בשיא המשבר של 2008, כאשר SNDK נסחרת על 19 דולר כ-75% מתחת לרמתה ערב המשבר, הניחה ענקית האלקטרוניקה סמסונג (סימול: SSLNF) הצעת רכש על כל מניות סאנדיסק לפי 26 דולר למניה. האנליסטים באותה תקופה המליצו להנהלת סאנדיסק לחטוף את ההצעה, אחרי הכול, השוק כולו היה בנפילה חופשית והקונצנזוס באותם ימים הגיע למסקנה, שסוף העולם נמצא מעבר לפינה. המומחים גם האמינו שתחום ה-IT "מתרסק" גם הוא, "אנשים לא יקנו את הצעצועים החכמים", אמרו. הצעתה של הענקית נראתה למומחים כמו יד מושטת לטובע. אגב, כדי שתקבלו מושג איך החברים האלה חושבים, כחודש לאחר שהתפרסמה ההצעה הנדיבה של סמסונג, פרסמה סאנדיסק את תוצאות הרבעון השלישי של 2008. אלה הציגו מכירות של 1.04 מיליארד דולר ורווח למניה של 54 סנט, כאשר הקונצנזוס היה למכירות של 778.1 מיליון והפסד של 27 סנט למניה - התוצאות המצוינות לא הרשימו את המומחים.

סאנדיסק דחתה את ההצעה על הסף. ד"ר אלי הררי, הישראלי שייסד את החברה והמנכ"ל דאז אמר כי "26 דולר למניה?! זה מעליב". מקהלת המומחים זימרה "קדיש" על החברה, אבל הררי השיב, "רבותיי קצת סבלנות והתגמול יגיע. המשבר בוול סטריט אינו קשור לביקוש למוצרי פלש שממריא וימשיך להרקיע שחקים. סאנדיסק ממוקמת בקדמת המירוץ". המומחים הסבירו שביטחונו של הררי נובע מהשמועות שטושיבה (סימול: TOSBF), המתחרה הגדולה של סמסונג בתחום השבבים, עומדת גם היא להגיש הצעת רכש וטובה יותר. אבל זה לא קרה. מה שכן קרה, שמאוחר יותר נכנסה טושיבה לשותפות בתחום שבבי הפלש עם סאנדיסק (עד היום), הביקוש לשבבי פלש המריא ומניית SNDK בשיא כל הזמנים. אם תשאלו אותנו, הביטחון של הררי בזמנו בא מכך ששנתיים קודם להצעת סמסונג הררי רכש את יצירת המופת הישראלית של דב מורן, אם-סיסטמס (סימול: FLSH), והבין שביחד עם מוצריה של אם-סיסטמס והביקושים שילכו ויגדלו לשבבי הפלש - סאנדיסק תהיה בשורה הראשונה של יצרניות שבבי האחסון.

חשוב לומר כמה מילים על ד"ר אלי הררי. על שמו רשומים למעלה מ-100 פטנטים, הוא האדם שלמעשה "אחראי" ליישום התעשייתי של שבבי הפלש, אותם אלה שאיפשרו את פיתוחה הצרכני של תעשיית הצעצועים הדיגיטליים, מהטלפון החכם ועד למצלמה ומשחקי המחשב. לא, הררי לא המציא את שבבי הפלש, הזכות הזו שמורה לד"ר Fujio Masuoka מטושיבה. אבל הררי, לצד טושיבה, פיתח את הטכנולוגיות שקידמו השתלבות שבבי הפלש בתעשיית צעצועי העברת האינפורמציה החכמים, אותה אחת שמגלגלת היום 26 מיליארד דולר וצומחת במהירות. התרומה של הררי הוכרה ע"י הארגון הטכנולוגי הגדול בעולם, ה-IEEE, ועבור כך הוא קיבל את פרס Milestone היוקרתי בטכנולוגיה.

