האם פיצול פעילות עסקית מוביל להשבחת ערך הפירמה?

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר, MORE בית השקעות, מתייחס לדרכים להשבחת ערך. האם פיצול פעילות החברה יעזור?
צחי קלמין | (3)

אחד האינדיקטורים העיקריים למדידת רמת איכותם ומקצועיותם של מנהלי ההשקעות והמחקר בשוק ההון, הינה היכולת שלהם לאתר מניות זולות שנסחרות בדיסקאונט משמעותי מתחת לשוויין הכלכלי. גל עליות השערים במדדי המניות המובילות בשנה האחרונה, העלה את רף הקושי בזיהוי חברות בעלות פוטנציאל להצפת הערך. כעת משימה זו הפכה למאתגרת יותר - מנהלי החברות הציבוריות נדרשים לסוגיית השבחת ערך הפירמה, שכן מחזיקי המניות בוחנים אותם בתרומתם לגידול בשווי המניות.

אחת השיטות בהן מנסים מנהלי החברות להציף ערך לבעלי המניות, היא באמצעות פיצול תחומי הפעילות העסקית של החברה. תהליך זה, מתבסס על ההנחה כי הפרדת פעילויות שונות לחברות נפרדות תורמת להשבחת השווי ולהצפת ערך בחברות שיש להן יותר מעיסוק מרכזי אחד. קיימות מס' סיבות העומדות בבסיס ההחלטה להפרדת הפעילויות:

- התמקדות עסקית . הפרדת הפעילות מאפשרת מיקוד של כל חברה בתחום העיסוק הייחודי לה וניהול יעיל של כל תחום פעילות בנפרד. סיבה זו הובילה את הנהלת דלק קבוצה להתניע את תחילתו של תהליך הפיצול בחברה. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הפיצול, הוא הפרדת פעילות חיפושי הגז והנפט לתוך חברה חדשה, כאשר יתרת נכסי קבוצת דלק יישארו בחברה הקיימת (כוללת חברת הביטוח הפניקס, דלק רכב ועוד).

- גיוס הון . חברות החזקה אשר בוחנות אפשרות של גיוס הון וצירוף משקיעים פוטנציאליים, יעדיפו לפצל את פעילותן העסקית טרם תהליך הגיוס. באמצעות אסטרטגיית פיצול הפעילות, החברה יכולה לגייס משקיעים פוטנציאליים, אשר מתאימים לסוג הפעילות הספציפית או לצאת לגיוס הון מהציבור, זאת בהתאם לצרכים הפיננסים וההתקדמות העסקית של כל תחום פעילות בנפרד. עיקרון זה, הנחה לאחרונה את חברת כלל ביו טכנולוגיה לצאת ולהנפיק את חברת הבת מידוונד בבורסה האמריקנית, במטרה לגייס כ-80 מיליון דולר לצורך המשך פעילותה העסקית.

- הנדסה חשבונאית . פיצול פעילות עסקית מעניקה לחברה המפצלת גמישות בהגדרת הסיווגים החשבונאיים של נכסי החברה. לאחרונה, הודיעה חברת שופרסל, כי השלימה את תהליך פיצול פעילות הנדל"ן שלה, במסגרתו העבירה את מרבית הנכסים שבבעלותה לחברת הבת שופרסל נדל"ן.

אומנם, המהלך הנ"ל לא יצר שינוי בדו"חות הכספיים המאוחדים של קמעונאית המזון, אך הביא לשינוי חשבונאי בדמות אופן סיווג נכסי החברה. נכסי הנדל"ן של שופרסל כוללים, בין השאר, כ-68 סניפי סופרמרקט שסווגו עד כה במאזניה החברה כרכוש קבוע. אך ברגע שהבעלות על הנכסים פוצלה לחברת הבת, השימוש בנדל"ן הפך משימוש על ידי הבעלים לנדל"ן להשקעה. כלומר, לפני הפיצול סווגו נכסי החברה כרכוש קבוע ושוערכו לפי עלות בניכוי פחת. כעת, שינוי הסיווג החשבונאי מאפשר לשופרסל נדל"ן למדוד את שווי הנכסים שלה לפי שווי הוגן, ולשערך את שווים בהתאם למחיר השוק.

- מתן תמריץ אישי לעובדים . פיצול פעילות עסקית מאפשר להנהלת החברה לתת תמריצי שכר ממוקדים ולעודד את העובדים שלהן ע"י הענקת חבילות של אופציות לחברות בהן הם מועסקים. חברות אלו, יעדיפו להימנע מדילול בעלי המניות של חברת האם, ויעניקו את הטבת האופציות בחברות הבנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

- הפרדת נכסים מפסידים . חברת החזקות בעלת מס' תחומים עסקיים שונים באופן משמעותי באיכותם הכלכלית, תבחן אפשרות של הפרדה ופירוק ההחזקות, מתוך הצורך ליצור הבדלה בין העסקים המוצלחים והכישלונות העסקיים. סיטואציה זו, היא שהובילה את דירקטוריון החברה לישראל לבחון מהלך אסטרטגי של פיצול החזקות החברה, אשר במהלכו החברה תמשיך להחזיק במניות כיל ובזן, בעוד ששאר ההחזקות, לרבות זו שבחברת הספנות הכושלת צים, יועברו לניהול תחת חברה חדשה שתוקם לשם כך.

לסיכום, הפיצול כשלעצמו אינו מייצר ערך כלכלי נוסף - הוא מחלק אותו אחרת. כאשר בוחנים את ביצועי המניות של החברות, שבחרו לנקוט באסטרטגיה של פיצול פעילות עסקית, מגלים כי כמעט ולא נרשמה השפעה חיובית בשערי המניות בטווח הארוך. למעשה, רק בימים הסמוכים להכרזה על פיצול הפעילות העסקית, רשמו מניות החברות המתפצלות מחזורי מסחר ערים וגבוהים, אשר התבטאו לרוב בעליות שערים - יש המייחסים את אותן עליות לחוסר האינפורמציה הקיימת בידי המשקיעים, ולחוסר היכולת שלהם לאמוד את המשמעות הפיננסית של הפיצול.

בסופו של יום, אסטרטגיית פיצול הפעילות העסקית נושאת ערך כלכלי רק לבעלי השליטה, ואילו מחזיקי מניות המיעוט והציבור נשארים בד"כ רק עם הציפיות להצפת ערך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יודי תפודי 05/02/2014 16:06
    הגב לתגובה זו
    תשארו כאחד
  • 2.
    שוקי הון 05/02/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
    היא עדיין תישאר פח זבל
  • 1.
    חוזה לך ברח 05/02/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
    מה חדש?
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: