למרות רצונו של הפד, הריבית בארה"ב תחכה לנתונים טובים מאירופה
עונת הדוחות בארה"ב לא מאכזבת ומספקת את הסחורה, הריביות בעולם יישארו נמוכות עוד הרבה זמן והיום המשקיעים כבר מפנימים שגם כשהריביות יעלו, זה יהיה בקצב איטי במיוחד. החששות של המשקיעים מסוף חודש אוגוסט באשר לקריסה בסין ומשבר פיננסי מחודש, מתפוגגות בחודש האחרון, ונראה כי המשקיעים כבר מחפשים דרך חזרה לשוק, חלקם ודאי מתפתלים מפני שהפסידו חלק ניכר ממנו.
השווקים עשויים לקבל מסקטור האנרגיה, שממשיך להוות משקולת על המדדים, רוח גבית להמשך. מחירי הנפט ממשיכים להיסחר בטריטוריה נמוכה יחסית - ההתאוששות שלהם לאיזור ה-60 דולר לחבית תוביל להתייצבות של כלל הסקטור. מלבד חברות האנרגיה, ישנו צפי חיובי לצעדים מרחיבים ותומכי צמיחה בסין . צעדים אלו יוכלו בקלות לספק עוד מספר אחוזים למדדים באירופה, ארה"ב וכו'. הראלי בוודאות כבר החל, אך בהחלט יש לו את הפוטנציאל להמשיך, השאלה עד כמה יהיו נחושים קובעי המדיניות באירופה, סין, ארה"ב ויפן להרים את קצב הצמיחה.
אני מוצא כי הפד רוצה לעלות את הריבית. הבעיה, שגם שיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב, לא בטוח שיספיקו. בפד עדיין חוששים מהשלכות ההאטה הגלובלית על כלכלת ארה"ב, ולכן ללא שיפור נתוני המאקרו באירופה וסין, שיסירו את החששות מהתמתנות גלובלית נוספת או חלילה משבר, בפד יתקשו להתחיל להעלות את הריבית. על אף העלייה בהסתברות להעלאת ריבית בארה"ב כבר בחודש דצמבר, ואולי דווקא בגללה, גדלו הפערים בין אג"ח ישראל לארה"ב. מסתמן שכיום, שוק האג"ח המקומי עוקב בצורה הדוקה יותר אחר השוק האירופי מאשר זה האמריקני.
אם ננסה לחלק את מועדי העלאות הריבית ברחבי העולם ל"גלים", ארה"ב תשויך כמובן ל"גל" הראשון ואילו אירופה וסין ל"גל" השני. נראה כי, מתוקף קשרי המסחר הענפים של ישראל עם אירופה וסין, גם המשקיעים בארץ מעריכים כי העלאת הריבית כאן תהיה קונקרטית יותר עת יתקבל שיפור בנתוני המאקרו באזורים אלה, או לפחות כאשר תקטן ההסתברות לנקיטת פעולות מרחיבות משמעותיות נוספות שם. על כן, אנו מעריכים שרק כאשר הנתונים באירופה ובסין יהיו טובים יותר, אז גם הפערים בין האג"ח המקומי לאמריקני יתחילו להיסגר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
