גונדלך: "וול סטריט היא המקום הכי פחות טוב להיות בו בעשור הבא"
לאן השווקים בארה"ב? כנראה שלאף אחד אין תשובה מוחלטת בעידן של הבנקים המרכזיים. אך אם שואלים את מנהל קרן הגידור DoubleLine, ג'פרי גונדלאך, השווקים בארה"ב הם המקום הגרוע ביותר להיות בו במהלך המיתון הבא. עם זאת, גונדלאך רואה הזדמנויות דווקא בשאר השווקים.
> לאחר הראלי בוול סטריט - 2020 תהיה שנת המניות מחוץ לארה"ב
גונדלך, המנהל קרן בשווי שוק של 147 מיליארד דולר, טוען כי שאר השווקים, אשר הציגו פיגור גדול בעשור האחרון מאחורי ה-S&P500, עשויים להתמודד עם מיתון כזה בהצלחה.
גונדלך מסביר זאת במחקר שביצע בשלושה אזורים כלכליים גדולים נוספים בעולם: יפן, אירופה והשווקים המתעוררים. כל אחד מהאזורים האלו עבר תקופה שבו הציג ביצועי יתר על שאר האיזורים במהלך 35 השנים האחרונות, וכי היה זמן שבו אזורים אלו נחשבו כבלתי מנוצחים. ראשית, זאת הייתה יפן עם הזינוק החד בשנות ה-80, אך מדדי המניות במדינה לא קרובים היום לרמות אלו.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר יפן, הגיעה תורה של אירופה בסוף שנות ה-90. שווי המניות זינקו באותה תקופה לנוכח הקמת הגוש. אך היום, למרות הבנקים המרכזים, מדד Stoxx Europe 600 נמצא בקושי מעל לשיאו בשנת 2000. ואז הגיע תורם של השווקים המתעוררים להצטיין במהלך השנים 2010-2020, כאשר שווקי המניות בסין זינקו. שווקים אלו נסחרים היום רחוק משיאם לפני המשבר של 2007.
המדדים בארה"ב זינקו הכי הרבה בעשור האחרון, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט משלימים תשואה של מאות אחוזים. עם זאת, אומר גונדלך, "הדעה שלי היא שהדפוס הנ"ל יחזור על עצמו", כאשר המדדים המובילים בוול סטריט יציגו ביצועים חלשים יותר ביחס לסביבה.
הראיון המלא עם גונדלך שבו הוא מדבר על הכל: טראמפ, מלחמת סחר, הפד' והכלכלה האמריקנית
- 5.בארה"ב המניות יקרות. 15/12/2019 10:15הגב לתגובה זובמשך 12 השנים האחרונות המניות בארץ עלו בממוצע ב-37% בלבד, כאשר בארה"ב הן עלו פי 3 בתקופה הזאת.אין ספק שיחסית לארה"ב המחירים בארץ זולים, או לכל היותר סבירים יחסית.
- 4.אבי 14/12/2019 18:25הגב לתגובה זובעבר היו מפולות כל רוצים למכור ואיש לא קונה.זהירות לא תזיק
- 3.חרבנתאתא 14/12/2019 15:21הגב לתגובה זוכל אחד מנסה להיות נביא
- לאופוריה יהיה סוף (ל"ת)אבי 14/12/2019 18:29הגב לתגובה זו
- 2.יונה 14/12/2019 10:38הגב לתגובה זוהעבר הוא לאו דווקא אינדיקציה לעתיד. אולי הוא צודק, אבל אולי הוא גם טועה?
- 1.פרשנדתא 14/12/2019 07:57הגב לתגובה זוהשוק בארה"ב מנופח
- שלמה גרינברג מ"ביזפורטל" חושב אחרת. (ל"ת)ביגתן 14/12/2019 15:50הגב לתגובה זו
- אז חושב אחרת. גם מושיקו חושב אחרת אז מה. (ל"ת)הופה הופה 15/12/2019 09:42
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50, כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.
IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.
המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.
במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.
- האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
- IonQ טוענת שהיא הצליחה לשבור שיא עולמי - למה כדאי לשים לב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.
