האם הפד' מבין איזו בועה הוא יצר בשוק?
קשה להאמין: עם הכנסות של קצת יותר מ-6 מיליארד דולר ברבעון ועם רווח נקי, שגם הוא הגיע בגלל עזרה גדולה של הרגולטור, יצרנית הרכבים טסלה (סימול:TLSA) הופכת היום לחברה ה-9 בגודלה בוול סטריט. מניית החברה מטפסת בעוד 4% לשווי שוק של 388 מיליארד דולר ומשלימה ראלי של קרוב ל-500% מהשפל של חודש מארס האחרון. טסלה היא ככל הנראה הדוגמה הבולטת להשלכות של הכסף שמציף את את השוק. עוד באפריל האחרון, כאשר מחיר המניה היה סביב 700 דולר, הערכנו בביזפורטל כי אופן הפעולה של קרנות הגידור (HFT) והמדיניות של הפד' מעודדות ניפוח בועות בקנה מידה היסטורי (לכתבה המלאה). מקורות המימון של קרנות אלו היום (בשוק הריפו) הם כמעט בלתי מוגבלים לנוכח ההתערבות של הפד' בחודשים האחרונים. במקביל, העובדה כי הפד' דואג לשוק האג"ח הקונצרני, רמת הביטחונות של קרנות אלו מאפשרות להן להתמנף כעת בצורה קיצונית. מדוע לעבוד במינוף של פי 10 אם אפשר לעבוד במינוף של פי 100? במקרה הגרוע ביותר הפד' יחלץ אותן.
המקרה הראשון שהפד' הבין שיש לו קרנות גידור "גדולות מידי מכדי ליפול" התרחש בספטמבר האחרון, כאשר הריביות בשוק הריפו זינקו תוך מספר שעות מ-2.2% לרמה של 10%+. אותן קרנות נתקעו בלי מימון והפד' היה צריך להתחיל להזרים כסף לשוק. באוקטובר 2019 הכריז על תוכנית הזרקות לשוקי האג"ח. הפד' טען בזמנו כי "לא מדובר ב-QE" למרות שבפועל היה מדובר בתוכנית רכישות לכל דבר. במציאות, התוכנית הכניסה לא מעט כסף לשוקי הריפו. קרנות ה-HFT מצידן קיבלו אור ירוק להתפרע. שוב, מדוע לעבוד במינוף של פי 10 אם אפשר לעבוד במינוף של פי 100 ויותר? התוצאה - הטירוף הראשון בטסלה התחיל. תזכרו את התאריך, ה-16.10, היום בו הפד' התחיל להזריק הון לשוק. מאז ועד סוף 2019 זינקה מניית החברה במאות אחוזים.
גרף שהצגנו מוקדם יותר השנה: הטירוף בטסלה התחיל באותו שבוע שהפד' הודיע על ה"NOTQE"
הפעם השניה התחילה במארס האחרון ונמשכת עד היום. הפד' גם הזרים המון כסף למערכת הבנקאית, נתון שמתורגם לריביות נמוכות בשוק הריפו, וגם במקביל דאג למנוע קריסה של הביטחונות של קרנות הגידור ע"י תמיכה בשוק האג"ח הקונצרני. אותן קרנות גידור קיבלו אור ירוק בפעם ה-2 בתוך חצי שנה להתפרע. את התוצאה אנחנו רואים בשוק.
סוגיית הבעיה של "קרנות גידור הגדולות מכדי ליפול" לא עולה רק בהקשר של שוק המניות. ביולי האחרון פרסמה הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) את הדו"ח השנתי שלו ובאופן צפוי כל הדו"ח התמקד באירועים בחודשים האחרונים סביב נגיף הקורונה. רוב הדו"ח לא מחדש הרבה: תיאור של השתלשלות האירועים, תיאור של הקיפאון בשוק המימון וההתמודדות של הבנקים המרכזיים. עם זאת, יש חלק מעניין במיוחד בדו"ח - ההתנהלות שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב. מדובר בשוק שידוע כשוק הנזיל ביותר והוא קפא לחלוטין בשיא המשבר. ההסבר שמעניקים ב-BIS לאירועים בשוק זה מעלה מסקנה מדאיגה במיוחד - הפד' יצר בשנים האחרונות קרנות גידור שנחשבות כעת "גדולות מכדי ליפול". שוק האג"ח של ארה"ב עברה טלטלה בחודש מארס. לאחר שלב ראשוני של "הורדת מינוף" בשווקים, שלב שהוביל לירידת תשואות חדה. תשואות האג"חים של ארה"ב החלו לזנק זמן קצר לאחר מכן - מהלך שחייב את הפד' להתערב ע"י רכישות אג"חים. ב-BIS מסבירים כי להערכתם, הגורם העיקרי לשיתוק של שוק האג"ח של ארה"ב היה צורך בהורדת מינוף מהירה מצד חלק מקרנות הגידור. נסביר: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון בשוקי הריפו משותק, כל אותן קרנות נמצאות בבעיה והן נדרשות למכור אג"ח ארה"ב בקצב מהיר. נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים רבים המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה. איך יוצאים מ"הלולאה האינסופית הזאת"? אין באמת דרך יפה וטובה. ברגע שהפד' יפסיק את התמיכה לשווקים, הכל יקרוס במהירות רבה (בדיוק כפי שקרה במארס). כל עוד הפד' במשחק - אין מה שיעצור את תהליך ההתמנפות. נציין בהקשר זה כי ההחלטה השבוע להוריד מהפרק את תוכנית השליטה על העקומה, היא נורת אזהרה גדולה במיוחד (לכתבה המלאה). לאחר תקופה ארוכה, הסיכון בשווקים עולה משמעותית.
