סקר TIM לחודש יולי: למרות פעילות תקשורתית ענפה רק 5% מנויים בטוויטר
סקר TIM חצי שנתי - מעודכן ליולי 2009 של חברת TNS טלסקר. הסקר מקיף את נתוני החשיפה השבועית לאתרי אינטרנט נבחרים בישראל כפי שעלו בסקר TIM .
החודש בדקו שוב את נתוני 'טוויטר'. מהסקר עולה כי 54% מהגולשים מדווחים כי הם שמעו על טוויטר (Twitter) בהשוואה ל-18% מהגולשים בחודש אפריל. עם זאת רק כ-5% מהגולשים נרשמו כמנויים בטוויטר, כאשר כ-40% מהמנויים הם מנויים חדשים שהתחברו לטוויטר בחודש האחרון.
כשבוחנים את המודעות לטוויטר בקרב גולשים על פי מין, רמת דתיות, השכלה וגיל, ניתן לציין כי קיימת מודעות גבוהה יותר לטוויטר בקרב גברים בהשוואה לנשים, חילוניים מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לדתיים ובעלי השכלה גבוהה מודעים יותר לטוויטר בהשוואה לגולשים משכילים פחות. אין הבדל בין קבוצות גיל שונות במודעות לטוויטר.
בקרב האתרים המובילים לא חל שינוי משמעותי, כאשר שלושת האתרים גוגל, וואלה ו-ynet ממשיכים להוביל. אתר החיפוש גוגל עם עלייה גם החודש של 0.8% זאת לאחר שבסקר הקודם חלה עלייה של 3.1% ביחס לדצמבר האחרון ועומד בחודש יולי על 92% חשיפה, בדומה לו אתר וואלה ששומר על כוחו בחודשי הקיץ ובדומה ליוני האחרון עומד על 67.7% שיעורי חשיפה. אתר ynet לאחר שבחודש מאי זכה לעלייה חדה של 5.9% ועמד על 61.7% ביולי ממשיך האתר לרדת באחוזי הרייטינג וסופג ירידה של כ-1% (זאת בצירוף לירידה זהה בחודש קודם) ומתייצב בחודש יולי על 59.9% שיעורי חשיפה.
בקרב החשיפה השבועית לאתרים ממקומות עבודה חל שינוי משמעותי, גוגל חוזר לשיעורי חשיפה לה הוא מורגל וזוכה ל83.1% שיעורי חשיפה. אתר ynet ממשיך לרדת בקרב שיעורי החשיפה ועומד על 56.3% שיעורי חשיפה בלבד בירידנזכיר כי בחודש מאי עמד על 61% חשיפה. אתר וואלה שומר על יציבות החודש עם 47.9% חשיפה.
האתרים החברתיים ממשיכים לצמוח
אתר YOU TUBE ממשיך להתחזק ומדורג במקום ה-4 בטבלה עם עלייה של כ-2% ועומד על 52% חשיפה (זאת לאחר עלייה של 2.7% בחודש יוני). בדומה לו האתר החברתי פייסבוק, המדורג במקום ה-5 ועולה החודש בשיעורי החשיפה בעוד כ-5% (בנוסף ל-3.4% בחודש קודם) ועומד על 50.5% חשיפה.
החשיפה של ערוץ 10 עושה טוב לאתר של הערוץ, והרייטינג של נענע 10 עולה ומדורג במקום ה-6. האתר זוכה החודש לעלייה משמעותית של כ-4% ועומד על 32.4% שיעורי חשיפה. אתר MAKO חוזר לרייטינג גבוהה (יכול להיות בזכות התוכנית 'כוכב נולד') ומזנק מהמקום ה-10 היישר למקום ה-6. אתר הזכיינית 'רשת' גם הוא מתחזק ועובר מהמקום ה-19 למקום ה-16 עם 15.2% שיעורי צפייה, עלייה של 2% צפייה. עם 13.2% יכול להיות שהשיתוף פעולה עם אתר ynet עושה לו טוב.
במקום ה-8 מדורג לוח יד 2 שומר על כוחו ועומד על 25.9% שיעורי חשיפה. יש לציין כי האתר יצא לפני יותר מחודש בשיתוף פעולה חדש עם אתר וואלה, כאשר במסגרת ההסכם, לוח יד 2 יקודם מעמוד הבית של וואלה וממשקי החיפוש של יד2 ישולבו במגוון ערוצי תוכן מרכזיים בהם רכב, עסקים ו- TECH. ממשקים נוספים יאפשרו גישה ללוחות יד2 בתחום יד שנייה. סביר להניח כי מהלך זה יחזק את יד 2 ויעלה את שיעורי החשיפה.
במקום ה-9 מדורג אתר ההשוואות 'זאפ' אשר עומד על 24.7% שיעורי חשיפה שבועיים. אתר תפוז שומר על המקום ה-11 וזוכה ל-21.9% שיעורי חשיפה. אתר מעריב, NRG, לאחר עלייה של 1.6% בחודש יוני, ביולי חלה ירידה והוא עומד על 22.1% שיעורי חשיפה וירד מהמקום ה-8 למקום ה-10 בטבלה.
בקרב האתרים הכלכליים הפער הצטמצם, 'דה מרקר' שומר על מקומו בדירוג, במקום ה-15 עם עלייה של 1.1% ועומד על 15.9% חשיפה. אתר 'גלובס' עובר מהמקום ה-16 למקום ה-18 לאחר ירידה של כ-15 מחודש קודם, ועומד על 14.8% שיעורי חשיפה שבועיים. יש לציין כי בדירוג לחשיפה שבועית ממקומות העבודה 'גלובס' עובר למקום ה-11 עם 13.7% שיעורי חשיפה (ביוני היה מדורג במקום ה-7 עם 18%), ואילו 'דה מרקר' במקום ה-14 עם 13.1% (יוני- במקום ה-8 עם 17.2%).
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")