למרות רצונו של הפד, הריבית בארה"ב תחכה לנתונים טובים מאירופה
עונת הדוחות בארה"ב לא מאכזבת ומספקת את הסחורה, הריביות בעולם יישארו נמוכות עוד הרבה זמן והיום המשקיעים כבר מפנימים שגם כשהריביות יעלו, זה יהיה בקצב איטי במיוחד. החששות של המשקיעים מסוף חודש אוגוסט באשר לקריסה בסין ומשבר פיננסי מחודש, מתפוגגות בחודש האחרון, ונראה כי המשקיעים כבר מחפשים דרך חזרה לשוק, חלקם ודאי מתפתלים מפני שהפסידו חלק ניכר ממנו.
השווקים עשויים לקבל מסקטור האנרגיה, שממשיך להוות משקולת על המדדים, רוח גבית להמשך. מחירי הנפט ממשיכים להיסחר בטריטוריה נמוכה יחסית - ההתאוששות שלהם לאיזור ה-60 דולר לחבית תוביל להתייצבות של כלל הסקטור. מלבד חברות האנרגיה, ישנו צפי חיובי לצעדים מרחיבים ותומכי צמיחה בסין . צעדים אלו יוכלו בקלות לספק עוד מספר אחוזים למדדים באירופה, ארה"ב וכו'. הראלי בוודאות כבר החל, אך בהחלט יש לו את הפוטנציאל להמשיך, השאלה עד כמה יהיו נחושים קובעי המדיניות באירופה, סין, ארה"ב ויפן להרים את קצב הצמיחה.
אני מוצא כי הפד רוצה לעלות את הריבית. הבעיה, שגם שיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב, לא בטוח שיספיקו. בפד עדיין חוששים מהשלכות ההאטה הגלובלית על כלכלת ארה"ב, ולכן ללא שיפור נתוני המאקרו באירופה וסין, שיסירו את החששות מהתמתנות גלובלית נוספת או חלילה משבר, בפד יתקשו להתחיל להעלות את הריבית. על אף העלייה בהסתברות להעלאת ריבית בארה"ב כבר בחודש דצמבר, ואולי דווקא בגללה, גדלו הפערים בין אג"ח ישראל לארה"ב. מסתמן שכיום, שוק האג"ח המקומי עוקב בצורה הדוקה יותר אחר השוק האירופי מאשר זה האמריקני.
אם ננסה לחלק את מועדי העלאות הריבית ברחבי העולם ל"גלים", ארה"ב תשויך כמובן ל"גל" הראשון ואילו אירופה וסין ל"גל" השני. נראה כי, מתוקף קשרי המסחר הענפים של ישראל עם אירופה וסין, גם המשקיעים בארץ מעריכים כי העלאת הריבית כאן תהיה קונקרטית יותר עת יתקבל שיפור בנתוני המאקרו באזורים אלה, או לפחות כאשר תקטן ההסתברות לנקיטת פעולות מרחיבות משמעותיות נוספות שם. על כן, אנו מעריכים שרק כאשר הנתונים באירופה ובסין יהיו טובים יותר, אז גם הפערים בין האג"ח המקומי לאמריקני יתחילו להיסגר.
שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון
איירבוס כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?".
דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס.
Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.
ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי מזמין ומדוע?
קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.
