ארז ענתבי - אלוט תקשורת
צילום: יח"צ
דוחות

אלוט בתוצאות מאכזבות, מורידה תחזיות ונופלת ב-5% בטרום, מתי תגיע לרווחיות?

לאלוט נשאר בקופה 66 מיליון דולר והיא ממשיכה לשרוף מזומן. האם אחרי נפילה של 90% במניה היא חוזרת להיות מעניינת? בחברה מקווים להגיע לרווחיות בשנת 2024; ובינתיים - בחברה פותחים בפיטורים, "התייעלות תפעולית", במטרה לצמצם הפסדים של 15 מיליון דולר
נתנאל אריאל | (3)

חברת אלוט אלוט -2.3%  הדואלית אלוט (US) מאכזבת גם היום את המשקיעים ונופלת בטרום ב-5%. החברה שמספקת פתרונות ניתוח רשת ואבטחה לספקיות שירותי תקשורת מורידה תחזיות לשנה כולה להכנסות של 102.5 מיליון דולר (אמצע טווח) מתחת צפי האנליסטים ל-112.5 מיליון דולר ומתחת תחזית החברה הקודמת ל-115 מיליון דולר. ה-ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) צפוי להיות בטווח של 51-55 מיליון דולר, גם כאן מדובר בהורדת תחזית לעומת טווח של 56-63 מיליון דולר. החברה גם צופה הפסד תפעולי שנתי של 41 מיליון דולר, כאשר גם כאן מדובר בנסיגה לעומת התחזית הקודמת (הפסד תפעולי של 17 מיליון דולר), וכן תזרים מזומנים שלילי של 34 מיליון דולר (אמצע טווח).

גם ברבעון עצמו החברה פספסה בשורה התחתונה עם הפסד של 49 סנט למניה, גבוה בהרבה מהצפי להפסד של 26 סנט למניה. התוצאה של השורה העליונה הייתה ידועה מכיוון שהחברה פרסמה תוצאות מקדמיות לפני חודש וחצי, אז היא דיווחה על הכנסות של 25 מיליון דולר, מעט מתחת התחזית ל-25.1 מיליון דולר.

חלק מהסיבה לדוחות החלשים הם שבמהלך הרבעון החברה רשמה הפרשה להפסדי אשראי של 14.1 מיליון דולר, בגלל לקוחות בפיגור. מדובר על מכירות בשתי מדינות באפריקה ומכירות נוספות ברבעון האחרון של 2022 במדינה אפריקאית נוספת. לדברי החברה, "אלוט בוחנת את יכולתה לגבות חובות אלה על בסיס רבעוני". אבל ההפרשות הפכו להפסדים ודאיים לאחר שהחברה מבינה שהיא לא תוכל לגבות חלק מהם ב"סבירות גבוהה".

 

החברה צופה הגעה לרווחיות ב-2024. האם היא מעניינת?

השאלה היא האם אחרי נפילה של 90% היא חוזרת להיות מעניינת. לכאורה ייתכן שכן. היא ממשיכה לצפות להגיע לרווחיות בשנת 2024, היא שרפה בחצי השנה הראשונה של השנה כ-20 מיליון דולר אבל בקצב הזה - יש לה עוד כסף לשנה הקרובה, ואם היא תגיע לרווחיות לאחר מכן היא יכולה להיות מעניינת. יש לה 66 מיליון שקל בקופה והמניה נסחרת לפי שווי של 93 מיליון דולר בלבד. 

מתוך 4 האנליסטים שמסקרים אותה 2 ממליצים על 'החזק' ועוד 2 צופים לה תשואת חסר. עם זאת - מחיר היעד הממוצע שלהם עומד על 5 דולר למניה, פי 2 מעל הרמה הנוכחית.

ארז ענתבי, נשיא ומנכ"ל אלוט, מסר על רקע הדוחות: "אנו מאמינים כי האסטרטגיה שלנו להעברת החברה למודל הכנסות SECaaS חוזרות תניע צמיחה רווחית בת קיימא ותשיא ערך לבעלי המניות בטווח הארוך. עם זאת, המרת עסקאות SECaaS שהושגו למנויים משלמים ממשיכה לקחת זמן ארוך יותר מהצפוי, וה-SMART חווה הכנסות נמוכות יותר לאור המשך התנאים הכלכליים המאתגרים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הנהלה כושלת! מזמן היה צריך להחליף אותה! (ל"ת)
    אדם 31/08/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תעיפו כבר את כולם ותביאו הנהלה ודירקטוריון ראוי (ל"ת)
    המוסדי 31/08/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מלכ"ר (ל"ת)
    דן 31/08/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.