"באירופה לא מבינים את הבעיות, הם מדברים ולא משכנעים אף אחד - בפסגה האחרונה עלו הצעות פשוט הזויות"

אייל קליין, אסטרטג השווקים של IBI בשיחה עם Bizportal. "המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אך במדינות ספציפיות זה יהיה איום ונורא"
יעל גרונטמן | (4)

"בפועל המציאות באירופה לא באמת משתנה, אבל מצב הרוח כן משתנה כל פעם לכיוון אחר וזה מה שמשפיע בפועל על השווקים - אתמול נפילות היום עליות בלי באמת סיבות טובות. בכל מקרה, הקיץ הקרוב צפוי להמשיך ולהיות חם ברחובות אירופה" כך אומר בראיון ל-Bizportal אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים בבית ההשקעות IBI .

"אנחנו יודעים שאירופה תהיה השנה במיתון בעיקר במדינות החלשות יותר כמו ספרד שבה התוצר צפוי להתכווץ ב-1.7%. גם החוב הגבוה של איטליה הוא לא חדש ורמת האבטלה הגבוהה בגוש היא דבר שהאירופים חיים איתו כבר תקופה ארוכה".

"מה שהשתנה באמת הם המהלכים שעשה ה-ECB ובראשן מכרז ה-LTRO השני שהצליח להקל על המערכת הבנקאית ולספק נזילות לשוק. המצב הפיסקאלי בספרד שהחריף אילץ את ספרד להוביל מהלך קיצוצים נוסף בתקציב.

ביחס לקרן החילוץ האירופית אומר קליין שקשה להתייחס למספרים שנזרקים שם ברצינות. "המטרה היתה להעלות את קרן החילוץ לטריליון אירו אבל בפועל גרמניה הטילה וטו על סכום זה ולמעשה בקרן יש כ-500 מיליארד אירו וגם הם רק על הנייר כי הכסף השה מגובה בהבטחות של מדינות שבעצמן יזדקקו לסיוע הקרן כגון ספרד. כך שלמעשה המספרים עליהם דיברו בתקשורת כאילו קרן החילוץ גדלה ל-800 מיליארד אירו הם לא באמת ההיקף הכספי הקיים והאפשרי למטרות סיוע".

על הדיבורים שהמדינות המתפתחות, דוגמאת סין וברזיל, יצטרפו לקרן החילוץ אומר קליין "כרגע זה לא קורה. המדינות המתפתחות מסרבות לסייע ישירת לאיחוד האירופי, אלא מוכנות לעבוד דרך ה-IMF וגם זה רק באופן תאורטי. עוד לפני שפונים לסין נציין כי אפילו בריטניה מסרבת להשתתף בסיוע".

"אין פיתרון קסם לאירופה. יש כמה פיתרונות קשים שרצים במקביל וכולם בעייתיים. גרמניה דוחפת לכיוון של איחוד פיסקאלי לכל אירופה תחת שרביטו של שר אוצר אחד ודורשת שיהיה מטעמה. היא רוצה לשבת על השיבר - אבל הסיכוי שכל שאר המדינות יסכימו לכך הוא לא גדול".

"דראגי הפעיל משכך כאבים על ידי הזרמת הנזילות למערכת הבנקאית באמצעות ה-LTRO, אבל זה לא משהו שעוזר מבחינה פיסקאלית למדינות עצמן".

"הבעיה האמיתית של האירופים היא שהם לא מבינים את הבעיות הקשות של עצמם. למשל בפסגת שרי האוצר בסופ"ש האחרון עלו הצעות הזויות. למשל, הצעה לחייב את החברות להחליף את חברות דירוג האשראי ברוטציה. זה מבהיר כמה שההצעות שם לא רלוונטיות. ממילא יש 3 חברות דירוג ומרבית החברות המדורגות מדורגות על ידי מספר חברות. זה מבהיר כמה הם מנותקים ולא מבינים את השוק. דוגמא נוספת היא הצעה של גרמניה להטיל מס מחזור על הבנקים. גם נראה הזוי - מי בדיוק ישלם את זה. ובאמת אנחנו רואים שכל הפסגות האלה לא עובדות, הם מדברים את עצמם למוות במשך יומיים ואז יוצאים עם כותרות שלא משכנעות אף אחד - גם לא את עצמם".

