בריטיש אירוויס מטוס תעופה
צילום: יח"צ

האם ענף התעופה מתחיל להמריא - והאם זה הזמן להשקיע בתחום?

חברות התעופה עברו מרווחים של מיליארדי דולרים להפסדים של יותר מ-120 מיליארד דולר. עם היציאה מהקורונה כדאי להסתכל על הענף מקרוב; מהם מדדי הביצוע הייחודיים לענף זה? כיצד ניתן לנתחם ולמצוא תובנות בשלל הדיווחים הפיננסיים?
הלל בש | (10)
נושאים בכתבה תעופה

ענף התעופה האזרחי הינו תחום מעניין ומרתק, העוסק בשינוע מהיר של אנשים ממקום למקום. ראוי לחלק את הענף לשני תתי קבוצות עיקריות; חברות תעופה רגילות עם שירות מלא (American Airlines, United, Delta וכו') וחברות תעופה מוזלות (לאו קוסט - Low Cost) המתמקדות בעיקר בטיסה ופחות בשירותים שמסביב (Southwest, Alaska Air וכו').

 

חברות התעופה בארצות הברית ידעו עדנה רבה בעשורים האחרונים, והגיעו למספר שיא של כ- 4.7 מיליארד נוסעים בשנת 2019. אך החגיגה הסתיימה בעקבות התפרצות משבר הקורונה בתחילת 2020. כתוצאה, חברות התעופה ברחבי העולם עברו מרווחיות מצטברת של כ- 30 מיליארד דולר (2019), להפסדים של כ- 120 מיליארד דולר (2020). מדובר על שיתוק פעילות, שמגמדת הן את אסון התאומים (9/11) והן את משבר הסאב פריים (2008) – גם יחד!

 

משבר הקורונה הוביל חברות מסוימות לפשיטת רגל, וגרם לחברות תעופה אחרות לבצע מהלכים מתבקשים של התייעלות ושימור משאבים. חלק מחברות התעופה האמריקאיות דווקא יצאו מחוזקות מהמשבר; עם תמיכה ממשלתית נדיבה ורחבה, לאחר מהלכים חשובים של קיצוץ בהוצאות ועם פחות מתחרים.

החזרה לשגרה בארצות הברית, בעקבות החיסונים, מובילה להבנה שהענף צפוי להתחזק מאוד בשנים הקרובות. כבר כעת רואים סימנים ראשונים של הזמנות טיסות לחודשי הקיץ והסתיו. מנגד, מחירי המניות של ענף התעופה בארצות הברית עדיין נמוכים מאוד, ביחס לסוף 2019. ייתכן ויש כאן הזדמנויות מאוד מעניינות להשקעות ערך אסטרטגיות (לטווח ארוך).

 

משקיעים רציניים שיכנסו לדוחות הכספיים ולפרסומים הפיננסיים של חברות התעופה, יגלו עולם של מושגים ומדדים לא מוכרים. בשורות הבאות ננסה לשפוך קצת אור על השפה הפיננסית של חברות תעופה.

 

ASM – Available Seat Miles

מדד הבסיס לכל חברת תעופה, הינו מספר בודד המגלם הן את מספר כיסאות הנוסעים (מלאים או ריקים) והן את מרחקי הטיסה המצטברים. לצורך הדוגמה: אם במטוס ישנם 300 כיסאות נוסעים, והטיסה הינה למרחק של 100 מיילים, נאמר כי מדד ה- ASM שווה ל- 30,000 (300 הכיסאות כפול 100 מיילים).

כשמחברים את כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד ASM  כולל. בשנת 2019, חברת Delta הגיעה למדד ASM של כ- 280 מיליארד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- ASM, מורה על גידול מבורך בגודל המטוסים או בקווי הטיסה (או בשניהם). הגידול המבורך בקיבולת הינה סנונית ראשונית וחיובית בבחינה של השקעה בחברת התעופה.

 

RPM – Revenue Passenger Miles

בעוד מדד ה- ASM מתמקד בפוטנציאל (האפשרי), מדד ה- RPM סוכם את מספר הכיסאות המלאים (של לקוחות משלמים), לאורך קווי התעופה השונים. אז אם נחזור לדוגמה הקודמת; אם רק 250 נוסעים יושבים במטוס עם 300 המושבים, והם טסים את אותם 100 מיילים – נאמר כי מדד ה- RPM שווה ל- 25,000 (250 כיסאות כפול 100 מיילים).

 

כשמחברים את כל הכיסאות המלאים, על פני כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד RPM כולל. בשנת 2019, חברת Delta  הגיעה למדד RPM של כ- 240 מיליארד.

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- RPM, מורה על גידול מבורך בהיקף הסחורה הנמכרת (יותר נוסעים, ביותר מיילים).

 

יחס העמסה (Load Factor)

אם נחלק את מדד ה- RPM (כיסאות מלאים לכל קווי התעופה) במדד ה- ASM (כיסאות כוללים לכל קווי התעופה), נקבל את ה- Load Factor, שמודד את ניצול הקיבולת האפשרית. המדד הינו אחוז הכיסאות המלאים בטיסות, ביחס לכמות הכיסאות הכולל.

 

אם נמשיך עם המספרים של Delta, הרי שמדד ה- Load Factor הינו 86% בקירוב (RPM 240 לחלק ל- ASM 280).

