טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סין הודיעה על מגבלות חדשות על פעילות דיפלומטים אמריקאים

דיפלומטים אמריקאים העובדים בסין ובהונג קונג, צפויים למגבלות חדשות שהפרטים אודותיהם עדיין לא דווחו, במה שכינתה סין כתגובה מוצדקת לצעדים דומים שהוטלו על דיפלומטים סיניים בארה"ב בשנה שעברה
ערן סוקול | (2)

סין הודיעה על מגבלות חדשות על פעילותם של דיפלומטים אמריקאים העובדים בסין ובהונג קונג, במה שכינתה תגובה מוצדקת לצעדים דומים שהוטלו על דיפלומטים סיניים בארה"ב בשנה שעברה.

בהצהרה שפורסמה ברשת בסוף השבוע, דובר משרד החוץ הסיני אמר כי הכללים יחולו על דיפלומטים בכירים ועל כל אנשי הצוות האחרים בשגרירות ארה"ב בבייג'ינג ובקונסוליות ברחבי סין.

עם זאת, הדובר אמר כי סין תומכת ב"מסחר ושיתוף פעולה רגיל בין כל המגזרים של שתי המדינות" ואמר שניתן יהיה להסיר את המגבלות אם ארה"ב תבטל את הצעדים עליהם הכריזה באוקטובר האחרון.

"פעם נוספת, אנו קוראים לצד האמריקני לתקן באופן מיידי את טעויותיו ולהסיר את המגבלות הבלתי סבירות שהוטלו על שגרירות סין, על קונסוליות ועובדיהן. סין תגיב באופן הדדי למעשי ארה"ב", אמר הדובר.

בכל אופן, עדיין לא נמסרו פרטים אודות המגבלות החדשות. דיפלומטים אמריקאים כבר מתמודדים עם מגבלות לגבי חלקים שונים במדינה בהם אינם יכולים לבקר ואף גישתם לקמפוסים ומכללות מוגבלת. מנגד, ההגבלות בארה"ב מחייבות דיפלומטים סיניים לדווח על נסיעות ופגישות, במה שנראה כניסיון למנוע התערבות בקרב הקהילה הסינית וסטודנטים זרים.

וושינגטון התלוננה גם על היעדר הדדיות בגישה לתקשורת, וטענה כי דיפלומטים סינים יכולים להביע את דעותיהם ברחבי ארה"ב בעוד נציגי ארה"ב מנועים מלהביע דעה בכלי התקשורת הממלכתיים הסיניים.

לאחרונה מחא משרד החוץ האמריקאי על סירובו של עיתון הדגל של המפלגה הקומוניסטית "People’s Daily" לפרסם טור דעה מאת השגריר טרי בראנסטאד. העיתון הגיב כי המאמר לא עמד בדרישות העריכה שלו.

קיראו עוד ב"גלובל"

המתיחות ביחסי סין-ארה"ב סביב נושא הסחר, הטכנולוגיה ושלל נושאים אחרים גלשו יותר ויותר לתחומי הדיפלומטיה והתקשורת, כאשר ארה"ב הורתה לסגור את הקונסוליה הסינית ביוסטון ביולי. סין הגיבה והורתה על סגירת הקונסוליה האמריקאית בעיר צ'נגדו שבדרום מערב המדינה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוף סוך 13/09/2020 20:23
    הגב לתגובה זו
    ארהב צריכה להתיחס לסין כמו שבען מתיחסת אליה הסינים אלופים בדיבטרים על הדדויות צענין מי הגביל את פיסבוק וגוגל כבר לפני עשור שארהב עושה זאת מאוחר מדי לדעתי אז זו סנקציה אז בבקשה רק הדדיות צה שנסינים עושים יקבלו חזרה
  • 1.
    Doctor roni 13/09/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
    send new virus to china that we have vaccine same thing they did to this worldthey have vaccine before they spread it
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."