לקחים לאחר 20 שנה של "מעורבות" מהפכת הטכנולוגיה בוול סטריט, הביוטק ו-Regeneron Pharmaceuticals (סימול: REGN) כדוגמה?

בסוף שנת 1994, כשלוש שנים לאחר היציאה מההאטה הכלכלית שהביא משבר 1987, החלה לפתע גאות אדירה בוול סטריט. אותה גאות הובילה בשנים 1999-2000 את מדדי המניות לשיאים, במהירות שהשוק לא התנסה בכמותה מעולם. למעשה, שנתיים מאוחר יותר, לקראת סוף 1996 ולאחר עלייה של למעלה מ-60% במדד ה-S&P וכ-80% בנאסד"ק, נבהלו המומחים בראשות נגיד הבנק המרכזי דאז, אלן גרינשפאן מקצב העלייה והזהירו מהתרסקות מתקרבת. גרינשפאן, ללא ספק הנגיד בעל הניסיון המעשי הגדול ביותר בעבודה בוול סטריט, שכונה "The Maestro", יצא ב-5 בדצמבר 1996, עם נאום ה-Irrational exuberance (חיוניות בלתי הגיונית) המפורסם, שקבע שעליית ערך הנכסים בבורסה היא הסיכון הגדול ביותר למדיניות הבנק המרכזי בארה"ב. הנאום כמעט וריסק את בורסות ניו יורק, יפן ואירופה, ליום אחד. למחרת חזר לטפס שוב והחל המומנטום הגדול שהוביל לבועת 2000 ולמפולת הנוראית שלאחריה.

התקופה ההיא, שהתחילה בסוף 1994, נחשבת היום, בדיעבד, כשלב הראשון של השתלבות מהפכת הטכנולוגיה בכלכלה הריאלית ובעולם ההשקעות. השתלבות, שבין השאר, שינתה וממשיכה לשנות את כל המוסכמות בנושאי השקעה והערכתה. מספיק להתבונן בגרף הדאו-ג'ונס מאז 1994 כדי להבין את שאירע ב-1896-1994. התנודות הענקיות שרואים ב-20 השנים האחרונות אינן רק תגובות למשתנים כלכליים או מחזורים, אלא שילוב בין אלו לכוחות האדירים שהפעילו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, ביחד עם הגלובליזציה על שוק ההון.

לאחר שגרינשפאן הוביל את המדיניות המוניטארית של ארה"ב דרך עוד 4 משברי ענק (משבר הנמרים באסיה בשנת 1997, משבר רוסיה וקרן ה-LTCM ב-1998, הבועה ב-2000 והמיתון שלאחריה והיציאה מהמיתון ב-2003-6), העביר ב-2006 את שרביט הניהול לתלמידו הפרופ' ברננקי. רבים מאשימים את גרינשפאן שהירושה כללה את הסיבות למשבר הענק של 2008, אבל גרינשפאן בן ה-89 לא אמר מילה אחת מאז על הערכות או התנהגות שוק ההון. בספרו The Age of Turbulence: Adventures in a New World, שכתב בסוף 2007, הוא אינו מתייחס לזעזועים שעבר בימי נגידותו. הדבר הבולט היחיד אצלו, שהוא עדיין מתנגד לפיקוח בשוק ההון.

היציאה ממשבר 2008 הבליטה את קצב ההשפעה והמעורבות של מהפכות הטכנולוגיה, אינפורמציה והגלובליזציה על שוק ההון. מהפכות אלו, שבמיין סטריט החלו להשפיע עוד בתחילת שנות ה-80' והגיעו לוול סטריט באמצע שנות ה-90', גרמו לשני שינויים מסיביים בתחום הכלכלי. הראשון, הם הובילו להתייעלות הכלכלה המקומית וליישומה של הכלכלה הגלובלית. השני, בציפיות הכלכליות (ה"חלום" התפשט לעולם כולו). שינויים אלו, שעדיין עוברים תהליך של בשלות והשתלבות מלאה לתוך מה שכונה "הכלכלה הישנה", הם שגרמו ועדיין גורמים לזעזועים בשוקי ההון, שעדיין עוברים תהליך הצטרפות מסיבית של משקיעים וכספים חדשים. תהליך של שינוי בהערכת נכסים. כיוון ששני תהליכים אלו בעיצומם, גם הזעזועים טרם הסתיימו.

• האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
• הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקחנו את חברת הביו-פרמקולוגיה Regeneron Pharmaceuticals (סימול: REGN) כדוגמא לאותם תהליכים. החברה הגיעה לוול סטריט באפריל 1991 - כעשור לאחר הופעת הסקטור כולו. תחום הביו רפואה הוא התפתחות ישירה של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, שאלמלא התקדמותן חברה כמו Regeneron לא הייתה קיימת היום, ולבטח לא מוערכת לפי 43 מיליארד דולרים ומוכרת ב-2.7 מיליארד. אם תבדקו את התנהגות המניה מהנפקתה, תגלו שלאחר ההנפקה היא הגיעה, בהתאמה למחיריה היום, לסביבות 20 הדולרים - זה, פחות או יותר, היה מחירה עד סוף 2008. בדרך, בבועת 2000, היא קפצה למחיר של 60 דולרים. מאז תחילת 2009 ועד היום המניה עלתה פי 33. אין שום ספק ש-REGN היא מהסיפורים החמים ביותר בוול סטריט בעשור האחרון.

סיפור תחום הביו אינו שונה מסיפורי התחומים הטכנולוגיים האחרים. ראינו תהליך דומה בוול סטריט במניות חברות השבבים (אם-סיסטמס למשל). קיים פער של מספר שנים בין "תזוזה" במהפכת הטכנולוגיה להשלכותיה על הכלכלה. "רשתות חברתיות" היו באקדמיה ובמערכת הביטחון האמריקנית כבר בשנות ה-70', אבל עד שהגיעו לצרכן לקח 35-40 שנים. הנשיא הראשון, חיים וייצמן, עשה שימוש בתרביות ביולוגיות בתעשייה כבר לפני 90 שנים. אבל תעשיית הביו טכנולוגיה הרפואית "נולדה" רק בתחילת שנות ה-70' בזכות יכולות העיבוד והאחסון שהתפתחו בטכנולוגיה.

שני מדענים יהודים, סטנלי כהן והרברט בויאר, מסטנפורד וקליפורניה, הראו שאפשר "לטפל" ב-DNA. כהן חזר לאקדמיה אבל בויאר, שהבין את הפוטנציאל המעשי, שכנע ב-1976 משקיע הון סיכון גדול דאז, רוברט סוואנסון, שבעצמו היה כימאי מ-MIT, שיממן הקמתה של חברה שהשניים קראו לה ג'אנטק. השניים הצליחו לסנטז ולשחזר DNA - הצלחה שהביאה להקמה של עשרות חברות סטארט-אפ ביו-רפואיות שכמה מהן, כמו ביוג'ן (סימול: BIIB), אמג'ן (סימול: AMGN), הפכו לענקיות. וול סטריט הבחינה בנושא בתחילת שנות ה-80', כשגל הנפקות הביו הראשון התחיל (וכלל כמה חברות ישראליות כמו ביוטכנולוגיה כללית (אז BTGC והיום SVNT) של הפרופסור חיים אביב, ואינטרפארם של ישראל מקוב השתתפו בו). העובדה שמישראל לא יצאה שום ענקית ביו רפואית זה ביזיון, אבל לא גדול ממה שלא קרה בתחומי הטכנולוגיה האחרים.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

למיין סטריט הגיעה תעשיית הביו-רפואה רק בתחילת המאה הנוכחית. זו עדיין תעשייה קטנה יחסית, (פחות מ-100 מיליארד גלובלית) שנמצאת בתחילת דרכה. ככל שהיא מתקדמת כך גם גדל החלום ועולות ההערכות בוול סטריט. מה שמאפיין את מניות חברות הביו הם המכפילים הגבוהים והתנודות העזות - שניהם תוצאה מהפער שבין הציפיות לאכזבות. מאז הנפקתה של REGN, המליצו לנו אינספור פעמים לרכוש את המניה, אלא שלמשקיעים כמונו, שמנסים ככל יכולתם להיצמד לסולידיות ולהיגיון הכלכלי, REGN תמיד הייתה "יקרה מדי" או "עדיין לא כלכלית מספיק".

בתחילת 2009 למשל, כאשר כתבנו שהשוק עומד לפני גאות גדולה, בדקנו פעם נוספת את REGN (אז ב-14 דולר ושווי שוק של 1.1 מיליארד). המספרים של אותה עת שיקפו חברה שמוכרת ב-238 מיליון ומפסידה 79 מיליון או כדולר למניה. "ההערכה עדיין משקפת חלום בעיקר", הסברנו לממליצים, "בואו נמתין שתרד ל-4 דולר". שנת 2014 צפויה להיחתם עם מכירות של 2.8 מיליארד דולרים, רווח נקי של למעלה ממיליארד דולר או כמעט 10 דולר למניה והמניה על 400. אז למה שלא נקנה היום? "השתגעתם? היא יקרה מדי". אלו מאפייני מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה, וזו רק ההתחלה. המשך התקדמות מהפכת הטכנולוגיה מבטיח פריצות דרך רפואיות והרחבה ניכרת בפעילות.

