בריטיש אירוויס מטוס תעופה
צילום: יח"צ

האם ענף התעופה מתחיל להמריא - והאם זה הזמן להשקיע בתחום?

חברות התעופה עברו מרווחים של מיליארדי דולרים להפסדים של יותר מ-120 מיליארד דולר. עם היציאה מהקורונה כדאי להסתכל על הענף מקרוב; מהם מדדי הביצוע הייחודיים לענף זה? כיצד ניתן לנתחם ולמצוא תובנות בשלל הדיווחים הפיננסיים?
הלל בש | (10)
נושאים בכתבה תעופה

ענף התעופה האזרחי הינו תחום מעניין ומרתק, העוסק בשינוע מהיר של אנשים ממקום למקום. ראוי לחלק את הענף לשני תתי קבוצות עיקריות; חברות תעופה רגילות עם שירות מלא (American Airlines, United, Delta וכו') וחברות תעופה מוזלות (לאו קוסט - Low Cost) המתמקדות בעיקר בטיסה ופחות בשירותים שמסביב (Southwest, Alaska Air וכו').

 

חברות התעופה בארצות הברית ידעו עדנה רבה בעשורים האחרונים, והגיעו למספר שיא של כ- 4.7 מיליארד נוסעים בשנת 2019. אך החגיגה הסתיימה בעקבות התפרצות משבר הקורונה בתחילת 2020. כתוצאה, חברות התעופה ברחבי העולם עברו מרווחיות מצטברת של כ- 30 מיליארד דולר (2019), להפסדים של כ- 120 מיליארד דולר (2020). מדובר על שיתוק פעילות, שמגמדת הן את אסון התאומים (9/11) והן את משבר הסאב פריים (2008) – גם יחד!

 

משבר הקורונה הוביל חברות מסוימות לפשיטת רגל, וגרם לחברות תעופה אחרות לבצע מהלכים מתבקשים של התייעלות ושימור משאבים. חלק מחברות התעופה האמריקאיות דווקא יצאו מחוזקות מהמשבר; עם תמיכה ממשלתית נדיבה ורחבה, לאחר מהלכים חשובים של קיצוץ בהוצאות ועם פחות מתחרים.

החזרה לשגרה בארצות הברית, בעקבות החיסונים, מובילה להבנה שהענף צפוי להתחזק מאוד בשנים הקרובות. כבר כעת רואים סימנים ראשונים של הזמנות טיסות לחודשי הקיץ והסתיו. מנגד, מחירי המניות של ענף התעופה בארצות הברית עדיין נמוכים מאוד, ביחס לסוף 2019. ייתכן ויש כאן הזדמנויות מאוד מעניינות להשקעות ערך אסטרטגיות (לטווח ארוך).

 

משקיעים רציניים שיכנסו לדוחות הכספיים ולפרסומים הפיננסיים של חברות התעופה, יגלו עולם של מושגים ומדדים לא מוכרים. בשורות הבאות ננסה לשפוך קצת אור על השפה הפיננסית של חברות תעופה.

 

ASM – Available Seat Miles

מדד הבסיס לכל חברת תעופה, הינו מספר בודד המגלם הן את מספר כיסאות הנוסעים (מלאים או ריקים) והן את מרחקי הטיסה המצטברים. לצורך הדוגמה: אם במטוס ישנם 300 כיסאות נוסעים, והטיסה הינה למרחק של 100 מיילים, נאמר כי מדד ה- ASM שווה ל- 30,000 (300 הכיסאות כפול 100 מיילים).

כשמחברים את כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד ASM  כולל. בשנת 2019, חברת Delta הגיעה למדד ASM של כ- 280 מיליארד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- ASM, מורה על גידול מבורך בגודל המטוסים או בקווי הטיסה (או בשניהם). הגידול המבורך בקיבולת הינה סנונית ראשונית וחיובית בבחינה של השקעה בחברת התעופה.

 

RPM – Revenue Passenger Miles

בעוד מדד ה- ASM מתמקד בפוטנציאל (האפשרי), מדד ה- RPM סוכם את מספר הכיסאות המלאים (של לקוחות משלמים), לאורך קווי התעופה השונים. אז אם נחזור לדוגמה הקודמת; אם רק 250 נוסעים יושבים במטוס עם 300 המושבים, והם טסים את אותם 100 מיילים – נאמר כי מדד ה- RPM שווה ל- 25,000 (250 כיסאות כפול 100 מיילים).

 

כשמחברים את כל הכיסאות המלאים, על פני כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד RPM כולל. בשנת 2019, חברת Delta  הגיעה למדד RPM של כ- 240 מיליארד.

