למרות רצונו של הפד, הריבית בארה"ב תחכה לנתונים טובים מאירופה

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, על הגורמים שמובילים את הפד להחלטה להשאיר על גובה הריבית על כנו - וגם, מה יגרום לו לעשות את הצעד שכולם מחכים לו?
יניב חברון |
נושאים בכתבה הפד ריבית

עונת הדוחות בארה"ב לא מאכזבת ומספקת את הסחורה, הריביות בעולם יישארו נמוכות עוד הרבה זמן והיום המשקיעים כבר מפנימים שגם כשהריביות יעלו, זה יהיה בקצב איטי במיוחד. החששות של המשקיעים מסוף חודש אוגוסט באשר לקריסה בסין ומשבר פיננסי מחודש, מתפוגגות בחודש האחרון, ונראה כי המשקיעים כבר מחפשים דרך חזרה לשוק, חלקם ודאי מתפתלים מפני שהפסידו חלק ניכר ממנו.

השווקים עשויים לקבל מסקטור האנרגיה, שממשיך להוות משקולת על המדדים, רוח גבית להמשך. מחירי הנפט ממשיכים להיסחר בטריטוריה נמוכה יחסית - ההתאוששות שלהם לאיזור ה-60 דולר לחבית תוביל להתייצבות של כלל הסקטור. מלבד חברות האנרגיה, ישנו צפי חיובי לצעדים מרחיבים ותומכי צמיחה בסין . צעדים אלו יוכלו בקלות לספק עוד מספר אחוזים למדדים באירופה, ארה"ב וכו'. הראלי בוודאות כבר החל, אך בהחלט יש לו את הפוטנציאל להמשיך, השאלה עד כמה יהיו נחושים קובעי המדיניות באירופה, סין, ארה"ב ויפן להרים את קצב הצמיחה.

אני מוצא כי הפד רוצה לעלות את הריבית. הבעיה, שגם שיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב, לא בטוח שיספיקו. בפד עדיין חוששים מהשלכות ההאטה הגלובלית על כלכלת ארה"ב, ולכן ללא שיפור נתוני המאקרו באירופה וסין, שיסירו את החששות מהתמתנות גלובלית נוספת או חלילה משבר, בפד יתקשו להתחיל להעלות את הריבית. על אף העלייה בהסתברות להעלאת ריבית בארה"ב כבר בחודש דצמבר, ואולי דווקא בגללה, גדלו הפערים בין אג"ח ישראל לארה"ב. מסתמן שכיום, שוק האג"ח המקומי עוקב בצורה הדוקה יותר אחר השוק האירופי מאשר זה האמריקני.

אם ננסה לחלק את מועדי העלאות הריבית ברחבי העולם ל"גלים", ארה"ב תשויך כמובן ל"גל" הראשון ואילו אירופה וסין ל"גל" השני. נראה כי, מתוקף קשרי המסחר הענפים של ישראל עם אירופה וסין, גם המשקיעים בארץ מעריכים כי העלאת הריבית כאן תהיה קונקרטית יותר עת יתקבל שיפור בנתוני המאקרו באזורים אלה, או לפחות כאשר תקטן ההסתברות לנקיטת פעולות מרחיבות משמעותיות נוספות שם. על כן, אנו מעריכים שרק כאשר הנתונים באירופה ובסין יהיו טובים יותר, אז גם הפערים בין האג"ח המקומי לאמריקני יתחילו להיסגר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.