בהתייחסו למצב באיטליה שנראה כי הממשלה החדשה עושה מהלכים שהצליחו להרגיע את השוק, אומר קליין "השינויים בשוק העבודה שעושה מונטי באיטליה, שפועל להעלאת גיל הפרישה, הם בכוון הנכון, אבל זה לא פיתרון קסם למצבת החובות האדירים של איטליה. השינויים יבואו לידי ביטוי רק בעוד כמה שנים ועד אז לא בטוח שכל האיטלקים ימשיכו לשתף פעולה עם הממשלה. בינתיים נראה שאיטליה לוקחת את השינויים באופן בוגר אבל לא בטוח שזה ימשך".

"אירופה הימרה שמה שיפתור את המשבר יהיה מהלך של הידוק פיסקאלי, גם במחיר של הכנסת היבשת למיתון זמני, כך שבטווח הארוך השיפור במאזן התקציבי ישפר את מצבן הפיסקאלי של הממשלות ויגביר את האמון בהן, לדעתי זה הכיוון הנכון. לעומת זאת האמריקנים הלכו לכיוון ההפוך, כאשר הבנק המרכזי שפך כספים ומינף את המאזן שלו פי 3.5 על מנת לשפר את המצב בשוק העבודה האמריקני. לא ברור לי איך הם מתכוונים להקטין את הגירעונות שנוצרו ויכבידו על הדורות הבאים".

"בממוצע המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אבל במדינות ספציפיות המיתון יהיה איום ונורא. למשל ביוון, שנכנסת לשנה 5 של מיתון או בספרד, שסובלת מאבטלה אדירה והקיצוצים בתקציב רק חונקים עוד את האזרחים. הקיצוצים הכבדים שנאלצו לבצע הממשלות של מדינות הפריפריה באופן ודאי מחריפים את המיתון שם. זו הבעיה בדוקטרינה האירופית שהטיפול בבעיה מחריף את הבעיה. התפיסה שלהם היא שאם תהיה קרן חילוץ יותר גדולה זה יעזור לפתור את הבעיה - אבל בפועל זה לא עובד".

לדברי קליין "הפורמט הנוכחי של אירופה נכשל - בלתי אפשרי לקחת מדינות מאד שנות כמו גרמניה ויוון ולחבר אותן עם מטבע אחד, ריבית אחת ונגיד מסכן אחד". בפועל עדיין יש עיוותים עצומים בין מדינות האיחוד האירופי כמו למשל מס החברות בגרמניה עומד על 30% ובאירלנד הוא רק 12%, זה לא יכול להימשך ואירופה תצטרך לשנות את פניה".

בסיום התייחס קליין גם להשפעות המשבר האירופי על מצב הכלכלה הישראלית ואמר "בתור משק קטן פתוח ומוטה יצוא, זו הנחה מרחיקת לכת שאין לה אחיזה במציאות לחשוב שישראל תוכל להימנע מהשפעות חיצוניות. אם אירופה תיפול - לא כדאי לסמוך על זה שבישראל תהיה צמיחה מרשימה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ראיון מצויין (ל"ת)
    תודה 08/04/2012 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון 2012-13 05/04/2012 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חברים 05/04/2012 19:25
    הגב לתגובה זו
    חברים עים זה לא בועה מה זה בועה
  • 1.
    עים הגז לא בועה מה זה בועה (ל"ת)
    חברים 05/04/2012 19:22
    הגב לתגובה זו
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטיוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר

ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה 

רן קידר |
נושאים בכתבה טויוטה

ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.

ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

הגורם הסיני 

עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1% לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים, כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.

הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות. עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.

מגמה מעורבת בשאר העולם

בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת, מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.