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- RPM, מורה על גידול מבורך בהיקף הסחורה הנמכרת (יותר נוסעים, ביותר מיילים).

 

יחס העמסה (Load Factor)

אם נחלק את מדד ה- RPM (כיסאות מלאים לכל קווי התעופה) במדד ה- ASM (כיסאות כוללים לכל קווי התעופה), נקבל את ה- Load Factor, שמודד את ניצול הקיבולת האפשרית. המדד הינו אחוז הכיסאות המלאים בטיסות, ביחס לכמות הכיסאות הכולל.

 

אם נמשיך עם המספרים של Delta, הרי שמדד ה- Load Factor הינו 86% בקירוב (RPM 240 לחלק ל- ASM 280).

 

באופן כללי, מדד Load Factor גבוה מבטא ניצול טוב יותר של הטיסה; חברת התעופה מילאה יותר כיסאות במטוס. בגלל מבנה העלויות הקשיח של הטיסה, ישנה סבירות לא מבוטלת שכל כיסא נוסף שנמכר - נותן תרומה ממשית לרווחיות. על כן מדד Load Factor גבוה יותר הינו מבורך ורצוי.

 

כמו יחסים פיננסיים אחרים, חלוקה של ה- RPM  ב- ASM מנטרלת את גורם המרחק. לכן, יחס העמסה (Load Factor) הינו מדד בר השוואה טוב - בין אם המרחק נמדד בקילומטרים ובין אם המרחק נמדד במילים.

 

תשואה לנוסע (Passenger Yield)

מדד התשואה לנוסע מודד את ההכנסה הממוצעת, לפי נוסעים ולפי מרחק הטיסה. נמשיך בדוגמה: חברת Delta השיגה הכנסות מכרטיסי נוסעים של כ- 42 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנת 2019, וכאמור מדד RPM של 240 מיליארד. חלוקה של ההכנסות הכוללות מכרטוס במדד ה- RPM מוביל אותנו לתשואה לנוסע של 17.5 סנטים לנוסע למייל. היינו, על כל כיסא מלא במטוס ועל כל מייל שהמטוס טס, החברה יצרה הכנסה ממוצעת של 17.5 סנטים.

 

מובן מאליו, שככל שהתשואה לנוסע גבוהה יותר, כך ניתן לומר שהחברה מצליחה בממוצע לגבות יותר כסף מכל לקוח על כל מייל טיסה. אם במקביל היא מצליחה לשמר (ואולי להגדיל) את ה- RPM (מספר הנוסעים המשלמים כפול המרחק), אפשר לראות בכך מדד הצלחה חשוב.

 

CASM – Cost per Available Seat Mile

מדד הוצאות (עלויות) מרכזי הינה ההוצאה הממוצעת של חברת התעופה לפי נוסע ולפי מרחק. החישוב הינו חלוקה של ההוצאות התפעוליות הכוללות של החברה במדד ה- ASM. נמשיך בדוגמה: חברת Delta הציגה בשנת 2019 הוצאות תפעוליות של כ- 40 מיליארד דולר (ארה"ב), ולכן מדד ה- CASM  שלה הינו כ- 14 סנטים לנוסע למייל (40 מיליארד דולר לחלק ל- 280 מיליארד).

 

בחינה של המגמה המתמשכת של ה- CASM נותנת הבנה טובה במבנה ההוצאות של חברת התעופה. ירידה מתמשכת ב- CASM, על פני מספר תקופות, מבטא התייעלות טובה ומבורכת.

 

