לונדון לא מחכה לכם, אבל ניו יורק כן: על השתלבות במשק האמריקני
נתוני הרבעון הראשון של שנת 2016 לא משאירים מקום לספק. 2016 היא שנה טובה עבור שחקנים חיצוניים לחדור לשוק הצפון אמריקני. זו הזדמנות מעולה לבעלי עסקים ישראלים המתלבטים לגביי עשיית עסקים מעבר לים, ואלו צריכים להכות על הברזל בעודו חם.
תחזיות רבות מנבאות שחורות עבור הכלכלה האמריקנית, בין היתר בשל דו"ח נתוני התעסוקה המדווח על תוספת של 160,000 משרות בלבד ואי שינוי בשיעור האבטלה, לצד ירידה בייצוא הישראלי בשנה האחרונה בכל התחומים מלבד ההיי טק. עם זאת, גידול של 3.1% בהיקף המכירות הקמעונאיות והתחזקות הדולר בעולם מצביעים על מגמה חיובית וגדילה של השוק, המאפשרות הזדמנות כלכלית כדאית להשתלבות במשק.
לא מדובר בנתונים סותרים, ולראייה - רוב הרשתות הגדולות, ביניהן וולמארט, מדווחות על גידול ברווחים ברבעון הראשון של 2016. הכצעקתה? לסתירה שכביכול מסתמנת בבחינה שטחית של הנתונים, יש כמה הסברים הגיוניים. ראשית, מיתון כלכלי ופחות משרות במשק אינם פירוש שאנשים מפסיקים לקנות. ראו למשל כיצד במשבר הכלכלי בשנת 2008 היו מוצרים שהיה להם ביקוש אדיר כמו תוספי תזונה, תרופות, ממתקים וכלי גינון לבית, מאחר שאנשים החלו לגדל ירקות בעצמם.
שנית, השוק הצפון אמריקני, קרי ארה"ב וקנדה, הוא עצום. משום היותו כזה, הוא מאפשר רווחיות גם בשווקים קטנים יותר או בתקופות שבהן אנשים קונים פחות. המשמעות היא שלבעלי עסקים מישראל תמיד יכולה להיות נישה בה הם יוכלו להרוויח או לקיים שיתופי פעולה עם חברות מקומיות, ובניגוד לישראל, נישה בשוק הצפון אמריקני היא דבר מאוד גדול. זאת ועוד, ליצרן קטן או בינוני בשוק גדול נוצרת ההזדמנות לעבוד מתחת לרדאר של המתחרים מהמזרח הרחוק ויצרנים מקומיים חזקים.
- האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
- עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בקנדה, למרות החשש ממיתון בשוק בעקבות צניחת מחירי הנפט ושער החליפין של הדולר הקנדי שירד מול הדולר האמריקני, המבנה המבוזר שלה מקל על החדרת מוצרים מהשוק הישראלי ומאפשר השתלבות בו כמעט תמיד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
