אפל - האם זהו סופו של הראלי הגדול?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל, מגדל שוקי הון, מתייחס לפירסומי הדוחות האחרונים של ענקית הטכנולוגיה, אפל. האם הם מצביעים על סופה של תקופה?
רוברט כרמלי | (1)

מניית הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעשור האחרון, אפל, מגלה סימני חולשה מובהקים. התביעה של דיויד איינהורן כלפי הנהלת החברה רק חושפת את תסכול המשקיעים מביצועי החסר של המניה בחודשים האחרונים. האם יש עדיין למה לצפות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר על ידי יועצי השקעות בתקופה האחרונה בעלי השקעות בארה"ב היא לגבי עתידה של חברת אפל. היא אינה רק חברה מובילת דרך בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה הסולארית, אלא בעלת שווי שוק עצום של מעל 420 ד' מיליארד, משקלה במדד הנאסד"ק ניצב מעל 13% ובמדד ה-S&P הוא הגבוה ביותר - מעל 3%. ההחלטה אם להשקיע בחברה הינה קריטית ביותר במובנים רבים.

מתחילת השנה איבדה החברה מעל 15% מערכה. מסכת ההאשמות והתביעה האחרונה של מנהל קרן הגידור, דיויד איינהורן, כנגד הנהלת החברה שתנקוט בפעולות אקטיביות יותר על מנת להציף ערך לבעלי המניות, מחדדת את תסכולם הגובר והולך של מחזיקי המניה מהתנהלות הנהלת אפל. דרישתם העיקרית של המשקיעים, שאפל תנהיג מדיניות דיבידנד אגרסיבית יותר או לחילופין תנפיק מניות בכורה שיחלקו חלק מרכזי יותר מקופת המזומנים הדשנה של החברה. אפל מצידה איננה ממהרת "להיפטר" מקופת המזומנים הגדושה, וטוענת להגנתה שביצעה הימורים גדולים ונועזים בשנים האחרונות ע"מ להמשיך לצמוח - הימורים שהתבררו כמוצלחים למדי. למעשה שלוש שאלות משמעותיות מטרידות היום את משקיעי החברה.

שוק הטלפונים החכמים עובר שלב

על פי הערכות קיימות, שוק הטלפונים החכמים צפוי למכור 886 מיליון טלפונים חכמים השנה. מספר זה מלמד על זינוק של 31% לעומת 2012, כשמספר זה הינו פי 2.5 ממספר המחשבים האישיים שנמכרו בשנה החולפת. על אף שמספר זה מרשים, הוא מלמד אותנו כי השוק נמצא בהאטה. ב-2012 זינקו מכירות הסמארטפונים ב-43%, ב-2011 ב-58% וב-2010 ב-72%.

במהלך הרבעון האחרון של השנה, מוצרי אפל היוו 13% מסך הסמארטפונים וטאבלטים שנמכרו בתעשייה, אך הם גם היוו 40% מסך המכירות ו-75% מסך הרווח. חוסר פרופורציה זה מדיר שינה מעיני המשקיעים. כניסה מחודשת של נוקיה בלאקברי ולאחרונה גם HP לשוק, בשילוב מתחרים סינים חדשים (לנובו, טי.זי.אי) משמעה ששולי הרווח המרשימים הללו אינם ברי קיימא. למעשה, שולי הרווח של אפל יורדים זה הרבעון השלישי ברציפות.

מוצרים חדשים

אפל אמורה בשנה הקרובה לשגר לשוק קו מוצרים חדשים - טלפונים חכמים וטאבלטים בעלי יכולות מופחתות ומערכות תוכנה וזיכרון פחות מרשימים. כשמכשירים אלו אמורים להימכר במחירים נמוכים בהרבה ממכשירי החברה כיום, ובכך להילחם בתחרות הגוברת. הרציונאל אומר שעדיין ישנם כ-4 מיליארד טלפונים "רגילים" בעולם, ואפל מכוונת לשוק זה. הבעיה באסטרטגיה שכזו היא כפולה. ראשית, היא מקבעת את בעיית שולי הרווח מאחר והם אמורים להיות נמוכים בהרבה. הבעיה השנייה ויותר מטרידה היא קניבליזציה. החשש הגדול הוא שחלק מצרכניה הפוטנציאליים של החברה יבחרו מראש בקו המוצרים הזול יותר - דבר בעל השלכות משמעותיות על שולי הרווח ועל מיתוג מוצרי החברה.

שאלת סטיב ג'ובס

מנכ"ל אפל, טים קוק, עשה כל מאמץ לרכך את אובדנו של סטיב גובס. מאז לכתו בטרם עת נותרו בעינן השאלות, האם אפל תדע להשתחרר מצילו הגדול של מייסדה ולהמשיך קדימה. האם אפל תמשיך להיות חברה פורצת דרך, אמיצה, שלא הולכת בתלם ולא חוששת לפתח מוצרים חדישים שאינם בקונצנזוס המיידי - שאלות שנותרו לא פתורה.

הירידה בשולי הרווח של אפל אינה מקרית - המגמה בשוק הטלפונים החכמים כאן כדי להישאר. אפל צריכה להוכיח עצמה, להמציא עצמה מחדש ולפתח מוצרים מהפכניים על מנת שתזכה למכפילי הרווח שהביאו אותה לחצות את רף ה-700 ד' (מישהו אמר AAPL TV?). יחד עם זאת אפל ממשיכה להיות חברה ראויה, עם קופת מזומנים של כ-140 מיליארד ד' ומכפיל רווח מנוטרל רווח צבור של פחות מ-8 - בקונטקסט הזה ייתכן והחברה הופכת למעניינת במשקפיים של משקיעי ערך רבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף סוף כתבה ראויה (ל"ת)
    צפניהו 27/02/2013 23:31
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.