הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ
מאקרו כלכלה

האם אנחנו לקראת גל של עלייה במחירי הסחורות?

פקק תנועה ימי - אוניות תקועות בפקק ולא מספקות סחורה; הביקושים למוצרים הולכים ועולים - איך זה ייגמר? וגם - למה יש הערכות שמחירי הסחורות ייזנקו ומה תהיה האינפלציה? 
אמיר כהנוביץ | (9)
נושאים בכתבה מדד סחורות

פקק ענק של אוניות בכניסה לנמלי קליפורניה. הפקק הזה משקף את אחד השיבושים הבולטים באספקה העולמית. לפי הדיווחים בתוך הנמלים 35 אוניות ענק ומחוץ אליו עוד 25, כשחלק מהן מחכות כבר 12 יום להיפרק. להשוואה, בזמן הזה הן כבר היו יכולות לחצות קו נוסף של הפסיפיק. העיכוב מיוחס לזינוק בביקוש למוצרים פיזים (בין היתר על מעבר מצריכת שירותים לסחורות) יחד עם מצוקת כ"א, בשל מחלה בקורונה. בשל הפקק לא רק מתייקרת ההובלה אלא שבמקומות אחרים האוניות לא מגיעות וזה לא נראה קרוב לסיום:

הכלכלה התנתקה מהשוק - המכירות הקמעונאיות בארה"ב להוציא דלק, מסעדות ורכב זינקו בשנת 2020 בשיעור הגבוה מזה שנים וצפויות להמשיך לזנק גם השנה ב-8.1%, מה שיהיה השיעור החד מזה 20 שנה, כך לפי תרחיש הבסיס של "Consumer growth partners", תחת הנחה שהמגיפה תרוסן עד אמצע הקיץ. הביקושים החזקים באים לידי ביטוי גם בדו"חות החברות וגם בתחזיות הרווח בארה"ב ובאסיה שכבר חזרו לסביב רמתן טרום המשבר (באירופה אגב עדיין נמצאים בבור). התוצאות הטובות גורמות לסגירת מפעלים שתומכת מצידה בעליית סביבת התשואות הכללית. אלה ל-10 שנים בארה"ב עלו בשישי מעל 1.2%.

הסחורות יעלו?

עליית מחירי הסחורות ממשיכה לרכז עניין רב. הכלכלן מרקו קולאנוביץ, מ JPM, כתב לאחרונה שבמאה שנה האחרונות העולם חווה ארבעה "מחזורי על" במחירי סחורות והעריך שכעת אנחנו בפתחו של החמישי. המחזור האחרון החל להסברו בשנת 1996 והסתיים ב-2008, במשבר הכלכלי, והונע ע"י שלושה גורמים עיקריים: עלייתה של סין, היחלשות הדולר והכנסת סחורות לתיקים הפיננסים של הציבור. כעת להערכתו ישנם גורמים פוטנציאליים חדשים לאינפלציית סחורות:

1. שנות ה-20 יהיו עשור ההתאוששות ממשבר הקורונה.

2. מדיניות מוניטרית ופיסקלית מתמרצת במיוחד.

3. מחזור חדש של היחלשות הדולר.

4. אינפלציה גבוהה שתתבטא גם בסחורות.

5. השלכות לא מכוונות של מדיניות סביבתית, שפוגעת בהשקעות הון בתחומי האנרגיה והייצור. 

מה קרה למחירי הסחורות בזמן האחרון והאם יהיה "מחזור על" בשוק  

המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים בדרך

לעומת קולאנוביץ, יו"ר קרן המטבע, ג'ורג'יבה רואה דווקא סכנות לשנות ה-20 שעשויות להוביל ל"עשור אבוד" עם "דור אבוד". היא טענה בסוף השבוע האחרון כי בזמן שהמדינות המפותחות מטפלות בעצמן הן משאירות מאחור לא מעט מדינות חלשות. לפי נתוני הקרן מדינות מפותחות הגדילו את ההוצאה הציבורית בשנה החולפת בשיעור של 24% מהתמ"ג בעוד מדינות מתפתחות 6% ועניות רק 2%. מדינות חלשות לא מצליחות לחסן את האוכלוסיה ובאפריקה רק ד.אפריקה ומרוקו התחילו בכלל לחסן. בנוסף, מדינות עניות לא השתתפו בחגיגת הטכנולוגיה ולא במהפכה הירוקה. לטענתה אם שנת 2020 היתה שנת סגר עולמי אז שנת 2021 היא שנת ההתנתקות שההשלכות שלה עשויות להגיע בהמשך בדמות חוסר יציבות בכלכלה העולמית ותסיסה חברתית. 

גם שוק החוזים העתידיים לא מהמר על "מחזור על" חדש במחירי הסחורות, אלא יותר על התייקרות זמנית. החוזים העתידיים על מחיר הנפט מגלמים ירידה בחזרה ל- 48 דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה קורה באירופה?

