אבי אלברט
צילום: יח"צ

לונדון לא מחכה לכם, אבל ניו יורק כן: על השתלבות במשק האמריקני

אבי אלברט, חבר הנהלה במכון הייצוא הישראלי ובעלים ומנכ"ל של "אורינום", על ההזדמנות הגדולה מעבר לים - למרות הכלכלה האמריקנית הדועכת
אבי אלברט |

נתוני הרבעון הראשון של שנת 2016 לא משאירים מקום לספק. 2016 היא שנה טובה עבור שחקנים חיצוניים לחדור לשוק הצפון אמריקני. זו הזדמנות מעולה לבעלי עסקים ישראלים המתלבטים לגביי עשיית עסקים מעבר לים, ואלו צריכים להכות על הברזל בעודו חם.

תחזיות רבות מנבאות שחורות עבור הכלכלה האמריקנית, בין היתר בשל דו"ח נתוני התעסוקה המדווח על תוספת של 160,000 משרות בלבד ואי שינוי בשיעור האבטלה, לצד ירידה בייצוא הישראלי בשנה האחרונה בכל התחומים מלבד ההיי טק. עם זאת, גידול של 3.1% בהיקף המכירות הקמעונאיות והתחזקות הדולר בעולם מצביעים על מגמה חיובית וגדילה של השוק, המאפשרות הזדמנות כלכלית כדאית להשתלבות במשק.

לא מדובר בנתונים סותרים, ולראייה - רוב הרשתות הגדולות, ביניהן וולמארט, מדווחות על גידול ברווחים ברבעון הראשון של 2016. הכצעקתה? לסתירה שכביכול מסתמנת בבחינה שטחית של הנתונים, יש כמה הסברים הגיוניים. ראשית, מיתון כלכלי ופחות משרות במשק אינם פירוש שאנשים מפסיקים לקנות. ראו למשל כיצד במשבר הכלכלי בשנת 2008 היו מוצרים שהיה להם ביקוש אדיר כמו תוספי תזונה, תרופות, ממתקים וכלי גינון לבית, מאחר שאנשים החלו לגדל ירקות בעצמם. 

שנית, השוק הצפון אמריקני, קרי ארה"ב וקנדה, הוא עצום. משום היותו כזה, הוא מאפשר רווחיות גם בשווקים קטנים יותר או בתקופות שבהן אנשים קונים פחות. המשמעות היא שלבעלי עסקים מישראל תמיד יכולה להיות נישה בה הם יוכלו להרוויח או לקיים שיתופי פעולה עם חברות מקומיות, ובניגוד לישראל, נישה בשוק הצפון אמריקני היא דבר מאוד גדול. זאת ועוד, ליצרן קטן או בינוני בשוק גדול נוצרת ההזדמנות לעבוד מתחת לרדאר של המתחרים מהמזרח הרחוק ויצרנים מקומיים חזקים.

גם בקנדה, למרות החשש ממיתון בשוק בעקבות צניחת מחירי הנפט ושער החליפין של הדולר הקנדי שירד מול הדולר האמריקני, המבנה המבוזר שלה מקל על החדרת מוצרים מהשוק הישראלי ומאפשר השתלבות בו כמעט תמיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.