פוסט השקה: אפל הציגה מכשירים חדשים - מה המשקיעים חושבים?

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר במיטב דש, מקשיב להשקת מכשיריה החדשים של ענקית הטכנולודגיה, אפל, ומסתכל קדימה על ההשפעות, שלדעתו, יבואו על המניה
אדם פוסלבסקי |

ביום שלישי האחרון (ב-9.9), כמקובל מאז צאת מכשיר האייפון לעולם, השיקה אפל את הדור הבא של מכשיריה, שנמכרים יותר ויותר שנה אחרי שנה, ומהווים חלק מהותי בהפיכתה מחברה בינונית ומתקשה לחברה (הנסחרת) הגדולה בעולם עם שווי שוק של כ-600 מיליארד דולר (במכפיל 16 לערך).

כדי לקבל פרופורציה רק נציין שגוגל מפלרטטת עם שווי שוק של כ-400 מיליארד, מיקרוסופט האגדית מתקרבת לאותו סכום וברקשייר הת'אווי של וורן באפט המככב במקומות הראשונים של פורבס עומדת על כ-330 מיליארד דולר "בלבד".

טקטיקה מפורסמת מעולם מרוצי הסירות גורסת שכאשר אתה במקום הראשון, חלק גדול מהזמן עדיף לבצע את אותם המהלכים של המתחרים, שכן כך אתה שומר על היתרון היחסי שלך במקום הראשון ומחכה להזדמנות להגדיל את הפער ולהבטיח את הנצחון. ובכן, אפשר בהחלט לומר שמכשיר האייפון החדש מגלם במדוייק את אותה הטקטיקה.

בעוד שבמהלך השנים גודל המסך לא השתנה מהותית, בעקבות הכרזה של סטיב ג'ובס ז"ל ש"איש, אינו מעוניין בטלפון גדול"("...גודל של 3.5 ולאחר מכן 4 אינץ' הוא הגודל המושלם של מסך לטלפון סלולרי..."), החליטה אפל ליישר קו לפי האנדרואידים עם מסכים של 5-5.5 אינץ' כסטנדרט שנמכרים היטב.

בסה"כ אפשר לומר שלא מדובר בצעד משמעותי קדימה מבחינה טכנית, שכן רזולוציית המסך מחווירה ביחס לתחרות, חיי הסוללה נשארו אותו הדבר ויכולות עיבוד המידע והעיבוד הגרפי התקדמו בצעד סביר ותו לא. בנוסף, השעון המדובר אינו מציע דבר שלא ניתן למצוא בשעונים מבית היוצר של מוטורולה ו-LG, וזאת לפני שעון נוסף של גוגל שבדרך.

התגובות היו פושרות, ולא מעטים החלו להספיד את המניה בהתאם. כאן אציין ואתמקד בהבדל המשמעותי עבורי, והוא ההשקה של ה"ארנק" החדש של אפל שמאפשר לחברה לשמור על היתרון ואף להגדילו. מדובר בשירות תשלומים טלפוני ביומטרי, שיאפשר תיאורטית בעתיד להחליף את השימוש בכרטיס אשראי ואו מזומן.

בעוד שלא מדובר ברעיון חדש (מספר חברות פתחו פתרונות דומים. וה-NFC שמאפשר כמעט את אותו הדבר), הרי שהמומחיות של אפל היא בלקחת קונספטים קיימים ולגרום להם לעבוד בצורה מיטבית באמצעות ארגז הכלים הענקי העומד לרשותה. בניגוד לפעמים אחרות, אני מאמין שהפעם מדובר במשהו גדול שייתכן וישנה סדרי עולם בצורה בה אנו רגילים לרכוש, לחסוך ולהשתמש בכסף באופן כללי. למרות העיתוי האירוני של הפריצה המפורסמת לשירות הענן של אפל, שמעלה שאלות נוקבות לגבי היכולת לאבטח את האופרציה עצמה ובו בעת לתת למשתמש את תחושת הביטחון הקריטית כל כך להצלחה של מבצע בסדר גודל כזה.

טרם הוצאת השירות לפועל, מיהרו מספר חברות גדולות, וביניהן חברות אשראי, להצטרף למעגל. הדבר בהחלט מראה על הרצינות וגודל הפוטנציאל הטמון בו. האתגר המהותי טמון בתגובה של גוגל ופייפאל למהלך, ואולי השקה של שירות דומה בעצמן (ואו שכלול של פרוטוקול ה-NFC).

עם זאת, לדעתי מדובר בדבר הבא - מאז השקתו הראשונה של האייפון עצמו, המשמעות שלו גדולה לא פחות ואף אולי יותר. כתוצאה מכך, ההצלחה של הפרוייקט הספציפי הזה תשפיע על המניה בשנים הקרובות באופן ניכר, ולכן אפל היא חברה שיש להתחשב בה בכובד ראש בכל הרכבה של תיק המתיר סיכון מנייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.