באירופה מדווח זינוק בתעריפי החשמל בשל עליית ביקוש קיצונית שקשורה לגל קור חריג. ההתייקרות לא תשפיע כנראה על האינפלציה לשנה, כשתתפוגג לכשגל הקור יחלוף, אך אם תתמיד עד סוף החורף היא תוסיף עוד לאפקט הבסיס של הנפט ושל מחירי ההובלה ותביא בחודשים הקרובים לזינוק חד באינפלציה השנתית. סוחרי אינפלציה רבים רצים עם הטרנד, אף שהוא בעל סיכוי גבוה להתפוגג לאחר מכן: 

אין ספק שתכניות הסיוע של הממשל האמריקאי, שהגיעו במצטבר ל-5 טריליון דולר (רבע מהכלכלה), דוחפות לביקוש גובר וללחץ אינפלציוני בטווח הקצר. אבל היא גורמת חוץ מזה לעוד כמה דברים: לעסקים לאופטימיות והגדלת השקעות ההון (מה שמתבטא גם בגיוסים) ולחובות ממשלתייים גבוהים, שמבטיחים הוצאה ציבורית עתידית נמוכה יותר. כלומר מצד אחד עליה בכושר הייצור ומצד שני ירידה בביקוש המצרפי, מתכון לסביבת מחירים יורדת בטווח הבינוני, לכשההשפעות יתממשו.

למרות האינפלציה הקצרה המתחממת בנקים מרכזיים ממשיכים להתעקש לבצע הרחבה מוניטירית - הבנק המרכזי במקסיקו הוריד בסוף השבוע את הריבית, למרות שהאינפלציה המקומית עלתה מעבר לציפיות. הבנק אותת על כוונה להמשיך בהפחתות ריבית נוספות לפחות כל עוד האינפלציה לא עולה מעל לגבול העליון שלו 4%. מה שמלמד כי בנקים מרכזיים מתכוונים לנצל את הגבול העליון כדי להמשיך לתמוך בכלכלה.

מדד המחירים בינואר - צפי לירידה של 0.3%

מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שצפוי שירד ב-0.3%, על רקע השפעות חיצוניות רבות בניהן עדכוני תעריפי חשמל, ארנונה, מיסי רכבים ועוד. המדד יחושב כזכור על בסיס משקולות חדשות, כשהשינויים הבולטים הם עליה בסעיפי הדיור, התחבורה והבריאות, ומנגד ירידה בביגוד. אנחנו חייבים בהקשר הזה תיקון ביחס להסבר שניתן ביום חמישי - המשקולות נקבעו כאמור על בסיס סקר הצריכה של השנים 2018-19 (ולא של 2020), אך באופן חריג למ"ס ניסו לבצע מספר התאמות לשינוי הצריכה במשבר הקורונה ולצורך כך השתמשו בנתוני הוצאה בכרטיסי אשראי. שם הם זיהו סעיפים שחוו שינוי חריג (סה"כ 12% מהמדד) ובאופן רוחבי התחשבו בשליש מהשינוי בהם לשינוי בר קיימא במשקולות. לפי הלמ"ס המשקולות הללו ייבחנו באופן שוטף ויתכן שיבוצע תיקון משקולות נוסף כבר בשנה הקרובה. רמת משקולות האמת של 2020 תתקבל רק בשנת 2023. 

נזכיר כי להערכתנו עדכון המשקולות יביא בהמשך לנתון אינפלציה נמוך מזה שהיה מתקבל אלמלא השנוי.

ביום שלישי יפורסם בישראל נתון הצמיחה לרבעון הרביעי ול-2020 כולה. אנו צופים התכווצות של 2.8% בלבד, למרות שברבעון הרביעי המשק היה תחת החמרת הגבלות, נתון מפתיע חזק כזה יתמוך בשקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק מזומן 14/02/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    הכל יעלה היות ואין שינוע מספק.הציבור הבין שצריך לשמור על ערך ההשקעות לא רק בידי הבנקים ושערי החליפין.לגבי אפריקה היא לא מגרדת חאף אחד מי שלא ידאג לעצמו יפסיד.
  • 4.
    מוטי 14/02/2021 19:38
    הגב לתגובה זו
    בין הכתוב ב"כתבה" למציאות
  • 3.
    חיים אלמליח 14/02/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    מי אמר ...הסגר פשוט..... הצלחה כבירה נדמה לי איזה פוליטקאי ציני ומנותק מההוויה הישראלית
  • 2.
    מחירי הסחורות 14/02/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם תירס זאת סחורה גם האשלג סחורה וכיל צריכה להגיע לשער 60
  • בן 15/02/2021 19:44
    הגב לתגובה זו
    כיל בדרך ל2500 ללא ספק
  • מושקע חזר בכי"ל. האא...? (ל"ת)
    נובי 14/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
  • תקנה טבע 14/02/2021 14:30
    פרצופי תחת ישראלים
  • 1.
    מומחה לסחר עולמי 14/02/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אירגון סחר בהובלת דובאי הכולל את הודו אינדונסיה ברזיל ועוד. לדובאי נמלי תעופה וים פתוחים. כן "הסכמי אברהם"!!!
  • ליכודניק? (ל"ת)
    צרי 14/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AIטראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע

אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פדרל ריזרב טראמפ אנליסטים

גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן. 

מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.

אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.

הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של 2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.

הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?

על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק 10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

סין פותחת בחקירה נגד אנבידיה בנוגע לעסקת מלאנוקס; המניה יורדת 1.5% בטרום

הרשויות בסין הודיעו על פתיחת שתי חקירות נגד תעשיית השבבים האמריקאית, האחת הפרת הגבלים עסקיים של אנבידיה סביב רכישת מלאנוקס הישראלית, והשניה חקירה שמתנהלת נגד שבבים אנלוגיים מתוצרת אמריקאית; החקירות מתקיימות עם פתיחת שיחות הסחר במדריד; במקביל מבקר מנכ"ל אנבידיה בטייוואן

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה סין מלחמת הסחר

הרשות הסינית להגבלים עסקיים מסרה כי ממצאי ביניים מחקירה ראשונית מצביעים על כך שאנבידיה הפרה את חוק ההגבלים העסקיים. החקירה נוגעת לעסקת רכישת חברת מלאנוקס הישראלית ב-2019 ( בשווי 6.9 מיליארד דולר). 

מלאנוקס שהוקמה בידי איל וולדמן והחזיקה מרכזי פיתוח גדולים בישראל, נחשבה למובילה עולמית בפיתוח מתאמי רשת מהירים וחיוניים למאיצי ה-GPU של אנבידיה. סין, שנחשבה אז לשוק יעד מרכזי עבור מוצרי מלאנוקס, אישרה את העסקה רק לאחר שהטילה שורת תנאים מחייבים: התחייבות לאספקה רציפה לשוק הסיני, מניעת קשירת מוצרים ומחויבות לשוויוניות במחירים. כעת טוענים הרגולטורים כי אנבידיה לא עמדה במלוא התנאים, תיעדפה את השווקים  המערביים, איחדה מוצרים וכפתה על לקוחות סיניים "חבילות משולבות" ובנוסף, מכרה את המוצרים בפערי מחירים ביחס למדינות אחרות. ולכן, הרגולטור הסיני החליט החקירה תימשך ותורחב. 

במקביל, הודיע משרד המסחר הסיני על פתיחת בדיקת היצף בתחום השבבים האנלוגיים, רכיבים בסיסיים שנמצאים כמעט בכל מוצר אלקטרוני, החל מטלפונים ועד מכשירי חשמל ביתיים. מדובר בשוק שבו שולטות ענקיות אמריקאיות כמו טקסס אינסטרומנטס Texas Instruments Inc. ו-Analog Devices. המשרד בודק האם חברות אלו מוכרות את מוצריהן בסין במחירים נמוכים במיוחד, באופן שפוגע ביצרנים המקומיים ומערער את התחרות ההוגנת. 

הטענה היא כי אם סין תטיל מכסי היצף (מסים נוספים על מוצרים מיובאים במחיר זול מדי) או תגביל את השימוש בשבבים אמריקאיים, חברות סיניות כמו SG Micro, Novosense ו-3Peak יוכלו להגדיל משמעותית את נתח השוק שלהן. כבר עכשיו ניתן היה לראות את הציפיות הללו בשוק ההון: מניות של שלוש החברות זינקו ביום המסחר האחרון עד לרף העלייה היומי המרבי של 20%.

האם התזמון מקרי? 

כמובן שייתכן שאין קשר לפתיחת שיחות הסחר במדריד, אבל אפשר בהחלט להניח שפרסום ממצאי הביניים הוא אמירה סינית מפורשת שהיא מוכנה להשתמש גם בכלים רגולטוריים כדי להפעיל לחץ על וושינגטון. סין שמה על השולחן את אנבידיה, על מלוא כובד משקלה, ומוסיפה את השבבים האנלוגיים, ובכך מרמזת שמבחינתה, כל הדרכים כשרות, ועל כל צעד רגולטורי של ממשל טראמפ, בייג'ינג תמצא צעד עם השלכות דומות לצד השני. ברמת השיח הציבורי, חלק מההתנגדות האמריקאית והחמרת הפיקוח על ייצוא שבבי ה-AI המתקדמים לסין נובעת מתוך חשש לניצול הטכנולוגיה בהקשרים צבאיים, וכך עלולה לערער על ההגמוניה האמריקאית. וכך, האיתות של סין הוא מסר ברור שהיא תגיב. 

להמשך הכתבה לחץ כאן