אפל - האם זהו סופו של הראלי הגדול?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל, מגדל שוקי הון, מתייחס לפירסומי הדוחות האחרונים של ענקית הטכנולוגיה, אפל. האם הם מצביעים על סופה של תקופה?
רוברט כרמלי | (1)

מניית הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעשור האחרון, אפל, מגלה סימני חולשה מובהקים. התביעה של דיויד איינהורן כלפי הנהלת החברה רק חושפת את תסכול המשקיעים מביצועי החסר של המניה בחודשים האחרונים. האם יש עדיין למה לצפות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר על ידי יועצי השקעות בתקופה האחרונה בעלי השקעות בארה"ב היא לגבי עתידה של חברת אפל. היא אינה רק חברה מובילת דרך בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה הסולארית, אלא בעלת שווי שוק עצום של מעל 420 ד' מיליארד, משקלה במדד הנאסד"ק ניצב מעל 13% ובמדד ה-S&P הוא הגבוה ביותר - מעל 3%. ההחלטה אם להשקיע בחברה הינה קריטית ביותר במובנים רבים.

מתחילת השנה איבדה החברה מעל 15% מערכה. מסכת ההאשמות והתביעה האחרונה של מנהל קרן הגידור, דיויד איינהורן, כנגד הנהלת החברה שתנקוט בפעולות אקטיביות יותר על מנת להציף ערך לבעלי המניות, מחדדת את תסכולם הגובר והולך של מחזיקי המניה מהתנהלות הנהלת אפל. דרישתם העיקרית של המשקיעים, שאפל תנהיג מדיניות דיבידנד אגרסיבית יותר או לחילופין תנפיק מניות בכורה שיחלקו חלק מרכזי יותר מקופת המזומנים הדשנה של החברה. אפל מצידה איננה ממהרת "להיפטר" מקופת המזומנים הגדושה, וטוענת להגנתה שביצעה הימורים גדולים ונועזים בשנים האחרונות ע"מ להמשיך לצמוח - הימורים שהתבררו כמוצלחים למדי. למעשה שלוש שאלות משמעותיות מטרידות היום את משקיעי החברה.

שוק הטלפונים החכמים עובר שלב

על פי הערכות קיימות, שוק הטלפונים החכמים צפוי למכור 886 מיליון טלפונים חכמים השנה. מספר זה מלמד על זינוק של 31% לעומת 2012, כשמספר זה הינו פי 2.5 ממספר המחשבים האישיים שנמכרו בשנה החולפת. על אף שמספר זה מרשים, הוא מלמד אותנו כי השוק נמצא בהאטה. ב-2012 זינקו מכירות הסמארטפונים ב-43%, ב-2011 ב-58% וב-2010 ב-72%.

במהלך הרבעון האחרון של השנה, מוצרי אפל היוו 13% מסך הסמארטפונים וטאבלטים שנמכרו בתעשייה, אך הם גם היוו 40% מסך המכירות ו-75% מסך הרווח. חוסר פרופורציה זה מדיר שינה מעיני המשקיעים. כניסה מחודשת של נוקיה בלאקברי ולאחרונה גם HP לשוק, בשילוב מתחרים סינים חדשים (לנובו, טי.זי.אי) משמעה ששולי הרווח המרשימים הללו אינם ברי קיימא. למעשה, שולי הרווח של אפל יורדים זה הרבעון השלישי ברציפות.

מוצרים חדשים

אפל אמורה בשנה הקרובה לשגר לשוק קו מוצרים חדשים - טלפונים חכמים וטאבלטים בעלי יכולות מופחתות ומערכות תוכנה וזיכרון פחות מרשימים. כשמכשירים אלו אמורים להימכר במחירים נמוכים בהרבה ממכשירי החברה כיום, ובכך להילחם בתחרות הגוברת. הרציונאל אומר שעדיין ישנם כ-4 מיליארד טלפונים "רגילים" בעולם, ואפל מכוונת לשוק זה. הבעיה באסטרטגיה שכזו היא כפולה. ראשית, היא מקבעת את בעיית שולי הרווח מאחר והם אמורים להיות נמוכים בהרבה. הבעיה השנייה ויותר מטרידה היא קניבליזציה. החשש הגדול הוא שחלק מצרכניה הפוטנציאליים של החברה יבחרו מראש בקו המוצרים הזול יותר - דבר בעל השלכות משמעותיות על שולי הרווח ועל מיתוג מוצרי החברה.

שאלת סטיב ג'ובס

מנכ"ל אפל, טים קוק, עשה כל מאמץ לרכך את אובדנו של סטיב גובס. מאז לכתו בטרם עת נותרו בעינן השאלות, האם אפל תדע להשתחרר מצילו הגדול של מייסדה ולהמשיך קדימה. האם אפל תמשיך להיות חברה פורצת דרך, אמיצה, שלא הולכת בתלם ולא חוששת לפתח מוצרים חדישים שאינם בקונצנזוס המיידי - שאלות שנותרו לא פתורה.

הירידה בשולי הרווח של אפל אינה מקרית - המגמה בשוק הטלפונים החכמים כאן כדי להישאר. אפל צריכה להוכיח עצמה, להמציא עצמה מחדש ולפתח מוצרים מהפכניים על מנת שתזכה למכפילי הרווח שהביאו אותה לחצות את רף ה-700 ד' (מישהו אמר AAPL TV?). יחד עם זאת אפל ממשיכה להיות חברה ראויה, עם קופת מזומנים של כ-140 מיליארד ד' ומכפיל רווח מנוטרל רווח צבור של פחות מ-8 - בקונטקסט הזה ייתכן והחברה הופכת למעניינת במשקפיים של משקיעי ערך רבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף סוף כתבה ראויה (ל"ת)
    צפניהו 27/02/2013 23:31
    הגב לתגובה זו
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.