REGN יצאה לציבור בגל הביו השני (תחילת שנות ה-90'), בשלב בו התחיל להיות ברור יותר (גם בוול סטריט) שאכן מדובר במגזר תעשייתי חדש, שעתיד לשנות את פני הרפואה. מייסד החברה, ד"ר ליאונרד שלייפר, פרופסור למדעי הנוירולוגיה באוניברסיטת קורנל, הבין שההתפתחויות הטכנולוגיות פותחות דלת ליצירת תרופות ביולוגיות תחרותיות לפרמקולוגיה, אבל יותר מכך, תרופות חדשניות לתחומים חסרי מענה. הוא גם למד מטעויות של יזמים קודמים, ובנה את החברה בהתאם. בשנת 1988, כעשור לאחר הקמת אמג'ן, ורק לאחר שזו האחרונה עברה את שלב המבדקים הקליניים לתרופת ביו הראשונה לטיפול בבעיות בכליות, שכנע ד"ר שלייפר את מריל לינץ' להשקיע מיליון דולר ברעיון ההקמה. הוא פנה גם לד"ר George Yancopoulos, חוקר, ממציא ומפתח גאון מאוניברסיטת קולומביה, שכנע אותו להצטרף כשותף מייסד וכתב אסטרטגיית פעולה שאחריה עוקבת החברה בקנאות עד היום, ובעיקרה מושתתת על זיהוי אפשרויות של פיתוח תרופות למחלות, ובתנאי שני סעיפים: שהביולוגיה של המחלה שעבורה אמורים לפתח תרופה, מובנת וקיימת אפליקציה תעשייתית ליישום, ושהמבנה וההשפעה של התרופה ברורים מתחילת הדרך.

בנוסף החברה עוקבת בקנאות דתית ממש אחרי שני דברים, ההוצאות (עלות פיתוח תרופה כרבע מהעלות הממוצעת) וההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום. המעבדות שבונה ד"ר יאנקופולוס ידועות ברמתן. למי שמעוניין להכיר, יותר מקרוב, איזה סוג אנשים צריך ואיזו אסטרטגיה נחוצה לבניית חברת להיט, פורבס עשה מצוינת על השניים והאסטרטגיה שלהם.

10 שנים לקח לחברה להעביר ב-FDA את התרופה הראשונה שלה, למחלת כליות נדירה, שהכניסה בסופו של דבר כ-20 מיליון דולר לשנה. הידע מהתרופה סלל את הדרך לתרופה השנייה בתחום הסרטן שהכניסה 14 מיליון דולר. על הידע שהצטבר מהשתיים יצאה החברה עם תרופת העל הראשונה שלה, ה-Eylea כנגד מחלת הניוון המוקולרי (הכתמי) בעין, שאושרה בנובמבר 2011.

ישנם אנליסטים שטוענים שבמהלך 2015 יעלה הרווח למניה ל-15 דולרים - 50% מעל 2014 (הקונצנזוס של 21 אנליסטים עומד על 12 דולר) - מה שמביא המניה למכפיל 2015 של 28.5, והחברים בניו יורק עדיין צועקים "תקנה, זה זול". ההתלהבות הזו מתבססת על רשימת התרופות שבצנרת, שרבות מהן בעלות פוטנציאל של "תרופת-על", ומצבן מול ה-FDA: שלוש מתוכן בסיום השלב הקליני אחרון, ארבע נמצאות בשלב השני ו-11 בשלב הראשון. הגורם השני להתלהבות, הוא פוטנציאל הרכישה על ידי אחת מענקיות הרפואה, שלרבות מהן אין אחיזה בתחום הביו, ומוכנות לשלם פרמיה גדולה על אפשרות כזו.

בסופו שך עניין באה "תרומתה" של מהפכת האינפורמציה, קרנות ההדג' ומיליוני משקיעים חדשים, שחלק גדול מהם זורם למניות הביו המובילות, שהן "החלום" החביב עליהם. אז החברים בניו יורק טוענים שהמניה זולה ואכן, בתנאי שהתחזיות יתממשו ושלוש התרופות יעברו את ה-FDA ב-2015 - המניה אכן זולה. אבל נא לקחת בחשבון, שאם תרופה אחת תידחה ע"י ה-FDA או שמתחרה כלשהי תקדים לקבל אישור, תוכלו להיכנס הרבה יותר בזול, כי הסוחרים וקרנות ההדג' ישחטו אותה (ויש לה לאן לרדת).