"באירופה לא מבינים את הבעיות, הם מדברים ולא משכנעים אף אחד - בפסגה האחרונה עלו הצעות פשוט הזויות"
"בפועל המציאות באירופה לא באמת משתנה, אבל מצב הרוח כן משתנה כל פעם לכיוון אחר וזה מה שמשפיע בפועל על השווקים - אתמול נפילות היום עליות בלי באמת סיבות טובות. בכל מקרה, הקיץ הקרוב צפוי להמשיך ולהיות חם ברחובות אירופה" כך אומר בראיון ל-Bizportal אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים בבית ההשקעות IBI .
"אנחנו יודעים שאירופה תהיה השנה במיתון בעיקר במדינות החלשות יותר כמו ספרד שבה התוצר צפוי להתכווץ ב-1.7%. גם החוב הגבוה של איטליה הוא לא חדש ורמת האבטלה הגבוהה בגוש היא דבר שהאירופים חיים איתו כבר תקופה ארוכה".
"מה שהשתנה באמת הם המהלכים שעשה ה-ECB ובראשן מכרז ה-LTRO השני שהצליח להקל על המערכת הבנקאית ולספק נזילות לשוק. המצב הפיסקאלי בספרד שהחריף אילץ את ספרד להוביל מהלך קיצוצים נוסף בתקציב.
ביחס לקרן החילוץ האירופית אומר קליין שקשה להתייחס למספרים שנזרקים שם ברצינות. "המטרה היתה להעלות את קרן החילוץ לטריליון אירו אבל בפועל גרמניה הטילה וטו על סכום זה ולמעשה בקרן יש כ-500 מיליארד אירו וגם הם רק על הנייר כי הכסף השה מגובה בהבטחות של מדינות שבעצמן יזדקקו לסיוע הקרן כגון ספרד. כך שלמעשה המספרים עליהם דיברו בתקשורת כאילו קרן החילוץ גדלה ל-800 מיליארד אירו הם לא באמת ההיקף הכספי הקיים והאפשרי למטרות סיוע".
על הדיבורים שהמדינות המתפתחות, דוגמאת סין וברזיל, יצטרפו לקרן החילוץ אומר קליין "כרגע זה לא קורה. המדינות המתפתחות מסרבות לסייע ישירת לאיחוד האירופי, אלא מוכנות לעבוד דרך ה-IMF וגם זה רק באופן תאורטי. עוד לפני שפונים לסין נציין כי אפילו בריטניה מסרבת להשתתף בסיוע".
"אין פיתרון קסם לאירופה. יש כמה פיתרונות קשים שרצים במקביל וכולם בעייתיים. גרמניה דוחפת לכיוון של איחוד פיסקאלי לכל אירופה תחת שרביטו של שר אוצר אחד ודורשת שיהיה מטעמה. היא רוצה לשבת על השיבר - אבל הסיכוי שכל שאר המדינות יסכימו לכך הוא לא גדול".
"דראגי הפעיל משכך כאבים על ידי הזרמת הנזילות למערכת הבנקאית באמצעות ה-LTRO, אבל זה לא משהו שעוזר מבחינה פיסקאלית למדינות עצמן".
"הבעיה האמיתית של האירופים היא שהם לא מבינים את הבעיות הקשות של עצמם. למשל בפסגת שרי האוצר בסופ"ש האחרון עלו הצעות הזויות. למשל, הצעה לחייב את החברות להחליף את חברות דירוג האשראי ברוטציה. זה מבהיר כמה שההצעות שם לא רלוונטיות. ממילא יש 3 חברות דירוג ומרבית החברות המדורגות מדורגות על ידי מספר חברות. זה מבהיר כמה הם מנותקים ולא מבינים את השוק. דוגמא נוספת היא הצעה של גרמניה להטיל מס מחזור על הבנקים. גם נראה הזוי - מי בדיוק ישלם את זה. ובאמת אנחנו רואים שכל הפסגות האלה לא עובדות, הם מדברים את עצמם למוות במשך יומיים ואז יוצאים עם כותרות שלא משכנעות אף אחד - גם לא את עצמם".
