מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן קופצת ב-13% - עדיין 95% מהשווי הם המזומן בקופה

חברת הדפסות התלת מימד מישראל נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד דולר, בעוד שהמזומנים בקופה ובפקדונות בבנק מסתכמים בכ-1.5 מיליארד דולר. גם אחרי הרכישות שביצעה אחרי הגיוסים במטרה לגדול, נראה שהתמחור של החברה אינו כולל חלומות על טכנולוגיה
איתי פת-יה | (5)

ננו דיימנשן הישראלית עולה בשעה זו בנאסד״ק 13% לשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר עבור מפתחת טכנולוגיית ההדפסות בתלת מימד. אלא שגם אחרי העלייה, המשקיעים למעשה משלמים כמעט את כל הכסף שלהם - עבור הכסף שלה כשהחברה נסחרת רק בכ-5% מעל המזומן והפקדונות בבנק, או מוטב לנסח זאת ככה: 95% מהשווי מיוחס לקופה שלה. אם תרצו, ״הב לי דולר ואביא לך דולר וחמישה סנט״. המשמעות היא, שבשונה מהרבה חברות נסחרות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, הטכנולוגיה עצמה, והחלומות הגדולים עליה - כמעט ולא מתומחרים כאן.

את 2020 סגרה החברה עם 585 מיליון דולר מזומן ועוד 85.5 מיליון בפקדונות בבנק, 670 מיליון דולר אם נחבר את שני הסעיפים. מאז ניצלה (בחכמה, יש להודות) את המומנט החיובי בשוק סביב התחום בו היא פעילה ויצאה לשני גיוסים, באחד גייסה 330 מיליון דולר ובשני 500 מיליון דולר, 830 מיליון בסך הכל. אחרי הגיוסים מדובר בכ-1.49 מיליארד דולר בקופה ובפקדונות. החברה ב-2020 שרפה מזומנים בסך 96 מיליון דולר ב-2020, קצב של 8 מיליון דולר בחודש, ואם הקצב נשמר עד כה גם השנה, הדבר לא אמור להשפיע מהותית על החישוב.

מה שמעניין עוד יותר הוא שבסכומים שגייסה ננו דיימנשן הודיעה כבר כי תשתמש, לפחות בחלקם, לרכישה של שתי חברות מתחומה. על פניו, אם המשקיעים היו סבורים שהרכישות יקרבו את החלומות למציאות ויתרגמו לצמיחה משמעותית בפעילות בזמן הקרוב, היינו רואים את פער גדול בהרבה בין המזומנים שבקופה לשווי השוק. אלא שלא כך הדבר.

שתי החברות ירכשו בעסקאות מזומן ומניות. הראשונה, דיפ קיוב שמה, עוסקת בטכנולוגייה לשיפור יכולות משין לרנינג, מה שאמור לשמש גם את פיתוח המדפסות של ננו. החברה תרכש בתמורה ל-40 דולר במזומן ו-30 מיליון דולר במניות. השניה היא ננו פבריקה, עבורה תשלם ננו דיימנשן עד כ-59.4 מיליון דולר, מתוכם עד 27.5 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות, בכפוף לאבני דרך.

בננו אם כן מעוניין לצמוח בעיקר דרך מיזוגים ורכישות, שכן ככל הנראה לתפיסתם כדי להביא בשורה בגזרת המכירות יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה, ועל כן עם המוצר הקיים שלהם אין טעם להשקיע את מרב הכסף המגויס בהרחבת הייצור וכו׳. חובת ההוכחה המוטלת עליה בשלב זה אם כן היא להוכיח שהיא יודעת לבחור נכון את החברות שיעזרו לה להגיע לשם - וגם יודעת לשלם עבורן נכון.

בביזפורטל הצבענו בזמנו על כך שרכישת דיפ קיוב, שלא הובאה לאישור בעלי המניות ואושרה ע״ הדירקטוריון לבדו, תטיב עם שני דירקטורים של ננו עצמה - ד״ר אלי דוד וירון איתן, שהם מייסדי הנרכשת דיפ קיוב. בננו פבריקה כבר לא ראינו סיפור כזה, וכנראה שאלה לא יהיה המקרים ברכישות הבאות שתבצע באמצעות כ-1.6 מיליארד דולר שיושבים אצלה, כאמור.

