גפרי גונדלך
צילום: Getty Images, Matt Winkelmeyer

גונדלך: "וול סטריט היא המקום הכי פחות טוב להיות בו בעשור הבא"

מנהל קרן הגידור DoubleLine, המנהלת 147 מיליארד דולר, טוען כי בעשורים האחרונים היו 3 אזורים שהציגו ביצועיים טובים ביחס לשאר הכלכלות, ובכל המקרים זה נגמר בצורה בעייתית. ארה"ב היא הבאה בתור
מערכת Bizportal | (8)

לאן השווקים בארה"ב? כנראה שלאף אחד אין תשובה מוחלטת בעידן של הבנקים המרכזיים. אך אם שואלים את מנהל קרן הגידור DoubleLine, ג'פרי גונדלאך, השווקים בארה"ב הם המקום הגרוע ביותר להיות בו במהלך המיתון הבא. עם זאת, גונדלאך רואה הזדמנויות דווקא בשאר השווקים.

> לאחר הראלי בוול סטריט - 2020 תהיה שנת המניות מחוץ לארה"ב

גונדלך, המנהל קרן בשווי שוק של 147 מיליארד דולר, טוען כי שאר השווקים, אשר הציגו פיגור גדול בעשור האחרון מאחורי ה-S&P500, עשויים להתמודד עם מיתון כזה בהצלחה. 

גונדלך מסביר זאת במחקר שביצע בשלושה אזורים כלכליים גדולים נוספים בעולם: יפן, אירופה והשווקים המתעוררים. כל אחד מהאזורים האלו עבר תקופה שבו הציג ביצועי יתר על שאר האיזורים במהלך 35 השנים האחרונות, וכי היה זמן שבו אזורים אלו נחשבו כבלתי מנוצחים. ראשית, זאת הייתה יפן עם הזינוק החד בשנות ה-80, אך מדדי המניות במדינה לא קרובים היום לרמות אלו. 

לאחר יפן, הגיעה תורה של אירופה בסוף שנות ה-90. שווי המניות זינקו באותה תקופה לנוכח הקמת הגוש. אך היום, למרות הבנקים המרכזים, מדד Stoxx Europe 600 נמצא בקושי מעל לשיאו בשנת 2000. ואז הגיע תורם של השווקים המתעוררים להצטיין במהלך השנים 2010-2020, כאשר שווקי המניות בסין זינקו. שווקים אלו נסחרים היום רחוק משיאם לפני המשבר של 2007.

המדדים בארה"ב זינקו הכי הרבה בעשור האחרון, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט משלימים תשואה של מאות אחוזים. עם זאת, אומר גונדלך, "הדעה שלי היא שהדפוס הנ"ל יחזור על עצמו", כאשר המדדים המובילים בוול סטריט יציגו ביצועים חלשים יותר ביחס לסביבה.

הראיון המלא עם גונדלך שבו הוא מדבר על הכל: טראמפ, מלחמת סחר, הפד' והכלכלה האמריקנית

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בארה"ב המניות יקרות. 15/12/2019 10:15
    הגב לתגובה זו
    במשך 12 השנים האחרונות המניות בארץ עלו בממוצע ב-37% בלבד, כאשר בארה"ב הן עלו פי 3 בתקופה הזאת.אין ספק שיחסית לארה"ב המחירים בארץ זולים, או לכל היותר סבירים יחסית.
  • 4.
    אבי 14/12/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
    בעבר היו מפולות כל רוצים למכור ואיש לא קונה.זהירות לא תזיק
  • 3.
    חרבנתאתא 14/12/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    כל אחד מנסה להיות נביא
  • לאופוריה יהיה סוף (ל"ת)
    אבי 14/12/2019 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יונה 14/12/2019 10:38
    הגב לתגובה זו
    העבר הוא לאו דווקא אינדיקציה לעתיד. אולי הוא צודק, אבל אולי הוא גם טועה?
  • 1.
    פרשנדתא 14/12/2019 07:57
    הגב לתגובה זו
    השוק בארה"ב מנופח
  • שלמה גרינברג מ"ביזפורטל" חושב אחרת. (ל"ת)
    ביגתן 14/12/2019 15:50
    הגב לתגובה זו
  • אז חושב אחרת. גם מושיקו חושב אחרת אז מה. (ל"ת)
    הופה הופה 15/12/2019 09:42
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: