קת ווד ארק
צילום: ארק
פרשנות

ההסבר של קאת'י ווד ליציאה ממניות הטק הסיניות לא מספק

מנהלת ההשקעות טענה שמחיר המניות הללו ירד ועל כן המימוש. ללא טענה מבוססת  על תוצאותיהן או הסביבה העסקית, ההסבר שהציגה הוא ההפך הגמור ממה שבנג'מין גראהם כתב לפני 70 שנה שמשקיע נבון צריך לעשות - והוא לקנות בזול ולמכור ביוקר
גלעד מנדל | (13)

קאת'י ווד, הבעלים והמנכ"לית של חברת ניהול ההשקעות ARK הודיעה כי היא מתכננת לצמצם חשיפה לסקטור מניות הטכנולוגיה בסין. הדבר בא לאחר שלאחרונה החל הממשל הסיני בהטלת מגבלות והכריז מעין "מלחמה" בחברות הטכנולוגיה הסיניות.

קאת'י ווד נחשבת שורית מאוד על מניות הטכנולוגיה הסיניות ובקרן ההשקעות שלה בפינטק - 18% מהכסף המנוהל הושקע בחברות פינטק מסין. אז מה קרה בעצם?

הנימוק שלה הוא: "השוק שינה את הדרך שלו להעריך את החברות האלו. המניות אומנם ירדו, אבל הן ככל הנראה יישארו למטה". המניות ירדו משמעותית, מדובר על 25%-30% ובמקרים מסוימים אפילו יותר.

הנימוק שלה מתנגש עם הגישה של לקנות דווקא בירידות

הבעיה שהנימוק הזה מתנגש עם גישה אחרת שאומרת שדווקא כשיש ירידות כדאי לקנות. כלומר, ברגע שקובעים ערך של חברה, יעד לשווי עתידי, אז בודקים מה המשמעות ביחס למחיר השוק, ואם מחיר השוק יורד, זו הזדמנות. הערך של החברה נקבע בהתאם לתחום הפעילות, הצמיחה, הפוטנציאל, הרווחים ועוד, וזה לא משתנה חדשות לבקרים. 

להגיד פשוט "השוק מתמחר את החברות בשווי נמוך ולכן לא נקנה" זה בדיוק הפוך מגישת ההשקעות שאמורה להיות למשקיע נבון כפי שהגדירה ענק ההשקעות בנג'מין גראהם לפני 70 שנה. משקיע נבון קונה כשהחברה זולה ומוכר כשהיא יקרה. לא נמנע מלקנות אותה כי היא זולה וקונה אותה כי היא יקרה.

אז למה התכוונה ווד - כנראה לשילוב של שני דברים - אולי היא בעצם אומרת לנו שהיא שחקנית של מומנטום, והמומנטום עכשיו ירד מהחברות הסיניות ולכן היא יורדת, אבל היא גם מכוונת למהלכים של הממשל הסיני. המהלכים האלו נגד חברות הטכנולוגיה כשבמקביל גם הממשל האמריקאי מערים קשיים, הם שינוי כללי המשחק של החברות האלו. הסיכון בהן גבר, אי הוודאות גדלה ולכן - יש ירידת מחירים והקרנות של ווד מוכרות. 

מי זו קאת'י ווד?

נזכיר כי מנהלת קרנות ARK, קת'י ווד היא אחת הכוכבות של וול סטריט, עייני המשקיעים נשואות אליה ואל קרן הדגל של חברת ARK שבבעלותה. בשנה שעברה - בעקבות הראלי בשווקים ובפרט במניות הטכנולוגיה - קרן החדשנות שלה (סימול: ARKK) רשמה תשואה של 150%. בהחלט מרשים לכל הדעות.

אלא שמאז השיא של כ-160 דולר שרשמה בחודש פברואר, איבדה קרן החדשנות כ-26% מערכה, לרמה של כ-117.9 דולר נכון לכתיבת שורות אלו (כשבדרך הירידות היו גדולות עוד יותר). גם שאר הקרנות שלה איבדו מהגובה שלהן בשנה האחרונה, ולא מעט - עשרות אחוזים כל אחת. אז היא איבדה מכוחה בשנה הנוכחית, אבל האם היא איבדה גם את מגע הקסם?

