"באירופה לא מבינים את הבעיות, הם מדברים ולא משכנעים אף אחד - בפסגה האחרונה עלו הצעות פשוט הזויות"

אייל קליין, אסטרטג השווקים של IBI בשיחה עם Bizportal. "המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אך במדינות ספציפיות זה יהיה איום ונורא"
יעל גרונטמן | (4)

"בפועל המציאות באירופה לא באמת משתנה, אבל מצב הרוח כן משתנה כל פעם לכיוון אחר וזה מה שמשפיע בפועל על השווקים - אתמול נפילות היום עליות בלי באמת סיבות טובות. בכל מקרה, הקיץ הקרוב צפוי להמשיך ולהיות חם ברחובות אירופה" כך אומר בראיון ל-Bizportal אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים בבית ההשקעות IBI .

"אנחנו יודעים שאירופה תהיה השנה במיתון בעיקר במדינות החלשות יותר כמו ספרד שבה התוצר צפוי להתכווץ ב-1.7%. גם החוב הגבוה של איטליה הוא לא חדש ורמת האבטלה הגבוהה בגוש היא דבר שהאירופים חיים איתו כבר תקופה ארוכה".

"מה שהשתנה באמת הם המהלכים שעשה ה-ECB ובראשן מכרז ה-LTRO השני שהצליח להקל על המערכת הבנקאית ולספק נזילות לשוק. המצב הפיסקאלי בספרד שהחריף אילץ את ספרד להוביל מהלך קיצוצים נוסף בתקציב.

ביחס לקרן החילוץ האירופית אומר קליין שקשה להתייחס למספרים שנזרקים שם ברצינות. "המטרה היתה להעלות את קרן החילוץ לטריליון אירו אבל בפועל גרמניה הטילה וטו על סכום זה ולמעשה בקרן יש כ-500 מיליארד אירו וגם הם רק על הנייר כי הכסף השה מגובה בהבטחות של מדינות שבעצמן יזדקקו לסיוע הקרן כגון ספרד. כך שלמעשה המספרים עליהם דיברו בתקשורת כאילו קרן החילוץ גדלה ל-800 מיליארד אירו הם לא באמת ההיקף הכספי הקיים והאפשרי למטרות סיוע".

על הדיבורים שהמדינות המתפתחות, דוגמאת סין וברזיל, יצטרפו לקרן החילוץ אומר קליין "כרגע זה לא קורה. המדינות המתפתחות מסרבות לסייע ישירת לאיחוד האירופי, אלא מוכנות לעבוד דרך ה-IMF וגם זה רק באופן תאורטי. עוד לפני שפונים לסין נציין כי אפילו בריטניה מסרבת להשתתף בסיוע".

"אין פיתרון קסם לאירופה. יש כמה פיתרונות קשים שרצים במקביל וכולם בעייתיים. גרמניה דוחפת לכיוון של איחוד פיסקאלי לכל אירופה תחת שרביטו של שר אוצר אחד ודורשת שיהיה מטעמה. היא רוצה לשבת על השיבר - אבל הסיכוי שכל שאר המדינות יסכימו לכך הוא לא גדול".

"דראגי הפעיל משכך כאבים על ידי הזרמת הנזילות למערכת הבנקאית באמצעות ה-LTRO, אבל זה לא משהו שעוזר מבחינה פיסקאלית למדינות עצמן".

"הבעיה האמיתית של האירופים היא שהם לא מבינים את הבעיות הקשות של עצמם. למשל בפסגת שרי האוצר בסופ"ש האחרון עלו הצעות הזויות. למשל, הצעה לחייב את החברות להחליף את חברות דירוג האשראי ברוטציה. זה מבהיר כמה שההצעות שם לא רלוונטיות. ממילא יש 3 חברות דירוג ומרבית החברות המדורגות מדורגות על ידי מספר חברות. זה מבהיר כמה הם מנותקים ולא מבינים את השוק. דוגמא נוספת היא הצעה של גרמניה להטיל מס מחזור על הבנקים. גם נראה הזוי - מי בדיוק ישלם את זה. ובאמת אנחנו רואים שכל הפסגות האלה לא עובדות, הם מדברים את עצמם למוות במשך יומיים ואז יוצאים עם כותרות שלא משכנעות אף אחד - גם לא את עצמם".

