צוללת הטיטאן
צילום: אתר OceanGate

הצוללת לטיטאניק נעלמה - מה המשמעות עבור החברות שמארגנות מסעות כאלו? וירג'ין גלקטיק דווקא מזנקת ב-20%

אנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם לשלם הון עבור מסעות פרטיים בחלל, שיגורים מתותחים כאלו ואחרים ואף מסעות בצוללות מיוחדות לצפות בהריסות הטיטאניק כמו שעשתה כעת ה"טיטאן" - האם התעשייה בסכנה?
דור עצמון | (7)

צוללת פרטית שלוקחת תיירים עשירים לצפות בהריסת הטיטאניק נעלמה, ומושכת את תשומת הלב הציבורית על רקע העובדה שמיקומו של כלי השיט נותר לא ידוע ואספקת האוויר בצוללת אוזלת.

הצוללת האבודה מדגישה את הסיכונים של מסעות מהסוג הזה ואת המודל העסקי של לקחת קבוצה קטנה של נוסעים למסע קיצוני - בין אם זה מתחת לים או בחלל, כפי שעושות חברות כמו Virgin Galactic VIRGIN GALACTIC HOLDINGS . משמר החופים האמריקני הודיע אתמול כי הוא מחפש 5 אנשים לאחר שספינת המחקר הקנדית Polar Prince איבדה קשר עם הצוללת שלה במהלך צלילה כ-900 מייל מזרחית ל-Cape Cod קוד ביום ראשון. משמר החופים אמר שהוא עובד עם בשיתוף עם חיל הים, הכוחות המזוינים של קנדה והתעשייה הפרטית כדי לנסות לאתר ולחלץ את הצוללת הנעדרת.

בין הנוסעים על הצוללת הנעדרת - המכונה טיטאן - נמצאים מיליארדר התעופה הבריטי חמיש הארדינג (Hamish Harding) ושחזאדה דאוד, איש עסקים מאחת המשפחות העשירות בפקיסטן, ששילמו כל אחד 250 אלף דולר, כך דיווח ה-BBC. משמר החופים אמר שזה "אתגר" לאתר כלי שיט באזור כה מרוחק, כאשר לצוללת יש 96 שעות של "תמיכה בחיים" לחמשת הנוסעים בה, כך לדברי בעליה OceanGate.

OceanGate מציעה מסעות לצפייה בטיטאניק לצד פעולות מסחריות תת-ימיות אחרות, כולל בדיקות חומרים במים עמוקים, סקירות של צנרת וכבלים תת-מימיים, ומחקר ואיסוף נתונים. בסך הכל המודל העסקי שלה לא שונה מזה של חברות חלל מסחריות. Blue Origin של ג'ף בזוס, למשל, מציעה הרפתקאות תיירות לגובה לצד פעילויות כמו אספקת מנועי רקטות ושירותי שיגור. אותו דבר לגבי SpaceX של אילון מאסק.

החברות הללו מחזרות אחר אותם לקוחות עשירים. הארדינג, מהטיטאן, טס לחלל גם בטיסה החמישית של Blue Origin, כך דיווח ה-BBC. והמצב הנוכחי עם הצוללת הנעדרת מדגיש את הסיכונים הכרוכים בהשתתפות במסעות שכאלו. מדובר במיזמים שיש בהם סכנות מובנות, וייתכן שיידרש רק אירוע אחד בעל פרופיל גבוה כדי לפגוע משמעותית באינטרס הציבורי לקחת חלק בפעילויות קיצוניות אלו. זה צריך להיות משהו שעל המשקיעים במגזר החלל, תחום בעל צמיחה גבוהה יותר שמושקע יותר מאשר מיזמים תת-ימיים, לשקול אותו בזמן שהעולם מקווה למצוא צוללת הטיטאן.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    העשירים שם היו מוכנים לתת את הונם כדי לשבת בבית עכשיו (ל"ת)
    חכם 25/06/2023 00:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנשים עשירים חושבים שהשמש זורחת להם מהת*ת (ל"ת)
    דניאל 23/06/2023 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אולי היה כדאי להתקין מכשיר איתור עם מצוף למצבי חירום? (ל"ת)
    שם 20/06/2023 20:50
    הגב לתגובה זו
  • הקורא בין השורות 21/06/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
    גם אם ישגרו מעומק כזה מצוף, ברור שאי אפשר להשאיר מחובר , כי אז צריך כבל באורך כזה על הסיפון וזה גלגלת ענקית. ואם עולה מי אמר שלא נסחף הזרמים תת ימיים ועלה 300 מטר מהנקודה?
  • 2.
    דוד אפרתי 20/06/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    שילמו כמה עשרות מיליונים כדי לביים מוות לגיטימי מסיבותיהם שלהם. רק דעתי.
  • קדמון 23/06/2023 17:13
    הגב לתגובה זו
    יש מצב. הספר והסרט בדרך. האמת לא חשובה. אלא כמה דולרים אפשר להפיק מהאסון.
  • 1.
    מה שמדהים... 20/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    לחברות אולי תהיה בעיה לאגן הפלגה/טיסה אבל הן לא משלמות דולר אחד על נסיונות החילוץ היקרים בטירוף
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת

רן קידר |
נושאים בכתבה AI

למרות שהרוב המכריע של פרוייקטים של AI אינם מתנהלים תחת מודל רווחי ולא מציגים החזר השקעה ברור, להנהלות של החברות הגדולות בעולם אין שום כונה להאט. נהפוכו, על פי סקרים, 68% מהמנכ"לים מתכננים להגדיל את ההשקעה ב-AI גם בשנת 2026, וזאת לאחר שנה שבה טריליוני דולרים של השקעות בתחום דחפו את שוקי ההון והפכו את הבינה המלאכותית לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.

אלא שמתחת להייפ, התמונה מורכבת בהרבה. לפי אחד הסקרים, שנערך בקרב יותר מ-350 מנכ"לים של חברות ציבוריות עם מחזור של מיליארד דולר ומעלה, פחות ממחצית מהפרויקטים הקיימים ב-AI הצליחו לייצר תשואה גבוהה מהעלות שלהם. במילים פשוטות: רוב החברות עדיין לא רואות כסף אמיתי מההשקעות ב-AI, וגם אם כן, לא מדובר ברווחים משמעותיים שמצדיקים את ההשקעה.

המנכ"לים דיווחו כי היישומים שבהם נרשמה ההצלחה היחסית הגבוהה ביותר הם תחומים "רכים" יותר כמו שיווק, מכירות ושירות לקוחות, שבהם אוטומציה, ניתוח נתונים ושיפור חוויית לקוח מייצרים ערך מהיר יחסית. לעומת זאת, בתחומים רגישים ובעלי סיכון גבוה כמו אבטחת מידע, משפטים ומשאבי אנוש, האימוץ איטי יותר והתועלת פחות ברורה.

המשקיעים וההנהלות עם ציפיות שונות 

פער מעניין נוסף עולה בהשוואה בין הנהלות החברות למשקיעים המוסדיים. בעוד ש-53% מהמשקיעים המוסדיים שנסקרו מאמינים שיוזמות AI יתחילו להניב תשואה בתוך חצי שנה, 84% מהמנכ"לים של חברות גדולות במיוחד (עם הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר) מעריכים שיידרש זמן ארוך יותר, ומדברים על פרק זמן של חצי שנה ומעלה. הפער הזה משקף ציפיות שונות: בעוד המשקיעים מחפשים אחר תוצאות מהירות, אנשי ההנהלה מבינים שמדובר בתהליך עמוק וארוך.

עם זאת, החשש מפני הפגיעה בתעסוקה אינו דומיננטי כפי שניתן היה לצפות. לפי הסקר, 67% מהמנכ"לים סבורים שהטמעת AI דווקא תגדיל את מספר העובדים בדרגי הכניסה, ו-58% מעריכים שגם מספר המנהלים הבכירים יעלה. ההנחה היא שהטכנולוגיה תיצור תפקידים חדשים ותשנה את אופי העבודה, ולא בהכרח תוביל לצמצום גורף בכח האדם.