מי הם המרוויחים העיקריים מצניחת מחירי הנפט, ומה הקשר לנעליים?

ישנה תיאוריה לגבי "משבר" הנפט, והיא הולכת כך: משהו או מישהו הרגיז כנראה את הממשל האמריקני על באמת. אירן, רוסיה, וונצואלה, המטורפים המוסלמים, סין (שהיא כקוץ בישבנה של ארה"ב כמעט בכל נושא פוליטי ומסחרי, ומאמינה שביכולתה להחליף את ארה"ב כמעצמה הגלובלית המובילה) או אולי כולן יחד, ובעיני האמריקנים הם פוגעים בתהליך ההתאוששות הגלובלית שכל כך חשוב לביזנס - וזה, הוא אלוהי הקפיטליזם. למרות שמצבה הכלכלי של ארה"ב הולך ומשתפר, Reince Priebus יו"ר המפלגה הרפובליקנית בארה"ב אמר, כי "האיום הזה מסכן את ההתאוששות, פוגע בביזנס שלנו...". בימים אחרים ובנסיבות אחרות ארה"ב הייתה "מטפלת" בבעיות כאלו באמצעות המרינס, אלא שכרגע לא יעלה על הדעת שארה"ב תצא למלחמה נגד רוסיה או אירן ובטח שלא נגד סין. אפילו הרחבת הפעילות נגד המטורפים כרוכה בקשיים פוליטיים.

אבל הכוח הפוליטי עבר לאחרונה לידי הקאובויים שהשתלטו על בתי הנבחרים, ובהשפעתם של אלו התעשת כנראה הנשיא אובמה והחליט שהגיעה העת להראות לעולם מהיכן מטיל הדג את מימיו - מי השריף האמיתי. באחת קצצה ארה"ב לפתע את רכישות הנפט הגדולות שלה והפכה מהיבואן הגדול בעולם ליצואן גדול - מהלך שזוכה בגיבוי אדיר של הצרכן / הבוחר האמריקני. בין שאר ההקלות שמביאה ירידת מחירי הנפט, האזרח בארה"ב משלם 2 דולר לגלון במקום 4. לפתע מוצגת תמונה לעולם בה רואים את כלכלת ארה"ב הולכת ומתחזקת, אם זה בעקבות ירידת מחירי הנפט או בשל תמיכת מהפכת הטכנולוגיה והאינפורמציה, בזמן שכלכלות כל "אויביה" מתרסקות.

המהלך גם משפיע לטובה על ידידותיה של ארה"ב, אירופה ויפן. מבחינתה של ארה"ב זה באמת win-win situation. נראה שגם וול סטריט נלקחה בחשבון הכללי, הרי הממשל והפד היו מודאגים מאוד מעליות המחירים המהירות במניות וגבר החשש ממשבר מומנטום חמור נוסף שיתפתח. "משבר הנפט" עזר לחולל "תיקון הערכות". לא מאמינים לתיאוריה הזו? אז לא. אגב, ההפחדות שכאילו המצב ברוסיה יכול לגרום למשבר גלובלי בנוסח משבר ה-LTCM של 1998 מטופשות וכלל לא ראויות להתייחסות. אנחנו רק מקווים שישראל לא תרגיז את ארה"ב יותר מדי.

היה משבר ב-2008?

דבר טוב אחד יצא מתוך מהומת האלוהים שאפפה את וול סטריט בסוף 2008 - תקנות דוד-פרנק (Dodd–Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act). ביוני 2009 שני הסנטורים הדמוקרטים הוותיקים, כריס דוד ובארני פרנק, הציעו לעשות סדר בשוק ההון, באמצעות תקנות שהיו אמורות להגדיל את הפיקוח על סוחרי הסוסים של וול סטריט והמערכת הפיננסית. הן אושרו ונחתמו על ידי הנשיא אובמה ביולי 2010. אחד הסעיפים החשובים בהן, היה זה שכונה "חקיקת ה-push out", שבעצם דרש מכל הבנקים (והבנקים להשקעות) להעביר את הפעילות בתחום הנגזרות למסגרת שלא תיהנה מרשת הביטחון הממשלתית האמריקנית, שמבטחת הפקדות בבנקים, הלוואות חרום וכו' בעזרת גופים כמו ה-FDIC.

