מייק ווירז שברון
צילום: שברון

שברון מנצחת את אקסון: רכישת Hess יוצאת לדרך

במהלך דרמטי, שברון קיבלה את אישור הבוררות הבינלאומית לרכוש את Hess, כולל החזקה בשדה הנפט הענק בגיאנה - מהלך שמבטיח לה מנוע צמיחה לעשור הקרוב

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה שברון

הקרב המשפטי בין ענקיות האנרגיה שברון ואקסון הגיע לסיומו: בית הדין הבינלאומי בפריז פסק כי שברון תוכל להשלים את רכישת חברת הנפט Hess תמורת 53 מיליארד דולר - כולל חלקה במיזם הנפט הימי בגיאנה. מדובר בהישג משמעותי לשברון, שכן החזקה של Hess בפרויקט הייתה לב הסיבה לעסקה, והפסד בבוררות היה עלול לרוקן את המיזוג מההצדקה הכלכלית המרכזית שלו.


המיזם מול חופי גיאנה, בו מחזיקה שברון כעת באמצעות Hess, נחשב לאחד ממקורות הנפט הצומחים ביותר בעולם. כיום מפיקים ממנו 650 אלף חביות ביום, אך התוכניות הן להכפיל את ההפקה ל־1.2 מיליון חביות ביום עד 2027. אקסון מחזיקה ב־45% מהמיזם, וחברת CNOOC הסינית ב־25%. אקסון ניסתה לבלום את העסקה בטענה שיש לה זכות סירוב ראשונה לרכישת הנתח של Hess, אך בית הדין הבינלאומי דחה את טענתה, ונתן אור ירוק לשברון. המהלך מגיע ברקע עליית מחירי הנפט, כאשר מחיר חבית מסוג WTI טיפס היום ב־1.4% לרמה של 68.48 דולר - מה שמעניק רוח גבית נוספת למניות האנרגיה.


מיד לאחר קבלת פסק הבוררות, שברון הודיעה רשמית כי סגרה את רכישת Hess - במהלך מהיר שממחיש את חשיבות הנכסים בגיאנה עבורה. מנכ"ל שברון, מייק וירת', תיאר את העסקה כ"מיזוג בין שתי חברות אמריקאיות נהדרות", והדגיש שהיא מחזקת את פרופיל הצמיחה של החברה לשנים קדימה.


מניית שברון לא הגיבה בעוצמה, עלתה ב־3.2% במסחר המוקדם אך נחלשה לאחר פתיחת המסחר. מניית Hess עלתה בכ־1.4%, בעוד מניית אקסון איבדה מעל 2% - עדות לאכזבה של המשקיעים מהפסד המשפטי ומאובדן השליטה על הנכס האסטרטגי. מדובר בעסקה שעשויה לעצב מחדש את מפת ההפקה וההשפעה של ענקיות הנפט - כששברון מקבלת לא רק שדה נפט רווחי, אלא גם עמדת מפתח באזור אסטרטגי לקראת העשור הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

וול סטריט
צילום: Roberto Junior, Unsplash
וול סטריט

נובה צונחת ב-9%, סנטינל-וואן עם 6%; הנאסד״ק יורד ב-1.3%

מערכת ביזפורטל |

חודש ספטמבר נפתח בירידות שערים בשווקי ההון בארה״ב, כאשר שלושת המדדים העיקריים יורדים עד 1.3% בהובלת הנאסד״ק. המשקיעים עוקבים מקרוב אחר עליית התשואות על אג״ח ממשלתיות ארוכות, על רקע הצורך של הממשל להגביר את גיוסי החוב כדי לממן את הגירעון התקציבי. אנליסטים מזהירים כי גידול בהנפקות עלול להכביד על השווקים בתקופה הקרובה.

לצד זאת, פסיקת בית משפט פדרלי לערעורים קבעה כי רוב המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ אינם חוקיים, אך השאירה אותם בתוקף עד לסיום ההליך המשפטי. משמעות ההחלטה היא אי־ודאות כפולה: גם לגבי המדיניות העתידית של ממשל ביידן, וגם לגבי היקף ההכנסות ממכסים שצפויות להצטמצם – מה שעשוי להגביר עוד יותר את היקף גיוסי החוב.

אנליסטים בוול סטריט מתייחסים לספטמבר כחודש תנודתי במיוחד. “פחות הכנסות ממכסים פירושן יותר הנפקות חוב כדי לממן את ההוצאות”, הסביר סקוט רן מ־Wells Fargo. למרות זאת, חלק מהבנקים הגדולים ממליצים לנצל ירידות בשוק כהזדמנות להגדיל חשיפה למניות.

ב־UBS צופים כי מדד S&P 500 עשוי להגיע לרמה של 6,800 נקודות עד יוני 2026, הודות לשילוב של קיצוצי ריבית מצד הפדרל ריזרב, שיפור ברווחי החברות והמגמות ארוכות הטווח של תחום הבינה המלאכותית. בבית ההשקעות ממליצים להתמקד בטכנולוגיה אמריקאית, בריאות, פיננסים ותשתיות.

במורגן סטנלי מציינים כי למרות העונתיות החלשה בחודשים הקרובים, הורדות הריבית הצפויות מצד הפד יחד עם ביצועי חברות חזקים צפויים לתמוך בהמשך הראלי. “אנו נמשיך לקנות בירידות, במידה ויגיעו”, כתב האסטרטג מייקל וילסון. המשקיעים, אם כן, מתמודדים עם שילוב מורכב של חוב ממשלתי כבד מול תחזיות שוריות לשוק המניות.

לוח האירועים הכלכלי:

השבוע הקרוב רווי בפרסומים כלכליים מהותיים, שיספקו לפד ולמשקיעים מידע קריטי לקראת החלטת הריבית ב-17 בספטמבר.

היום יתפרסם מדד מנהלי הרכש בתעשייה (ISM Manufacturing), עם תחזית ל־48.9 נק', ובמקביל מדד מחירי התעשייה. 

ביום חמישי, יתפרסם מדד ISM לשירותים (צפי: 50.5 נק'), לצד נתוני מחירי השירותים ודו"ח התעסוקה הפרטי של ADP (תחזית: 71 אלף משרות חדשות בלבד).