מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן קופצת ב-13% - עדיין 95% מהשווי הם המזומן בקופה

חברת הדפסות התלת מימד מישראל נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד דולר, בעוד שהמזומנים בקופה ובפקדונות בבנק מסתכמים בכ-1.5 מיליארד דולר. גם אחרי הרכישות שביצעה אחרי הגיוסים במטרה לגדול, נראה שהתמחור של החברה אינו כולל חלומות על טכנולוגיה
איתי פת-יה | (5)

ננו דיימנשן הישראלית עולה בשעה זו בנאסד״ק 13% לשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר עבור מפתחת טכנולוגיית ההדפסות בתלת מימד. אלא שגם אחרי העלייה, המשקיעים למעשה משלמים כמעט את כל הכסף שלהם - עבור הכסף שלה כשהחברה נסחרת רק בכ-5% מעל המזומן והפקדונות בבנק, או מוטב לנסח זאת ככה: 95% מהשווי מיוחס לקופה שלה. אם תרצו, ״הב לי דולר ואביא לך דולר וחמישה סנט״. המשמעות היא, שבשונה מהרבה חברות נסחרות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, הטכנולוגיה עצמה, והחלומות הגדולים עליה - כמעט ולא מתומחרים כאן.

את 2020 סגרה החברה עם 585 מיליון דולר מזומן ועוד 85.5 מיליון בפקדונות בבנק, 670 מיליון דולר אם נחבר את שני הסעיפים. מאז ניצלה (בחכמה, יש להודות) את המומנט החיובי בשוק סביב התחום בו היא פעילה ויצאה לשני גיוסים, באחד גייסה 330 מיליון דולר ובשני 500 מיליון דולר, 830 מיליון בסך הכל. אחרי הגיוסים מדובר בכ-1.49 מיליארד דולר בקופה ובפקדונות. החברה ב-2020 שרפה מזומנים בסך 96 מיליון דולר ב-2020, קצב של 8 מיליון דולר בחודש, ואם הקצב נשמר עד כה גם השנה, הדבר לא אמור להשפיע מהותית על החישוב.

מה שמעניין עוד יותר הוא שבסכומים שגייסה ננו דיימנשן הודיעה כבר כי תשתמש, לפחות בחלקם, לרכישה של שתי חברות מתחומה. על פניו, אם המשקיעים היו סבורים שהרכישות יקרבו את החלומות למציאות ויתרגמו לצמיחה משמעותית בפעילות בזמן הקרוב, היינו רואים את פער גדול בהרבה בין המזומנים שבקופה לשווי השוק. אלא שלא כך הדבר.

שתי החברות ירכשו בעסקאות מזומן ומניות. הראשונה, דיפ קיוב שמה, עוסקת בטכנולוגייה לשיפור יכולות משין לרנינג, מה שאמור לשמש גם את פיתוח המדפסות של ננו. החברה תרכש בתמורה ל-40 דולר במזומן ו-30 מיליון דולר במניות. השניה היא ננו פבריקה, עבורה תשלם ננו דיימנשן עד כ-59.4 מיליון דולר, מתוכם עד 27.5 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות, בכפוף לאבני דרך.

בננו אם כן מעוניין לצמוח בעיקר דרך מיזוגים ורכישות, שכן ככל הנראה לתפיסתם כדי להביא בשורה בגזרת המכירות יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה, ועל כן עם המוצר הקיים שלהם אין טעם להשקיע את מרב הכסף המגויס בהרחבת הייצור וכו׳. חובת ההוכחה המוטלת עליה בשלב זה אם כן היא להוכיח שהיא יודעת לבחור נכון את החברות שיעזרו לה להגיע לשם - וגם יודעת לשלם עבורן נכון.

בביזפורטל הצבענו בזמנו על כך שרכישת דיפ קיוב, שלא הובאה לאישור בעלי המניות ואושרה ע״ הדירקטוריון לבדו, תטיב עם שני דירקטורים של ננו עצמה - ד״ר אלי דוד וירון איתן, שהם מייסדי הנרכשת דיפ קיוב. בננו פבריקה כבר לא ראינו סיפור כזה, וכנראה שאלה לא יהיה המקרים ברכישות הבאות שתבצע באמצעות כ-1.6 מיליארד דולר שיושבים אצלה, כאמור.

