בנק אוף אמריקה חושש מייבוש הנזילות בשוק

האם שוק המניות מתחיל לאבד את המומנטום לאחר פתיחת השנה החיובית? כנראה שכן. משיא של 12,200 נקודות, הנאסד"ק כבר ירד ל-11490 אחרי יום המסחר עם הירידות החדות ביותר בשנת 2023 עד כה, וישנן סיבות לא רעות לכך. אם נסכם את השבועיים האחרונים: אינפלציה גבוהה מהצפוי (גם CPI וגם PPI - מדדי המחירים לצרכן וליצרן), מכירות קמעונאיות חזקות, התבטאויות ניציות של בכירי הפד ושוק עבודה שממשיך לשדר נתונים טובים (מדי) – כל הגורמים שהביאו לנפילות ב-2022, חוזרים לככב ומוציאים את האוויר מבועת האופטימיות שהחלה להתמלא מתחילת השנה.

גם ההערכות לגבי הריבית בהמשך השנה מתעדכנות כלפי מעלה וכעת לא מעט כבר צופים העלאה מצטברת של 0.75% עד יוני (כלומר לפחות העלאה אחת של חצי אחוז). ינואר השנה היה דומה ליוני אוגוסט בשנה שעברה – גם אז נרשמה התאוששות בשוק והיו כאלה שסברו שהמשבר מאחורינו, רק כדי לקבל "ראלי סוף שנה" הפוך. השווקים מתחילים להפנים את המסר של הפד' ביחס לריבית: גבוהה יותר, ולאורך זמן ארוך יותר. דוגמה אחת לכך: דויטשה בנק העלה את תחזיתו לריבית סופית מ-5.1% ל-5.6%, והוא לא היחיד.   

מבט נוסף על נתוני מאקרו מציף שלושה אינדיקטורים דוביים נוספים: עקומת התשואות עדיין הפוכה, תשואות אגרות החוב חזרו לעלות, ואלו ל-10 שנים כבר מתקרבות שוב ל-4%, וגם, אולי בעיקר, היצע הכסף ממשיך בירידה מחודש לחודש, והחודש הזה צפוי להצטמצם ב-3% נוספים. הצמצום הכמותי, כלומר הורדת כמות הכסף בשוק באמצעות צמצום המאזן, ממשיך בעקביות ובנחישות, גם באירופה וגם בארצות הברית. כפי שהצבענו כשהחל התהליך, מדובר ברוצח השקט של התשואות. והוא ממשיך להתגנב ולזנב בשווקים.

בבנק אוף אמריקה סבורים שייבוש הנזילות לא נובע רק מפעולות הפד. למעשה, הם מצביעים על שלושה גורמים "שמייבשים" את הנזילות וגורמים, ועוד יגרמו לדעתם, ללחץ על השווקים. אולי נכון יותר להגדיר זאת כשלושה גורמים שהזריקו נזילות יתר לשווקים עד לאחרונה וסיימו את תפקידם, והתוצאה היא ייבוש השוק. הראשון הוא סיום ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי. השני הוא סיום תוכנית התמריצים של הממשלה והשלישי סיום התמריצים של החברות (הסבר בהמשך). 

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביתר פירוט. סאוויטה סורמניין אסטרטגית הנכסים של הבנק מצביעה על סיום תוכנית ההרחבה הכמותית של הפד, שהחל לצמצם את המאזן בשיעור של 100 מיליארד דולר לחודש, כגורם המרכזי ביותר בייבוש השוק: "שני הקונים הגדולים ביותר של אגרות חוב – סין והפד' – סיימו לקנות", לדבריה. התוצאה היא שיעורי ריבית גבוהים (לא של הפד', אלא בשוק אגרות החוב עצמו) ומחסור במזומן. מחסור במזומן מוביל לירידה בהשקעות בהן הצפי לרווחים הוא בטווח הארוך יותר כמו חברות צמיחה לא רווחיות, אותן מניות שזינקו עד כה בשנת 2023.

הגורם השני עליו מדברת סורמניין הוא סיום תוכנית התמריצים של הממשלה, שלא נראה שתחודש בקרוב עקב המתחים הפוליטיים בארצות הברית שלא מאפשרים להגיע לפשרות. עם המאבק סביב תקרת החוב היא רואה סיכוי נמוך שאותם תמריצים אליהם התרגלו בציבור החל מהופעת הקורונה יחזרו בעתיד הנראה לעין.

הגורם השלישי הוא "הידוק חגורות" של החברות עקב תנאי הכלכלה הקשים יותר שהביאו לסיום התמריצים, לדבריה. איזה תמריצים בדיוק? בהקשר הזה מעניין להסתכל על אחד הגורמים אותו ציינו קודם לכן - ההוצאות הקמעונאיות. אלו עלו ב-3% בינואר לעומת צפי ל-1.9% בלבד. זה נתון מרשים, בין השאר כיון שגם בהתאמה לנתוני האינפלציה מדובר בעלייה של 0.5%. כלומר, הצרכנים צרכו יותר גם בכמות הקניה לא רק במחירי הקניה, וזאת למרות עליות המחירים. מה שכמובן מעלה את השאלה, האם עד כדי כך הצרכן האמריקאי חזק שאחרי כל עליות המחירים עליהם מדברים שנה שלמה הוא ממשיך "להכות" את האינפלציה? האם יש איזה שהיא תחתית לכיסים של האמריקנים? ישנן כמה אינדיקטורים שאולי אנו קורבים לתחתית הזו. נציין עם זאת, שהתחזיות על היחלשות הצרכן האמריקאי, בין השאר בטור זה, התנפצו פעם אחר פעם על קרקע המציאות. בכל זאת ננסה שוב להעריך בזהירות - ייתכן שההיחלשות במישור הזה קרובה.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

