עוד הרים גבוהים יש לפנינו - לא בעולם הריביות
אז מתי תעלה הריבית בארצות הברית? הימים חולפים, שנה עוברת, אך השאלה בעינה עומדת. בסוף השבוע שעבר סיפק אחד מבכירי הפד את ההערכה התורנית - אמצע 2015 - אך לנו נדמה כי בסרט הזה כבר היינו כמה פעמים.
ובכל זאת, כולם עוסקים בכך. בשוק מאמינים כי אנו לפני שיפור כלכלי של ממש בארצות הברית, כזה שיגרום סוף-סוף לריבית האפסית של 6 השנים האחרונות להתחיל לזוז. אבל האם זה באמת יקרה בעוד שנה ורבע?
ובכלל, האם נכון לצפות שהריבית תעלה מעבר לים? בטור זה אנו טוענים - לא בהכרח.
הריבית בכל מדינה היא גולת הכותרת ותעודת הזהות של המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. הבנק קובע שער לריבית בה הוא מלווה כסף לבנקים, או לווה מהם. כך הוא משפיע בעקיפין על כמות הכסף במשק. במאמר מוסגר - לכמות הכסף הגדרות שונות. ההגדרה הנפוצה ביותר היא מזומן וחשבונות עו"ש של הציבור.
בפני הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות ניצבת זה מספר שנים משימה מורכבת ביותר: קביעת גובה הריבית בעולם של אינפלציה נמוכה ופוחתת, מול פעילות כלכלית שיוצאת ממשבר ממושך ומראה סימני התאוששות. הריבית משפיעה ברמת היום-יום, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים, וצריכה ליישב בין השניים. בה בעת עליה לפקוח עין על מטרת העל של המדיניות המוניטארית - שמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית לאורך זמן.
- פלסאנמור מתחילה למכור בארה״ב: הסכם מסחרי ראשון אחרי אישור FDA
- 3 מיליארד דולר: אנלייט משלימה פיתוח לפרויקט CO Bar בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשבוחנים את הריביות בעולם בימים אלו, רואים כי ברוב המדינות המפותחות רמתן נמוכה היסטורית (או קרובה לכך). אנו נוהגים לייחס זאת למשבר הסאב פריים הקשה והטראומטי, שפרץ לפני כ-7 שנים והכריח את הבנקים המרכזיים להגיב במהירות ובנמרצות, על מנת להפשיר את השווקים שקפאו. לעניות דעתנו, המשבר היה רק טריגר שהאיץ את התהליך, הריביות כבר היו לפני כן במגמת ירידה מתמשכת.
חזרנו "אחורה בזמן" 35 שנים לתחילת שנות ה-80 ,ומצאנו, כי כמו הדיסקו, עולם של ריביות גבוהות הופך חלק מההיסטוריה. הריביות יורדות מאז בעקביות. נכון, מדובר שהתהליך שמתאפיין על ידי גלים של עליות וירידות, אך הירידות נוטות להיות חדות יותר מהעליות שקדמו להן.
התרשים המצורף ממחיש זאת במספר מדינות מפתח, עבור השנים 1980 ואילך. יצוין, כי מטבע גוש האירו הושק ב-1999. ניתן לראות כי הריביות בארה"ב, גוש האירו, בריטניה וקנדה תנודתיות למדי, אך בכל זאת יורדות לאורך השנים. הדינאמיקה היא אומרת כי בתקופות משבר, מיתון או האטה - הריביות יורדות לטובת הוזלת עלות הכסף. לעיתים רחוקות יותר, הבנקים המרכזיים מגדילים את כמות הכסף ישירות על ידי רכישת ניירות ערך, כדי לעודד צרכנים לצרוך ולהגדיל את הייצור המקומי ולצמצם את האבטלה.
- ככה מחירי הנפט יקרסו לכיוון ה-40 דולר - האם טראמפ מעדיף תקיפה או דיפלומטיה?
