האתגר הבא של טסלה - עודף היצע

אומנם הביקוש לכלי רכב חשמליים צפוי ללכת ולעלות, אבל מה קורה אם המון יצרניות של רכבים חשמליים ממוקדות כולן בלהגדיל בכמה שיותר את יכולות הייצור שלהן וכמה שיותר מהר?
אדיר בן עמי | (3)

כלי הרכב החשמליים צפויים להפוך לאמצעי התחבורה הנפוץ ביותר, מה שאמור להיות חדשות טובות לטסלה TESLA INC נכון? אז מסתבר שלא בהכרח. מהצד השני של הביקוש נמצא ההיצע ויתכן שמשם יבוא האתגר הבא של טסלה, כאשר שאר יצרני ה-EV פועלים במלוא המרץ על מנת לייצר כמה שיותר רכבים.

מחלקת המחקר לאנרגיה מתחדשת של בלומברג עדכנה לאחרונה את תחזיתה לרכבים החשמליים לשנת 2023 כשהיא צופה כ-730 מיליון רכבים חשמליים בכבישים ברחבי העולם עד שנת 2040. כיום יש בערך 2 מיליארד כלי רכב בכבישים כשרק 1% מהם או כ-20 מיליון הם הרכבים החשמליים. בממוצע לרכב חשמלי יש אורך חיים של קצת יותר מ-15 שנים ואם נכלול בספירה גם את הרכבים שייפטרו מהם עקב גילם, בין 800 ל-900 מיליון רכבים חשמליים צפויים להימכר במהלך 17 השנים הבאות.

במחלקת המחקר צופים כי רק באמריקה הרכבים החשמליים יהוו 28% מהמכירות של מכוניות חדשות עד 2026, מה שאומר שהמכירות של החשמליות צפויות להגיע לבין 4 ל-4.5 מיליון רכבים, לעומת כ-800 אלף שנמכרו ב-2022. כאשר כל יצרניות הרכבים החשמליים פועלות במרץ על מנת להצליח לייצר כמה שיותר רכבים, זה עלול לגרום לעודף היצע בשוק. האנליסט מייק וורד אמר כי יצרניות ה-EV בצפון אמריקה יצליחו לייצר 2.6 מיליון רכבים עד 2025 ו-4.5 מיליון עד 2030 וזה עוד בלי טסלה. עם טסלה הייצור יעמוד על 4.6 מיליון רכבים עד 2025 ו-7 מיליון עד 2030 וזה רק מייצור, אל תשכחו שיש גם ייבוא של רכבים.

בהשוואה לשאר המדינות בצפון אמריקה, ארה"ב אחראית ל-85% מהביקוש לרכבים חשמליים ואם נחבר את כל המדינות יחד, נראה כי היצע ה-EV יכול די בקלות לעלות על הביקוש עד 2026. עודף היצע בענף כולו יגרום לירידת מחירים ורווחים נמוכים יותר, לזמן ארוך יותר. טסלה שכבר הורידה מחירים בתחילת 2023, במטרה להגביר את הביקוש בעקבות התגברות התחרות, תעמוד בפניי אתגר חדש. 

כרגע, מה שמעניין את המשקיעים זה ההווה, כשמניית טסלה בדרך ליום ה-13 ברצף של עליות. לאחרונה החברה דיווחה כי היא מתכננת לייצר 375 אלף רכבי סייברטראק, הרבה יותר ממה שצפו האנליסטים, בנוסף בטסלה פועלים על מנת להקים מפעל במקסיקו לייצור מכוניות מהדור הבא כשטסלה רוצה לשכפל את מערכת שרשרת האספקה הסינית המצליחה שלה במקסיקו. עוד דווח כי  החברה תאפשר לשאר יצרניות הרכבים החשמליים להשתמש בעמדות הטעינה שלה, כש-GM הודיעה שתאמץ את סטנדרט החיבור של רכבי טסלה ותטמיע אותו בכל הרכבים שלה עד שנת 2025, מה שצפוי למשוך עוד יצרניות וכנראה להפוך את חיבור הטעינה של טסלה לסטנדרט הטעינה ברכבים חשמליים.