קיראו עוד ב"גלובל"

האם זה סוף ההצלחה יוצאת הדופן של ווד וקרנות ARK?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הגברת מאד ברורה, מהממות הסיניות נסחרות בתמחור גבוה 18/07/2021 12:58
    הגב לתגובה זו
    הגברת מאד ברורה, מהממות הסיניות נסחרות בתמחור גבוהה גם לאחר הירידות
  • 11.
    המשקיע 16/07/2021 23:52
    הגב לתגובה זו
    יש חשש שהרגולטור הסיני יחרב את המניות כמו שעשה לעליבאבא
  • 10.
    רון 15/07/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
    הממשל נגד החברות שלו
  • 9.
    וותיק מאד 15/07/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא לאליבאבא יש קופת מזומנים יפה ומייצרת רווח יפה, למה לחלוק עם הציבור?? לא חשבתם למה הם לא משלמות דיבידנדים... נכון, לא לחלוק את ההצלחה עם אף אחד. לא נוגע בהם עם מקל ... בהצלחה למי שמתעקש על נתונים פיננסים לבד בניתוק מהמציאות שהמפלגה שם שולטת ביד רמה... לא מפלגת העם
  • 8.
    זוהר 15/07/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אחרי שהמניות קרסו זה הזמן להיכנס. הגברת השתבשה .
  • 7.
    אביגדוררר 15/07/2021 13:25
    הגב לתגובה זו
    התעסק עם דרעק כאלה והחוקים שלו לא מתאימים שם. במומנטום מה שחזק ועולה מושך קונים ועולה עוד יותר, ומה שנופל מרחיק קונים ולכן סביר שיירד עוד. זה שונה מאשר חברות רציניות שם יש מכירות ורווחים, וכדאי לקנות דווקא כשהמחיר יורד והמכפיל נהיה אטרקטיבי.
  • 6.
    נכסים יכולים להשאר זולים שנים ראה למשל ערך בנקים ב 15/07/2021 13:14
    הגב לתגובה זו
    נכסים יכולים להשאר זולים שנים ראה למשל ערך בנקים באירופה ווד צודקת מיליון אחוז
  • 5.
    שחר 15/07/2021 13:08
    הגב לתגובה זו
    תעודות הסל בניצוחה הניבו תשואות שיא בשנים עברו, בשמחה הייתי משריין בתיק ההשקעות תעודת סל שלה לעשר שנים, דה עקא שקצת פחות מתחבר לחידושים האחרונים שם שהגיעו בצורת מטבעות קריפטו ורווחים על דברים אחרים שנמצאים מחוץ לאטמוספירה
  • 4.
    בן כנען 15/07/2021 13:01
    הגב לתגובה זו
    זה נכון מה שאתה כותב, אבל הטיעון שלה (טיעון נכון בהחלט) שתנאי הפיעיות של החברות השתנו ולכן היא מוכרת. אתה כותב על מחיר המנייה היא מתיחסת לחברה
  • 3.
    אבל התשואות בקרנות שלה הם טובות (ל"ת)
    אבי 15/07/2021 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צבי 15/07/2021 12:12
    הגב לתגובה זו
    היא לא תקנה משהו שהיא חושבת שהיא לא תוכל למכור בקרוב במחיר יותר גבוה
  • הקרן היא להשקעה והיא בעצמה טוענת שיש לבחון אותה לא 15/07/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
    הקרן היא להשקעה והיא בעצמה טוענת שיש לבחון אותה לאורך 5 שנים
  • 1.
    עודד 15/07/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    או לפחות תקשיב לבלוג שלה. היא מפרסמת אחת לכמה שבועות ביו-טיוב. סופר מעניין!
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

מחשוב קוונטי iqmמחשוב קוונטי iqm

מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר

חברת IQM הפינית, שנוסדה ב-2018, מגייסת הון להאצת פיתוח מחשבים קוונטיים כחלק מהמאמץ האירופי להגיע להובלה עולמית עד 2030
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.


יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.


הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.


20 מחשבים בשנה

נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".


גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.