לקראת עונת המדדים הנמוכים, גם המשקיעים מנמיכים ציפיות

אתמול פורסם מדד המחירים לצרכן וכמה שהוא הפתיע אתכם או לא, מדובר במדד אחד לפני מדד אוגוסט שאמור לחתום את עונת המדדים החיוביים. גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים, מסביר
גלעד גרומר | (1)
נושאים בכתבה אינפלציה

בזמן שאנחנו עסוקים באישורי תקציב ובהפתעות מכיוונו של מדד המחירים לצרכן, הנתונים הכלכליים שמגיעים מהעולם ממשיכים להיות פושרים פלוס. לאחר הנתונים החזקים משוק העבודה האמריקאי בשבוע שעבר, קיבלנו השבוע מספר נתונים פושרים. כך למשל, המכירות הקמעונאיות בארצות הברית לא עלו ושברו רצף חיובי של חודשים. אם מנטרלים את מכירות הרכבים אזי המכירות הקמעונאיות בכלל ירדו ב-0.3%. לעומת זאת, הסנטימנט הצרכני דווקא עלה יותר מהציפיות ומספר דורשי העבודה החדשים הנו פחות או יותר בצפי.

להערכתנו, מבחינה השקעתית הנתונים המעורבים מהווים חדשות טובות שכן היעדר הניצוצות בצמיחה שומר על הציפיות שהריבית תישאר אפסית לאורך זמן, וממשיך לתמוך בשוקי המניות ובאיגרות החוב הקונצרניות, זאת במיוחד לאור העובדה שחוץ מברבורים שחורים שתמיד מסתובבים, לא נראה שיש כרגע איזשהו אירוע ממשי שמאיים על השווקים.

בינתיים, בישראל, פורסם אתמול מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% בניגוד לתחזיות הכלכלנים שעמדו על 0.2%, בעוד שיעור עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילי ועומד על -0.6%.   ככל הנראה זהו  המדד האחרון ברצף המדדים החיוביים. על פי הערכות הקונצנזוס, מדד אוגוסט כבר צפוי להישאר ללא שינוי וספטמבר כבר יחזור להיות שלילי, כאשר לרוב, עונת המדדים הנמוכים מתחילה בספטמבר ומסתיימת במרץ.

לאחר שאסטרטגיית המדדים לא עבדה בשנתיים האחרונות בשל ירידה חדה באינפלציה אל מתחת לאפס, לעונת המדדים השנה, הגיעו המשקיעים עם ציפיות נמוכות במיוחד. הציפיות הנמוכות אפשרו לאינפלציה מצטברת נמוכה של כ- 0.8% בלבד, לעומת ממוצע של 1.2% בשלוש השנים האחרונות, להוביל את האפיק הצמוד ליתרון קל, לפחות עד סוף השבוע.

מאז חודש מרץ עלו איגרות החוב הממשלתיות הצמודות לטווח של 2 - 5 שנים  בכ-0.7%, לעומת עלייה של 0.6% באיגרות החוב השקליות, וזאת למרות ירידה של כ-15% במחיר הנפט בחודשיים האחרונים.

להערכתנו, לאחר 22 חודשים של אינפלציה שלילית, ובמיוחד נוכח העובדה שהאינפלציה במרבית מדינות העולם נמצאת ברמה נמוכה, המשקיעים מנמיכים ציפיות גם לעתיד. אלא שאפקט העיגון של המשקיעים והנחתם שמה שהיה הוא שיהיה, עשויים להעניק יתרון לאפיק הצמוד, זאת במיוחד לאור העובדה שבנקים מרכזיים עיקריים בעולם ממשיכים לתדלק את הכלכלות בריבית אפסית (ואף שלילית) ובהדפסת כסף. מכאן, שאם מסתכלים על איגרות החוב הצמודות למדד כסוג של הגנה אינפלציונית, הרי שהיום ניתן לרכוש הגנה זו בזול יחסית. בהקשר זה נציין שכניסת עונת המדדים הנמוכים עשויה ללחוץ את ציפיות האינפלציה עוד קצת למטה, כך שייתכן והאפיק השקלי יתנהג טוב יותר בתקופה הקרובה.

המס על דירה שלישית – השלכות על האינפלציה

אחד הסעיפים המעניינים שמיתנו את שלושת המדדים האחרונים היה הדיור אשר עלה פחות מציפיות חזאי המקרו. משקל סעיף הדיור, שעיקרו הוא שכר הדירה, הוא כ-26% מסך המדד, מכאן גם שלסעיף החדש שהכניס שר האוצר, משה כחלון, לתקציב המדינה ועיקרו להטיל מס על בעלי שלוש דירות ומעלה, יש השלכות על האינפלציה הצפויה ולכן גם על העדפות הקצאת הנכסים. הטענה הנשמעת היא שחלק מהמשכירים יגלגלו את המס על השוכרים ולכן מחירי השכירות יעלו וכך גם האינפלציה. להערכתנו, טענה זו קצת מוזרה שכן בעלי הנכסים לא היו צריכים שימסו אותם על הדירה השלישית בכדי לנסות ולהעלות את דמי השכירות, הרי אלו תמיד שואפים למקסם את תועלתם. אכן, שכר הדירה עלה בשנים האחרונות, אבל פחות ממחירי הדירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למעשה, בעשר השנים האחרונות עלו מחירי הרכישה בכ- 107% לעומת כ-41% בדמי השכירות. אז האם ניתן לייחס את העלייה המתונה יחסית במחירי השכירות לנדיבות של בעלי שלוש הדירות ומעלה? כנראה שלא. מחירי הדירות בבעלות אומנם הכפילו את עצמם בתקופת המדידה אך צריך לזכור שירידת הריבית החדה מאפשרת היום לקחת משכנתאות גדולות ביחס לעבר ולשלם תשלום חודשי נמוך יותר. בנוסף, את ההון העצמי מגייסים חלק גדול מהרוכשים מהוריהם, מהסבים והסבתות.  לעומת זאת, את שכר הדירה צריך לשלם מהשכר השוטף והוא כבר לא עלה באופן המאפשר עליית מחירים משמעותית. יתרה מזאת, התשואות על ההשקעה בדירות ירדו באופן משמעותי בדומה לירידת התשואות באיגרות החוב שמהוות אלטרנטיבת השקעה לדיור.

מכאן שתנוח דעתם של אנשי האוצר, שכר הדירה יעלה להערכתנו רק אם בעלי הדירות יראו שיש ביקוש גם במחירים גבוהים יותר, הם עשו את זה תמיד והם ימשיכו לעשות זאת בעתיד. מבחינת ההשפעה על האינפלציה, כמו גם על שכר הדירה, נכון יותר להערכתנו להתייחס לעלייה של כ-3.5% בשכר הריאלי בשנה האחרונה.

 

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Z 17/08/2016 12:11
    הגב לתגובה זו
    1. עד עכשיו כבודדים אתה לא יכול להעלות שכ"ד.. עכשיו כשזה לכולם.. ולכולם יש סיבה.. הוא יעלה.. מסכים שלא בכל המס... הוא יתחלק בעמצע... 2. ש"כד הוא כמו אגח.. כשהריביות יורדות לאפס ברור שהוא עולה פחות מהנדלן עצמו.. אבל זה עוד יתהפך... ואחרי שכול הזוגות הצעירים יושחלו פנימה בתוכנית כזו או אחרת...
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.