצמו.. אבל זה עוד יתהפך... ואחרי שכול הזוגות הצעירים יושחלו פנימה בתוכנית כזו או אחרת...

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.