מטוס בואינג
צילום: טוויטר

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

בהמשך לפיטורים של 438 עובדים וכחלק מתכנית החברה לפטר כ-10% מכוח האדם, לפי הדיווחים 400 עובדים נוספים של בואינג קיבלו מכתבי פיטורים
רוי שיינמן |

בואינג  BOEING החלה לשלוח הודעות פיטורים ליותר מ-400 חברים באיגוד העובדים מתחום האווירונאוטיקה, כחלק מקיצוצים רחבי היקף שתכננה החברה. מדובר בצעד נוסף בניסיון להתאושש מהבעיות הכלכליות והרגולטוריות, לצד שביתה בת שמונה שבועות של איגוד המכונאים.  למרות ההודעה, העובדים ימשיכו לקבל שכר עד אמצע ינואר.

 

קיצוצים של 10% בכוח האדם

באוקטובר הכריזה בואינג על תוכנית לצמצום של 10% מכוח העבודה שלה, המונה כ-17,000 עובדים. מנכ"ל החברה, קלי אורטברג, אמר לעובדים כי יש צורך "לכוון מחדש את רמות כוח האדם שלנו בהתאם למציאות הכלכלית".

קלי אורטברג, מנכ

קלי אורטברג, מנכ"ל בואינג; קרדיט: טוויטר

איגוד העובדים דיווח כי 438 מחבריו כבר נפגעו מהקיצוצים. האיגוד כולל כ-17,000 עובדי בואינג, בעיקר במדינת וושינגטון, עם נציגויות נוספות באורגון, קליפורניה ויוטה. מתוך הנפגעים, 218 משתייכים ליחידה המקצועית של האיגוד, הכוללת מהנדסים ומדענים. היתר משתייכים ליחידה הטכנית, הכוללת אנליסטים, מתכננים, טכנאים ועובדי מקצוע אחרים.

העובדים המפוטרים יהיו זכאים לשירותי תמיכה במציאת עבודה חדשה ולהטבות בריאות מסובסדות לעד שלושה חודשים. בנוסף, יוענקו להם פיצויי פיטורים, כאשר לרוב מדובר על שבוע שכר עבור כל שנת עבודה בחברה.

שובם של המכונאים לעבודה לאחר שביתתם מוקדם יותר החודש לא עצר את הפיטורים. לדברי אורטברג, הסיבה לפיטורים אינה קשורה לשביתה אלא לעודף בכוח האדם בחברה.

בואינג מנסה להתאושש

בואינג סובלת מבעיות כלכליות ורגולטוריות מתמשכות שהתחילו בחודש ינואר בו נרשם אירוע בטיחות חמור כאשר חלק מדלת המטוס של חברת Alaska Airlines התנתקה במהלך הטיסה. בעקבות כך, קצב הייצור ירד באופן דרסטי לצד קרקוע של מספר דגמים, ורשות התעופה הפדרלית (FAA) הגבילה את ייצור מטוסי 737 MAX ל-38 מטוסים בחודש.

קיראו עוד ב"גלובל"

המנכ"ל הקודם, דייב קלהון, התפטר על רקע המשברים בחברה וליקויי הבטיחות שנמצאו בתהליכי הייצור שלה והמנכ"ל הנוכחי, קלי אורטברג ירש אותו. בנוסף לליקויי הבטיחות בתהליך הייצור של בואינג והפגיעה הגדולה במוניטין של החברה, אורטברג גם נאלץ להתמודד עם חוב גדול של 58 מיליארד דולר עם יתרות מזומנים של 12.6 מיליארד דולר בלבד. החברה כבר הכריזה על הנפקת מניות בהיקף של עד 19 מיליארד דולר, אך אורטברג יצטרך להמשיך ולחשוב איך לסגור את הבור העצום במאזן החברה.

מניית בואינג נסחרת לפי שווי של 104.8 מיליארד דולר אחרי ירידה של 46% מתחילת השנה ושל 32% בשנה האחרונה.

מניית בואינג בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.