הרשות לני"ע האמריקאית: חשבונות זומבי פרוצים שימשו למניפולציה במניות
הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) מאשימה קבוצה של 13 האקרים מרחבי העולם שהשתלטו לכאורה על חשבונות ברוקראז' של משקיעים פרטיים והשתמשו בהם כחשבונות זומבי כדי לבצע הונאות במה שקרוי "מניות פני", כלומר מניות במחיר נמוך מאד. הנאשמים לפי החשד הציעו את מניותיהם בחברת גיימינג ובחברת קנאביס למכירה במחירים גבוהים מאד ואז השתמשו בחשבונות אחרים עליהם השתלטו כדי לרכוש את המניות הללו במחירים המופקעים ולייצר לעצמם רווחים על חשבון בעלי החשבונות הפרוצים. שיטת ההונאה הזו מוכרת וידועה כבר 20 שנים. רק חלק קטן מגיע לחשיפת הציבור, רק חלק מההונאות האלו מתגלה. בפועל, רשות ניירות ערך האמריקאית והרשויות בכלל מגלות תרמיות בודדות, בעוד שמדובר על היקפים ענקיים, כאשר במקרים רבים מדובר בתרמיות שקשה למשקיעים לעלות עליהן - האקרי פורצים ומשנים הוראות ופקודות. משקיעים עם היקף פעילות גדול, במקרים רבים אפילו לא שמים לב במיוחד כשמדובר בהוראות בסכומים נמוכים.
לפי האישומים של ה-SEC התרמית הצליחה ליצור רווחים של מעל מיליון דולר בין השנים 2015 ל-2018 על ידי מניפולציות כאלה במניות לוטוס ביו-טק (סימול: LBTD) וגוד גיימינג (סימול: GMER). רוב ההפסדים נגרמו בסופו של דבר לחברות הברוקראז' שנאלצו לפצות את המשקיעים על החשבונות הפרוצים.
הפריצה תואמה על ידי סוחר מניות בן 45 ממדינת אלברטה שבקנדה בשם ראחים מוחמד שהיה פעיל בחברת כריית קריפטו. שותף נוסף בתרמית הוא מנהל קרן גידור לשעבר משיקגו בשם גלן ליקן שבילה 5 שנים בכלא על תרמית קודמת בה הורשע בשנת 2000 וקושר גם למשפחת הפשע קולומבו. אדם שלישי שהיא מעורב בארגון הוא ריצ'ארד טאנג, מבריטיש קולמביה בקנדה, שמשמש כדירקטור במספר חברות ציבוריות קטנות בארצות הברית.
טאנג שלט באופן נסתר ברוב המניות בחברת הקנאביס לוטוס מחשבונות במדינות כמו בריטניה, שוויץ, בליז ובהאמס. קרוביו של טאנג היו המוכרים העיקריים של המניה כאשר לפתח זינקו מניותיה פי שלושה בספטמבר 2017, באותו יום נפח המסחר זינק ל-11.5 מיליון מניות ביום לעומת 400 מניות יום קודם לכן. הקונים הגיעו ממעל 20 חשבונות פרטיים של משקיעים פרטיים ב-4 חברות ברוקראז' אמריקאיות שנפרצו על ידי מוחמד. חברות הברוקראז' החזירו את ההפסדים למשקיעים.
במקרה של גוד גיימינג, לייקן שלט ברוב מניות החברה שמחירן ירד תחת שליטתו בשנים 2016 ו-2017. ביחס עם מוחמד ולייקן הוא תכנן למכור את מניותיו בשנת 2018 על ידי אותם חשבונות פרוצים. ביום המכירה זינקה המניה ב-3900%.
למרות שהסכומים יחסית קטנים, ומגיעים ל-1.3 מיליון דולר ייתכן שישנם מקרים דומים שטרם התגלו. לדברי ה-SEC הפושעים היו פעילים במספר מניות קטנות נוספות. החקירה התקיימה במספר רב של מדינות, בין השאר קנדה, אוסטרליה, דובאי, צרפת, הונג קונג שוויץ ואנגליה.
התרמית הזו צריכה להדליק נורות אהרה אצל המשקיעים הפרטיים שנדרשים לשים לב למה שקורה בחשבונות האונליין שלהם. גורביר גריוול, פקיד ב-SEC אומר: "המקרה הזה מראה את החשיבות הקריטית של אבטחת סייבר ושל המאמצים המתמשכים שלנו להגן על המשקיעים הקטנים מהונאת סיייבר. המשקקעים גם צריכים לנקוט באמצעי זהירות כמו סיסמאות חזקות, שימוש בסיסמאות שונות לחשבונות שונים ושימוש באימות בשני שלבים כאשר הדבר ניתן".
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בנוסף חשוב להיזהר מאנשים שכבר הראו אמינות מפוקפקת ולעיתים רחוקות בלבד כדאי לתת הזדמנות שניה לפושעים מן הסוג הזה. העוסקים בכספי ציבור ומשמשים כמנהלים של חברות ציבוריות או פעילים בשוקי ההון צריכים להיות נקיי כפיים, ומי שסרחח פעם אחת, לא רחוק הדבר שיסרח פעם שניה.
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
