מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן קופצת ב-13% - עדיין 95% מהשווי הם המזומן בקופה

חברת הדפסות התלת מימד מישראל נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד דולר, בעוד שהמזומנים בקופה ובפקדונות בבנק מסתכמים בכ-1.5 מיליארד דולר. גם אחרי הרכישות שביצעה אחרי הגיוסים במטרה לגדול, נראה שהתמחור של החברה אינו כולל חלומות על טכנולוגיה
איתי פת-יה | (5)

ננו דיימנשן הישראלית עולה בשעה זו בנאסד״ק 13% לשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר עבור מפתחת טכנולוגיית ההדפסות בתלת מימד. אלא שגם אחרי העלייה, המשקיעים למעשה משלמים כמעט את כל הכסף שלהם - עבור הכסף שלה כשהחברה נסחרת רק בכ-5% מעל המזומן והפקדונות בבנק, או מוטב לנסח זאת ככה: 95% מהשווי מיוחס לקופה שלה. אם תרצו, ״הב לי דולר ואביא לך דולר וחמישה סנט״. המשמעות היא, שבשונה מהרבה חברות נסחרות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, הטכנולוגיה עצמה, והחלומות הגדולים עליה - כמעט ולא מתומחרים כאן.

את 2020 סגרה החברה עם 585 מיליון דולר מזומן ועוד 85.5 מיליון בפקדונות בבנק, 670 מיליון דולר אם נחבר את שני הסעיפים. מאז ניצלה (בחכמה, יש להודות) את המומנט החיובי בשוק סביב התחום בו היא פעילה ויצאה לשני גיוסים, באחד גייסה 330 מיליון דולר ובשני 500 מיליון דולר, 830 מיליון בסך הכל. אחרי הגיוסים מדובר בכ-1.49 מיליארד דולר בקופה ובפקדונות. החברה ב-2020 שרפה מזומנים בסך 96 מיליון דולר ב-2020, קצב של 8 מיליון דולר בחודש, ואם הקצב נשמר עד כה גם השנה, הדבר לא אמור להשפיע מהותית על החישוב.

מה שמעניין עוד יותר הוא שבסכומים שגייסה ננו דיימנשן הודיעה כבר כי תשתמש, לפחות בחלקם, לרכישה של שתי חברות מתחומה. על פניו, אם המשקיעים היו סבורים שהרכישות יקרבו את החלומות למציאות ויתרגמו לצמיחה משמעותית בפעילות בזמן הקרוב, היינו רואים את פער גדול בהרבה בין המזומנים שבקופה לשווי השוק. אלא שלא כך הדבר.

שתי החברות ירכשו בעסקאות מזומן ומניות. הראשונה, דיפ קיוב שמה, עוסקת בטכנולוגייה לשיפור יכולות משין לרנינג, מה שאמור לשמש גם את פיתוח המדפסות של ננו. החברה תרכש בתמורה ל-40 דולר במזומן ו-30 מיליון דולר במניות. השניה היא ננו פבריקה, עבורה תשלם ננו דיימנשן עד כ-59.4 מיליון דולר, מתוכם עד 27.5 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות, בכפוף לאבני דרך.

בננו אם כן מעוניין לצמוח בעיקר דרך מיזוגים ורכישות, שכן ככל הנראה לתפיסתם כדי להביא בשורה בגזרת המכירות יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה, ועל כן עם המוצר הקיים שלהם אין טעם להשקיע את מרב הכסף המגויס בהרחבת הייצור וכו׳. חובת ההוכחה המוטלת עליה בשלב זה אם כן היא להוכיח שהיא יודעת לבחור נכון את החברות שיעזרו לה להגיע לשם - וגם יודעת לשלם עבורן נכון.

בביזפורטל הצבענו בזמנו על כך שרכישת דיפ קיוב, שלא הובאה לאישור בעלי המניות ואושרה ע״ הדירקטוריון לבדו, תטיב עם שני דירקטורים של ננו עצמה - ד״ר אלי דוד וירון איתן, שהם מייסדי הנרכשת דיפ קיוב. בננו פבריקה כבר לא ראינו סיפור כזה, וכנראה שאלה לא יהיה המקרים ברכישות הבאות שתבצע באמצעות כ-1.6 מיליארד דולר שיושבים אצלה, כאמור.

ואולי בכלל המשקיעים לא תמחרו את הפעילות שתקלוט ננו דיימנשן לתוכה באמצעות הרכישות, כי הם לא ידעו ממש איך לעשות זאת - כי ננו דיימנשן בעצמה לא חשפה את הנתונים שלהן, ויוזכר כי מול דיפ קיוב כבר נסגר החוזה. אולי גם לא היה יותר מדי לחשוף. ייתכן שאם מדובר היה בחברות עם הכנסות משמעותיות, כאלה שעתידות להשפיע על התוצאות של ננו, האחרונה הייתה שמחה להתגאות בכך. לעומת זאת, אם הסיפור הוא על שיפורים של הטכנולוגיה, או בליעת מתחרה שבעצמו לא ממש מוכר, לא כל כך דחוף לרוץ ולספר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הזהרו 17/05/2021 04:39
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה עולה ומי משקיע בה נראה כמו פיתיון לעקוץ תמימים
  • 3.
    בלון שיתפוצץ בקרוב. טכנולוגיה לא נדרשת (ל"ת)
    אבי 16/05/2021 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 15/05/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
    את השלל לאט במשך שנים שלא תהיה חקירה ויקנו חברות קטנות שלא שוות כלום גם בהמשך.
  • 1.
    לפחות יש כסף בקופה 15/05/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כרגע ננו דיימנשיין היא סוג של חברת חלום, אבל רכישה מוצלחת יכולה להקפיץ אותה למעלה, ולכן שווה להשקיע בה סכום צנוע ולחכות להתפתחויות. כמה אנשים קנו אמזון שהיתה ב-1.5 דולר בתחילת שנות האלפיים? את קורנינג שהיתה א ב-1 דולר?
  • Uv 15/05/2021 23:57
    הגב לתגובה זו
    אמזון? חחח
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 


שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.


השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?