עליית ריבית אולי תזיק לכלכלה בארץ. על בנק ישראל למכור קודם מט"ח
סחורות האנרגיה ממשיכות להתפוצץ, חבית ברנט הגיעה הבוקר ל-116 דולר. לפי חלק מהערכות היא תגיע בקלות ל-150 דולר, גם ללא הפרעות באספקה וגם ללא עליה בביקוש העולמי, זאת משום שרוסיה מנודה מהכלכלה העולמית, קונים נמנעים לרכוש ממנה נפט, בנקים רוסים מנותקים ממערכת SWIFT, מה שמשבש את המסחר העולמי בסחורות, חברות המדדים FTSE ו-MSCI הוציאו את רוסיה מהמדדים שלהן וחברת הדירוג פיץ' חתכה את הדירוג שלה ל"זבל". גופים שהיו בפוזיציות שורט על הנפט סוגרים אותן, מה שמאיץ את העליה (שורט סקוויז). הכאוס מאיים על הכלכלה:
הפד נקרע בין אינפלציה לסיכוני הצמיחה - מחירי האנרגיה מזנקים בזמן כאמור שהביקוש לאנרגיה בכלל לא עולה! כלומר, זאת לא הכלכלה החזקה שמסבירה את קפיצת המדרגה במחיר, מה שמעלה את הסיכון שהמחסור באנרגיה יבלום את הכלכלה. רמה של 150 דולר לחבית נפט נראתה פעם אחת, בערב קריסת ליהמן ברדרס. שיפוע עקום התשואות ממשיך להשתטח וירד במקטע של 2-10 שנים ל-37 נקודות בסיס, הרמה אליה ירד ביוני 2018, 4 חודשים לפני סדיקת שוק המניות. ספר הבז' שפורסם אתמול, המתאר את דיווחי שלוחות הפד על המצב הכלכלי בתחומן לפי מידע שנאסף לפני ה-18 בפברואר, טרום מלחמת אוקראינה, כבר תיאר כי מאז אמצע ינואר פעילות הכלכלה האמריקאית התרחבה ב"קצב צנוע עד בינוני".
שוק המניות מחזיק מעמד - השוק נתמך בעיקר ע"י זינוק ציפיות האינפלציה, כשמניות הן נכס ריאלי, וע"י חברות האנרגיה שנהנות מטירוף מחירי הסחורות. בנוסף, הפגיעה הצפויה מהעלאות הריבית מתרככת, כשהשוק עבר לתמחר 5 העלאות השנה לעומת 7 טרום המלחמה:
הבנק הפדרלי נחוש אומנם להתחיל להעלות ריבית אבל לא נחוש לגבי העוצמה - בעדות בפני מחוקקים אתמול, אמר יו"ר הפד, פאואל, שנראה שהפעם הכלכלה כן תצליח להתמודד עם עלויות אשראי גבוהות יותר. אך בפועל לא נראה שהוא בטוח בכך, כי למרות קפיצת ציפיות האינפלציה (אלה לשנה ל-5.4%) הוא שלל העלאת ריבית כפולה (של 50 נ"ב) ב-16 במרץ.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שלכולם ברור שהעלאת ריבית לא באמת תחזיר את רוסיה לשוקי העולם, ולא באמת תצליח לקרר את האינפלציה. אך הפד עדיין צפוי להתקדם לעברן כדי להישאר רלוונטי. סביר להערכתנו שלאחר כמה העלאות ריבית ראשונות הפד ירגיש נוח יותר לדבר על הקשיים והסיכונים.
במקום העלאת ריבית בנק ישראל יכול להתחיל למכור דולרים - האינפלציה בישראל מתחממת ולאור הזינוק במחירי הסחורות כנראה תישאר גבוהה. בנוסף בנק ישראל רואה מולו גם צמיחה חזקה מאד ושוק עבודה רותח ומתחיל להילחץ. השוק מתמחר ארבע העלאות ריבית השנה עד רמה של אחוז. אבל רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת (אנרגיה, מכוניות, ריהוט וציוד לבית) וצפויה להמשיך להיות מיובאת. כדי להתמודד עם התנאים הללו בנק ישראל צריך לחזק את השקל, כשזה גם יקרר את המחירים המיובאים וגם את תעשיית הטכנולוגיה, שאחראית לחלק גדול מהצמיחה החריגה ולטירוף בשוק העבודה.