בהתייחסו למצב באיטליה שנראה כי הממשלה החדשה עושה מהלכים שהצליחו להרגיע את השוק, אומר קליין "השינויים בשוק העבודה שעושה מונטי באיטליה, שפועל להעלאת גיל הפרישה, הם בכוון הנכון, אבל זה לא פיתרון קסם למצבת החובות האדירים של איטליה. השינויים יבואו לידי ביטוי רק בעוד כמה שנים ועד אז לא בטוח שכל האיטלקים ימשיכו לשתף פעולה עם הממשלה. בינתיים נראה שאיטליה לוקחת את השינויים באופן בוגר אבל לא בטוח שזה ימשך".

"אירופה הימרה שמה שיפתור את המשבר יהיה מהלך של הידוק פיסקאלי, גם במחיר של הכנסת היבשת למיתון זמני, כך שבטווח הארוך השיפור במאזן התקציבי ישפר את מצבן הפיסקאלי של הממשלות ויגביר את האמון בהן, לדעתי זה הכיוון הנכון. לעומת זאת האמריקנים הלכו לכיוון ההפוך, כאשר הבנק המרכזי שפך כספים ומינף את המאזן שלו פי 3.5 על מנת לשפר את המצב בשוק העבודה האמריקני. לא ברור לי איך הם מתכוונים להקטין את הגירעונות שנוצרו ויכבידו על הדורות הבאים".

"בממוצע המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אבל במדינות ספציפיות המיתון יהיה איום ונורא. למשל ביוון, שנכנסת לשנה 5 של מיתון או בספרד, שסובלת מאבטלה אדירה והקיצוצים בתקציב רק חונקים עוד את האזרחים. הקיצוצים הכבדים שנאלצו לבצע הממשלות של מדינות הפריפריה באופן ודאי מחריפים את המיתון שם. זו הבעיה בדוקטרינה האירופית שהטיפול בבעיה מחריף את הבעיה. התפיסה שלהם היא שאם תהיה קרן חילוץ יותר גדולה זה יעזור לפתור את הבעיה - אבל בפועל זה לא עובד".

לדברי קליין "הפורמט הנוכחי של אירופה נכשל - בלתי אפשרי לקחת מדינות מאד שנות כמו גרמניה ויוון ולחבר אותן עם מטבע אחד, ריבית אחת ונגיד מסכן אחד". בפועל עדיין יש עיוותים עצומים בין מדינות האיחוד האירופי כמו למשל מס החברות בגרמניה עומד על 30% ובאירלנד הוא רק 12%, זה לא יכול להימשך ואירופה תצטרך לשנות את פניה".

בסיום התייחס קליין גם להשפעות המשבר האירופי על מצב הכלכלה הישראלית ואמר "בתור משק קטן פתוח ומוטה יצוא, זו הנחה מרחיקת לכת שאין לה אחיזה במציאות לחשוב שישראל תוכל להימנע מהשפעות חיצוניות. אם אירופה תיפול - לא כדאי לסמוך על זה שבישראל תהיה צמיחה מרשימה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ראיון מצויין (ל"ת)
    תודה 08/04/2012 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון 2012-13 05/04/2012 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חברים 05/04/2012 19:25
    הגב לתגובה זו
    חברים עים זה לא בועה מה זה בועה
  • 1.
    עים הגז לא בועה מה זה בועה (ל"ת)
    חברים 05/04/2012 19:22
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

משקיע אוחז אונקיות כסף, נוצר ע״י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע אוחז אונקיות כסף, נוצר ע״י מנדי הניג באמצעות Gemini

הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת

בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ־44%; יחס הזהב־כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם 2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה כסף זהב