ואולי בכלל המשקיעים לא תמחרו את הפעילות שתקלוט ננו דיימנשן לתוכה באמצעות הרכישות, כי הם לא ידעו ממש איך לעשות זאת - כי ננו דיימנשן בעצמה לא חשפה את הנתונים שלהן, ויוזכר כי מול דיפ קיוב כבר נסגר החוזה. אולי גם לא היה יותר מדי לחשוף. ייתכן שאם מדובר היה בחברות עם הכנסות משמעותיות, כאלה שעתידות להשפיע על התוצאות של ננו, האחרונה הייתה שמחה להתגאות בכך. לעומת זאת, אם הסיפור הוא על שיפורים של הטכנולוגיה, או בליעת מתחרה שבעצמו לא ממש מוכר, לא כל כך דחוף לרוץ ולספר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הזהרו 17/05/2021 04:39
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה עולה ומי משקיע בה נראה כמו פיתיון לעקוץ תמימים
  • 3.
    בלון שיתפוצץ בקרוב. טכנולוגיה לא נדרשת (ל"ת)
    אבי 16/05/2021 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 15/05/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
    את השלל לאט במשך שנים שלא תהיה חקירה ויקנו חברות קטנות שלא שוות כלום גם בהמשך.
  • 1.
    לפחות יש כסף בקופה 15/05/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כרגע ננו דיימנשיין היא סוג של חברת חלום, אבל רכישה מוצלחת יכולה להקפיץ אותה למעלה, ולכן שווה להשקיע בה סכום צנוע ולחכות להתפתחויות. כמה אנשים קנו אמזון שהיתה ב-1.5 דולר בתחילת שנות האלפיים? את קורנינג שהיתה א ב-1 דולר?
  • Uv 15/05/2021 23:57
    הגב לתגובה זו
    אמזון? חחח
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -1.71%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני

אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול

החברה מציגה רווח מפעילות רגילה של כ-47 מיליון שקל, רווח נקי של כ-18 מיליון שקל והון עצמי שעלה ל-509 מיליון שקל, ומדגישה מכירה של 888 דירות
ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפי קפיטל נדלן

אפי קפיטל נדל״ן  אפי קפיטל 0%   מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי - רווח מפעולות רגילות של כ-47 מיליון שקל לעומת 33 מיליון שקל בתקופה המקבילה, רווח נקי של 18 מיליון שקל והון עצמי של 509 מיליון שקל. המינוף של החברה גדול, חלק ממנו נלקח מגופים בנקאיים, חלק משמעותי גם מהציבור - הנפקת חוב וחלק מגופים חוץ בנקאיים. היקף החוב נטו של החברה מוערך בכ-1.6 מיליארד שקל. מול זה יש לחברה נכסים ובעיקר מלאי בערך מאזני של 1.6 מיליארד שקל. ההון שלה כ-500 מיליון שקל ממנף את המאזן הגדול. זאת לא רק אפי, הרבה חברות ייזום נמצאות ביחסי המינוף האלו. אם השוק יחזור לתפקד, הכל יהיה בסדר. אחרת, המלאי הזה יכול להישחק, המימון יעלה. 

לאפי יש פתרונות ונגישות לשוק ההון, אבל הריבית על החוב הסחיר לא נמוכה וניתן להעריך שהריבית אצל הגופים החוץ בנקאיים יקרה הרבה יותר. כל זה כשהחברה נמצאת כמעט באופן קבוע בתזרים מפעילות שוטפת שלילי. 

הרווח התפעולי אולי עולה - אבל הריבית אוכלת את השורה התחתונה

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב-483 מיליון שקל, לעומת 323 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - קפיצה משמעותית שכוללת גם צמיחה בעבודות לשותפים ובדמי ניהול, ולא רק במכירת דירות. הרווח מפעילות רגילה עלה ל-47 מיליון שקל לעומת 33 מיליון שקל אשתקד, והחברה מציגה שיפור ברווח הגולמי ובפעילות השוטפת של הפרויקטים. אלו המספרים שעליהם מתבסס המסר של ״רווחיות חזקה״.

הרווח הנקי לתשעת החודשים ירד כאמור ל-17.7 מיליון שקל, בעיקר בגלל קפיצה בהוצאות המימון על רקע היקף חוב גבוה. 

״מכירת 888 דירות״: כמה נחתמו בפועל?

בהודעה לעיתונות מדגישה אפי קפיטל כי מתחילת השנה מכרה 888 דירות - נתון שמקבל מקום בולט יחד עם המחיר הממוצע בשוק החופשי, העומד על כ-2 מיליון שקל לדירה, ופריסה רחבה של פרויקטים מנהריה ועד אופקים. עבור מי שקורא רק את ההודעה, זה נראה כמו קצב מכירות יציב ואף גבוה ביחס לשנים קודמות.