מה קורה במניית בואינג?
חברת BOEING (סימול: BA) האמריקאית, המהנדסת, מייצרת ומוכרת מטוסים, טילים ולוייני תקשורת, מודיעה היום כי היא מאטה את הייצור של מטוסי ה-787 שלה. החברה תאלץ לבצע תיקונים במטוסיה בעקבות בקרת איכות שביצעה החברה בחודשים האחרונים ולפיה יש לבצע שורה של שיפורים ותיקונים. בעקבות זאת, קצב הייצור של החברה ירד מחמישה מטוסים בחודש לפחות או יותר שני מטוסים. מטוסים גדולי נפח דוגמת 787 מכניסים כסף רב יותר מאשר מטוסים קטנים יותר דוגמת ה-737, אך גם נפח המכירה שלהם נמוך יותר. בואינג לא סיפקה את מטוסי ה-787 כבר כמה חודשים. בסוף הרבעון השלישי לבואינג היו סדר גודל של כ-105 מטוסי 787 רחבי כנף במלאי שלה אשר המתינו למשלוח. במהלך שיחת הועידה שהתבצעה לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים של החברה, לא מסרה ההנהלה מועד בו יחזרו המטוסים להימסר באופן סדיר. חלק מהאשמה נופלת על רשות התעופה האזרחית האמריקאית (FAA) אשר אמורה לאשר את תיקוני בקרת האיכות של החברה. העיכובים בשליחת המטוסים לחברות התעופה אשר הזמינו אותם איננה בעיה גדולה כשלעצמה, אך חזרה לאספקה סדירה של מטוסים תשחרר לחץ שמעיק על המניה כבר זמן רב. המספרים של בואינג
בואו נדבר קצת מספרים. ברבעון האחרון דיווחה החברה על דוחות מאכזבים בלשון המעטה. ההכנסות עמדו על סך של 15.28 מיליארד דולר, מיליארד דולר פחות מצפי האנליסטים שעמד על כ-16.3 מיליארד דולר. ההפסד המתואם עמד על סדר גודל של כ-60 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של כ-20 סנט למניה. הסעיפים החיוביים בדוחות בואינג היו הירידה בעלויות משמעותית מאוד בעלויות התפעול שעמדו על סך של כ-262 מיליון דולר, וכמו כן עלייה במכירות ביחס לתקופה המקבילה נוכח התאוששות מגמתית של סקטור התעופה כאשר ההכנסות ממכירות עלו בסדר גודל של כ-8% ביחס לתקופה אשתקד אז ההכנסות עמדו על כ-14.14 מיליון דולר. צפי האנליסטים לחברה ב-2022 הוא לרווח בשורה התחתונה של כ-0.56 סנט למניה ברבעון הראשון של השנה ושל 4.89 דולר במהלך כל השנה ולהכנסות של כ-19.88 מיליארד דולר ברבעון ו-87.8 מיליארד דולר עד סוף השנה. יהיה מעניין מאוד לראות אם בואינג יעמדו בתחזיות אלו. הבעיה האמיתית של מניית בואינג היא אמון מול המשקיעים. בנוסף לבעיות עם קו הייצור של מטוסי ה-787, לחברה בעיות רציניות הרבה יותר עם מטוסי ה-737 MAX צרי הכנף שלה, שקורקעו באופן גורף ברחבי העולם בין מרץ 2019 ונובמבר 2020 כתוצאה משני מקרי התרסקות קטלניים כאשר הקרקוע של מטוסים אלו הביא לשינויים רחבים מאוד בהנהלת החברה וכמו כן במודל בקרת האיכות ותרבות ההנדסה שלה. כמובן שאין לשכוח את הפיל הגדול שבחדר - משבר הקורונה, שאת השפעותיו ניתן לראות על פני כל סקטור התעופה, בין אם בחברות התעופה עצמן אשר מתקשות כבר קרוב לשנתיים לחזור להיקפי הפעילות אשר קדמו לתקופת הקורונה ובין אם ביצרניות המטוסים שפשוט לא מקבלות היקפי הזמנות דומים לאלו שלפני תחילת המשבר, מאותן סיבות בדיוק. האמת הפשוטה היא שלמשקיעים פשוט נמאס לשמוע על בעיות חדשות הצצות בחברה, בין אם הן קשורות להנדסה, איכות או בטיחות, כרגע לפחות, המניה צונחת 5% במסחר בוול-סטריט, כאשר בשנה האחרונה עלה מחיר המנייה של החברה ב-3% אחוזים בודדים, ונשאלת השאלה היכן הייתה החברה כיום לולא הייתה מקבלת הבעת אמון כה גדולה מצד הממשל בארצות הברית.
- 2.תומר 21/11/2021 21:29הגב לתגובה זועוד תגיע רחוק , זה לא רק חברת מטוסים , זו חברה ליצור נשק ... החוזים הגרנדיאוזים בדרך חבוב
- 1.צר לי וחצי 19/11/2021 22:28הגב לתגובה זומטוסי נוסעים מתחלקים לצרי גוף narrow body single aisle (מעבר אחד בשורות הנוסעים) ורחבי גוףwide body double aisle (שני מעברים בשורת הנוסעים) לא צרי כנף ורחבי כנף
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
