מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן קופצת ב-13% - עדיין 95% מהשווי הם המזומן בקופה

חברת הדפסות התלת מימד מישראל נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד דולר, בעוד שהמזומנים בקופה ובפקדונות בבנק מסתכמים בכ-1.5 מיליארד דולר. גם אחרי הרכישות שביצעה אחרי הגיוסים במטרה לגדול, נראה שהתמחור של החברה אינו כולל חלומות על טכנולוגיה
איתי פת-יה | (5)

ננו דיימנשן הישראלית עולה בשעה זו בנאסד״ק 13% לשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר עבור מפתחת טכנולוגיית ההדפסות בתלת מימד. אלא שגם אחרי העלייה, המשקיעים למעשה משלמים כמעט את כל הכסף שלהם - עבור הכסף שלה כשהחברה נסחרת רק בכ-5% מעל המזומן והפקדונות בבנק, או מוטב לנסח זאת ככה: 95% מהשווי מיוחס לקופה שלה. אם תרצו, ״הב לי דולר ואביא לך דולר וחמישה סנט״. המשמעות היא, שבשונה מהרבה חברות נסחרות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, הטכנולוגיה עצמה, והחלומות הגדולים עליה - כמעט ולא מתומחרים כאן.

את 2020 סגרה החברה עם 585 מיליון דולר מזומן ועוד 85.5 מיליון בפקדונות בבנק, 670 מיליון דולר אם נחבר את שני הסעיפים. מאז ניצלה (בחכמה, יש להודות) את המומנט החיובי בשוק סביב התחום בו היא פעילה ויצאה לשני גיוסים, באחד גייסה 330 מיליון דולר ובשני 500 מיליון דולר, 830 מיליון בסך הכל. אחרי הגיוסים מדובר בכ-1.49 מיליארד דולר בקופה ובפקדונות. החברה ב-2020 שרפה מזומנים בסך 96 מיליון דולר ב-2020, קצב של 8 מיליון דולר בחודש, ואם הקצב נשמר עד כה גם השנה, הדבר לא אמור להשפיע מהותית על החישוב.

מה שמעניין עוד יותר הוא שבסכומים שגייסה ננו דיימנשן הודיעה כבר כי תשתמש, לפחות בחלקם, לרכישה של שתי חברות מתחומה. על פניו, אם המשקיעים היו סבורים שהרכישות יקרבו את החלומות למציאות ויתרגמו לצמיחה משמעותית בפעילות בזמן הקרוב, היינו רואים את פער גדול בהרבה בין המזומנים שבקופה לשווי השוק. אלא שלא כך הדבר.

שתי החברות ירכשו בעסקאות מזומן ומניות. הראשונה, דיפ קיוב שמה, עוסקת בטכנולוגייה לשיפור יכולות משין לרנינג, מה שאמור לשמש גם את פיתוח המדפסות של ננו. החברה תרכש בתמורה ל-40 דולר במזומן ו-30 מיליון דולר במניות. השניה היא ננו פבריקה, עבורה תשלם ננו דיימנשן עד כ-59.4 מיליון דולר, מתוכם עד 27.5 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות, בכפוף לאבני דרך.

בננו אם כן מעוניין לצמוח בעיקר דרך מיזוגים ורכישות, שכן ככל הנראה לתפיסתם כדי להביא בשורה בגזרת המכירות יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה, ועל כן עם המוצר הקיים שלהם אין טעם להשקיע את מרב הכסף המגויס בהרחבת הייצור וכו׳. חובת ההוכחה המוטלת עליה בשלב זה אם כן היא להוכיח שהיא יודעת לבחור נכון את החברות שיעזרו לה להגיע לשם - וגם יודעת לשלם עבורן נכון.

בביזפורטל הצבענו בזמנו על כך שרכישת דיפ קיוב, שלא הובאה לאישור בעלי המניות ואושרה ע״ הדירקטוריון לבדו, תטיב עם שני דירקטורים של ננו עצמה - ד״ר אלי דוד וירון איתן, שהם מייסדי הנרכשת דיפ קיוב. בננו פבריקה כבר לא ראינו סיפור כזה, וכנראה שאלה לא יהיה המקרים ברכישות הבאות שתבצע באמצעות כ-1.6 מיליארד דולר שיושבים אצלה, כאמור.

ואולי בכלל המשקיעים לא תמחרו את הפעילות שתקלוט ננו דיימנשן לתוכה באמצעות הרכישות, כי הם לא ידעו ממש איך לעשות זאת - כי ננו דיימנשן בעצמה לא חשפה את הנתונים שלהן, ויוזכר כי מול דיפ קיוב כבר נסגר החוזה. אולי גם לא היה יותר מדי לחשוף. ייתכן שאם מדובר היה בחברות עם הכנסות משמעותיות, כאלה שעתידות להשפיע על התוצאות של ננו, האחרונה הייתה שמחה להתגאות בכך. לעומת זאת, אם הסיפור הוא על שיפורים של הטכנולוגיה, או בליעת מתחרה שבעצמו לא ממש מוכר, לא כל כך דחוף לרוץ ולספר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הזהרו 17/05/2021 04:39
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה עולה ומי משקיע בה נראה כמו פיתיון לעקוץ תמימים
  • 3.
    בלון שיתפוצץ בקרוב. טכנולוגיה לא נדרשת (ל"ת)
    אבי 16/05/2021 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 15/05/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
    את השלל לאט במשך שנים שלא תהיה חקירה ויקנו חברות קטנות שלא שוות כלום גם בהמשך.
  • 1.
    לפחות יש כסף בקופה 15/05/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כרגע ננו דיימנשיין היא סוג של חברת חלום, אבל רכישה מוצלחת יכולה להקפיץ אותה למעלה, ולכן שווה להשקיע בה סכום צנוע ולחכות להתפתחויות. כמה אנשים קנו אמזון שהיתה ב-1.5 דולר בתחילת שנות האלפיים? את קורנינג שהיתה א ב-1 דולר?
  • Uv 15/05/2021 23:57
    הגב לתגובה זו
    אמזון? חחח
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.