
מי תיכנס למועדון היוקרתי? רובינהוד ואפלובין מועמדות להצטרף למדד S&P 500
רכישת Hess על ידי שברון מפנה מקום במדד הדגל של וול סטריט, והמרוץ להצטרפות בעיצומו. רובינהוד, אפלובין וצ’נייר אנרג’י מובילות את רשימת המועמדות
בעקבות עסקת המיזוג בין שברון לחברת האנרגיה Hess, עומדת להתפנות עמדה במדד S&P 500 - מהלך שפותח את הדלת בפני שחקניות גדולות שעד כה נשארו בחוץ. בקרב המועמדות
המרכזיות להצטרפות למדד: רובינהוד, אפלאבין וצ’נייר אנרג’י, כולן חברות אמריקאיות בעלות שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים. בוול סטריט כבר החלו לגלם את האפשרות.
רובינהוד Robinhood 4.06% , פלטפורמת המסחר
החדשנית שפרצה לתודעה עם דור המשקיעים של תקופת הקורונה, מוערכת בכ־93 מיליארד דולר. אפלובין AppLovin 5.14% , שעוסקת בטכנולוגיית פרסום ומשחקים לנייד, נסחרת בשווי של כ־123 מיליארד דולר - יותר מכמה חברות שכבר נמצאות במדד. שתיהן
נחשבות כיום ל"חברות הגדולות ביותר שעדיין מחוץ ל־S&P 500", ולכן הגיוני שייכנסו - במיוחד על רקע ניסיון של המדד ליישר קו עם הרכב השוק בפועל.
מניית רובינהוד קופצת ב־2% לאחר שזינקה מוקדם יותר בשיעור גבוה יותר, ואפלובין עולה בכ־1%, ככל
הנראה כתוצאה מהתחזקות ההערכות שהן קרובות להצטרפות. המהלך האחרון שבו חברת Trade Desk הוכנסה למדד במקום Ansys, מוכיח כי S&P לא תמיד בוחרת את המובילות הברורות - אך
לעיתים קרובות כן משלימה את הפער מול שווי השוק המצטבר של חברות טכנולוגיה מובילות.
לא רק טכנולוגיה: גם אנרגיה על הכוונת
גם צ’נייר אנרג’י Cheniere Energy Inc. -0.88% נחשבת למועמדת רצינית,
בעיקר בזכות ההקבלה הטבעית ל-Hess Hess Corporation מבחינת מגזר פעילות. החברה מפעילה מתקני ייצוא לגז טבעי נוזלי (LNG) ומוערכת בכ־54 מיליארד דולר - דומה לשווי של Hess. העובדה שסקטור האנרגיה מאבד נציגות מדדית יוצרת תמריץ
נוסף לבחירה בשחקנית מהתחום. צ'נייר מזנקת היום ב-5% - תגובה שמחזקת את ההערכות בשוק.
- רובינהוד מזנקת לשיא כל הזמנים בעזרת שילוב של בנקאות יוקרה והימורי פוטבול
- רובינהוד תשיק רשת חברתית בתוך אפליקציית המסחר שלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לשיקולים הענפיים, יש גם עניין של איזון רוחבי: סקטור הטכנולוגיה והפיננסים מיוצגים כיום פחות מהמשקל האמיתי שלהם בשוק הכולל, ולכן כניסת חברות כמו
רובינהוד ואפלאבין עשויה לעזור למדד לייצג טוב יותר את הכלכלה האמריקאית החדשה. שיקולים כאלה היו גם בבחירת Trade Desk, שלא הייתה מועמדת בולטת על פניו, אך בכל זאת קיבלה מקום.
בין השמות שעלו גם ברשימות המועמדות ניתן למצוא את Carvana ואת
Ares Management, אך נכון לעכשיו נראה שהפוקוס בשוק מרוכז בעיקר סביב שלושת השמות הגדולים - שגם זוכים לתגובה חיובית מצד המשקיעים.
כניסה למדד S&P 500 היא לא רק הישג סימבולי, היא משדרת לשוק שמדובר בחברה שהגיעה למעמד של "עוגן שוק", ופותחת
דלתות להשקעות פסיביות של קרנות עוקבות מדד, שעשויות להזרים ביקושים במיליארדים. עבור אפלובין ורובינהוד - חברות שמזוהות עם חדשנות ושינוי דפוסים, כניסה למדד תהיה גם הכרה רשמית בכך שהן כבר לא שחקניות נישה, אלא חלק מהשדרה המרכזית של הכלכלה האמריקאית.
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
לצד זאת, כל הוספה למדד כרוכה גם בהערכת התאמה ארוכת טווח: רווחיות, שקיפות, נפח מסחר והון עצמי. לא מדובר רק בגודל אלא גם ביציבות. לכן, ההחלטה של S&P Dow Jones Indices עשויה לכלול גם שיקולים איכותיים, אך בסופו של דבר, קשה להתעלם ממספרים.
- 2.הלוואי אפלובין (ל"ת)בני ברקי 20/07/2025 13:28הגב לתגובה זו
- 1.רק לא אמרתם מתי זה אמור לקרות (ל"ת)אנונימי 18/07/2025 23:47הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
יהלומן, נוצר באמצעות AIאיך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.
הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.
במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש
A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.
הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים.
כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות
שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”
