סקר TIM לחודש יולי: למרות פעילות תקשורתית ענפה רק 5% מנויים בטוויטר
סקר TIM חצי שנתי - מעודכן ליולי 2009 של חברת TNS טלסקר. הסקר מקיף את נתוני החשיפה השבועית לאתרי אינטרנט נבחרים בישראל כפי שעלו בסקר TIM .
החודש בדקו שוב את נתוני 'טוויטר'. מהסקר עולה כי 54% מהגולשים מדווחים כי הם שמעו על טוויטר (Twitter) בהשוואה ל-18% מהגולשים בחודש אפריל. עם זאת רק כ-5% מהגולשים נרשמו כמנויים בטוויטר, כאשר כ-40% מהמנויים הם מנויים חדשים שהתחברו לטוויטר בחודש האחרון.
כשבוחנים את המודעות לטוויטר בקרב גולשים על פי מין, רמת דתיות, השכלה וגיל, ניתן לציין כי קיימת מודעות גבוהה יותר לטוויטר בקרב גברים בהשוואה לנשים, חילוניים מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לדתיים ובעלי השכלה גבוהה מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לגולשים משכילים פחות. אין הבדל בין קבוצות גיל שונות במודעות לטוויטר.
בקרב האתרים המובילים לא חל שינוי משמעותי, כאשר שלושת האתרים גוגל, וואלה ו-ynet ממשיכים להוביל. אתר החיפוש גוגל עם עלייה גם החודש של 0.8% זאת לאחר שבסקר הקודם חלה עלייה של 3.1% ביחס לדצמבר האחרון ועומד בחודש יולי על 92% חשיפה, בדומה לו אתר וואלה ששומר על כוחו בחודשי הקיץ ובדומה ליוני האחרון עומד על 67.7% שיעורי חשיפה. אתר ynet לאחר שבחודש מאי זכה לעלייה חדה של 5.9% ועמד על 61.7% ביולי ממשיך האתר לרדת באחוזי הרייטינג וסופג ירידה של כ-1% (זאת בצירוף לירידה זהה בחודש קודם) ומתייצב בחודש יולי על 59.9% שיעורי חשיפה.
בקרב החשיפה השבועית לאתרים ממקומות עבודה חל שינוי משמעותי, גוגל חוזר לשיעורי חשיפה לה הוא מורגל וזוכה ל83.1% שיעורי חשיפה. אתר ynet ממשיך לרדת בקרב שיעורי החשיפה ועומד על 56.3% שיעורי חשיפה בלבד בירידנזכיר כי בחודש מאי עמד על 61% חשיפה. אתר וואלה שומר על יציבות החודש עם 47.9% חשיפה.
האתרים החברתיים ממשיכים לצמוח
אתר YOU TUBE ממשיך להתחזק ומדורג במקום ה-4 בטבלה עם עלייה של כ-2% ועומד על 52% חשיפה (זאת לאחר עלייה של 2.7% בחודש יוני). בדומה לו האתר החברתי פייסבוק, המדורג במקום ה-5 ועולה החודש בשיעורי החשיפה בעוד כ-5% (בנוסף ל-3.4% בחודש קודם) ועומד על 50.5% חשיפה.
החשיפה של ערוץ 10 עושה טוב לאתר של הערוץ, והרייטינג של נענע 10 עולה ומדורג במקום ה-6. האתר זוכה החודש לעלייה משמעותית של כ-4% ועומד על 32.4% שיעורי חשיפה. אתר MAKO חוזר לרייטינג גבוהה (יכול להיות בזכות התוכנית 'כוכב נולד') ומזנק מהמקום ה-10 היישר למקום ה-6. אתר הזכיינית 'רשת' גם הוא מתחזק ועובר מהמקום ה-19 למקום ה-16 עם 15.2% שיעורי צפייה, עלייה של 2% צפייה. עם 13.2% יכול להיות שהשיתוף פעולה עם אתר ynet עושה לו טוב.
במקום ה-8 מדורג לוח יד 2 שומר על כוחו ועומד על 25.9% שיעורי חשיפה. יש לציין כי האתר יצא לפני יותר מחודש בשיתוף פעולה חדש עם אתר וואלה, כאשר במסגרת ההסכם, לוח יד 2 יקודם מעמוד הבית של וואלה וממשקי החיפוש של יד2 ישולבו במגוון ערוצי תוכן מרכזיים בהם רכב, עסקים ו- TECH. ממשקים נוספים יאפשרו גישה ללוחות יד2 בתחום יד שנייה. סביר להניח כי מהלך זה יחזק את יד 2 ויעלה את שיעורי החשיפה.
במקום ה-9 מדורג אתר ההשוואות 'זאפ' אשר עומד על 24.7% שיעורי חשיפה שבועיים. אתר תפוז שומר על המקום ה-11 וזוכה ל-21.9% שיעורי חשיפה. אתר מעריב, NRG, לאחר עלייה של 1.6% בחודש יוני, ביולי חלה ירידה והוא עומד על 22.1% שיעורי חשיפה וירד מהמקום ה-8 למקום ה-10 בטבלה.
בקרב האתרים הכלכליים הפער הצטמצם, 'דה מרקר' שומר על מקומו בדירוג, במקום ה-15 עם עלייה של 1.1% ועומד על 15.9% חשיפה. אתר 'גלובס' עובר מהמקום ה-16 למקום ה-18 לאחר ירידה של כ-15 מחודש קודם, ועומד על 14.8% שיעורי חשיפה שבועיים. יש לציין כי בדירוג לחשיפה שבועית ממקומות העבודה 'גלובס' עובר למקום ה-11 עם 13.7% שיעורי חשיפה (ביוני היה מדורג במקום ה-7 עם 18%), ואילו 'דה מרקר' במקום ה-14 עם 13.1% (יוני- במקום ה-8 עם 17.2%).

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.