- 16.שוק הדיור עוד 3 שנים מינוס 40 אחוז (ל"ת)משה 05/03/2022 23:52הגב לתגובה זו
- 15.אתה חי בסרט (ל"ת)אזרח 03/03/2022 19:01הגב לתגובה זו
- 14.א.ב 03/03/2022 18:34הגב לתגובה זומדינת ישראל נמקרה מיזמן
- 13.באמת מישהו חושב שהדולר-1.5שקל ירדו המחירים הוא סתם 03/03/2022 14:17הגב לתגובה זובאמת מישהו חושב שהדולר-1.5שקל ירדו המחירים הוא סתם טועה ומטעה פשוט יותר רווח ליבואנים
- 12.שרון 03/03/2022 13:23הגב לתגובה זוחבל שנותנים לך במה נגיד במקום לעלות רבית למכור דולר שנפלציה 3% ודירות 11% עליה רבית חיבת לעלות
- 11.בועז 03/03/2022 12:48הגב לתגובה זואם ימכור דולרים הבנק יממש הפסדים של מיליארדים מכיוון שהדולרים נרכשו בשערים יותר גבוהים
- 10.יובל 03/03/2022 12:45הגב לתגובה זולא יהיו דירות רפאים ולא יהיה עומס שכירות.. נדלן יהיה פחות אטרקטיבי אם ייפסק הייבוא של צרכני נדלן למגורים או שכירות מחול.
- 9.ת.פ. 03/03/2022 12:44הגב לתגובה זואנחנו עבדים של ארה"ב.
- 8.המשקיע 03/03/2022 12:02הגב לתגובה זוניסיתי שוב ושוב להבין את הגיון הכותב בהמלצתו למכירת מט"ח דווקא עכשיו כשאנחנו קצת לקראת העלאות ריבית בארה"ב וריסון מוניטארי ,ולא הצלחתי
- 7.דני ההולנדי 03/03/2022 11:33הגב לתגובה זוהבעיה שלי זה לא העלייה של 25אג' במחיר הקוטג' אלא העליה של 200 אלף שח במחיר הדירה שניזון מריבית נמוכה. במקום לעבוד, אנשים קונים דירות במינוף והולכים להשתזף בחוף של זנזיבר. כי בינתיים מחיר הנכס עולה מעצמו לתמיד. זו בועה וזו ה-הבעייה כרגע. לכן העלאת ריבית מבורכת.
- דרור 03/03/2022 21:39הגב לתגובה זואבל המשכנתא שלך תתייקר ב250 אלף ש"ח אז מה הרווחת מזה? היחידים שירוויחו הם בעלי ההון שלא צריכים מימון לקניית נכס שעכשיו פשוט יהיה זול יותר בשבילם ב200 אלף ש"ח
- דני ההולנדי 04/03/2022 15:20תשובה טובה. אבל זה בדיוק הרעיון, שהכסף מתייקר הכדאיות בלקנות דירה עם כסף שאין לך יורדת. זה גורם לירידת מחירים. האם הירידה במחיר תהיה שווה, קטנה או גדולה מהעלייה בהוצאות המימון אני לא יודע. העיקר הוא בכל מקרה מי שממנף - מי שעושה עסק ממה שניראה כמו עליית מחירים תמידית - לאלו עליית הריבית תייקר את ההלוואות וירידת המחיר תוריד את הרווח וככה הם מקבלים מכה כפולה שאני מקווה תגרום לעצירת התופעה המזיקה הזו.
- 6.דולר/שקר 03/03/2022 11:23הגב לתגובה זומוטב לנגיד לא להעלות ריבית לטובת לוקחי המשכנתאות, דווקא בפערי ריבית לטובת הדולר, הוא בפוזיציה הנכונה בניגוד לכותב המאמר
- 5.יוסי פרנק 03/03/2022 10:46הגב לתגובה זומי שממליץ לבנק ישראל למכור מט"ח הוא אחד משניים- נתפס עם שורט גדול מאד ומנסה בכל הכוח להציל את מצבו העגום או שאינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה ובמיוחד במדיניות בנק ישראל. תבחרו
- הוצאת לי את המילים מהפה (ל"ת)בול 03/03/2022 11:24הגב לתגובה זו
- 4.לפי מה קבעת? 03/03/2022 10:39הגב לתגובה זויוקר המחיה בארץ לא נובע מחולשתו של השקל.
- 3.ימכרו 100 מיליארד דולר ויביאו את הדולר ל 1.5 ש"ח (ל"ת)מבין2 03/03/2022 10:37הגב לתגובה זו
- 2.אצלנו אין כלכלה 03/03/2022 10:24הגב לתגובה זוריבית כי שם העלו. גם המסחר פה חיקוי לארהב . הכי טוב שנבקש להיות מדינת חסות של ארהב ניפטר מכל הצרות שיש פה צרות העין של הממשלה הטימטום של משרד החינוך שהחליט לפגוע בשכר עובדי ההיטק בעזרת עוד אנשי הייטק ולדחוף מחשבים מהגן ובגלל שבמשרד החינוך הם לא מסוגלים להבין מה הולך במחשבים אז דוחפים להם כל מיני תוכנות חינם בזבוז זמן והילדים עצבנים מזה
- 1.ובמכירת דולרים כשהשער נלחץ כלפי מטה לא מפסידים ? (ל"ת)איציק 03/03/2022 10:14הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