• למה קשה לנו גם כשתחזית מתממשת, ומה ההכרעה שתהיה בשוק?
• המשק האמריקאי התכווץ ב-0.3% ברבעון הראשון, מתחת לצפי; החוזים נופלים

הסעיף נולד להגן על משלמי המיסים מהצורך לחלץ את הבנקים, כמו שעשו ב-2008. הסעיף עורר את חמתם של קברניטי וול סטריט, ולא רק - בעיניהם של אבות הקפיטליזם האמריקני, הטלת פיקוח על פעילות בשוק ההון דומה להטלת איסור על רכישת נשק ופגיעה אנושה בזכויות הפרט ובחופש העיסוק. כיוון שהנגזרות, להבדיל מהזכות לאחוז בנשק, אינן מעוגנות בחוקה, הצליחו הסנטורים, דוד ופרנק, להעביר את התקנה. היו כאלו שקיוו (תמימים כמובן) שסוף כל סוף ארה"ב הצליחה לסגור את הפרצה הגדולה ביותר של שוק ההון האמריקני ובא לשוק ההון הגואל. אבל זה לא קרה - קברניטיה של וול סטריט, בתמיכתם של קנאי חופש העיסוק בבתי הנבחרים (רובם, לא כולם, רפובליקנים), המשיכו להילחם בגזרה באותו חירוף נפש בו הם ממשיכים להילחם בעד הזכות לאחוז בנשק, נגד הפלות ולמען תפילת הבוקר בבתי הספר בארה"ב. כעת ברור שזה גם לא יקרה - בשבוע שעבר הנשיא אובמה חתם על חבילת ההוצאה הממשלתית ל-2015 בסך 1.1 טריליון דולרים. בתוך אותה הצעה חתומה, נכללת ההתניה לפיה התקציב יועבר רק במידה וסעיף ה-push out יבוטל, מה שאכן קרה בסוף. "אלוהים, כמה שהייתי נאיבי", אמר סטנלי פישר לאחר שראה זאת, "כשעברו התקנות לא האמנתי (למרות שבוול סטריט "הבטיחו" לי שכך זה יסתיים) שהבנקאים יצליחו לבטל את הסעיף החשוב הזה". יכול מאוד להיות שזה הפתרון היחיד לבועות, הרי כעת הדרך לעוד משבר נפתחה, והמשברים הם הדרך היחידה להוריד ערכים מנופחים, לא?". עסקת פייזר – אופקו

מתברר שרכישת פרולור ב-2013 על ידי אופקו הייתה מהלך נכון שעלה לה 480 מיליון דולרים במניות. הורמון הגדילה, ה-hGH-CTP שמפתחת פרולור, הוא שגרם לענקית התרופות פייזר להיכנס להסכם עם אופקו, כשהיא משלמת לה 295 מיליון דולרים כמקדמה ועוד 295 מיליון עם התקדמות לאורך ציוני דרך שקובע ההסכם. זו יכולה להיות רק ההתחלה לידידות מופלאה בין השתיים. על פי ההודעה שנמסרה לרשויות, הן נכנסו לעסקת פיתוח ומסחור ה-hGH-CTP לצורך יצירת תרופה לבעיית החוסר בהורמון הגדילה (בעיה שמכונה GHD, Growth Hormone Deficiency). זו נוצרת כתוצאה מכך שבלוטת יוֹתֶרֶת הַמּוֹחַ (ה pituitary gland) גורמת להפסקה בייצור הורמון הגדילה, שתפקידו לגרות רבייה/שכפול תאים. מדובר בבעיה גדולה אצל תינוקות וילדים, אבל לא רק. חשוב לציין, שישראל הובילה בתחום הפיתוח של הורמון הגדילה עוד מתחילת שנות ה-80'.

מדובר בתחום שאמור לגלגל כ-6 מיליארד דולרים ב-2016 (2 מיליארד ב-2009) וגדל במהירות. ההסכם הוא הכרה ביכולותיה של פרולור, אבל עם כל הכבוד, אינו מצדיק עלייה כה חדה ומיידית במניה. הדרך עדיין ארוכה, התחרות גדולה (Novo Nordisk מדנמרק מתקדמת בתחום, גם החברה הקוריאנית הגדולה LG Life sciences וישנן עוד). הסכמים מסוג זה נהוגים ומתרבים בשנים האחרונות לאור ניסיונות הכניסה של ענקיות רפואה לתחומים שונים ומגוונים. כך עשתה פייזר (שהיא מהמובילות בשיטה זו) מול פרוטליקס (סימול: PLX), ובאייר (סימול: BAYN.DE) מול קומפיוג'ן (סימול: CGEN).

• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אין כאן ערובה להצלחה, אבל הסכמים כאלו בהחלט מעלים את סיכוייה של אופקו במיין סטריט ואת מעמדה בוול סטריט. השוק מתייחס למניות מהסוג של OPK בצורה מעורבת. מצד אחד יש כאן חברה גלובלית עם פוטנציאל עצום בתחומי הפרמקולוגיה והדיאגנוסטיקה. אופקו מפתחת תרופות בתחום הטיפול בכליות, בסרטן, לב, שפעת, עיכול, הפרעות נשימה (אסתמה וכו') וחריגות גנטיות. היא מפתחת את ה-rolapitant למניעת הקאה ובחילות כתוצאה מטיפול כימותרפי, קיטים לאבחנות מחלות ומפעילה מעבדה שמתמחה בפתולוגיה אורולוגית (בעיות שתן). כלומר יש באמתחתה חלומות רבים.

היא מנוהלת על ידי ד"ר פיליפ פרוסט, היו"ר/מנכ"ל ושותפתו לדרך, ד"ר Jane H. Hsiao – אנשים מוערכים מאוד בוול סטריט ובעלי קשרים והשפעה של שנים רבות בשוק. בשל כך מקבלת החברה הערכה כה גבוהה (3.8 מיליארד דולרים), למרות שהיא עדיין מפסידה וכנראה תמשיך להפסיד בעתיד הנראה לעין. מן הצד השני, יש כאן לא מעט סיכונים של אי עמידה בציפיות או פרישתו של ד"ר פרוסט שמתקרב לגיל 80, שעלולים לפגוע קשה במניה. כל ארבעת בתי ההשקעה שמכסים את החברה, Zack, JEFFERIES & CO,BARRINGTON ו LADENBERG THALMAN (בית ההשקעות ששייך לפרוסט) ממליצים כרגע ב"קניה חזקה" והמלצות אלו נעשו לפני עסקת פייזר.

מי עוד נהנה ממשבר הנפט? מניות ההנעלה למשל

לכולם ברור שמניות חברות התעופה מתעופפות כתוצאה מירידת מחיר הנפט, אבל מה לנפט ולמניות יצרני הנעליים שרבים ממליצים עליהן כעת לאור הירידה הזו? ובכן, בארה"ב, שם יש סטטיסטיקות לכל דבר, נקבע שבכל פעם שהצרכן האמריקני הממוצע מרגיש הרגשת רווח בקשר למצבו הכספי הביקוש לנעליים גואה. למה דווקא לנעליים? ככה. הצרכן האמריקני אכן מתחיל להרגיש את הקלה הולכת וגדלה במצבו הכספי. בוול סטריט צופים שבחודשים ינואר - מארס השפעת הירידה במחירי הנפט, גז ודלק באמת תגיע לצרכנים ותתחיל גאות בתחום ההנעלה.

חברת Deckers Outdoor רכשה ב-2002 את כל הפטנטים של חברת ההנעלה (סנדלים למעשה) הישראלית, טבע נאות, שהקים בנה של גברת הברזל, ראש ממשלת בריטניה המנוחה מרגרט תאצ'ר. אומנם אנחנו בעיקר מכירים רק את אחת מהמתחרות, Skechers U.S.A (סימול: SKX), שהוקמה ב-1992 ע"י רוברט גרינברג (ייסד ב-1979 את הענקית LA Gear, שפשטה את הרגל 10 שנים לאחר מכן כשגרינברג עזב), אבל אין ספק שהתחום כולו מעניין.

העולם, כך מתברר, אוהב הנעלה ספורטיבית. האמת היא שלא רק הביקוש למוצרי ההנעלה גואה בעתות שהצרכן מרגיש טוב, זה נכון לכל התחומים והמגזרים. אבל מה שקורה ספציפית בתחום ההנעלה, במיוחד הספורטיבית, מצריך בדיקה ומעקב מקרוב. התחום מובל על ידי הענקיות נייק (סימול: NKE), אדידס (סימול: ADDYY), והחברות הפרטיות New Balance Athletic Shoe מבוסטון ו-Fila הקוריאנית.

בשנים האחרונות Cabho Skechers ו-Deckers Outdoor פרצו בעיקר עקב חדשנות וניצול האינטרנט. אגב, גם הענקיות שהזכרנו פורחות. הבעיה היא שהבחירה בהשקעה בתחום, למי שמאמין, קשה ואין (עד כמה שידוע לנו) שום קרן או סל שמתמחים בהנעלה. זאת, למרות שהתחום של ההנעלה לבדה, Footwear, צפוי לגלגל השנה 7.6 מיליארד דולר לעומתו, תחום ה-Textile - Apparel Footwear & Accessories, אליו שייכות כל החברות שהזכרנו יגלגל 225 מיליארד בארה"ב ו-350 מיליארד באיחוד האירופי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.