בכל תקופה שהאי-וודאות גוברת בשוק, המשקיעים בורחים לנכסים דפנסיבים. הזהב זו המתכת שמזוהה יותר מכל עם יציבות וביטחון, והיא הצליחה לטפס בכ-39% מתחילת השנה, קצב העליות הזה שם את המתכת הצהובה על המסלול לשנה הטובה ביותר מאז 1979. אבל האחות הקטנה מי שתמיד נחשבה לזאת שמחקה את הביצועים של האחות הנוצצת וה׳יוקרתית׳, מציגה השנה ביצועים אפילו יותר מפתיעים, כשהיא מזנקת כ-44% לרמות שהיא לא ראתה מאז 2011. אבל לפי כל הסימנים וההערכות היא לא הולכת לעצור כאן אלא אפילו לעקוף את האחות הגדולה


 - מאמרו של ד"ר אדם רויטר להרחבה נוספת: בנק ישראל צריך לקנות זהב - על החשיבות של השקעה בזהב בבנקים מרכזיים, ועל העלייה בסיכונים למלחמות גלובליות גדולות


לפני שנבין למה הכסף הוא במסלול טוב יותר מהזהב צריכים להבין מה שתומך בכלל בסקטור הדפנסיבי של המתכות היקרות. אחד הגורמים המרכזיים הוא ההיחלשות המתמשכת של הדולר האמריקאי (DXY), שנשחק מול סל המטבעות העיקריים וזה בעקבות המדיניות המוניטרית של הפד׳ ולחצים גיאו־פוליטיים. כשהדולר נחלש, משקיעים רבים מחפשים חלופות שיכולות לשמר ערך לאורך זמן, מה שמכונה בלעז Store-value והזהב והכסף הופכים יעד טבעי. גם הדיונים הערים סביב עצמאות הפד׳, שמערערים את האמון במוסד הכלכלי החשוב תורמים לבריחה אל המתכות היקרות. במקביל, השינויים במבנה הסחר העולמי החל מהמתחים בין סין לארצות הברית ועד לניסיונות של מדינות מתפתחות ומדינות הבריקס להפחית את התלות שלהם בדולר כמטבע ׳רזרבה׳ מערערים את היציבות של המערכת הפיננסית כמו שאנחנו מכירים אותה. וכל המכלול הזה גורם לכך שמשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים בהדרגה לנכסי מקלט מסורתיים כשהזהב והכסף משמשים עוגנים כדי לאזן תיקי השקעות.

לא רק תחושות ביטחון - הכסף מוצא שימושים בתעשייה 

מעבר להיותו נכס השקעה ומקלט מפני אי־ודאות, מדובר גם במתכת תעשייתית קריטית. בשנים האחרונות הכסף הפך לרכיב חיוני בייצור שבבים מוליכי־למחצה, תחום שנמצא בצמיחה אקספוננציאלית בעקבות פריצות הדרך בבינה המלאכותית ובטכנולוגיות המידע. הביקוש התעשייתי הזה הופך את הכסף לייחודי, בגלל שהוא משלב לא רק סיפור של מקלט פיננסי אלא גם ביקוש ריאלי בשטח מצד יצרנים ותעשיות.

הכסף בולט במיוחד בזכות היותו המוליך החשמלי הטוב ביותר מבין כל המתכות, מה שהופך אותו לחיוני במעגלים אלקטרוניים, שבבים, לוחות אם ותאי פוטו־וולטאיים. לפי הנתונים הביקוש התעשייתי לכסף הגיע בשנת 2023 לשיא של כ־654 מיליון אונקיות עלייה של כ־11% לעומת השנה הקודמת כאשר השימוש בתחום הסולאר לבדו זינק ב־64% והגיע ל־193.5 מיליון אונקיות. במגזר האלקטרוניקה והחשמל (חוץ מסולאר) נרשם ביקוש של כ־445 מיליון אונקיות, כשזה ממחיש עד כמה הכסף הוא מרכיב בלתי נפרד בתעשיות המתקדמות. מעבר לכך, לאורך העשור האחרון נרשמת מגמה עקבית בביקושים בתחום הסולאר שעלו  מ־59 מיליון אונקיות ב־2015 לכ־232 מיליון אונקיות ב־2024.