- טראמפ הקים את מועצת השלום לעזה. האם יישאר עד שתשיג את מטרותיה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ראש בראש: ג'ורג' חורש מול שמואל חרל"פ
בתום המשבר, האינפלציה מאיימת להרים ראש והריביות עולות, לעיתים במהירות, על מנת לבלום את לחצי המחירים. מדובר בתהליך מסובך מאוד, הכרוך לא אחת בניסוי ותהייה: ריבית גבוהה מדי, לדוגמא, תסכן את ההתאוששות השברירית, כי הצרכנים ימהרו לעבור מצריכה שוטפת לחיסכון, שנעשה אטרקטיבי יותר.
תהליך זה חוזר על עצמו מדי מספר שנים, אך מתברר כי בכל פעם נקודת המוצא היא בריבית נמוכה יותר
מדוע זה קורה? לדעתנו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ירידה הדרגתית במידת האפקטיביות של הריביות, שפוחתות עם הזמן, ולכן כבר משתנות פחות. עם הזמן, יש צורך בריביות נמוכות יותר ויותר על מנת לבלום משברים ולהניע מחדש את גלגלי המשק.
בנוסף, ככל שהמשברים נעשים קשים ומקיפים יותר (אחת התוצאות של תהליך הגלובליזציה, המביא להידבקות מהירה בין מדינות), הבנקים המרכזיים מהססים יותר ויותר להעלות שוב את הריביות, מחשש כי ההתאוששות עדיין לא חזקה מספיק.
לבסוף, משברים קשים יותר מאלצים את החברות לנקוט צעדי התייעלות מקיפים יותר, תוך הגדלת העצימות הטכנולוגית בתהליכי הייצור. כתוצאה, בעת שיבה לשגרה, הן יכולות לייצר את מוצריהן בעלות נמוכה יותר מאשר לפני המשבר, וכך להציע ללקוחותיהן מחירים נמוכים ביותר, בעולם של תחרותיות גבוהה ברוב הענפים.
כאמור, מדובר בתהליך איטי, הנמשך כבר מספר עשורים ומכה שורשים בכלכלה הגלובלית. לכן, ייתכן מאוד כי נצטרך להסתגל, בעשורים הבאים, לריביות נמוכות יותר ודינאמיות פחות. המשברים הבאים יצריכו כבר פתרונות מורכבים יותר, עם שילוב זרועות של הזרוע הפיסקאלית והמוניטארית, תחכום, יצירתיות ומנגנוני זיהוי מוקדם. זו תהיה המציאות החדשה אליה יצטרכו הרשויות, החברות ומשקי הבית להתרגל.
- 6.סוף סוף כתבה מחכימה ובעלת ערך. (ל"ת)כל הכבוד 15/03/2014 14:41הגב לתגובה זו
- 5.הבורר 13/03/2014 22:31הגב לתגובה זופשוט תענוג לקרוא כל מילה ...נושא מעניין ביותר עם משקל רב על הכלכלה העולמית,האמת הצדק איתכם העולם פשוט משתנה .תודה רונן אוהב אותך הבורר.אם תוכל לנתח קצת מניות כגון כיל בביליון תודה חג שמחחחחחח
- 4.כתבה ברורה ומובנת (ל"ת)סתם אחד 13/03/2014 21:25הגב לתגובה זו
- 3.החרטטן 13/03/2014 21:04הגב לתגובה זורונן מנחם אתה מטעה את הציבור - בשנות הארבעים החוב הלאומי של ארהב היה עצום בגלל המלחמה והריכית היתה כמו היום. רק מה - שאחרי המלחמה הכלכלה טסה קדימה והיה צריך לצנן את הלחצים האינפלציוניים וגם ארהב הקטין את החוב הלאומי - עד שנות השמונים. אחר כך הכל התחיל לצלוע והחוב גדל אז הורידו את הריבית. אין שום סיבה שכאש האינלפציה תרים ראש הריבית תעלה.
- בררן 14/03/2014 14:02הגב לתגובה זוהכתבה מדברת על שינוי מגמה בעולם משנות השמונים ואילך...ולא משנת 48..מגמה שהתפתחה בעשורים האחרונים
- 2.אחיקם 13/03/2014 15:48הגב לתגובה זוכתבה ענינית , סוף סוף .
- 1.ממש נכון, צריך להתרגל למציאות חדשה. (ל"ת)יורי 13/03/2014 13:18הגב לתגובה זו