תשואת החסר: הפוטנציאל הלא ממומש של מדד מניות היתר
לאחרונה, פרסמה הבורסה לני"ע מחקר מקיף אודות ביצועי מדדי המניות המובילים בבורסה המקומית. על פי המחקר, השקעה במניות "קטנות" (הכלולות במדד היתר) הניבה תשואה שנתית ריאלית עודפת על פני השקעה במניות "הגדולות" הכלולות במדד ת"א 25 ובהשקעה במניות "הבינוניות" הכלולות במדד ת"א 75. על אף שמסקנות המחקר אינן מחדשות לנו דבר, הן מספקות לנו אינדיקציה נהדרת בכדי לבחון את תמונת המצב הנוכחית בבורסה.
מבדיקת נתוני תשואות העבר, ניתן לראות כי מדד ת"א יתר 50 הגיב בצורה רגישה ואגרסיבית יותר להתפתחויות מאקרו-כלכליות ומגמות מסחר. כאשר מגמת שוק הייתה חיובית, הציגו מניות היתר תשואה עודפת. מנגד, כאשר השוק הצביע על מגמת ירידה, זכו אותן המניות הקטנות לתיקון מהותי כלפי מטה.
אמנם, המחקר שפרסמה הבורסה אינו שופך אור על הסיבות שגורמות לרגישות המתוארת במדדי מניות היתר, אך יש המייחסים זאת לאופיין של חברות מדדי היתר, אשר מתבטאת בין השאר, בכמות נמוכה של מניות צפות ולרמות מסחר דלילות בהן. חדי העין ישימו לב לסגמנט השונה שחל מתחילת השנה הנוכחית במדד מניות היתר - לראשונה, אנו עדים לפתיחת פער מסחרי בין מדד מניות היתר למדדי המניות המובילים, כאשר מדד מניות ת"א 25 רושם תשואה של 4.4%, ואילו מדד מניות היתר 50 מזדנב מאחוריו עם תשואה של 0.94% בלבד.בטור זה נאמוד את הסיבות לפערי התשואות וננסה לענות על השאלה, האם הפער הקיים אכן מוצדק?
פעילי השוק המשקיעים במניות מאופיינים כבעלי אורך רוח, ידע וניסיון רב, אשר מודעים היטב לסיכונים הגלומים בהשקעה באפיקי המניות השונים. בעבר, הם נהגו להסיט כספים מאפיקי המניות המובילות לעבר מניות היתר, מתוך רצון להגביר את פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות. כיום, הם מעדיפים לחפש את פוטנציאל הרווח מעבר לים ולהשקיע במניות בשוקי ארה"ב ואירופה, רובם המכריע עושה זאת באמצעות השקעה ישירה במוצרים עוקבי מדד או באמצעות השקעה בקרנות נאמנות מתמחות.
תעשיית קרנות הנאמנות משמשת כברומטר לטעם המשקיעים השונים. במשך שנים, נהג הציבור להגדיל את רמות הסיכון ולהפנות חלק מכספו לעבר קרנות הנאמנות, אשר מתמחות במניות יתר. בימינו, מרבית היצירות הכספיות בתעשיית הקרנות מופנות לעבר הקרנות המעורבות. נדגיש, כי מנהלי קרנות אלו, מעדיפים למקד את השקעתם במניות השורה הראשונה ובהשקעה במניות זרות על פני השקעה במניות יתר.
אפקט ה"כסף החדש"
תהליך גיבוש תוכניות הדיור הממשלתיות, קרי מחיר המטרה ו-0% מע"מ לזוגות צעירים, יוצר סיטואציה בה "כסף חדש" יושב על הגדר וממתין להתפתחויות בענף הנדל"ן. ציבור זה של משקיעים, אשר מתאפיין בידע מועט בעולם ההשקעות, משאבים כספיים נמוכים ורגישות גבוהה להפסדי הון, מוצא מפלט זמני בשוק ההון באמצעות השקעה במוצרים בעלי רמות סיכון נמוכות יחסית, כגון אגרות חוב ומניות עוגן בעלות איתנות פיננסית. סיטואציה זו, תורמת אף היא לפער המסחרי שנוצר מול מניות היתר.
לסיכום, השבוע מציינת הבורסה את חציה הראשון של שנת המסחר הנוכחית. על פי הערכות, סביבת הריבית הנמוכה והעדר אלטרנטיבות השקעה, ימשיכו לספק רוח גבית למדדי המניות. בטווח הקצר, אנו צופים כי שוק המניות יכנס לקיפאון מסוים, אשר יאופיין במחזורי מסחר דלילים ורמת תנודתיות נמוכה. בטווח הארוך, תימשך המגמה החיובית במדדי המניות המובילים, אשר תסחף עמה את מניות השורה השלישית והרביעית.
- 2.גנזו 02/07/2014 16:28הגב לתגובה זולא למדתי ממנו כלום
- 1.תיקון אלים לפנינו.... (ל"ת)סטנלי 02/07/2014 13:44הגב לתגובה זו

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.