מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן קופצת ב-13% - עדיין 95% מהשווי הם המזומן בקופה

חברת הדפסות התלת מימד מישראל נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד דולר, בעוד שהמזומנים בקופה ובפקדונות בבנק מסתכמים בכ-1.5 מיליארד דולר. גם אחרי הרכישות שביצעה אחרי הגיוסים במטרה לגדול, נראה שהתמחור של החברה אינו כולל חלומות על טכנולוגיה
איתי פת-יה | (5)

ננו דיימנשן הישראלית עולה בשעה זו בנאסד״ק 13% לשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר עבור מפתחת טכנולוגיית ההדפסות בתלת מימד. אלא שגם אחרי העלייה, המשקיעים למעשה משלמים כמעט את כל הכסף שלהם - עבור הכסף שלה כשהחברה נסחרת רק בכ-5% מעל המזומן והפקדונות בבנק, או מוטב לנסח זאת ככה: 95% מהשווי מיוחס לקופה שלה. אם תרצו, ״הב לי דולר ואביא לך דולר וחמישה סנט״. המשמעות היא, שבשונה מהרבה חברות נסחרות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, הטכנולוגיה עצמה, והחלומות הגדולים עליה - כמעט ולא מתומחרים כאן.

את 2020 סגרה החברה עם 585 מיליון דולר מזומן ועוד 85.5 מיליון בפקדונות בבנק, 670 מיליון דולר אם נחבר את שני הסעיפים. מאז ניצלה (בחכמה, יש להודות) את המומנט החיובי בשוק סביב התחום בו היא פעילה ויצאה לשני גיוסים, באחד גייסה 330 מיליון דולר ובשני 500 מיליון דולר, 830 מיליון בסך הכל. אחרי הגיוסים מדובר בכ-1.49 מיליארד דולר בקופה ובפקדונות. החברה ב-2020 שרפה מזומנים בסך 96 מיליון דולר ב-2020, קצב של 8 מיליון דולר בחודש, ואם הקצב נשמר עד כה גם השנה, הדבר לא אמור להשפיע מהותית על החישוב.

מה שמעניין עוד יותר הוא שבסכומים שגייסה ננו דיימנשן הודיעה כבר כי תשתמש, לפחות בחלקם, לרכישה של שתי חברות מתחומה. על פניו, אם המשקיעים היו סבורים שהרכישות יקרבו את החלומות למציאות ויתרגמו לצמיחה משמעותית בפעילות בזמן הקרוב, היינו רואים את פער גדול בהרבה בין המזומנים שבקופה לשווי השוק. אלא שלא כך הדבר.

שתי החברות ירכשו בעסקאות מזומן ומניות. הראשונה, דיפ קיוב שמה, עוסקת בטכנולוגייה לשיפור יכולות משין לרנינג, מה שאמור לשמש גם את פיתוח המדפסות של ננו. החברה תרכש בתמורה ל-40 דולר במזומן ו-30 מיליון דולר במניות. השניה היא ננו פבריקה, עבורה תשלם ננו דיימנשן עד כ-59.4 מיליון דולר, מתוכם עד 27.5 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות, בכפוף לאבני דרך.

בננו אם כן מעוניין לצמוח בעיקר דרך מיזוגים ורכישות, שכן ככל הנראה לתפיסתם כדי להביא בשורה בגזרת המכירות יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה, ועל כן עם המוצר הקיים שלהם אין טעם להשקיע את מרב הכסף המגויס בהרחבת הייצור וכו׳. חובת ההוכחה המוטלת עליה בשלב זה אם כן היא להוכיח שהיא יודעת לבחור נכון את החברות שיעזרו לה להגיע לשם - וגם יודעת לשלם עבורן נכון.

בביזפורטל הצבענו בזמנו על כך שרכישת דיפ קיוב, שלא הובאה לאישור בעלי המניות ואושרה ע״ הדירקטוריון לבדו, תטיב עם שני דירקטורים של ננו עצמה - ד״ר אלי דוד וירון איתן, שהם מייסדי הנרכשת דיפ קיוב. בננו פבריקה כבר לא ראינו סיפור כזה, וכנראה שאלה לא יהיה המקרים ברכישות הבאות שתבצע באמצעות כ-1.6 מיליארד דולר שיושבים אצלה, כאמור.

ואולי בכלל המשקיעים לא תמחרו את הפעילות שתקלוט ננו דיימנשן לתוכה באמצעות הרכישות, כי הם לא ידעו ממש איך לעשות זאת - כי ננו דיימנשן בעצמה לא חשפה את הנתונים שלהן, ויוזכר כי מול דיפ קיוב כבר נסגר החוזה. אולי גם לא היה יותר מדי לחשוף. ייתכן שאם מדובר היה בחברות עם הכנסות משמעותיות, כאלה שעתידות להשפיע על התוצאות של ננו, האחרונה הייתה שמחה להתגאות בכך. לעומת זאת, אם הסיפור הוא על שיפורים של הטכנולוגיה, או בליעת מתחרה שבעצמו לא ממש מוכר, לא כל כך דחוף לרוץ ולספר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הזהרו 17/05/2021 04:39
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה עולה ומי משקיע בה נראה כמו פיתיון לעקוץ תמימים
  • 3.
    בלון שיתפוצץ בקרוב. טכנולוגיה לא נדרשת (ל"ת)
    אבי 16/05/2021 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 15/05/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
    את השלל לאט במשך שנים שלא תהיה חקירה ויקנו חברות קטנות שלא שוות כלום גם בהמשך.
  • 1.
    לפחות יש כסף בקופה 15/05/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כרגע ננו דיימנשיין היא סוג של חברת חלום, אבל רכישה מוצלחת יכולה להקפיץ אותה למעלה, ולכן שווה להשקיע בה סכום צנוע ולחכות להתפתחויות. כמה אנשים קנו אמזון שהיתה ב-1.5 דולר בתחילת שנות האלפיים? את קורנינג שהיתה א ב-1 דולר?
  • Uv 15/05/2021 23:57
    הגב לתגובה זו
    אמזון? חחח
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.