ואולי בכלל המשקיעים לא תמחרו את הפעילות שתקלוט ננו דיימנשן לתוכה באמצעות הרכישות, כי הם לא ידעו ממש איך לעשות זאת - כי ננו דיימנשן בעצמה לא חשפה את הנתונים שלהן, ויוזכר כי מול דיפ קיוב כבר נסגר החוזה. אולי גם לא היה יותר מדי לחשוף. ייתכן שאם מדובר היה בחברות עם הכנסות משמעותיות, כאלה שעתידות להשפיע על התוצאות של ננו, האחרונה הייתה שמחה להתגאות בכך. לעומת זאת, אם הסיפור הוא על שיפורים של הטכנולוגיה, או בליעת מתחרה שבעצמו לא ממש מוכר, לא כל כך דחוף לרוץ ולספר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הזהרו 17/05/2021 04:39
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה עולה ומי משקיע בה נראה כמו פיתיון לעקוץ תמימים
  • 3.
    בלון שיתפוצץ בקרוב. טכנולוגיה לא נדרשת (ל"ת)
    אבי 16/05/2021 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 15/05/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
    את השלל לאט במשך שנים שלא תהיה חקירה ויקנו חברות קטנות שלא שוות כלום גם בהמשך.
  • 1.
    לפחות יש כסף בקופה 15/05/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כרגע ננו דיימנשיין היא סוג של חברת חלום, אבל רכישה מוצלחת יכולה להקפיץ אותה למעלה, ולכן שווה להשקיע בה סכום צנוע ולחכות להתפתחויות. כמה אנשים קנו אמזון שהיתה ב-1.5 דולר בתחילת שנות האלפיים? את קורנינג שהיתה א ב-1 דולר?
  • Uv 15/05/2021 23:57
    הגב לתגובה זו
    אמזון? חחח
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות

לאחר חששות ממונופול ותחרות, שילוב AI בחיפוש מחזק את מנוע הרווחים; אנליסטים מעלים יעדים עד 400 דולר

עמית בר |
נושאים בכתבה גוגל

מניית אלפבית, חברת האם של גוגל,  עלתה כ-70% מתחילת השנה והיא מובילה בתשואה מבין "שבע המופלאות". המניה נסחרת כעת סביב 310 דולר, לאחר שיא של 323 דולר בנובמבר. ההתאוששות הזו מגיעה לאחר שפל של כ-145 דולר באפריל 2024, על רקע חששות מתחרות AI ופסיקה בקשר לריכוז מונופוליסטי של גוגל. כעת, השילוב של AI בתוך מנוע החיפוש משנה את התמונה, ומגביר את מעורבות המשתמשים תוך שמירה על הכנסות הפרסום וגם מסיר, לפ]חות חלקית, את החשש מהכרזה של רגולטורים על כוח לא מוצדק וניסיון להגבילו דרך פיצולים והכרזות על כוח מונופוליסטי. 

ב-2024, צ'אטבוטים כמו ChatGPT ופרפלקסיטי עוררו חשש שחיפוש מסורתי יאבד רלוונטיות, עם תשובות ישירות שמפחיתות צורך בגלישה. זה העמיד בסיכון את ההכנסות מפרסום, שמהוות 76% מסך ההכנסות של אלפבית. במקביל, פסק דין קבע לפני מספר חודשים שגוגל מחזיקה במונופול בחיפוש כללי, וחייב שיתוף נתוני חיפוש ודירוג עם מתחרים, אך דחה דרישות לפרק את כרום או את עסקי הפרסום. השוק הגיב בהקלה, כשההשפעה על הרווחיות נראית מוגבלת.

אלפבית הגיבה בשילוב AI ישירות בחיפוש, במקום להתחרות בו. כלים כמו AI Overviews, שמציגים סיכומים מבוססי ג'מיני בראש התוצאות, ו-AI Mode, שמאפשר חיפוש שיחתי מותאם, הושקו ב-2025. התוצאה: עלייה של 15% בשאילתות חיפוש ברבעון השלישי, כשה-AI מוסיף 20% חיפושים חדשים ללא קניבליזציה. מחקרים מראים ירידה של 60% בשיעור ההקלקה האורגני, אך זאת בגלל חשיפה רחבה יותר, שמגדילה תנועה כוללת ב-12%.


החיפוש - ליבת העסקים של גוגל


החיפוש נותר ליבת העסק, עם הכנסות של 56.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2025 - עלייה של 15% משנה קודמת, כשפרסום חיפוש תרם 75% מכך. סך ההכנסות הגיעו ל-102.3 מיליארד דולר, עלייה של 16%, כשה-AI מאפשר מוניטיזציה חכמה יותר: פרסומות מוטמעות בסיכומי AI, שמגדילות קליקים ב-8% בממוצע. ג'מיני, מודל ה-AI של אלפבית, רשם גידול של 25% בארבעה חודשים ומשלב כעת קישורים למנויים בתשלום בארה"ב, מה שמגביר נאמנות משתמשים ב-15%.

השינוי הזה הופך את החיפוש ממכונת פרסום פסיבית לפלטפורמה אקטיבית, עם פוטנציאל צמיחה שמוערך על ידי האנליסטים ב-15% עד 20%.  זה מקטין סיכונים מתחרות, כש-50% מהחיפושים כוללים כעת אלמנט AI, ומגדיל זמן שהייה ב-22%.