כקוריוז, הררי הכניס בעבר את סאנדיסק כמשקיעה מרכזית בטאואר (סימול: TSEM), שם פיתח בועז איתן (שלימים הקים את סאיפון) שבב זיכרון מסוג EPROM. אבל זה קרה לפני בואו של ראסל אלואנגר לחברה והסתיים במפח נפש. הררי פרש בסוף 2010 והעביר את תפקיד המנכ"ל לשותפו ביסוד החברה, Sanjay Mehrotra. סאנדיסק חתמה את שנת 2008 עם הכנסות של 3.35 מיליארד דולרים והפסד של 2.06 מיליארד או הפסד של 9.13 דולר למניה. לעומתה, 2013 הסתייימה עם הכנסות של 6.2 מיליארד ורווח נקי של 1.04 מיליארד או רווח של 4.34 דולר למניה. החברה שווה היום פי 4 ממה שהציעה סמסונג. הקונצנזוס מסמן את 2014 עם הכנסה, רווח נקי ורווח למניה של כ-6.8 מיליארד, 1.5 מיליארד ו-6.1 דולר בהתאמה.

• האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
• הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה החברה עושה בדיוק?

היכולת לשמר ולשנע אינפורמציה במחשבים התפתחה ביחד עם המחשב המודרני, תוך כדי ולאחר מלחמת העולם השנייה. בגדול, אותה יכולת השתלבה בתעשייה כאשר הפרופסור Howard Aiken מהרווארד, שעבד עבור IBM, הוציא ב-1944 את ה-Harvard Mark IIcomputer, שכלל בתוכו Magnetic-core memory שקלט אינפורמציה, ומשם החלה ההתפתחות המסחרית יחד עם המחשב. ב-1984 טושיבה פיתחה את טכנולוגיית EEPROM שגם מוסחרה על ידה. בהמשך, סאנדיסק פיתחה חלק מטכנולוגיות ה-SSD (solid-state drive). תעשיית ה-IT משתמשת בטכנולוגיות ה-HHD וה-SSD לצורך שימור ושינוע של אינפורמציה. ההבדלים הם בעיקר טכנולוגיים, אבל תהליכי המיזעור והדיגיטציה בתעשיית ה-IT הביאו לביקוש שהולך וגדל - SSD משתמשת בעיקר ב-NAND-based flash memory, וזה השדה בו משחקת סאנדיסק.

סאנדיסק מפתחת, מייצרת ומוכרת כונני מצב מוצקים (SSD) וכרטיסי זיכרון פלש שמשמשים מצלמות דיגיטליות, ווידאו, טלפונים חכמים ואלחוטיים, קונסולות למשחקים, מערכות אחסון למחשבים, טאבלטים ושרתים מסחריים. 75% מההכנסות מגיעים מתחומים אלה, 44% מה-SSD ו-29% מכרטיסי ה-Flesh memory, כאשר רישיונות ותמלוגים תורמים כ-18% מההכנסה. הוצאות החברה על מו"פ מהוות כ-23% מההכנסה וקרוב ל-70% ממכירות החברה במזרח הרחוק. בסוף הרבעון הראשון של השנה היה לחברה 6.318 מיליארד דולר במזומן.

עם התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה תחום הפעילות של סאנדיסק הולך ונעשה צפוף ותחרותי יותר. כמו בכל תחום, ישנן כמה ענקיות (סאנדיסק ביניהן) שמציעות "חליפת מוצרי אחסון", ושורה ארוכה של חברות מתחרות במגוון המוצרים שמרכיבים את מערכות האחסון. "ההצטרפות" של טכנולוגיות הענן והביג דאטא הוסיפה מתחרות נוספות. התחרות היא על מוניטין, יכולות פיתוח, עוצמה שיווקית, השקה מוצלחת של מוצרים חדשים ועוד. החברה מאמינה שהיתרון העיקרי שלה בטכנולוגיות טמון בהיותה "שחקן מוביל ב-NAND - תחום בו היא מתחרה בענקיות כמו טושיבה (שאיתה היא גם שותפה), סמסונג, אינטל (סימול: INTC), הינקס (סימול: 000660 בבורסה בסיאול) ו-Micron Technology (סימול: MU). בתחום כרטיסי הפלש, ה-USB Drive והמכירות החוזרות התחרות היא מול טושיבה, סמסונג, סוני (סימול: SNE) ומיקרון (באמצעות חברת Lexar האמריקנית שמיקרון רכשה ב-2006).