בדוחותיה האחרונים לרבעון הראשון של 2023 הכנסותיה הסתכמו ב-23.33 מיליארד דולר בעוד צפי האנליסטים בשוק עמד על הכנסות של 23.35 מיליארד דולר החברה דיווחה על רווח מתואם של 85 סנט למניה בעוד הצפי היה לרווח מתואם של 86 סנט למניה. הפספוס הגדול היה בתזרים המזומנים החופשי שעמד על 400 מיליון בלבד, הרבה מתחת הצפי ל-2.23 מיליארד דולר. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחדש 14/06/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    טסלה יכולה להוריד משמעותית את מחיר הרכבים ועדיין תהיה רווחית כל שאר המתמודדים כבר עכשיו במחירי הפסד
  • 2.
    רביב 14/06/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    כמו כל האנליסטים ויחידות המחקר שתמיד טועים כאשר מדובר בטכנולוגיה משבשת הביקוש לרכבים חשמליים גדל מעריכית ומכך גם כושר הייצור גדל ומחירי הרכבים החשמליים ירדו ומהצד השני הביקושים לרכבים בעלי מנוע בעירה פנימי ימשיכו לרדת, מה שיגרום למחירי הרכבים בעלי מנוע בעירה פנימי לעלות מכיוון שעלויות הייצור יתחלקו על פחות רכבים וזה יהיה כמו מערכת שמזינה את עצמה ותאיץ את המעבר לרכב חשמלי.
  • 1.
    תהיינה 14/06/2023 07:45
    הגב לתגובה זו
    אך לא יהיה חשמל כנדרש ואז?? ,אה כן יסעו ברכבת לאילת
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

קלרנהקלרנה

המניה שמזנקת 30% ביום המסחר הראשון שלה

קלרנה, שבעיצומו של משבר 2022 התרסקה משווי של יותר מ-45 מיליארד דולר ל-6.7 מיליארד בלבד, נכנסה לוול סטריט ומכרה 34.3 מיליון מניות במחיר של 40 דולר למניה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הנפקה

קלרנה Klarna Group plc 0%   מזנקת ב-30% במסחר הראשון שלה, למרות שהחברה שווה היום פחות ממחצית מהשיא שלה לפני שלוש שנים. ההנפקה של קלרנה נחשבת להצלחה מסחררת. החברה מכרה 34.3 מיליון מניות במחיר של 40 דולר למניה, וגייסה 1.37 מיליארד דולר. הביקוש היה כל כך גדול שהמשקיעים רצו פי שניים יותר מניות ממה שהוצע, וההנפקה תומחרה מעל הטווח שתוכנן מראש. התוצאה: זינוק של 30% במסחר הראשון למחיר של 52 דולר למניה.


בשיא הקורונה ב-2021, קלרנה גייסה כסף פרטי בהערכת שווי של 45.6 מיליארד דולר. החברה עדיין לא הייתה נסחרת בבורסה, אבל רכבה על הגל של "קנה עכשיו, שלם אחר כך". עם זאת, האינפלציה הגיעה והריביות עלו, גיוס הון פרטי ב-2022 העריך אותה רק ב-6.7 מיליארד דולר - צניחה של יותר מ-80%.


עכשיו, עם שווי של כמעט 20 מיליארד דולר, קלרנה מוכיחה שהיא לא רק שרדה את המשבר . המנכ"ל סבסטיאן סימיאטקובסקי מסביר שהמשקיעים כמעט לא שאלו על "קנה עכשיו, שלם אחר כך" במהלך מסע השיווק למשקיעים. "זה היה נפלא לראות שהמסר עובר - שזה לא רק קנה עכשיו, שלם אחר כך", אמר.


קלרנה של היום היא חברה אחרת

החברה הפכה לבנק דיגיטלי מלא שמציע חשבונות חיסכון, חשבונות עובר ושב וכרטיסי אשראי. המוצר החדש שלה נקרא "מימון הוגן" - זה מאפשר ללקוחות לפרוס תשלומים על פריטים יקרים יותר לתקופה ארוכה יותר, כמו רכישת ריהוט או מכשירי חשמל. זה עדיין רק 2% מסך העסקאות שלה, אבל מספר הסוחרים שמציעים את השירות הזה הכפיל עצמו בשנתיים האחרונות.  עם זאת, הבעיה עם "מימון הוגן" היא שהוא דורש מקלרנה להקצות יותר הפרשות לחובות מסופקים. כשאתה נותן הלוואות ארוכות טווח, אתה צריך להתכונן לזה שלא כולן יוחזרו. זה לוחץ על התוצאות הכספיות בטווח הקצר, אבל יכול להיות משתלם בטווח הארוך.


קלרנה הפסידה 153 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה, לעומת הפסד של 38 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. אבל ההכנסות עלו מ-1.33 מיליארד דולר ל-1.52 מיליארד דולר. החברה בעצם לא צריכה את הכסף מההנפקה. סימיאטקובסקי אומר שהחברה "בת קיימא מבחינת הון" ומכרה רק כ-200 מיליון דולר בניירות ערך חדשים. אז למה בכלל להנפיק? לפי המנכ״ל, אחרי 20 שנה של משקיעים פרטיים ועובדים שקנו מניות, זה הפך לכל כך מסובך לעקוב אחרי המסחר הפרטי ב"גוגל שיטס" שעדיף היה לצאת לבורסה.