 

באופן כללי, מדד Load Factor גבוה מבטא ניצול טוב יותר של הטיסה; חברת התעופה מילאה יותר כיסאות במטוס. בגלל מבנה העלויות הקשיח של הטיסה, ישנה סבירות לא מבוטלת שכל כיסא נוסף שנמכר - נותן תרומה ממשית לרווחיות. על כן מדד Load Factor גבוה יותר הינו מבורך ורצוי.

 

כמו יחסים פיננסיים אחרים, חלוקה של ה- RPM  ב- ASM מנטרלת את גורם המרחק. לכן, יחס העמסה (Load Factor) הינו מדד בר השוואה טוב - בין אם המרחק נמדד בקילומטרים ובין אם המרחק נמדד במילים.

 

תשואה לנוסע (Passenger Yield)

מדד התשואה לנוסע מודד את ההכנסה הממוצעת, לפי נוסעים ולפי מרחק הטיסה. נמשיך בדוגמה: חברת Delta השיגה הכנסות מכרטיסי נוסעים של כ- 42 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנת 2019, וכאמור מדד RPM של 240 מיליארד. חלוקה של ההכנסות הכוללות מכרטוס במדד ה- RPM מוביל אותנו לתשואה לנוסע של 17.5 סנטים לנוסע למייל. היינו, על כל כיסא מלא במטוס ועל כל מייל שהמטוס טס, החברה יצרה הכנסה ממוצעת של 17.5 סנטים.

 

מובן מאליו, שככל שהתשואה לנוסע גבוהה יותר, כך ניתן לומר שהחברה מצליחה בממוצע לגבות יותר כסף מכל לקוח על כל מייל טיסה. אם במקביל היא מצליחה לשמר (ואולי להגדיל) את ה- RPM (מספר הנוסעים המשלמים כפול המרחק), אפשר לראות בכך מדד הצלחה חשוב.

 

CASM – Cost per Available Seat Mile

מדד הוצאות (עלויות) מרכזי הינה ההוצאה הממוצעת של חברת התעופה לפי נוסע ולפי מרחק. החישוב הינו חלוקה של ההוצאות התפעוליות הכוללות של החברה במדד ה- ASM. נמשיך בדוגמה: חברת Delta הציגה בשנת 2019 הוצאות תפעוליות של כ- 40 מיליארד דולר (ארה"ב), ולכן מדד ה- CASM  שלה הינו כ- 14 סנטים לנוסע למייל (40 מיליארד דולר לחלק ל- 280 מיליארד).

 

בחינה של המגמה המתמשכת של ה- CASM נותנת הבנה טובה במבנה ההוצאות של חברת התעופה. ירידה מתמשכת ב- CASM, על פני מספר תקופות, מבטא התייעלות טובה ומבורכת.

 

מניות חברות התעופה האמריקאיות נמצאות במחירים מאוד נמוכים ביחס לסוף 2019. החזרה ההדרגתית לשגרת (בזכות החיסונים), צפויה להגדיל את הפעילות בענף בצורה משמעותית. בחינה מעמיקה של חברות התעופה דורשת הבנה ממשית בעולם המושגים הפיננסיים של הענף. הכרה בסיסית במושגים כמו ASM, RPM, Load Factor, Passenger Yield ו- CASM, יעזרו להבנה מעמיקה יותר של ענף התעופה, ולניתוח היתרונות התחרותיים של חברה אחת על פני רעותה.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בתעופה -קרן 5128442, בראש שקט. (ל"ת)
    10הגדולות 23/05/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בוריס 19/05/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    הייתי רק מוסיף טבלת השוואה בין החברות השונות.
  • 3.
    מטוסים 19/05/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
    מניות חברות התעופה מזמן חזרו לשערים שמגלמים גמר קורונה וחזרה לשגרה . עוד 20% והם כבר יעקפו את שערי שיא של לפני קורונה. מי שהיה בפנים לפני חצי שנה הרוויח יפה אך האם הייתי נכנס עכשיו ? ממש לא . חוץ מדשדוש וירידות מה אקבל ?
  • עדיין לא קרוב לvauations של לפני הקורונה (ל"ת)
    משה 27/05/2021 01:12
    הגב לתגובה זו
  • מפריח 19/05/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ליונייטד יש 90אחוז אפסייד לשער לפני קורונה, לדלתא 20, לאמריקן כמה עשרות אחוזים, לגטס התעודה 20 .יש עוד הרבה בשר
  • אתה מטעה, שווי החברות כבר עקף את השווי טרום קורונה (ל"ת)
    תום 21/05/2021 00:10
  • 2.
    כתבה יפה ונכונה, מי שהשקיע בזמן ירוויח בענק (ל"ת)
    אלמונימי 19/05/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי 19/05/2021 12:33
    הגב לתגובה זו
    החברה בהליכי התייעלות קשים . חברת הבית של ישראל אל על
  • זה לא רציני נכון ? אל על? (ל"ת)
    רון 25/05/2021 06:51
    הגב לתגובה זו
  • חברת הבית של הטייסים 19/05/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    לתת לחברה להגיע לפשיטת רגל והפעם לא להציל אותה ולהקים חברה חדשה שתקנה את המטוסים ותעסיק רק את מי שצריך במשכורות הגיוניות
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.