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

אם תבחנו את גרף המניות של כל המתחרות בתחום, תגלו שמאז היציאה ממשבר 2008 סאנדיסק ומיקרון תפסו את ההובלה ובגדול (שתיהן הניבו למעלה מ-500% מאז). בשנה האחרונה MU הובילה (140% לעומת 60% בסאנדיסק). שתי החברות הן המובילות בנישת ה-NAND flash memory, שהוא כאמור התחום הצומח של האחסון (ההערכות שקצב הצמיחה יימשך ברמות של 30%-40% בשנה). להלן מעניינת בין השתיים.

הצד החשוב למשקיע בסאנדיסק זו היכולת הניהולית מחד והטכנולוגיות והשיווקיות מאידך. למי שמאמין שתחום ה-SSD ימשיך לצמוח כצפוי, חשוב שבתיק ההשקעות שלו תהיה מניה כמו SNDK, המייצגת חברה שמשולבת בתחום. לאחרונה הודיעה טושיבה שבספטמבר הקרוב היא תהרוס את מפעל הכוננים הגדול שלה ביפן (בית היציקה למעגלים למעשה) ועל המקום תבנה את מפעל כונני ה-D3 החדש בשיתוף מלא "עם השותפה שלנו" סאנדיסק. המפעל החדש יתחיל לעבוד בתחילת 2016. עסקה זו תאפשר לסאנדיסק לשמר את היתרונות שיש לה היום. מחיר המניה יקר לטעמנו, אבל מה לא יקר בימים אלו?

עוד נישה שחברה ישראלית יכולה להוביל - new generation of cyber security

נישת ההגנה על הרשת (Cyber security) אינה חדשה. לפי בלומברג יש היום 59 חברות ציבוריות בתחום ועוד עשרות פרטיות וסטארט-אפים. עד כה נבנו הגנות על מערכות IT משני היבטים: הגנה מהכיוון הטכנולוגי (אנטי וירוס, firewalls ועוד) והגנה מהכיוון המנהלי / פרוצדוראלי ( כמו הפסקת השיוט על פייסבוק או טוויטר). כעת מתפתחת הנישה השלישית, נישת הביון / מודיעין (מודיעין סייבר). במקום להגן על מה שקורה ברשת של החברה (או הפרט), מתפתחות תוכנות שמסתכלות החוצה ומזהירות בפני סיכונים שמתפתחים בכיוון. ישראל היא הלידרית בפיתוח התוכנות, כפי שהייתה בשני האחרים. רבע מכל הון הסיכון שהושקע בעולם בתחום ה-Cyber security בשנה הקודמת, הושקע בארץ הקודש. חלק ניכר ממנו נמצא בחברות מסוגה של SenseCy, שתוכנת ה-HUMINT™ שלה פועלת בשיטות הביון הישנות והטובות, בהן יוצרים מגע ואמון אצל "האויב" ואוספים מידע. הפיננשיאל טיימס מקדיש לחברה מקיף שכדאי לקרוא, ואפילו מציין שהחברה הקטנה מבני ציון, שיסדו אסף קרן ושי ארבל, "מסכנת" את ההגמוניה של מאקפיי, ענקית האבטחה שנרכשה ע"י אינטל (סימול: INTC).

אבטחת הרשת הפכה לאחד הנושאים שחברות הרשת והתקשורת העלו לראש עניינן, מ-AT&T ועד EBAY. כולן מחפשות להרחיב את יכולות ההגנה שלהן. שני ההיבטים הראשונים שהזכרנו "מכוסים". לעומתם, ההיבט השלישי עדיין בחיתוליו ומהווה פוטנציאל אדיר ליצירה של חברה מובילה מישראל. תשאלו אותנו האם זה הזמן של צ'קפוינט (סימול: CHKP) לעשות צעד גדול ונועז קדימה ולתת ל-SenseCy את האקזיט הראוי, או שמישהו אחר, גוי, יעשה זאת? אם לא, נקווה ש-SenseCy תצליח איכשהו ל"השתלט" על הנישה, לפני שיפתו אותם באקזיט.