אפל - האם זהו סופו של הראלי הגדול?
מניית הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעשור האחרון, אפל, מגלה סימני חולשה מובהקים. התביעה של דיויד איינהורן כלפי הנהלת החברה רק חושפת את תסכול המשקיעים מביצועי החסר של המניה בחודשים האחרונים. האם יש עדיין למה לצפות?
אחת השאלות הנפוצות ביותר על ידי יועצי השקעות בתקופה האחרונה בעלי השקעות בארה"ב היא לגבי עתידה של חברת אפל. היא אינה רק חברה מובילת דרך בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה הסולארית, אלא בעלת שווי שוק עצום של מעל 420 ד' מיליארד, משקלה במדד הנאסד"ק ניצב מעל 13% ובמדד ה-S&P הוא הגבוה ביותר - מעל 3%. ההחלטה אם להשקיע בחברה הינה קריטית ביותר במובנים רבים.
מתחילת השנה איבדה החברה מעל 15% מערכה. מסכת ההאשמות והתביעה האחרונה של מנהל קרן הגידור, דיויד איינהורן, כנגד הנהלת החברה שתנקוט בפעולות אקטיביות יותר על מנת להציף ערך לבעלי המניות, מחדדת את תסכולם הגובר והולך של מחזיקי המניה מהתנהלות הנהלת אפל. דרישתם העיקרית של המשקיעים, שאפל תנהיג מדיניות דיבידנד אגרסיבית יותר או לחילופין תנפיק מניות בכורה שיחלקו חלק מרכזי יותר מקופת המזומנים הדשנה של החברה. אפל מצידה איננה ממהרת "להיפטר" מקופת המזומנים הגדושה, וטוענת להגנתה שביצעה הימורים גדולים ונועזים בשנים האחרונות ע"מ להמשיך לצמוח - הימורים שהתבררו כמוצלחים למדי. למעשה שלוש שאלות משמעותיות מטרידות היום את משקיעי החברה.
שוק הטלפונים החכמים עובר שלב
על פי הערכות קיימות, שוק הטלפונים החכמים צפוי למכור 886 מיליון טלפונים חכמים השנה. מספר זה מלמד על זינוק של 31% לעומת 2012, כשמספר זה הינו פי 2.5 ממספר המחשבים האישיים שנמכרו בשנה החולפת. על אף שמספר זה מרשים, הוא מלמד אותנו כי השוק נמצא בהאטה. ב-2012 זינקו מכירות הסמארטפונים ב-43%, ב-2011 ב-58% וב-2010 ב-72%.
במהלך הרבעון האחרון של השנה, מוצרי אפל היוו 13% מסך הסמארטפונים וטאבלטים שנמכרו בתעשייה, אך הם גם היוו 40% מסך המכירות ו-75% מסך הרווח. חוסר פרופורציה זה מדיר שינה מעיני המשקיעים. כניסה מחודשת של נוקיה בלאקברי ולאחרונה גם HP לשוק, בשילוב מתחרים סינים חדשים (לנובו, טי.זי.אי) משמעה ששולי הרווח המרשימים הללו אינם ברי קיימא. למעשה, שולי הרווח של אפל יורדים זה הרבעון השלישי ברציפות.
מוצרים חדשים
אפל אמורה בשנה הקרובה לשגר לשוק קו מוצרים חדשים - טלפונים חכמים וטאבלטים בעלי יכולות מופחתות ומערכות תוכנה וזיכרון פחות מרשימים. כשמכשירים אלו אמורים להימכר במחירים נמוכים בהרבה ממכשירי החברה כיום, ובכך להילחם בתחרות הגוברת. הרציונאל אומר שעדיין ישנם כ-4 מיליארד טלפונים "רגילים" בעולם, ואפל מכוונת לשוק זה. הבעיה באסטרטגיה שכזו היא כפולה. ראשית, היא מקבעת את בעיית שולי הרווח מאחר והם אמורים להיות נמוכים בהרבה. הבעיה השנייה ויותר מטרידה היא קניבליזציה. החשש הגדול הוא שחלק מצרכניה הפוטנציאליים של החברה יבחרו מראש בקו המוצרים הזול יותר - דבר בעל השלכות משמעותיות על שולי הרווח ועל מיתוג מוצרי החברה.
שאלת סטיב ג'ובס
מנכ"ל אפל, טים קוק, עשה כל מאמץ לרכך את אובדנו של סטיב גובס. מאז לכתו בטרם עת נותרו בעינן השאלות, האם אפל תדע להשתחרר מצילו הגדול של מייסדה ולהמשיך קדימה. האם אפל תמשיך להיות חברה פורצת דרך, אמיצה, שלא הולכת בתלם ולא חוששת לפתח מוצרים חדישים שאינם בקונצנזוס המיידי - שאלות שנותרו לא פתורה.
הירידה בשולי הרווח של אפל אינה מקרית - המגמה בשוק הטלפונים החכמים כאן כדי להישאר. אפל צריכה להוכיח עצמה, להמציא עצמה מחדש ולפתח מוצרים מהפכניים על מנת שתזכה למכפילי הרווח שהביאו אותה לחצות את רף ה-700 ד' (מישהו אמר AAPL TV?). יחד עם זאת אפל ממשיכה להיות חברה ראויה, עם קופת מזומנים של כ-140 מיליארד ד' ומכפיל רווח מנוטרל רווח צבור של פחות מ-8 - בקונטקסט הזה ייתכן והחברה הופכת למעניינת במשקפיים של משקיעי ערך רבים.
- 1.סוף סוף כתבה ראויה (ל"ת)צפניהו 27/02/2013 23:31הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
