אפל - האם זהו סופו של הראלי הגדול?
מניית הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעשור האחרון, אפל, מגלה סימני חולשה מובהקים. התביעה של דיויד איינהורן כלפי הנהלת החברה רק חושפת את תסכול המשקיעים מביצועי החסר של המניה בחודשים האחרונים. האם יש עדיין למה לצפות?
אחת השאלות הנפוצות ביותר על ידי יועצי השקעות בתקופה האחרונה בעלי השקעות בארה"ב היא לגבי עתידה של חברת אפל. היא אינה רק חברה מובילת דרך בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה הסולארית, אלא בעלת שווי שוק עצום של מעל 420 ד' מיליארד, משקלה במדד הנאסד"ק ניצב מעל 13% ובמדד ה-S&P הוא הגבוה ביותר - מעל 3%. ההחלטה אם להשקיע בחברה הינה קריטית ביותר במובנים רבים.
מתחילת השנה איבדה החברה מעל 15% מערכה. מסכת ההאשמות והתביעה האחרונה של מנהל קרן הגידור, דיויד איינהורן, כנגד הנהלת החברה שתנקוט בפעולות אקטיביות יותר על מנת להציף ערך לבעלי המניות, מחדדת את תסכולם הגובר והולך של מחזיקי המניה מהתנהלות הנהלת אפל. דרישתם העיקרית של המשקיעים, שאפל תנהיג מדיניות דיבידנד אגרסיבית יותר או לחילופין תנפיק מניות בכורה שיחלקו חלק מרכזי יותר מקופת המזומנים הדשנה של החברה. אפל מצידה איננה ממהרת "להיפטר" מקופת המזומנים הגדושה, וטוענת להגנתה שביצעה הימורים גדולים ונועזים בשנים האחרונות ע"מ להמשיך לצמוח - הימורים שהתבררו כמוצלחים למדי. למעשה שלוש שאלות משמעותיות מטרידות היום את משקיעי החברה.
שוק הטלפונים החכמים עובר שלב
על פי הערכות קיימות, שוק הטלפונים החכמים צפוי למכור 886 מיליון טלפונים חכמים השנה. מספר זה מלמד על זינוק של 31% לעומת 2012, כשמספר זה הינו פי 2.5 ממספר המחשבים האישיים שנמכרו בשנה החולפת. על אף שמספר זה מרשים, הוא מלמד אותנו כי השוק נמצא בהאטה. ב-2012 זינקו מכירות הסמארטפונים ב-43%, ב-2011 ב-58% וב-2010 ב-72%.
במהלך הרבעון האחרון של השנה, מוצרי אפל היוו 13% מסך הסמארטפונים וטאבלטים שנמכרו בתעשייה, אך הם גם היוו 40% מסך המכירות ו-75% מסך הרווח. חוסר פרופורציה זה מדיר שינה מעיני המשקיעים. כניסה מחודשת של נוקיה בלאקברי ולאחרונה גם HP לשוק, בשילוב מתחרים סינים חדשים (לנובו, טי.זי.אי) משמעה ששולי הרווח המרשימים הללו אינם ברי קיימא. למעשה, שולי הרווח של אפל יורדים זה הרבעון השלישי ברציפות.
מוצרים חדשים
אפל אמורה בשנה הקרובה לשגר לשוק קו מוצרים חדשים - טלפונים חכמים וטאבלטים בעלי יכולות מופחתות ומערכות תוכנה וזיכרון פחות מרשימים. כשמכשירים אלו אמורים להימכר במחירים נמוכים בהרבה ממכשירי החברה כיום, ובכך להילחם בתחרות הגוברת. הרציונאל אומר שעדיין ישנם כ-4 מיליארד טלפונים "רגילים" בעולם, ואפל מכוונת לשוק זה. הבעיה באסטרטגיה שכזו היא כפולה. ראשית, היא מקבעת את בעיית שולי הרווח מאחר והם אמורים להיות נמוכים בהרבה. הבעיה השנייה ויותר מטרידה היא קניבליזציה. החשש הגדול הוא שחלק מצרכניה הפוטנציאליים של החברה יבחרו מראש בקו המוצרים הזול יותר - דבר בעל השלכות משמעותיות על שולי הרווח ועל מיתוג מוצרי החברה.
שאלת סטיב ג'ובס
מנכ"ל אפל, טים קוק, עשה כל מאמץ לרכך את אובדנו של סטיב גובס. מאז לכתו בטרם עת נותרו בעינן השאלות, האם אפל תדע להשתחרר מצילו הגדול של מייסדה ולהמשיך קדימה. האם אפל תמשיך להיות חברה פורצת דרך, אמיצה, שלא הולכת בתלם ולא חוששת לפתח מוצרים חדישים שאינם בקונצנזוס המיידי - שאלות שנותרו לא פתורה.
הירידה בשולי הרווח של אפל אינה מקרית - המגמה בשוק הטלפונים החכמים כאן כדי להישאר. אפל צריכה להוכיח עצמה, להמציא עצמה מחדש ולפתח מוצרים מהפכניים על מנת שתזכה למכפילי הרווח שהביאו אותה לחצות את רף ה-700 ד' (מישהו אמר AAPL TV?). יחד עם זאת אפל ממשיכה להיות חברה ראויה, עם קופת מזומנים של כ-140 מיליארד ד' ומכפיל רווח מנוטרל רווח צבור של פחות מ-8 - בקונטקסט הזה ייתכן והחברה הופכת למעניינת במשקפיים של משקיעי ערך רבים.
- 1.סוף סוף כתבה ראויה (ל"ת)צפניהו 27/02/2013 23:31הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
