סקר TIM לחודש יולי: למרות פעילות תקשורתית ענפה רק 5% מנויים בטוויטר

54% מהגולשים מדווחים כי הם שמעו על טוויטר (Twitter) בהשוואה ל-18% מהגולשים בחודש אפריל כאשר רובם הצטרפו בחודש האחרון
מאיה זיסר |

סקר TIM חצי שנתי - מעודכן ליולי 2009 של חברת TNS טלסקר. הסקר מקיף את נתוני החשיפה השבועית לאתרי אינטרנט נבחרים בישראל כפי שעלו בסקר TIM .

החודש בדקו שוב את נתוני 'טוויטר'. מהסקר עולה כי 54% מהגולשים מדווחים כי הם שמעו על טוויטר (Twitter) בהשוואה ל-18% מהגולשים בחודש אפריל. עם זאת רק כ-5% מהגולשים נרשמו כמנויים בטוויטר, כאשר כ-40% מהמנויים הם מנויים חדשים שהתחברו לטוויטר בחודש האחרון.

כשבוחנים את המודעות לטוויטר בקרב גולשים על פי מין, רמת דתיות, השכלה וגיל, ניתן לציין כי קיימת מודעות גבוהה יותר לטוויטר בקרב גברים בהשוואה לנשים, חילוניים מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לדתיים ובעלי השכלה גבוהה מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לגולשים משכילים פחות. אין הבדל בין קבוצות גיל שונות במודעות לטוויטר.

בקרב האתרים המובילים לא חל שינוי משמעותי, כאשר שלושת האתרים גוגל, וואלה ו-ynet ממשיכים להוביל. אתר החיפוש גוגל עם עלייה גם החודש של 0.8% זאת לאחר שבסקר הקודם חלה עלייה של 3.1% ביחס לדצמבר האחרון ועומד בחודש יולי על 92% חשיפה, בדומה לו אתר וואלה ששומר על כוחו בחודשי הקיץ ובדומה ליוני האחרון עומד על 67.7% שיעורי חשיפה. אתר ynet לאחר שבחודש מאי זכה לעלייה חדה של 5.9% ועמד על 61.7% ביולי ממשיך האתר לרדת באחוזי הרייטינג וסופג ירידה של כ-1% (זאת בצירוף לירידה זהה בחודש קודם) ומתייצב בחודש יולי על 59.9% שיעורי חשיפה.

בקרב החשיפה השבועית לאתרים ממקומות עבודה חל שינוי משמעותי, גוגל חוזר לשיעורי חשיפה לה הוא מורגל וזוכה ל83.1% שיעורי חשיפה. אתר ynet ממשיך לרדת בקרב שיעורי החשיפה ועומד על 56.3% שיעורי חשיפה בלבד בירידנזכיר כי בחודש מאי עמד על 61% חשיפה. אתר וואלה שומר על יציבות החודש עם 47.9% חשיפה.

האתרים החברתיים ממשיכים לצמוח

אתר YOU TUBE ממשיך להתחזק ומדורג במקום ה-4 בטבלה עם עלייה של כ-2% ועומד על 52% חשיפה (זאת לאחר עלייה של 2.7% בחודש יוני). בדומה לו האתר החברתי פייסבוק, המדורג במקום ה-5 ועולה החודש בשיעורי החשיפה בעוד כ-5% (בנוסף ל-3.4% בחודש קודם) ועומד על 50.5% חשיפה.

החשיפה של ערוץ 10 עושה טוב לאתר של הערוץ, והרייטינג של נענע 10 עולה ומדורג במקום ה-6. האתר זוכה החודש לעלייה משמעותית של כ-4% ועומד על 32.4% שיעורי חשיפה. אתר MAKO חוזר לרייטינג גבוהה (יכול להיות בזכות התוכנית 'כוכב נולד') ומזנק מהמקום ה-10 היישר למקום ה-6. אתר הזכיינית 'רשת' גם הוא מתחזק ועובר מהמקום ה-19 למקום ה-16 עם 15.2% שיעורי צפייה, עלייה של 2% צפייה. עם 13.2% יכול להיות שהשיתוף פעולה עם אתר ynet עושה לו טוב.

במקום ה-8 מדורג לוח יד 2 שומר על כוחו ועומד על 25.9% שיעורי חשיפה. יש לציין כי האתר יצא לפני יותר מחודש בשיתוף פעולה חדש עם אתר וואלה, כאשר במסגרת ההסכם, לוח יד 2 יקודם מעמוד הבית של וואלה וממשקי החיפוש של יד2 ישולבו במגוון ערוצי תוכן מרכזיים בהם רכב, עסקים ו- TECH. ממשקים נוספים יאפשרו גישה ללוחות יד2 בתחום יד שנייה. סביר להניח כי מהלך זה יחזק את יד 2 ויעלה את שיעורי החשיפה.

במקום ה-9 מדורג אתר ההשוואות 'זאפ' אשר עומד על 24.7% שיעורי חשיפה שבועיים. אתר תפוז שומר על המקום ה-11 וזוכה ל-21.9% שיעורי חשיפה. אתר מעריב, NRG, לאחר עלייה של 1.6% בחודש יוני, ביולי חלה ירידה והוא עומד על 22.1% שיעורי חשיפה וירד מהמקום ה-8 למקום ה-10 בטבלה.

בקרב האתרים הכלכליים הפער הצטמצם, 'דה מרקר' שומר על מקומו בדירוג, במקום ה-15 עם עלייה של 1.1% ועומד על 15.9% חשיפה. אתר 'גלובס' עובר מהמקום ה-16 למקום ה-18 לאחר ירידה של כ-15 מחודש קודם, ועומד על 14.8% שיעורי חשיפה שבועיים. יש לציין כי בדירוג לחשיפה שבועית ממקומות העבודה 'גלובס' עובר למקום ה-11 עם 13.7% שיעורי חשיפה (ביוני היה מדורג במקום ה-7 עם 18%), ואילו 'דה מרקר' במקום ה-14 עם 13.1% (יוני- במקום ה-8 עם 17.2%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.