אפל - האם זהו סופו של הראלי הגדול?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל, מגדל שוקי הון, מתייחס לפירסומי הדוחות האחרונים של ענקית הטכנולוגיה, אפל. האם הם מצביעים על סופה של תקופה?
רוברט כרמלי | (1)

מניית הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעשור האחרון, אפל, מגלה סימני חולשה מובהקים. התביעה של דיויד איינהורן כלפי הנהלת החברה רק חושפת את תסכול המשקיעים מביצועי החסר של המניה בחודשים האחרונים. האם יש עדיין למה לצפות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר על ידי יועצי השקעות בתקופה האחרונה בעלי השקעות בארה"ב היא לגבי עתידה של חברת אפל. היא אינה רק חברה מובילת דרך בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה הסולארית, אלא בעלת שווי שוק עצום של מעל 420 ד' מיליארד, משקלה במדד הנאסד"ק ניצב מעל 13% ובמדד ה-S&P הוא הגבוה ביותר - מעל 3%. ההחלטה אם להשקיע בחברה הינה קריטית ביותר במובנים רבים.

מתחילת השנה איבדה החברה מעל 15% מערכה. מסכת ההאשמות והתביעה האחרונה של מנהל קרן הגידור, דיויד איינהורן, כנגד הנהלת החברה שתנקוט בפעולות אקטיביות יותר על מנת להציף ערך לבעלי המניות, מחדדת את תסכולם הגובר והולך של מחזיקי המניה מהתנהלות הנהלת אפל. דרישתם העיקרית של המשקיעים, שאפל תנהיג מדיניות דיבידנד אגרסיבית יותר או לחילופין תנפיק מניות בכורה שיחלקו חלק מרכזי יותר מקופת המזומנים הדשנה של החברה. אפל מצידה איננה ממהרת "להיפטר" מקופת המזומנים הגדושה, וטוענת להגנתה שביצעה הימורים גדולים ונועזים בשנים האחרונות ע"מ להמשיך לצמוח - הימורים שהתבררו כמוצלחים למדי. למעשה שלוש שאלות משמעותיות מטרידות היום את משקיעי החברה.

שוק הטלפונים החכמים עובר שלב

על פי הערכות קיימות, שוק הטלפונים החכמים צפוי למכור 886 מיליון טלפונים חכמים השנה. מספר זה מלמד על זינוק של 31% לעומת 2012, כשמספר זה הינו פי 2.5 ממספר המחשבים האישיים שנמכרו בשנה החולפת. על אף שמספר זה מרשים, הוא מלמד אותנו כי השוק נמצא בהאטה. ב-2012 זינקו מכירות הסמארטפונים ב-43%, ב-2011 ב-58% וב-2010 ב-72%.

במהלך הרבעון האחרון של השנה, מוצרי אפל היוו 13% מסך הסמארטפונים וטאבלטים שנמכרו בתעשייה, אך הם גם היוו 40% מסך המכירות ו-75% מסך הרווח. חוסר פרופורציה זה מדיר שינה מעיני המשקיעים. כניסה מחודשת של נוקיה בלאקברי ולאחרונה גם HP לשוק, בשילוב מתחרים סינים חדשים (לנובו, טי.זי.אי) משמעה ששולי הרווח המרשימים הללו אינם ברי קיימא. למעשה, שולי הרווח של אפל יורדים זה הרבעון השלישי ברציפות.

מוצרים חדשים

אפל אמורה בשנה הקרובה לשגר לשוק קו מוצרים חדשים - טלפונים חכמים וטאבלטים בעלי יכולות מופחתות ומערכות תוכנה וזיכרון פחות מרשימים. כשמכשירים אלו אמורים להימכר במחירים נמוכים בהרבה ממכשירי החברה כיום, ובכך להילחם בתחרות הגוברת. הרציונאל אומר שעדיין ישנם כ-4 מיליארד טלפונים "רגילים" בעולם, ואפל מכוונת לשוק זה. הבעיה באסטרטגיה שכזו היא כפולה. ראשית, היא מקבעת את בעיית שולי הרווח מאחר והם אמורים להיות נמוכים בהרבה. הבעיה השנייה ויותר מטרידה היא קניבליזציה. החשש הגדול הוא שחלק מצרכניה הפוטנציאליים של החברה יבחרו מראש בקו המוצרים הזול יותר - דבר בעל השלכות משמעותיות על שולי הרווח ועל מיתוג מוצרי החברה.

שאלת סטיב ג'ובס

מנכ"ל אפל, טים קוק, עשה כל מאמץ לרכך את אובדנו של סטיב גובס. מאז לכתו בטרם עת נותרו בעינן השאלות, האם אפל תדע להשתחרר מצילו הגדול של מייסדה ולהמשיך קדימה. האם אפל תמשיך להיות חברה פורצת דרך, אמיצה, שלא הולכת בתלם ולא חוששת לפתח מוצרים חדישים שאינם בקונצנזוס המיידי - שאלות שנותרו לא פתורה.

הירידה בשולי הרווח של אפל אינה מקרית - המגמה בשוק הטלפונים החכמים כאן כדי להישאר. אפל צריכה להוכיח עצמה, להמציא עצמה מחדש ולפתח מוצרים מהפכניים על מנת שתזכה למכפילי הרווח שהביאו אותה לחצות את רף ה-700 ד' (מישהו אמר AAPL TV?). יחד עם זאת אפל ממשיכה להיות חברה ראויה, עם קופת מזומנים של כ-140 מיליארד ד' ומכפיל רווח מנוטרל רווח צבור של פחות מ-8 - בקונטקסט הזה ייתכן והחברה הופכת למעניינת במשקפיים של משקיעי ערך רבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף סוף כתבה ראויה (ל"ת)
    צפניהו 27/02/2013 23:31
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.