- 16.דני 23/08/2020 09:19הגב לתגובה זותמשיך לכתוב ולקנא שלא הספרת לקנות...שלילי קל להיות...מתי תהיה חיובישחבואו ירידות...בחרידות נמכור ברווח..שכחת שאפשר למכור...אז בהצלחה לך
- 15.הליברטיאנים ימשיכו לכתוב תגובות נגד עידוד תעשייה בדרום. (ל"ת)ספרטקוס 23/08/2020 07:50הגב לתגובה זו
- 14.תמשיכו לנחש 23/08/2020 01:33הגב לתגובה זוכותבים קלישאות בלי להבין כלום בטכנולוגיה
- 13.אין הבדל בין פאואל לברני מיידוף, פירמידה בחסות ממשלתית (ל"ת)דני 22/08/2020 18:02הגב לתגובה זו
- 12.אבי 22/08/2020 14:29הגב לתגובה זותמיד אמרתי שטסלה בועה. מודה, חבר אמר לי באפריל שהייתה 700 תקנה. כבר לא יודע אולי יש משהו בחברה באמת מטורף
- 11.SS 22/08/2020 09:19הגב לתגובה זומרגע שהיא תתחיל להרים את הראש הדרך לעצור אותה זה משבר, או ריביות עולות בשני התרחישים השווקים חוטפים ובגדול
- 10.כרגיל... 22/08/2020 05:27הגב לתגובה זובלי שום עובדה.
- 9.רביב 22/08/2020 05:25הגב לתגובה זוטסלה מסוכנת מנסיון. כבתה לחלוטין באמצע נסיעה ומאותו רגע לא הגיבה. ארבע שעות עד שהגיע מישהו שהצליח להניע אותה.
- 8.אנונימי 22/08/2020 01:13הגב לתגובה זוJim Simmons Renaissance
- 7.חזי מכיכר השוק 21/08/2020 22:01הגב לתגובה זושלביז פורטל יש את האנשים המתאימים כדי להבין מה זו בכלל טסלה ולא זו לא חברה ליצור של מכוניות חשמליות המכוניות זה בייפרודאקט שלהם
- בזיל 22/08/2020 03:05הגב לתגובה זושמעתי שאם לוקחים את המנוע של הגלגל אפשר לעשות דוכן שערות סבתא
- 6.שום בועה החברות באמריקה מפוצצות בכסף רק אצלנו מרסק 21/08/2020 21:52הגב לתגובה זושום בועה החברות באמריקה מפוצצות בכסף רק אצלנו מרסקים אותנו עד עפר
- מנחם 22/08/2020 08:15הגב לתגובה זושוב חוזר הניגון. אם עדיין לא הבנת ראה the big short
- 5.סוחר 21/08/2020 21:28הגב לתגובה זוהכל הולך להשתנות. עד שזה יקרה להמשיך להנות משוק עולה בארה'ב
- לסוחר 21/08/2020 22:19הגב לתגובה זו{7}עולות למעשה..
- שהמפלצות עולות גם מניות מסקור הענן הסולרי והטכנולוגיה עולה (ל"ת)סוחר 22/08/2020 00:58
- 4.מנוסה 21/08/2020 21:28הגב לתגובה זובמוקדם או במאוחר משהו יחליט שהקרן שלו הרוויחה מספיק והוא רוצה לממש, בהמשך זה יהפוך לגל, בדיוק כמו העליות יגיעו הירידות. שום הזרמת כספים מהממשל לא תעצור את הצונמי. אי אפשר להכריח קרנות לקנות או לא למכור, הכל מצב רוח...
- 3.בלע....בלע...בלע.... (ל"ת)כץ 21/08/2020 21:12הגב לתגובה זו
- 2.. 21/08/2020 21:04הגב לתגובה זו...אין דרך חזרה על העוולות והבזיונות שיצרו הטראמפים משך שנים. שום טריליון ואף לא קוודריליון לא יילך את אמריקה והעולם. הטעויות וההזיות שעבר העולם כה רבים..שבסוף לפי כל מודל כלכלי/מתמטי יהיה אכזרי ונורא.
- יונתן 22/08/2020 18:23הגב לתגובה זוBullshit החובות הגדולים ביותר נצברו תחת אובמה, ומה שימוטט את הכלכלה האמריקאית הן ההבטחות המטורפות של ביידן
- יש מצב שתוכל להתבטא בעברית ? (ל"ת)גרשוני 22/08/2020 13:41הגב לתגובה זו
- זה התחיל בתקופת אובמה (ל"ת)ג'וש 22/08/2020 12:05הגב לתגובה זו
- 1.שי 21/08/2020 20:52הגב לתגובה זומגיבה כל כך חזק ?

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.