לונדון לא מחכה לכם, אבל ניו יורק כן: על השתלבות במשק האמריקני
נתוני הרבעון הראשון של שנת 2016 לא משאירים מקום לספק. 2016 היא שנה טובה עבור שחקנים חיצוניים לחדור לשוק הצפון אמריקני. זו הזדמנות מעולה לבעלי עסקים ישראלים המתלבטים לגביי עשיית עסקים מעבר לים, ואלו צריכים להכות על הברזל בעודו חם.
תחזיות רבות מנבאות שחורות עבור הכלכלה האמריקנית, בין היתר בשל דו"ח נתוני התעסוקה המדווח על תוספת של 160,000 משרות בלבד ואי שינוי בשיעור האבטלה, לצד ירידה בייצוא הישראלי בשנה האחרונה בכל התחומים מלבד ההיי טק. עם זאת, גידול של 3.1% בהיקף המכירות הקמעונאיות והתחזקות הדולר בעולם מצביעים על מגמה חיובית וגדילה של השוק, המאפשרות הזדמנות כלכלית כדאית להשתלבות במשק.
לא מדובר בנתונים סותרים, ולראייה - רוב הרשתות הגדולות, ביניהן וולמארט, מדווחות על גידול ברווחים ברבעון הראשון של 2016. הכצעקתה? לסתירה שכביכול מסתמנת בבחינה שטחית של הנתונים, יש כמה הסברים הגיוניים. ראשית, מיתון כלכלי ופחות משרות במשק אינם פירוש שאנשים מפסיקים לקנות. ראו למשל כיצד במשבר הכלכלי בשנת 2008 היו מוצרים שהיה להם ביקוש אדיר כמו תוספי תזונה, תרופות, ממתקים וכלי גינון לבית, מאחר שאנשים החלו לגדל ירקות בעצמם.
שנית, השוק הצפון אמריקני, קרי ארה"ב וקנדה, הוא עצום. משום היותו כזה, הוא מאפשר רווחיות גם בשווקים קטנים יותר או בתקופות שבהן אנשים קונים פחות. המשמעות היא שלבעלי עסקים מישראל תמיד יכולה להיות נישה בה הם יוכלו להרוויח או לקיים שיתופי פעולה עם חברות מקומיות, ובניגוד לישראל, נישה בשוק הצפון אמריקני היא דבר מאוד גדול. זאת ועוד, ליצרן קטן או בינוני בשוק גדול נוצרת ההזדמנות לעבוד מתחת לרדאר של המתחרים מהמזרח הרחוק ויצרנים מקומיים חזקים.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בקנדה, למרות החשש ממיתון בשוק בעקבות צניחת מחירי הנפט ושער החליפין של הדולר הקנדי שירד מול הדולר האמריקני, המבנה המבוזר שלה מקל על החדרת מוצרים מהשוק הישראלי ומאפשר השתלבות בו כמעט תמיד.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