מניות חברות התעופה האמריקאיות נמצאות במחירים מאוד נמוכים ביחס לסוף 2019. החזרה ההדרגתית לשגרת (בזכות החיסונים), צפויה להגדיל את הפעילות בענף בצורה משמעותית. בחינה מעמיקה של חברות התעופה דורשת הבנה ממשית בעולם המושגים הפיננסיים של הענף. הכרה בסיסית במושגים כמו ASM, RPM, Load Factor, Passenger Yield ו- CASM, יעזרו להבנה מעמיקה יותר של ענף התעופה, ולניתוח היתרונות התחרותיים של חברה אחת על פני רעותה.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בתעופה -קרן 5128442, בראש שקט. (ל"ת)
    10הגדולות 23/05/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בוריס 19/05/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    הייתי רק מוסיף טבלת השוואה בין החברות השונות.
  • 3.
    מטוסים 19/05/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
    מניות חברות התעופה מזמן חזרו לשערים שמגלמים גמר קורונה וחזרה לשגרה . עוד 20% והם כבר יעקפו את שערי שיא של לפני קורונה. מי שהיה בפנים לפני חצי שנה הרוויח יפה אך האם הייתי נכנס עכשיו ? ממש לא . חוץ מדשדוש וירידות מה אקבל ?
  • עדיין לא קרוב לvauations של לפני הקורונה (ל"ת)
    משה 27/05/2021 01:12
    הגב לתגובה זו
  • מפריח 19/05/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ליונייטד יש 90אחוז אפסייד לשער לפני קורונה, לדלתא 20, לאמריקן כמה עשרות אחוזים, לגטס התעודה 20 .יש עוד הרבה בשר
  • אתה מטעה, שווי החברות כבר עקף את השווי טרום קורונה (ל"ת)
    תום 21/05/2021 00:10
  • 2.
    כתבה יפה ונכונה, מי שהשקיע בזמן ירוויח בענק (ל"ת)
    אלמונימי 19/05/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי 19/05/2021 12:33
    הגב לתגובה זו
    החברה בהליכי התייעלות קשים . חברת הבית של ישראל אל על
  • זה לא רציני נכון ? אל על? (ל"ת)
    רון 25/05/2021 06:51
    הגב לתגובה זו
  • חברת הבית של הטייסים 19/05/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    לתת לחברה להגיע לפשיטת רגל והפעם לא להציל אותה ולהקים חברה חדשה שתקנה את המטוסים ותעסיק רק את מי שצריך במשכורות הגיוניות
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


מייקל סיילור ביטקוין
צילום: טוויטר

סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין

לאחר גיוס של כ־748 מיליון דולר ממכירת מניות, החברה בחרה שלא להגדיל את החזקותיה במטבע הדיגיטלי, על רקע ירידה של יותר מ־30% במחיר הביטקוין ולחץ גובר סביב יכולת עמידה בהתחייבויות פיננסיות

אדיר בן עמי |

סטרטג׳י MicroStrategy Inc -0.3%  , המחזיקה הגדולה בעולם בביטקוין מקרב החברות הציבוריות, עצרה בשבוע האחרון את רצף רכישות המטבע הדיגיטלי, לאחר תקופה של קניות אינטנסיביות. לפי הדיווחים, החברה גייסה מאות מיליוני דולרים ממכירת מניות, אך בחרה שלא להפנות את הכסף להגדלת החזקות הביטקוין.


בין 15 ל־21 בדצמבר מכרה סטרטג׳י כ־4.5 מיליון מניות רגילות וגייסה נטו כ־748 מיליון דולר. בניגוד להתנהלותה בשבועות הקודמים, החברה לא ביצעה רכישות ביטקוין בתקופה זו, ובכך קטעה רצף של שלושה שבועות שבהם הגדילה את אחזקותיה במטבע. המניה הגיבה באדישות יחסית. מניית סטרטג׳י עלתה בכ־1.5% במסחר, במקביל לעלייה מתונה במחיר הביטקוין, שנסחר סביב 89 אלף דולר. עם זאת, מניית החברה איבדה כ־42% מתחילת השנה, לאחר זינוק חד בתחילתה, ובשוק מציינים כי חסרים כיום טריגרים ברורים להמשך עליות.


הביטקוין יורד יותר מ-30%

הפסקת הרכישות מגיעה על רקע ירידה חדה במחיר הביטקוין, שאיבד יותר מ־30% מאז השיא שנרשם באוקטובר. מאז, המטבע מדשדש סביב רמות של כ־90 אלף דולר, מצב שמקשה על חברות ממונפות כמו סטרטג׳י להצדיק המשך הגדלת חשיפה. בתחילת החודש פעלה החברה בכיוון ההפוך, כאשר רכשה ביטקוין בהיקף של כ־1.9 מיליארד דולר בתוך שבועיים. גם אז, המהלך לא הצליח לבלום את הירידה במניה, מה שהגביר את הספקות בקרב משקיעים לגבי הקשר הישיר בין אסטרטגיית הרכישה לבין ערך המניה.


סטרטג׳י מחזיקה כיום בכ־671 אלף ביטקוין, שנרכשו במחיר ממוצע של כ־75 אלף דולר ליחידה. שווי ההחזקה הכולל נאמד בכ־60 מיליארד דולר, נתון ההופך את החברה לחשופה במיוחד לתנודתיות בשוק הקריפטו.


במקביל, החברה פועלת לחיזוק הנזילות. מוקדם יותר החודש הקימה סטרטג׳י רזרבה של כ־1.4 מיליארד דולר, שנועדה לשמש לתשלומי ריבית ודיבידנדים עתידיים. המהלך נועד להפיג חששות בשוק מפני מצב שבו החברה תידרש למכור ביטקוין כדי לעמוד בהתחייבויותיה.