בהתייחסו למצב באיטליה שנראה כי הממשלה החדשה עושה מהלכים שהצליחו להרגיע את השוק, אומר קליין "השינויים בשוק העבודה שעושה מונטי באיטליה, שפועל להעלאת גיל הפרישה, הם בכוון הנכון, אבל זה לא פיתרון קסם למצבת החובות האדירים של איטליה. השינויים יבואו לידי ביטוי רק בעוד כמה שנים ועד אז לא בטוח שכל האיטלקים ימשיכו לשתף פעולה עם הממשלה. בינתיים נראה שאיטליה לוקחת את השינויים באופן בוגר אבל לא בטוח שזה ימשך".
"אירופה הימרה שמה שיפתור את המשבר יהיה מהלך של הידוק פיסקאלי, גם במחיר של הכנסת היבשת למיתון זמני, כך שבטווח הארוך השיפור במאזן התקציבי ישפר את מצבן הפיסקאלי של הממשלות ויגביר את האמון בהן, לדעתי זה הכיוון הנכון. לעומת זאת האמריקנים הלכו לכיוון ההפוך, כאשר הבנק המרכזי שפך כספים ומינף את המאזן שלו פי 3.5 על מנת לשפר את המצב בשוק העבודה האמריקני. לא ברור לי איך הם מתכוונים להקטין את הגירעונות שנוצרו ויכבידו על הדורות הבאים".
"בממוצע המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אבל במדינות ספציפיות המיתון יהיה איום ונורא. למשל ביוון, שנכנסת לשנה 5 של מיתון או בספרד, שסובלת מאבטלה אדירה והקיצוצים בתקציב רק חונקים עוד את האזרחים. הקיצוצים הכבדים שנאלצו לבצע הממשלות של מדינות הפריפריה באופן ודאי מחריפים את המיתון שם. זו הבעיה בדוקטרינה האירופית שהטיפול בבעיה מחריף את הבעיה. התפיסה שלהם היא שאם תהיה קרן חילוץ יותר גדולה זה יעזור לפתור את הבעיה - אבל בפועל זה לא עובד".
לדברי קליין "הפורמט הנוכחי של אירופה נכשל - בלתי אפשרי לקחת מדינות מאד שנות כמו גרמניה ויוון ולחבר אותן עם מטבע אחד, ריבית אחת ונגיד מסכן אחד". בפועל עדיין יש עיוותים עצומים בין מדינות האיחוד האירופי כמו למשל מס החברות בגרמניה עומד על 30% ובאירלנד הוא רק 12%, זה לא יכול להימשך ואירופה תצטרך לשנות את פניה".
בסיום התייחס קליין גם להשפעות המשבר האירופי על מצב הכלכלה הישראלית ואמר "בתור משק קטן פתוח ומוטה יצוא, זו הנחה מרחיקת לכת שאין לה אחיזה במציאות לחשוב שישראל תוכל להימנע מהשפעות חיצוניות. אם אירופה תיפול - לא כדאי לסמוך על זה שבישראל תהיה צמיחה מרשימה".
- 4.ראיון מצויין (ל"ת)תודה 08/04/2012 09:18הגב לתגובה זו
- 3.שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)מיתון 2012-13 05/04/2012 23:00הגב לתגובה זו
- 2.חברים 05/04/2012 19:25הגב לתגובה זוחברים עים זה לא בועה מה זה בועה
- 1.עים הגז לא בועה מה זה בועה (ל"ת)חברים 05/04/2012 19:22הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 0.3% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)הנאסד״ק עולה ב-2%; סולאראדג׳ קופצת ב-13%, איטורו עם 8%
התקדמות לקראת סיום ההשבתה הממשלתית מעודדת גם את וול סטריט; אנבידיה מזנקת, הישראליות גונבות את הפוקוס כשמאנדיי צונחת 15% ואילו פאגאיה מזנקת בשיעור דומה ברקע התוצאות הרבעוניות; טאואר מזנקת ב-13% על רקע תחזית טובה להמשך, קמטק עם תחזית חלשה והמניה מאבדת
גובה
וול סטריט פותחת את שבוע המסחר בזינוקים. טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
הגורם המרכזי לאופטימיות בשוק היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.
השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאקרו
הכסף
האמריקאי עובר לטוקיו: מדד הניקיי מכה את מדדי וול סטריט עם תשואה של 30% מתחילת השנה משקיעים אמריקאים נוהרים לבורסה היפנית בקצב שלא נראה מזה עשור - הין מתחזק, הממשלה מזרימה תמריצים, ומניות יפניות הופכות לטרנד חם