הנתון החזק הזה מגיע בדיוק בשבוע שבו הקמעונאיות הגדולות מתחילות לדווח, לקראת סוף עונת הדוחות של הרבעון הרביעי המסכם של שנת 2022. וול מארט בהחלט שיקפה את הנתון הזה בדוחותיה כשהכתה את הצפי מבחינת ההכנסות, ואפילו רשמה שיפור בשורת המלאי (שהוותה מקור לדאגה לפני שני רבעונים בלבד). יחד עם זאת החברה הורידה את הצפי להמשך. האם החברה צופה שהצריכה האמריקאית הגיעה למיצוי?

הניצנים לחולשה ככל הנראה נמצאים כבר ברבעון הרביעי, למרות הנתונים החזקים. בשוק הקמעונאות מדווחים על כך שהיה קשה מתמיד "לשכנע" את הצרכנים לצרוך, ולמרות שהמאמצים האלו הוכתרו בהצלחה ברבעון הרביעי, וכנראה גם בחודש ינואר, המשימה הופכת להיות קשה מתמיד. המבצעים האגרסיביים של עונת החגים שהחלו באוקטובר נמשכו השנה יותר מהרגיל וההנחות היו עמוקות יותר. אינדיקטור נוסף לכך שכוח הקניה מתקרב למיצוי – רשתות המזון המהיר שדווחו בשבוע האחרון, היכו ברובן את התחזיות בשורת הרווח אבל התקשו יותר בהכנסות.

סורמניין כתבה על "סיום התמריצים של החברות" בעיקר בהקשר של הפיטורים בחברות ההיי-טק. יחד עם זאת, שוק העבודה החזק מפריך קצת את החששות מהכיוון הזה (הסברנו בעבר את מה שנראה כסתירה שנראית לכאורה בין פיטורי הענק ושוק העבודה החזק). נראה יותר הגיוני לייחס את "סיום התמריצים" מצד החברות לסיום מאמצי השיווק האגרסיביים. מבצעי החגים כבר מאחורינו, כל מה שאפשר היה לקנות כבר נקנה, וכעת יותר ויותר אנשים יבינו שהגיע הזמן להדק את החגורות ולהפחית צריכה שתפחית אף היא את הנזילות. וול מארט תרוויח פחות, אבל זה לא מדאיג כל כך בראייה כוללת של שוק המניות, מה שמדאיג הוא, כאמור, אינדיקטור נוסף לכך שהשוק מתייבש. 

מיקרו: תעודות סל על אגרות חוב קצרות טווח

לנוכח תנאי השוק הלא ברורים והחשש מהמשך ירידות, יש כאלה שרוצים פשוט "להחנות" את הכסף במכשיר נזיל שיאפשר להנות מהעובדה שהריבית נטולת הסיכון גבוהה יחסית, וגם יאפשר ניצול הזדמנויות במקרה הצורך. למשקיע הישראלי, השקעה מסוג זה גם משקפת פוטנציאל של רווחים מהפרשי מטבע עקב מגמת היחלשות השקל בימים האחרונים אל מול הדולר.

ישנן כמה תעודות סל המתמקדות בדיוק בזה: השקעה במכשירי חוב ממשלתיים קצרי טווח של עד שנה, ולעיתים אף פחות, מכשירים שנחשבים לנטולי סיכון. נציין עם זאת שלמי שעדיין סוחר דרך בנקים ישראליים (למה בעצם??) העמלות הגבוהות מדי (לעיתים 20 דולר לפעולה) יפחיתו מאד את הכדאיות של פעולה כזו לטווח קצר (כתלות בסכומים ובמשך זמן ההשקעה). מי שסוחר דרך בתי השקעות פרטיים יכול לראות את העמלות הללו יורדות לעד 5 דולר לפעולה. בברוקרים זרים ניתן גם לרדת לדולר וחצי לפעולה. (לפעמים מעבר לפלטפורמה זולה יותר יחסוך לכם יותר ממה שתרוויחו מהפעולות עצמן). 

נציג, אם כן, כמה תעודות סל שמתמקדות בטווח הקצר.

Goldman Sachs Access Treasury 0-1 Year ETF (סימול GBIL) מנהלת 4.7 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.12%. בחמש השנים האחרונות היא הציגה תשואה של 1.2% בשנה. בהתחשב בעובדה שבמרבית הזמן הזה הריבית בשוק הייתה אפסית מדובר בתשואה לא רעה. אולם התשואה הגלומה כעת לאחר העלאות הריבית הרצופות של הפד' גבוהה בהרבה (מה שנכון גם לגבי התעודות הנוספות שנציג בהמשך). משך חיי האגרות מגיע לכחצי שנה והתשואה הגלומה היא של 5.6%. 

 Enhanced Short Maturity Active Exchange-Traded Fund (סימול MINT): תעודה יקרה יותר שגובה 0.36% דמי ניהול, ומנהלת כ-8.6 מיליארד דולר. היא הציגה תשואה שנתית ממוצעת של 1.27%, מעט גבוה יותר. התשואה הגלומה כעת בניירות הערך אותם מחזיקה התעודה היא 5.6%.